לחמם מים שנתבשלו כל צרכם מערב שבת

[אור יעקב]

- הנה ידועה דעת מרן הרב יצחק יוסף שליט"א בהיתר חימום מים בשבת שהוחמו מער"ש. (כמבואר בילקו"י שבת א-א סי' רנג ובשו"ת הראשל"צ ח"ב סי' נט)

- אולם כבר קדמוהו בחידוש זה הרב ישועה אלבאז שליט"א (אור תורה תשנא סי' קמב)
והרה"ג הרב משה לוי זצוק"ל (מנוחת אהבה ח"ב פ"י הלכה כז - ומה שהיקל שם "במקום צורך" הוא לחוש למחמירים במצטמק ורע לו כיעויין שם)
- וכן פסקו כוותיהו בספר "גינת אגוז" (ח"א סי' לה) ובספר "אשבח בתהילתך" (סי' כו)
וכן כתבו בנושא עוד כמה וכמה רבנים, ואמרתי שאני הקטן יוסיף עוד כמה נקודות וצירופים בנושא.


1. ראשית יש לצרף בראש ובראשונה דעת רבים מהראשונים שסוברים שאין בישול אחר בישול בלח וכפשט הגמ' שלא חילקה בין לח ליבש.
ואף שמרן השו"ע פסק להחמיר בנידון הוא מכח ספד"א לחומרא, וקיי"ל דהוי מדרבנן וא"כ האיסור פה הוא רק מדרבנן. (חזו"ע ח"ד עמ' שמא, ועיין ברא"ש שהובא שם)

2. עוד יש לצרף שעיקר דין הרתחת מים בשבת לא נפקא מפלוגתא אי הוי איסור תורה. (כיעויין ביבי"א ח"ד סי' לד אות לז)

3. עוד יש לצרף דהרבה פעמים רוצה רק "בחימום" המים ולא "בבישולם" וא"כ הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דקיי"ל דהוי דרבנן. (שם אות לה)

4. ועוד יש לצרף שבישול ע"י פלאטה/חשמל לא פשוט דהוי מהתורה שלא היה במשכן. (עיין חזו"ע ח"ד עמ' שעה)

5. והנה פשט מרן השו"ע שבמצטמק ורע לו אין איסור בישול אחר בישול בלח. (כמבואר להדיא בסי' שיח ס"ח, וכן פשט הב"י שהביא דברי רי"ו ללא שום חולק)
וכ"פ הרמ"א ורבים מהאחרונים, והרבה אמרו זאת בדעת מרן השו"ע - והכי קיי"ל (חזו"ע עמ' שמב)

6. והנה גבי "מים" כתב להדיא המנחת כהן "ועוד פשוט בפרק כירה דמים אחר שנתבשלו כל צרכן מצטמק ורע להן ולפ"ז מותר ליתן קיתון של מים שכבר נתבשלו כל צרכן אצל המדורה לחממם אפילו במקום שהיד סולדת וכל שכן היכא דאינו רוצה לחממן אלא להפיג צינתן כדי לשתותן"
וחזינן מדבריו שלמד מהגמ' בפרק כירה שמים שנתבשלו כל צרכן אפי' שנצטננו הוי מצטמק ורע לו ולדעת מרן השו"ע מותר לחממם.
ועיין בספר "אשבח בתהילתך" (שם) ובשו"ת הראשל"צ (שם) שהאריכו לבאר את דבריו מדוע אפי' שנצטננו המים נחשב "מצטמק ורע לו".

7. וא"כ מעיקר הדין יש להתיר אפי' ללא שום צירוף ע"פ דברי המנחת כהן. (וכן אפשר לדייק מכמה אחרונים שכתבו זאת גבי קפה - ואכמ"ל)
ואפי' אם יבוא מאן דהו ויאמר שיש לחלוק על דברי המנחת כהן, עדין יש להקל ע"פ ס"ס (כמבואר ביבי"א ח"ז סי' מב אות ח) ובפרט שיש לנו כמה וכמה צירופים לומר שכל הנידון פה הוא כמה וכמה דרבנן.


- כל הנ"ל כתבתי לבאר דברי הרה"ג הרב משה לוי זצוק"ל ומרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א.

 

[כאחד העם]

בהיתר חימום מים בשבת שהוחמו מער"ש.

בוא נפשט את מה שכתבת למקרה אחר, ואז נדון בדברים.

