להחזיר עטרה ליושנה - לקבל שבת בהדלקה

[יעקבי]

לא בדקתי בספרי הלכה ברורה מה המצב,
אבל בספרי הרב יצחק יוסף, אתה יכול למצוא את אותו הקטע כפול שבע פעמים וכדו', בעשרות נושאים.

לדוגמא - בענין זה חזר לפחות י"ב פעמים, ומתוכם 6 פעמים בספריו, והשאר בהסכמות ובקבצים תורניים.
עריכה: גם כאן ניתן לראות, לפחות 5 פעמים בספריו.

 

[אור יעקב]

לדוגמא - בענין זה חזר לפחות י"ב פעמים, ומתוכם 6 פעמים בספריו, והשאר בהסכמות ובקבצים תורניים.

וכמו מרן הגרע"י זצוק"ל שחזר גם כמה וכמה פעמים בספריו (כמדומני יותר מ6) על שמירת ר"ת במוצש"ק.

 

[יעקבי]

וכמו מרן הגרע"י זצוק"ל שחזר גם כמה וכמה פעמים בספריו (כמדומני יותר מ6) על שמירת ר"ת במוצש"ק.

הענין הוא שהריצ"י חוזר על עשרות דברים, כופלם, משלשם ומרבעם בספריו.

 

[אור יעקב]

הענין הוא שהריצ"י חוזר על עשרות דברים, כופלם,

אתה יכול לראות גם בספריו של מרן זצוק"ל הרבה הלכות שחוזרם או משלשם.

לא הבנתי אם יש בכך בעיה כל שהיא.

 

[יעקבי]

אתה יכול לראות גם בספריו של מרן זצוק"ל הרבה הלכות שחוזרם או משלשם.

לא הבנתי אם יש בכך בעיה כל שהיא.

באותה כמות בה הרי"צ חוזר על דבריו? העתקות עמודים שלמים מספר לספר, עוד פעם ועוד פעם?

 

[נוריאל עזרא]

באותה כמות בה הרי"צ חוזר על דבריו? העתקות עמודים שלמים מספר לספר, עוד פעם ועוד פעם?

באוצר נתקלתי לא פעם במחברים מפורסמים שעושים כן. אתה רואה בזה בעיה הם לא.

 

[הרוצה בתשובה]

הגרע"י לא חוזר אף פעם על אותו דבר פעמיים
מה שעשה הוא שלמד הענין מחדש וג"כ כתבו מחדש ולא שהעתיק קטעים שלמים מילה במילה (עם הטעויות כתיב) ושיבץ גם במקומות בלי קשר

לדוגמא תראה בקובץ של הרב יוסף פרץ - יש שם דרשה מתוקה מדבש מהגאון ר' גד יזדי שביאר שם מה היה מנהגו של הגרע"י בזה

כך שמי שאומר שהעתיק וכפל דברים - אינו אלא טועה

ומה שאין כן בדברי הילקו"י שרובו (מעל חציו ודאי) העתקות, אם מאביו, אם מאחרים (בלי רשות ואכ"מ) - ובסוף גם מדנפשיה (מכח האנרציה)

הילקוט יוסף זה סט מכובד מאוד - אבל אולי של 15 ספרים בסה"כ לכל היותר (ואם נמחוק גם את הדברים הלא נכונים הכתובים שם התוצאה תהיה .....)

 

[בנאות דשא]

לדוגמא תראה בקובץ של הרב יוסף פרץ - יש שם דרשה מתוקה מדבש מהגאון ר' גד יזדי שביאר שם מה היה מנהגו של הגרע"י בזה

מעניין לראותה,
כי לפי המוכר לי, ישנם מקומות שהרב זיע"א חוזר על תשובות שלימות (לעיתים מציין זאת ולעיתים לא).

אם תוכל להעלותה אשמח.

 

[הרוצה בתשובה]

באוצר החכמה נקרא "וקנה לך חבר" הרב יוסף פרץ - עמ' שצט - 396

אין לי אוצה"ח נגיש

[כן אמר לי גם בע"פ - כידוע שעד היום הוא האחראי על הכת"י של מרן, שיש ענינים שכותב עליהם עשרות פעמים וכל פעם מחדש פתח הכל והוסיף הרבה , ואמר שמזהה לפי סוג הדף והדיו מאיזה שנים אלו ומאיזה שנה]

לדוגמא בענין מוליד ריח בשבת:
ביבי"א כנראה בח"ו יש תשובה
ובח"ט בהערות לאורל"צ
ובח"י בהערות לרב פעלים
ובהליכו"ע על הבא"ח שם באורך
ובחזו"ע כמובן
ובלוית חן
ואולי גם במאור ישראל - לא זוכר
ולא ראי זה כראי זה ובכל מקום יש הוספות ושינויים וכו'
ומי שאומר שחוזר על הדברים - צריך דחוף משקפיים ל"עיניו שבראשו"

 

[משיב כהלכה]

אתה יכול לראות גם בספריו של מרן זצוק"ל הרבה הלכות שחוזרם או משלשם.
לא הבנתי אם יש בכך בעיה כל שהיא.

