בפעם ה18 לאשכול זה. טעות גסה בידך.
א. הרבה מאלו שמבררים את ההלכה במקומה וכו בסוף למעשה ילכו כמו שאומר להם גדול הדור ולא כפי מה שעלה להם.
ב. גם אלו שכן סומכים על דעתם למול דעת תורה, כמה כבר הלכות הם ביררו ועלה אחרת? כלום וחצי. הם הולכים לפיו למעט אי אלו הלכות.
אל תהיה בטוח. הרבה פעמים שומעים צדדים אחרים שיותר מסתברים, וזה יכול להיות גם הגר"נ קרליץ, והולכים איתם.
גם מי שלא מעז לחלוק, אבל שלומד בעיון ושומע צד שני, הרבה פעמים דברים משתנים.
ולגוף דבריך כמה הלכות עלה בידם אחרת,
התשובה היא כך:
הנושא לא כמה הלכות ואיזה, הנושא ארוך ורחב יותר.
היחס לקבלה, המשקל של כל פוסק, היחס לשינוי מהנהוג ב500 שנה האחרונות, לחדש סב"ל בלי סוף, כל אלו ועוד, להלומדים את הנושאים במתינות ועיון, מגלים עולם חדש, וצד שני שהרבה פעמים יש לו משקל שלא חלמו עליו קודם.
יש לציין לתופעה מדהימה שעליתי עליה רק לאחרונה, זה האמוציות שמעורר מרן הראש"ל הגר"י יוסף ביחס לפסקי אביו. הוא לשיטתו, רק אביו ואין בלתו, שיערב לו.
אבל הוא פעמים רבות לוקח את הצד השני ומנקב אותו ככברה, מציף את הדיון, מעלה את הנושא, מעלה הצדדים, לשיקול דעת גם מי שאינו מונח בסוגיא.
ואז,
הרבה אנשים אומרים בא נבדוק! איך הצד השני טעה כ"כ? איך יתכן כזאת?
ואז זה נהיה בומרנג שלא חלמנו עליו, והרבה מתחילים לחשוב, וחושבים אחרת, ונגרם במצב זה - לענ"ד הרטושה - נזק גדול לתורת הגרע"י וחבל.
הדברים מצוים בשלושה בתי מדרשות עיקריים, כסא רחמים, יחוה דעת, תלמידי הגר"א מלכה, מבלי לשים לב מכח הגנת רבותיהם הם מתחילים לחשוב אחרת.
הדבר ניכר מאוד ! בספרי ההלכה המתחדשים, שניכר בהם יחס שונה למרן הגרע"י שלא חשבו לכתוב כך לפני עשור.
www.ktr.org.il