ברור שפה דיבר לכתחילה שצריך כוונת שומע ומשמיע, ואין מפה שום ראיה.
דיבר לעניין זה שלא ישבו כולם יחד כמש"כ לעיל.
ברור שפה דיבר לכתחילה שצריך כוונת שומע ומשמיע, ואין מפה שום ראיה.
דיבר לעניין זה שלא ישבו כולם יחד כמש"כ לעיל.
לא כל דבר פשוט צריך להיות "ראיה"ברור שפה דיבר לכתחילה שצריך כוונת שומע ומשמיע, ואין מפה שום ראיה.
נכוןדיבר לעניין זה שלא ישבו כולם יחד כמש"כ לעיל.
תענה לגופו של עניין...לא כל דבר פשוט צריך להיות "ראיה"
כאילו יש פה איזה מהלך וצריך להביא ראיה לדחייה
הדברים של ההלכה ברורה ברורים [בכל אופן בנושא הזה, על שאר נושאים לא לקחתי אחריות]
ואיה"נ- יש אנשים שזה גדול עליהם בכמה מדות
לא "הדגיש" ולא נחית לדינא שם בכלל.נכון
ובגלל זה הדגיש שם גם במקרה הנ"ל שזה בתנאי שהשומע התכוין לצאת
למה הגדיש "גם שומע וגם משמיע"!?נכון
ובגלל זה הדגיש שם גם במקרה הנ"ל שזה בתנאי שהשומע התכוין לצאת
הוא הדגיש שזה התנאי בשביל לצאת יד"חלמה הגדיש "גם שומע וגם משמיע"!?
על זה יש לך מה לענות!?
אני יענה לך...למה הגדיש "גם שומע וגם משמיע"!?
על זה יש לך מה לענות!?
אז אני חוזר ושואל...הוא הדגיש שזה התנאי בשביל לצאת יד"ח
ובנוסף הוסיף עוד דבר- שכיון שיש כאן דעת שומע ומשמיע אז לא מעכב אם לא ישבו יחד
והיינו- יש את ההלכה הפשוטה ויש את החידוש
ההלכה הפשוטה- שגבי ברכות הנהנין צריך דעת שומע ומשמיע
וההלכה המחודשת- שאם לא ישבו יחד אעפ"כ הועיל להם
נכוןאני יענה לך...
כי דיבר להדיא על מקרה "שלא ישבו ביחד" ועל זה דיבר, ולכן צריך גם כוונת שומע וגם כוונת משמיע.
נכון
אבל אתה מציג את זה בצורה הפוכה
אני לעומת זאת מציג זאת בצורה ישרה
והיא- שקודם כל יש כאן הלכה פשוטה שבברכות הנהנין צריך דעת שומע ומשמיע, ואח"כ הוליד לנו דין זה חידוש דלא בעי שישבו יחד [לעניין דיעבד כמובן]
אז אני חוזר ושואל...
אם כן מאיפה הראיה שלך!?
מה איכפת לך?אבל מכאן ועד- ביטויים כמו "שטחיות" ו "בלי לעיין"
בית מדרשכם חידש דבר שלא היה מעולם והוא "יש להקשות בדוחק"!!!ולכן חלק עליו בלי להזכיר זאת...
אני רואה שאתה באמת מתכחש למציאות לצערי הרב.
אכן, אני לא מונח כרגע בסוגיא, אבל אני זוכר שכשראיתי את הדברים בהלכה ברורה (זכור לי שעם המקורות) מאוד תמהתי ע"כ. (בהתחלה חשבתי שלא הבנתי, ואחרי שקראתי [ועיינתי קצת] שוב ושוב, השארתי בצ"ע. ואח"כ חיפשי וראיתי שכבר דיברו על עניין זה).אני חושב שיש כאן "השגה גדולה" על הראשון לציון בעל ההלכה ברורה שליט"א.
יען הוא יודע שספרו אמור להגיע גם לפשוטי עם, ואם כן היה לו להדגיש שדבריו בהמשך איירו בברכת המצוות, שלא יטעו בו.
בקיצור אתה לא עונה על מה שכתבתי לך ומתחמק...לכו אמרתי קודם
שלא על כל דבר פשוט צריך ראיה
פשוט תחליף את המשקפיים, ותקרא נכון את הדברים, וכפי שהצגתי.
