כללי הפסיקה של הגר"ע יוסף זצ"ל

מה שבאמת צריך (בלי חס וחלילה לגרוע מחלק הגר"ע) זה לייצר מערכת כללי פסיקה הרמטית והגיונית שאינה משתנה ממקום למקום, אלא פועלת במושלם בכל מקום לפי ענינו, על פי כללי הבסיס הברורים​

לא תוכל לייצר מערכת כללים כזו,
(זה מה שמנסים כיום לייצר ה"תלמידים", כללים חדשים, ותולים את זה ברב. אבל באמת הכללים הללו מבוססים על קושיות שנופלות בדברי הרב, ואז הם מייצרים בחסידותם העיוורת לדברי הרב "כלל" כדי ליישב, כלל שהרב לא אמר מעולם, ואף אמר הפכו בהרבה פעמים, דוגמת הכלל הזה שנדון כאן בארוכה, שקיבל שידרוג ביחו"ד ח"ז בשונה מהכתוב ביבי"א בכמה וכמה פעמים).
הבעייה בכללים כאלו היא, א' הכללים שלך לא מחייבים את זולתך, וחוץ ממה שכמעט כל כלל יש בו מחלוקת, הרי שכללים חדשים שאתה תייסד, ודאי לא יחייבו אותי, וכלשון הראב"ד ולמה אסמוך אני ברירתו והיא לא נראית בעיני. ב' עיקר הדין צריך להיות נתון לסברא ועיון הסוגיא, ולא לכללים. ג' גם הכללים שנמצאים בפוסקים לרוב, רבים מהם בכלל אינם משמשים למעשה, ואף לא את הפוסקים עצמם שקבעום וייסודם. וכלשונו של הגרח"פ כמדומה לי, שהכללים אינם אלא לרקחות וטבחות במקום שאין אתה יודע לאן הדין נוטה.
לכן א"א להרוג את הסברא, ולהפוך את ההוראה לדבר שנתון לכללי משחק קבועים. - אין דבר כזה, נקודה.
אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אבל קח בחשבון שלא תמצא אותי ואת הדומים לי כשותפים למהלך. (ופה הויכוח הגדול עם הר' יצחק יוסף ושומעי לקחו, שהוא מנסה לכפות על הציבור כללים בפוסקים [כללים שהרב עובדיה לא אמר אותם, ופעמים אמר את הפכם], ואני ושכמותי פשוט לא מתייחסים לזה אפי' בתור נושא ללימוד, כי עסק התורה וההלכה אצלינו הוא משהו אחר לחלוטין, זולתי הכללים המינימליים שכן התקבלו אצל הפוסקים להשתמש בהם, וגם זה רק בערבון מוגבל).
 
(זה מה שמנסים כיום לייצר ה"תלמידים", כללים חדשים, ותולים את זה ברב. אבל באמת הכללים הללו מבוססים על קושיות שנופלות בדברי הרב, ואז הם מייצרים בחסידותם העיוורת לדברי הרב "כלל" כדי ליישב, כלל שהרב לא אמר מעולם, ואף אמר הפכו בהרבה פעמים, דוגמת הכלל הזה שנדון כאן בארוכה, שקיבל שידרוג ביחו"ד ח"ז בשונה מהכתוב ביבי"א בכמה וכמה פעמים).
תגיד לי שש מקומות שמרן הגרע"י זצוק"ל כותב כן לא מספיקים לך!?
מה אתה צריך יותר מזה??


תעשה לנו טובה ואל תכנס לתורת מרן הגרע"י שלא תמציא לנו עוד "סתירות" שלא היו ולא נבראו...
 
שדרוג!?
זה דברים מפורשים ביביע אומר!!

- תפסיקו לבלבל את השכל ו"להמציא" סתירות בדברי מרן הגרע"י זצוק"ל שהדברים ברורים כשמש בצהריים!!

1752431460721.png
1752431610369.png
 
תגיד לי שש מקומות שמרן הגרע"י זצוק"ל כותב כן לא מספיקים לך!?
מה אתה צריך יותר מזה??

