אני לא חושב שאדם שהספיק להיות רב ראשי למצרים, דיין בהרכב עם הרב אלישיב, הרב הראשי לישראל ותלמידו חביבו של רב רבנן רבינו הגר"ע עטייה זצ"ל, שייך לומר עליו שהוא התרומם רק בזכות אריה דרעי.
אמנם הסיפור עם ש"ס נתן לו הרבה מאוד פרסום בקטע הציבורי הפוליטי, אך בעולם התורה, היה ידוע ומפורסם עוד הרבה קודם לכן כאחד מגדולי זמנינו.
ולעצם התואר מרן: בעולם החרדי תמיד קראו לגדולי הדור בתואר מרן, גם בעולם החסידי וגם בעולם הליטאי. וכשיתד נפתח, היו קוראים כך רק לשניים או לשלושה בכל דור. וכשהגר"ע זצ"ל הקים את תנועת ש"ס וכו', גם לו קראו מרן, בתור גדול הדור הספרדי באותו זמן.
לא חייב לקרוא לאדם מרן רק אם הולכים אחר פסיקותיו. תוכל לראות את כל הציבור הליטאי קורא מרן להגרי"ש אלישיב זצ"ל למרות שרובא דרובא אינם הולכים אחר פסיקותיו. וזו כוונתי, התואר מרן להגר"ע זצ"לניתן לו כיוון שהוא היה הגדול ביותר בציבור הספרדי, ואפי' שאינני הולך אחר פסיקותיו וכלל לא אחר שיטת הפסיקה ההלכתית שלו, מ"מ אני מודה שהוא היה גדול הדור בדורו, וגם מהצד ההנהגתי, בסוף הוא הצליח להחזיר עטרה ליושנה ולרומם את קרן יהדות ספרד ובזכותו כיום ישנם עדרים עדרים של בחורי ישיבות ואברכים בציבור שלנו. ועל כך, ברור לי שאפשר לפרגן לו גם את התואר מרן, כי בפועלו הרב איננו פחות ממרן הקה"י זצ"ל.
עוד אוסיף, שכתבת בזלזול בקשר לשיעור בלווין, מוכרח אני להעיר, שלשיעור זה הקשיבו אלפי בעלי בתים כל שבוע וקיבלו בו השקפות אמיתיות, הערכה עצומה לעולם הישיבות ולכל בחורי הישיבות (כן, גם לקול יעקב), ובזכות השיעור הזה מי יודע כמה שלחו את בניהם לחינוך תורני. ודלא כמו בנו שליט"א אשר הפך את השיעור למקום השתלחות בכל אשר אינו מתבטל כעפרא דארעא לאביו הגדול זצ"ל.
ואדגיש לסיום, אינני הולך אחר דרך פסיקתו של מרן הגר"ע זצ"ל, והתחנכתי אצל אחינו האשכנזים, ודווקא מחמת זה, אני רואה אצלם שמעריכים את כל פוסקי זמנינו והולכים כל פעם לגופו- פעם אחר הגרש"ז, אחר הגר"נ קרליץ, הגרי"ש אלישיב וכו' וכו'. ומי יתן וכך יהא גם אצלנו.
סליחה על האריכות...