הלכות?

רק על ההשמצה אודות הגר"ש טולדנו ש"בדה בדברים מלבו" הוא חזר ששה פעמים בספריו.

 

[משיב כהלכה]

וכל פעם מחדש פתח הכל והוסיף הרבה

יחי ההבדל.

 

[חבר]

למיטב ידיעתי גם בתלמוד בבלי יש סוגיות מקבילות.
בספרי מרן זצ''ל יש הרבה חזרות סדרת חזון עובדיה מבוססת הרבה על תשובות שלמות מיביע אומר או יחוה דעת.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

הרב יצחק יוסף תקף אותו בשיעור, על כך שמביא ראיה מהשו"ע לגבי ברכה אחר ההדלקה, ולהד"מ.

כמדומה שנתחלף לך עם הגר"א טופיק, שהגרע"י התקיפו קשות על זה

 

[יעקבי]

כמדומה שנתחלף לך עם הגר"א טופיק, שהגרע"י התקיפו קשות על זה

לא נתחלף.
חזור ותשמע את השיעור האחרון של בנו של הגרע"י, רי"צ.

 

[הלכה ברורה]

תראו מה ההבדל בין העלון של השיעור השבועי של הראש"ל (לשעבר) הרב יצחק - לשל הראש"ל הגאון ר' דוד יוסף (שדיברו על ענין ברכה אחר הדלקת נרות)

ראו מה בן...

 

[הלכה ברורה]

תראו מה ההבדל בין העלון של השיעור השבועי של הראש"ל (לשעבר) הרב יצחק - לשל הראש"ל הגאון ר' דוד יוסף (שדיברו על ענין ברכה אחר הדלקת נרות)
הצג קובץ מצורף 15132
ראו מה בן...
הצג קובץ מצורף 15133
הצג קובץ מצורף 15134

אגב מכאן תשובה לכמה שהעירו עלי למה פרסמתי שהתכוון על הרב ברכה ("מדאגה" לכבוד הרב ברכה, כמובן), הנה הוא כתב במפורש בעלונו למי התכוון!

 

[יעקבי]

את המילים "וממילא להדליק ואחר כך לברך" הוא לא כותב.
פשוט ציטוט עם הוספת דברים (ואפילו לא בתורת ביאור, אלא בתורת ציטוט באו).

 

[נוריאל עזרא]

אגב מכאן תשובה לכמה שהעירו עלי למה פרסמתי שהתכוון על הרב ברכה ("מדאגה" לכבוד הרב ברכה, כמובן), הנה הוא כתב במפורש בעלונו למי התכוון!

כבר כתבת שהוא פירש בעלונו. עכ"פ ההתעסקות וההבלטה בזה זה לגריעותא לפעמים עדיף להתעלם.

 

[אור יעקב]

הגרע"י לא חוזר אף פעם על אותו דבר פעמיים
מה שעשה הוא שלמד הענין מחדש וג"כ כתבו מחדש ולא שהעתיק קטעים שלמים מילה במילה (עם הטעויות כתיב) ושיבץ גם במקומות בלי קשר

יש עשרות כפילויות של מר זצוק"ל בספריו.
ובדרך כלל העתקות מהתשובות שלו להליכות עולם וחזון עובדיה.

מה שאין כן בדברי הילקו"י שרובו (מעל חציו ודאי) העתקות, אם מאביו,

ומה בכך?
אולי גם תעיר על המ"ב ש"מעתיק" מהאחרונים.

ראו מה בן...

זה דרכו שלו.
דרכו של מרן הגרע"י זצוק"ל הייתה לא כך בעליל.

 

[משיב כהלכה]

תראו מה ההבדל בין העלון של השיעור השבועי של הראש"ל (לשעבר) הרב יצחק - לשל הראש"ל הגאון ר' דוד יוסף (שדיברו על ענין ברכה אחר הדלקת נרות)

מדהים!

ומיותר לבאר מי מביניהם גורם שיסכימו עמו ומי גורם שיחלקו עליו יותר ויותר.

 

[משיב כהלכה]

דרכו של מרן הגרע"י זצוק"ל הייתה לא כך בעליל.

ואז מה אתה רוצה לומר בזה? יפה כח הבן מכח האב.

ובפרט שהבן מגיע עם ניסיון של שנים, שראה במו עיניו שהאב לא הצליח לגרום שדעתו תתקבל בכל העדות והחוגים, והמחלוקת רק התגברה, וניסיון ההיסטוריה עם אחיו הרב יצחק שליט"א, שגם הוא רק הגביר המחלוקת פי כמה.

 

[משיב כהלכה]

יש עשרות כפילויות של מר זצוק"ל בספריו.
ובדרך כלל העתקות מהתשובות שלו להליכות עולם וחזון עובדיה.

ההשוואה להגר"ע יוסף היא ביזיון ת"ח שאין כדוגמתו.

 

[כאחד העם]

מה בכך?
אולי גם תעיר על המ"ב ש"מעתיק" מהאחרונים.