האם אתה עדיין אוחז בהבנתך שביבי"א ח"ט כתוב שיש חילוק בין להחמיר לבין להקל ?
אם כן, אז באמת תמשיך לדבר עם @כאחד העם, אולי לו יש גרם סבלנות יותר ממני.
שאר המקומות שציינת בשם היבי"א (ששה במספר?) אפי' לא טרחתי לראות, כי אם כתוב שם מה שכתוב בח"ט שנידון פה בארוכה, אז באמת שאין לי מה להגיב, אמשיך כמובן לאהוב אותך אבל אני כבר לאחר יאוש. ואם כתוב שם דברים אחרים, אז הרי לך סתירה בדברי הרב עובדיה בין ח"ט לשאר המקומות.
 
האם אתה עדיין אוחז בהבנתך שביבי"א ח"ט כתוב שיש חילוק בין להחמיר לבין להקל ?
אתה מצטט יבי"א ח"ט, אבל אני יכול להביא לך עוד עשרות מקומות שכותב שקיבלנו הוראות מרן בתורת וודאי.

- אבל מה אני יעשה שאתה לא מבין שבמקומות אחרים הסביר שיש חילוק וזה לא נקרא "סתירה" לכל מי שיש לו קצת שכל...

(סתם ככה אולי תאמר איך אומרים סב"ל ומנהג נגד מרן? הרי קיבלנו את ההוראות בתורת "וודאי"??
ופשוט שיש גדרים לכלל הזה ובמקומות אחרים מרן הגרע"י זצוק"ל הסביר מה הם)
שאר המקומות שציינת בשם היבי"א (ששה במספר?) אפי' לא טרחתי לראות, כי אם כתוב שם מה שכתוב בח"ט שנידון פה בארוכה, אז באמת שאין לי מה להגיב,
כתוב שם להדיא שיש חילוק
אולי לו יש גרם סבלנות יותר ממני.
יש לו טיפה יותר הבנה בעניין מאשר אתה.
 
אתה מצטט יבי"א ח"ט, אבל אני יכול להביא לך עוד עשרות מקומות שכותב שקיבלנו הוראות מרן בתורת וודאי.

- אבל מה אני יעשה שאתה לא מבין שבמקומות אחרים הסביר שיש חילוק וזה לא נקרא "סתירה" לכל מי שיש לו קצת שכל...

אם אתה לא מבין שזה נקרא סתירה, במקום אחד לכתוב בפשטות "קבלנו הוראות מרן בתורת בין להקל בין להחמיר ואפילו להחמיר".
(ובפרט שזה כתוב כתגובה לכללי הפסק שכתב איזה פוסק, והפרט המרכזי הזה חסר, ושלא כדרכו של חכם עובדיה).
ולאידך במקום אחר לכתוב שיש חילוק בין להקל ובין להחמיר (שלהחמיר לא קבלנו בתורת ודאי - ההיפך הגמור מ"ואפילו להחמיר"), אז זו כבר בעייה בהבנה או שלך או שלי, תחליט אתה.
 
אם אתה לא מבין שזה נקרא סתירה, במקום אחד לכתוב בפשטות "קבלנו הוראות מרן בתורת בין להקל בין להחמיר ואפילו להחמיר".
(ובפרט שזה כתוב כתגובה לכללי הפסק שכתב איזה פוסק, והפרט המרכזי הזה חסר, ושלא כדרכו של חכם עובדיה).
ולאידך במקום אחר לכתוב שיש חילוק בין להקל ובין להחמיר (שלהחמיר לא קבלנו בתורת ודאי - ההיפך הגמור מ"ואפילו להחמיר"), אז זו כבר בעייה בהבנה או שלך או שלי, תחליט אתה.
מה הבעיה?! זו קבלה גמישה... קבלה כפלסטלינה.
 
