ה''שינויים'' שיש בסידור איש מצליח, זה בעיקר ''הגפן'' בקמץ, ו''תורתך, טובך וכו' עם קמץ מתחת לכ''ף (כשבסוגרים מופיע גם הניקוד הרגיל) ש-2 הדברים הנ''ל, יש גם בנוסח 'אשכנז' ו'ספרד', הם לא המציאו כלום... הם סה''כ ''השתכנזו'' קצת... (כסא רחמים...)
ולפי כללי הדיקדוק אכן כך צריך לומר, ואין שום תירוץ אמיתי והגיוני ליישב את הנוסח הרגיל שלנו (שגם אני מתפלל בו, למצוא תירוצים דחוקים ותירוצי תירוצים תמיד אפשר...)
ולענין 'טובך, תורתך, למענך וכו' ידוע שגם מנהג ג'רבא ואולי גם טוניס היה לומר כך (לגבי מנהג טוניס זכור לי שיש עדויות סותרות... ואינני בקי במנהגי הטונסים)
כל השאר הוא בדיוק כמו ''כוונת הלב'' ''למען שמו באהבה'' וכיוצא בהם, עם אולי איזה שינויים קטנטנים ומזערים פה ושם, שבדר''כ יש להם מקור בפוסקים קדמונים או אחרונים
למען האמת אני לא כ''כ אוחז מהשינויים הנ''ל, אבל אני לא רואה ענין לקדש על זה מלחמה - ויש לשים לב שרק משנת תשע''ד בערך, העניין הזה של הנוסחאות נכנס יותר חזק בציבור הרחב וד''ל... (לפני כן, לא ממש התיחסו לכל זה, או בקטנה ממש אולי רק בעלי סידורים כמו הרב מזרחי)
ממילא מי שרגיל להתפלל בנוסח מסוים, גם כשיתפלל בסידור אי''מ, הוא לא פתאום יתבלבל ויאמר הגפן בקמ''ץ, אנשים יודעים קצת בע''פ את הברכות והתפילות בכל זאת, המטרה של סידור זה לא להמציא איזה נוסח וכדו', סה''כ כדי להתפלל יותר בכוונה ובריכוז, את התפילות היומיומיות או של כל שבת כל אחד יודע בע''פ...