כיוון ששאלת שאלה שנראית לכאורה הגיונית
אענה את חלקי בזה העניין.
אם אני מוצא שאחד תוקף אחרים או "עוקץ" אותם בזה שהם כביכול העתיקו מבלי לציין מהיכן העתיקו , האם לא יהיה נכון לבדוק אחריו כמה העתיק מבלי לציין???.
א. בילקוט יוסף האחרון [ברכות] עמ' קסה- הביא את דברי אחיו בהלכה ברורה , וסיים "בעקיצה" שכנראה העתיק זאת מילקו"י ,
וז"ל שם:
"והראוני למחבר אחד שכתב לחלוק על מרן האבא וטען שיש לחלק בין אם אכל כזית ועקר מסעודתו לחדר אחר וכו' [ה"ב]
וכנראה שהעתיק מילקו"י מהדו"ק על הלכות ברכות".
ב. בילקוט יוסף או"ח ח"ח הביא קטע על עניין שהחיינו וטרח לציין "בעקיצה" שמה שכתב בילקוט יוסף הובא בתורת המועדים של אחיו, והיינו שאחיו העתיק ממנו מבלי לציין.
וז"ל שם:
אם שכח שפרי זה הוא פרי חדש בשבילו וכו' [ילקו"י שם עת' תריז,
והובא בספר תורת המועדים על הלכות בין המצרים].
ומקרה זה הוא הרבה הרבה יותר חמור - משום שעיינו המעיינים וראו שבכלל הלשון לא דומה ואעפ"כ טרח והדגיש שאחיו כביכול העתיק ממנו
וכפי שכבר ציין לזה הרב
@הלכה ברורה - כאן -
ולא זו בלבד אלא שאחד מהחברים פה בפורום [
@תפארת ] עוד טרח להסביר שזה הועתק מהילקוט יוסף אע"פ שאין קשר בין הלשונות ואף למקורות שציין שם התורת המועדים
יעויין כאן
א"כ כ"ש בן בנו של כ"ש שלנו, וכן לך, צריך לבדוק כמה העתיק הילקוט יוסף מבלי לציין.
ג. באחד משיעוריו התלונן על אחד מכסא רחמים שכביכול העתיק מאביו מבלי לציין, ואף עקץ "סוף גנב"
וז"ל מהעלון השיעור השבועי:
יש חכם אחד מכסא רחמים שהביא מה שכתב ביביע אומר בשם מעשה ב"ד
ולא הזכיר את היביע אומר וכו' למה אתה לא מזכיר יביע אומר וכו' סוף גנב.
וכבר הבאנו הדברים בהרחבה
- כאן -
אחרי כל זה אני לא חושב שיהיה למאן דהו איזה אחוז וצל סל ספק, כמה זה חשוב להראות ולהדגיש את כל העתקות ילקוט יוסף מספרי אביו מבלי לציין.
הלא כן?