אבל מכאן ועד- ביטויים כמו "שטחיות" ו "בלי לעיין", וכל השלל והסגנון הזה, זה אפי' לא דורש תגובה
מה לעשות אני לא רוצה שיעלה לי המספר במשקפייםבקיצור אתה לא עונה על מה שכתבתי לך ומתחמק...
כבוד ידידי ידידיה, כל הזכויות שמורות... זהו המשפט השגור על לשוני כל אימת שמישהו בבית מדרשנו מתחיל להתפתל וללמד זכות על אותו בית מדרש, והאמת לאו דוקא, אלא כל אחד שלא מקשה לענין (עי' נדה יג ב שהוא בנידוי...) מקבל את הביטוי הזה.בית מדרשכם חידש דבר שלא היה מעולם והוא "יש להקשות בדוחק"!!!
אל תדאג הרב @אברימי ...אכן, אני לא מונח כרגע בסוגיא, אבל אני זוכר שכשראיתי את הדברים בהלכה ברורה (זכור לי שעם המקורות) מאוד תמהתי ע"כ. (בהתחלה חשבתי שלא הבנתי, ואחרי שקראתי [ועיינתי קצת] שוב ושוב, השארתי בצ"ע. ואח"כ חיפשי וראיתי שכבר דיברו על עניין זה).
כלומר, גם אם הבנתי באותו זמן לא היתה נכונה, אבל גם חבריי שהיו איתי אז בבית המדרש הבינו כך, אז גם אם לא עיינו כראוי, עצם זה שאפשר לטעות בנקל (ואולי אפשר לטעות כך גם אחר העיון) יש לשים לב לכך. (ואולי אפי' להדגיש זאת במהדורות הבאות אם יהיו).
לגופו של עניין, אולי מישהו יכול פשוט לשאול את הרב דוד יוסף את כוונתו ולא לדייק ולהעמיס במילותיו סחור סחור.
אולי @הלכה ברורה יעזור לנו (או מישהו אחר מחברי הפורום).
אני חושב שאין מה לשאול את ר' דודלגופו של עניין, אולי מישהו יכול פשוט לשאול את הרב דוד יוסף את כוונתו ולא לדייק ולהעמיס במילותיו סחור סחור.
יש הסבר מה ההבדל בין ברכת הנהנין לברכת המצוות, למה דוקא בברכת הנהנין הכוונה הוא לעיכובא, אבל לא בברכת המצוות?אולם כל הנ"ל אזיל ואיירי אברכת המצוות, מכמה סבות, א.- כי כבר לעיל הדגיש על ברכת הנהנין מה הדין, ולאחמ"כ עבר לנושא של ברכת המצוות והמשיך עם זה.
ב.- אך בעיקר העיקרים הוא דעל ההלכה הנ"ל יש הע' י', ושם כל מי שיראה את ההערה [בעיון ולא בשטחיות] יווכח להדיא שכל הנושא שם הוא ברכת המצוות כפי שציין להדיא שם בהע'.
ונביא כמה לשונות מההערה שם, שכל מעיין וכל בר שכל יראה שכל מה שכתב הוא רק גבי "ברכת המצוות"
"מצוות התלויות באמירה" [וכגון ספירת העומר], "ברכות דרבנן וכו' ושכן משמע בשלחן ערוך רי"ט" [ושם ב רי"ט זה נושא של ברכת "הגומל"], "לעניין ברכה על מצוה שנעשית בלא כוונה" "שיש לחוש לאומרים שמצוות צריכות כוונה" "בעינן כוונה אף במצוות דרבנן וגרע משאר עשיית מצוה שעושה בעצמו בלא כוונה" "דעיקר המצווה היא שמיעת קול השופר".
תא חזי ותא שמע- דכל הנושא שם וכל הדוגמאות שכתב בהערה הוא גבי ברכות המצוות, ולא קשור כי הוא זה לברכות הנהנין.
ותו- שסיים שם בהערה "ועיין עוד בחזון עובדיה על הלכות ברכות עמ' שנג-שנד".
ומי שיראה לחזו"ע שציין- יראה להדיא שהנושא שם על ברכות המצוות וברכת השבח כהגומל, וכלל לא קשור לנידון של ברכות הנהנין.
דהנה להדיא- כל מה שסתם בהלכה הנ"ל הוא רק כלפי ברכת המצוות