למיטב ידיעתי לא היו דברים מעולם, לא שריפה ולא עגבניות כמובן שהיתה התנגדות קשה של רבני בבל.
כך מספרים במשפחת יוסף.
לדבריהם, הגר"ע יוסף בגיל צעיר חלק על מרן ה'בן איש חי' וספג ביקורת נוקבת מאת חכמי בבל, כפי שסיפר בנו הגר"י על חכם עיראקי נודע שכשעלה לארץ ישראל אמרו עליו "
ארי עלה מבבל", ושמו חכם
ניסים כדורי, שנחשב בפי רבים ממשיכו של מרן ה'בן איש חי' (כ"כ הגר"מ מאזוז). שכששמע שהגר"ע יוסף "
מקעקע את ההלכות של רבינו יוסף חיים מבגדאד", יצא נגדו בשצף קצף.
הדברים הגיעו שהוא לא מיחה בתלמידיו ששאלוהו האם ניתן לשרוף את ספרי 'יביע אומר', וענה להם
"תעשו מה שאתה מבינים". או אז לקחו את ספרי 'יביע אומר' והלכו לפתח בית הכנסת 'מנחת יהודה' במחנה יהודה והעלו אותם באש.
ומספר
הגר"י יוסף: באחת השבתות הלך הגר"י עם אביו למסור שיעור בבית כנסת במחנה יהודה "ובדרך היו כמה עיראקים – שהיו מושפעים מכמה רבנים שהתסיסו נגדו –
זרקו עליו עגבניות, וכך הגיע לבית הכנסת ובגדיו מלוכלכים" (ראו בעלון 270 פרשת נח תשפ"א).
אבל העיתונאי ישראל שפירא כותב:
בשיחה שערכתי עם מספר חכמי בבל מירושלים תובב"א, נאמר לי שהם לא מכירים אירוע של שריפה פומבית של ספרי מרן הגר"ע יוסף, ולא שמעו זאת מאבותיהם מעולם. עוד ציינו, שגם הגאון רבי ניסים כדורי חלק על מורו ורבו ה'בן איש חי', וכדרכם של תלמידי חכמים בכל הדורות.
לדבריהם, הנידון היה שחכמי בגדאד כעסו על בן עדתם מרן הגר"ע יוסף, שהיה החכם הספרדי הראשון שנגרר אחרי גאוני אשכנז,
וחלק על האריז"ל, וביטל את סמכותו הבלתי מעורערת בקרב הספרדים, והיה הראשון
במשך 300 שנים מזמנם של גאוני אר"ץ (עיין שו"ת דברי יוסף אירגאס, סי' ג) שחלק על סמכותו.
דבריהם תואמים למעשה שפורסם בספר "מרן הרב עובדיה יוסף" של אבישי בן חיים (נדפס בתשע"ח), מעשה שאירע בחורף שנת התשט"ז, ונמצא במחברותיו של הרב כדורי. לאחר שהעיר לרב עובדיה (שהיה אז בן 36) על שהתבטא בזלזול נגד האר"י, "תיכף נתכעס והכה אותי על ראשי וניגש לקרוע גלימתי, ויצעק בקללות וחירופים וגידופים תצלנה אוזניים משמוע בחוצפא גדולה בבית הכנסת לפני הרבנים המקובלים, ואנשים שנתאספו לקול זעקותיו"...
הרב עובדיה עצמו נמנע לימים מלהשיב מה בדיוק אירע, אך הסכים להודות שלרב כדורי, המבוגר ממנו ביותר מ–20 שנה, עף איכשהו הכובע... ובקונטרס "דברי ריבות" כתב על הגר"י כדורי: "איש שמעולם היה צנוע בירכתי ביתו ולא קינא קנאת ה' מעולם על גופי עבירות והפעם יצא מגדרו, ועליו יכונו דברי מרן בשו"ת בית יוסף אבן העזר דיני כתובות סימן יד בד"ה והקנאה. והאיש הזה עוסק בכריכת ספרים ובסגולות וקמיעין, ותו לא מידי" (מובא במאמרו של בנימין לאו בספר 'אורתודוקסיה יהודית: היבטים חדשים').
ולהלן דברי מרן הבית יוסף שם:
"והקנאה הזאת שהוא לובש בדבר הפשוט להתיר, הוה ליה לקנאה נגד שום אדם שעובר עבירה, אבל מאחר שעד היום לא נשמע שקנא על שום דבר עבירה ועתה אומר שמקנא לייסר את מי שעשה מעשה בהוראת חכמים שלמים וכן רבים, הכל יכירו וידעו כי אין זה כי אם אהבת הניצוח, ולכן יחוס על כבוד תורתו ולא יחזיק עוד במחלוקת".
ידוע גם שבאותה תקופה שחכמי בבל יצאו נגד הגר"ע, הם גרמו להרחקתו מבתי הכנסת בהם מסר שיעורי הלכה.