אם אתה לא מבין שזה נקרא סתירה, במקום אחד לכתוב בפשטות "קבלנו הוראות מרן בתורת בין להקל בין להחמיר ואפילו להחמיר".
(ובפרט שזה כתוב כתגובה לכללי הפסק שכתב איזה פוסק, והפרט המרכזי הזה חסר, ושלא כדרכו של חכם עובדיה).
ולאידך במקום אחר לכתוב שיש חילוק בין להקל ובין להחמיר (שלהחמיר לא קבלנו בתורת ודאי - ההיפך הגמור מ"ואפילו להחמיר"), אז זו כבר בעייה בהבנה או שלך או שלי, תחליט אתה.
קודם כל כבר כתבתי לך שאתה חוזר שוב ושוב על אותה טעות ולא מבדיל שיש שני דברים.

"קבלת הוראות מרן" ברור שהיא בתורת ודאי גם היכא שנקט להחמיר.
"הפסק שמרן פסק" אם זה לקולא פסק אותו בצורה וודאית ולא מועיל ס"ס, ואם לחומרא פסק זאת מתורת ספק ואמרינן ס"ס.
במקום אחד לכתוב בפשטות "קבלנו הוראות מרן בתורת בין להקל בין להחמיר ואפילו להחמיר".
איפה הוא כתב את זה?
 
קודם כל כבר כתבתי לך שאתה חוזר שוב ושוב על אותה טעות ולא מבדיל שיש שני דברים.

"קבלת הוראות מרן" ברור שהיא בתורת ודאי גם היכא שנקט להחמיר.
"הפסק שמרן פסק" אם זה לקולא פסק אותו בצורה וודאית ולא מועיל ס"ס, ואם לחומרא פסק זאת מתורת ספק ואמרינן ס"ס.

חילוקי סרק, אך לע"ע לא נפק"מ.

איפה הוא כתב את זה?

בח"ט
 
מה שבאמת צריך (בלי חס וחלילה לגרוע מחלק הגר"ע) זה לייצר מערכת כללי פסיקה הרמטית והגיונית שאינה משתנה ממקום למקום, אלא פועלת במושלם בכל מקום לפי ענינו, על פי כללי הבסיס הברורים​
זה שייך לבינה מלאכותית.
ככל שהכללים יהיו הרמטיים יותר, כך הבינה תהיה מלאכותית יותר ויותר.
אני אישית איני מתכוון לכללי פסיקה שבתוך דעת הגר"ע או אחר, אלא באופן כללי, מהם כללי הפסיקה היסודיים והמוחלטים
כללי הפסיקה המוחלטים הם כללי הגיון של נטיית הדעת לכאן או לכאן, כדי לתת את המשקל הכללי הנכון לכל צד, אבל אינם מחליטים 'באופן הרמטי' על כל פרט ופרט, כיון ששיקולי ההכרעה של ההלכה הבודדת מחייבים מצד עצמם שקלול של הדין הפרטי ההוא, ונטיית הדעת אם הוא נוטה מהכלל או לא.
קח למשל את הכלל ש'רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי', כלל תלמודי ברור.
הנה למרות זאת, בכמה וכמה מקומות יטו גדולי הראשונים מהכלל הזה, כיון ש'מסתבר טעמיה דרבי יהודה', וכדו'.
כלומר: הדיון הפרטי של המחלוקת הזאת, יש בו שיקולים שונים ונטיית הדעת לאחד מהצדדים.

ואם תאמר: אם כן האי כללא מאי אהני? והלא לעולם הרשות בידינו להכריע כרבי יהודה!
תשובתך בצדך: הכלל מעניק לנו את נטיית הדעת הפשוטה, שכאשר אנו מבחינים במחלוקת בין שני התנאים הנ"ל, 'קבלנו' שיש להורות כרבי יוסי. וכך יהיו הדברים אפילו אם דברי רבי יהודה מתיישבים יותר וכדו' (באופן שאלמלא הכלל היינו נוקטים כמותו במוחלט), אבל כאשר בדין ההוא יש הסתברות חזקה או ראיה גדולה לשיטת רבי יהודה, הרשות - והחובה - ביד גדולי הראשונים להורות כרבי יהודה, היפך הכלל הנ"ל.

וכל זה אינו מוריד מתוקפו של הכלל, אלא מעניק לו את מקומו הנכון: הכוונה כללית, ולא הכרעה פרטית. ולעולם יש בכחו של הפרט - לאור השיקולים שבו - להגביל את החלת הכלל עליו.