כנראה שלא הבנת את הנושא ולכן אבאר במיוחד בשבילך

אין בעיה להעתיק - אך כאן כוונת הר' @הרוצה בתשובה שבילקוט יוסף מעתיק הרבה מאביו, מבלי ליידע את הקורא שהתוכן והלשון אינה שלו.

בשלמא אם היה כתוב- וז"ל היביע אומר וכד' , אך זה מועתק מבלי שם ומבלי כתובת.

אני לבד נתקלתי בעשרות מקומות שכתובים בילקוט יוסף , וכל הלשון היא חלק "מהיביע אומר" וחלק "מהחזון עובדיה" וחלק "מהליכות עולם" וחלק "מיחווה דעת" , מבלי לעדכן את הקורא
אלא שחיפשתי והשוותי הלשונות ראיתי שקטע א' זה מתוך יבי"א והקטע השני הוא מועתק מהליכות עולם וכן ע"ז הדרך

 

[אור יעקב]

ואז מה אתה רוצה לומר בזה? יפה כח הבן מכח האב.

ובפרט שהבן מגיע עם ניסיון של שנים, שראה במו עיניו שהאב לא הצליח לגרום שדעתו תתקבל בכל העדות והחוגים, והמחלוקת רק התגברה,

והרב דוד מצליח יותר ממנו!?

ההשוואה להגר"ע יוסף היא ביזיון ת"ח שאין כדוגמתו.

אין השוואה.

הנידון היה אם גם הוא כופל את דבריו בכמה ספרים והתשובה היא, כן.

ואין בכך שום בעיה.

 

[משיב כהלכה]

והרב דוד מצליח יותר ממנו!?

מצליח שכולם אוהבים אותו - בניגוד גמור לאחיו שליט"א - וזו כבר הצלחה רבתי. מעבר לכך אין לנו כלים למדוד.

 

[אור יעקב]

כנראה שלא הבנת את הנושא ולכן אבאר במיוחד בשבילך

אין בעיה להעתיק - אך כאן כוונת הר' @הרוצה בתשובה שבילקוט יוסף מעתיק הרבה מאביו, מבלי ליידע את הקורא שהתוכן והלשון אינה שלו.

בשלמא אם היה כתוב- וז"ל היביע אומר וכד' , אך זה מועתק מבלי שם ומבלי כתובת.

אני לבד נתקלתי בעשרות מקומות שכתובים בילקוט יוסף , וכל הלשון היא חלק "מהיביע אומר" וחלק "מהחזון עובדיה" וחלק "מהליכות עולם" וחלק "מיחווה דעת" , מבלי לעדכן את הקורא
אלא שחיפשתי והשוותי הלשונות ראיתי שקטע א' זה מתוך חבי"א והקטע השני הוא מועתק מהליכות עולם וכן ע"ז הדרך

אני אישית ברוב ככל הפעמים ראיתי שמציין בסופו (קטע זה מאאמו"ר וכדו', כל הנ"ל מיבי"א וכו')

יכול להיות שיש כמה קטעים בודדים שלא ציין, אבל בכללי מציין ברוב הפעמים.

 

[כאחד העם]

יכול להיות שיש כמה קטעים בודדים שלא ציין, אבל בכללי מציין ברוב הפעמים.

אז זהו שלא, מנסיוני האישי,

אני מאמין שיום אחד יבוא ואני אפתח על זה אשכול מיוחד "עם כל הציטטות"

אך זה יקח זמן - אבל בעז"ה שזה יגיע אז זה יבוא במלוא העוצמה

ואז ניווכח האם כדבריך או כדבריי

 

[יעקבי]

אני אישית ברוב ככל הפעמים ראיתי שמציין בסופו (קטע זה מאאמו"ר וכדו', כל הנ"ל מיביא" וכו)

יכול להיות שיש כמה קטעים בודדים שלא ציין, אבל בכללי מציין ברוב הפעמים.

בדקת את כל ספריו באוצר החכמה שלא העתיק מאחרים בלי לציין, שאתה כותב 'רוב'?

 

[משיב כהלכה]

הנידון היה אם גם הוא כופל את דבריו בכמה ספרים והתשובה היא, כן.

הכפילות היא לא העתק הדבק כמו בספרי הראשון לציון. כל תשובה הוא מנסח מחדש ואין ביהמ"ד בלא חידוש. ולדוגמא, אסון כמו "תכלא דפזלון" מעולם לא היה קורה אצל הגר"ע יוסף. וזה נובע מהעתקה והדבקה ללא הבחנה (כאמור באותו אשכול, שזה הלימוד זכות הכי גדול שאפשר ללמד על הסיפור הזה).

 

[משיב כהלכה]

אני אישית ברוב ככל הפעמים ראיתי שמציין בסופו (קטע זה מאאמו"ר וכדו', כל הנ"ל מיביא" וכו)

אכן.

וגם אם לא מציין, זה פשוט לכולי עלמא שהרוב הוא מאביו, או מבוסס על אביו. ולכן בזה אין טענה עליו.