ואכן, כללי הפסיקה הכלליים והיסודיים, מעטים המה.
וכל מערכת הכללים המסועפת שתראה לעיניך כיום הזה, היא שילוב של כמה גורמים והכרעות במחלוקות ותתי מחלוקות שנעשו כדי להעמיד את הכלל שיתאים למספר רב של פרטים ככל האפשר.
אבל לפום קושטא, רבות רבות מן המחלוקות הנ"ל מסתיימת בעומקם של דברים בלשון קצרה: הכל לפי הענין.
והרוצה לכלול את כל השיקולים הפרטיים האפשריים בכל דין ודין, כדי לתחום את 'דרכי יציאתם מן הכלל', יעלה חרס בידו.
 
לא אוכל לתקן כי לא הבנתי דבריך.
אבל אם כוונתך שהרב עובדיה פסק ע"פ "כללים" וע"כ הוא יותר צודק מכולם,
אז דע, שהדבר הכי פחות מוצלח אצלו זה הכללים.
כי הם ממש לא אחידים, וברורים, ולא מתאימים בהכרח לתשובותיו, ומשתנים ומשתדרגים מפעם לפעם.
ואם כוונתך שהוא פסק מסברא, ואח"כ התאים את הכלל כפי מה שנראה לו באותה העת, (מה שלדעתי עשו רוב ככל הפוסקים שכתבו כללים).
אז הגיעה העת להפסיק ללמוד כללים, ולהפסיק להורות מכללים, ולהפסיק לחשוב שמי שטוען שיש לו כללים אז האמת בד"כ אצלו ומשנתו סדורה, כי הכללים אין בהם שום תועלת מעשית, ועיקר ההלכה היא הסברא.
ואז אין עדיפות לרב אחד על פני רב אחר, כי הסברא נתונה תמיד לויכוח, והכללים ישכבו על משכבם, יהי זכרם ברוך.
ואחזק, שהרי אם הסברא היא העיקר, אז היה צריך להתעכב ולבאר היטב היטב, למה למשל נראה שהש"ע נכתב לפני בדק הבית (כמו בנ"ט בר נ"ט למשל), ולפעמים הפוך ממש (כמו בהשמעת התפלה לאזניו), וכהנה רבות, ולא לקבוע בפשטות פעם כך ופעם אחרת כמשה מפי הגבורה
 
לא כתוב שם כלל הלשון שציטטת.

ואדרבה כתוב שם בדיוק להפך כמו שציינתי לעיל.

הצג קובץ מצורף 8044
יא חביבי,
הקטע ארוך מאד, (אצלי במהדו' הישנה הצפופה הוא תופס יותר מעמודה שלימה), ואצליך יש רק 5 שורות (כמיטב המסורת של בית מדרש כלשהו). צריך לקרא הכל מהתחלה עד הסוף כדי לראות את ההקשר, ולא את הקטע שהכי נוצץ בעין למראית עין.
ואסיים רק את השורה האחרונה שלך: ולכן אין המורה הוראות יכול לפסוק לשואליו כדעת החולקים על מרן בין להקל בין להחמיר.
 
ולכן אין המורה הוראות יכול לפסוק לשואליו כדעת החולקים על מרן בין להקל בין להחמיר.
זה פשוט, ואף אחד לא חלק על זה מעולם.

אבל הלשון שכתבת לא כתובה במקום הזה, והנה אעתיק לפה את הכל ותגיד לי בדיוק איפה ראית את מה שכתבת.

1752607327819.png
 

קבצים מצורפים

אני כבר לא יודע מה טענת ומה טענתי ומה הבנת שטענתי ומה ציטטת ומה לא.
אתה יכול לסכם לי ב-2 מילים מה הרב עובדיה אומר בקטע ההוא ?
אתה כתבת
קבלנו הוראות מרן בתורת ודאי בין להקל בין להחמיר ואפילו להחמיר".

וציינתי שביבי"א שם לא מוזכר מילים אלה כלל וכלל.
 
ראשי תחתית