ונקדים – שמה שכתבת במס' 5 6 7 זה כפילות ולא עוד צירופים, כי הכל מתנקז למקום אחד , האם יש כאן מצטמק ורע לו.

ועכשיו נתחיל

כל מה שכתב בצירופים שייכים ג"כ במקרה של "מרק" שנתבשל מע"ש והצטנן ועתה רוצה לחממו בשבת בפלאטה [מבלי ליכנס לנושא של "חזרה" ונתינה לכתחילה כרגע].

במרק הוא גם צירוף א' שרבים מהראשונים סוברים שאים בישול אחרי בישול בלח.

וכן שייך ג"כ צירוף ב' שעיקר דין הרתחת המרק שזה בעצם כל המים של המרק, שרתיחתו לא לכו"ע זה איסור תורה, וכמיים ממש, כי מרק הבישול שבו זה בעצם המים שבו.

וכן שייך בו את הצירוף ג' שרוצה רק לחמם את המרק ואין לו רצון בבישולו כי כבר זה התבשל אלא שעכשיו רק רוצה לחממו בלבד דאז זה מלאכה שאינה צריכה לגופה.

וכן כששם על הפלאטה שייך בו את הצירוף הרביעי דלא היה במשכן.



וא"כ יש מכנה משותף בכל הדברים בין מרק למים.



עכשיו מה שנשאר בלבד – זה רק החילוק של שיטת המנחת כהן שמים נקרא מצטמק ורע לו.

דהיינו- אם אנן קיי"ל בכל הצירופים הנ"ל לאסור "במרק" א"כ הה"נ במים דאין הבדל, כי בשניהם הגענו לאותו מקום.

ורק הנושא היחיד שנשאר זה האם מים שייך מצטמק ורע לו

והן אמת – שהמנח"כ ס"ל הכי, אך רבים מהאחרונים חלקו עליו בזה דא"א להגדיר מים כמצטמק ורע לו כי חפץ בחימומם וזה ה "וטוב לו" בעצם.

וזה שיש כמות מועטת שמתאדה א"א להגדיר זאת כמצטמק ורע לו , ואיפכא - יותר יש לו "ויםה לו" מאשר ורע לו , כי חפץ בחימומם אע"פ שמעט מתאדה

ואע"פ שבגמ' הוזכר שמים הם מצטמק ורע לו- כל זה הוזכר רק לגבי איסור "שהייה" בלבד, שכיון שבמים אין חשש שמא יחתה כי אם יחתה את הגחלים המים יתאדו ע"ז אמרינן מצטמק ןרע לו אך לא כלפי שרוצה לחממם.

וא"כ לסיכום – כל הנידון במים שוים ל "מרק" ואם קיי"ל שבמרק יש איסור בישול אחר בישול באותם אופנים שהועלו לעיל ממילא הה"נ במים

 

[אור יעקב]

וא"כ יש מכנה משותף בכל הדברים בין מרק למים.

כל מה שכתב בצירופים שייכים ג"כ במקרה של "מרק"

מישהו אמר שלא?
אבל כל הצירופים האלו לא יעזרו כי זה רק סניפים לבוא ולומר שהנידון פה הוא דרבנן.

והן אמת – שהמנח"כ ס"ל הכי, אך רבים מהאחרונים חלקו עליו בזה דא"א להגדיר מים כמצטמק ורע לו כי חפץ בחימומם וזה ה "וטוב לו" בעצם.

אפשר לדעת מי זה "רבים" מהאחרונים שחלקו עליו? (אדרבה, מכמה שכתבו זאת גבי קפה יש ראיה לדבריו)

ובכל מקרה כבר כתבתי לעיל.

ואפי' אם יבוא מאן דהו ויאמר שיש לחלוק על דברי המנחת כהן, עדין יש להקל ע"פ ס"ס (כמבואר ביבי"א ח"ז סי' מב אות ח) ובפרט שיש לנו כמה וכמה צירופים לומר שכל הנידון פה הוא כמה וכמה דרבנן.

וא"כ לסיכום – כל הנידון במים שוים ל "מרק" ואם קיי"ל שבמרק יש איסור בישול אחר בישול באותם אופנים שהועלו לעיל ממילא הה"נ במים

במרק אין שום צד להקל שלכו"ע מצטמק ויפה לו.
זה שיש כמה סניפים לומר שזה דרבנן לא יעזור כלל, משא"כ במים יש לצרף דעת המנחת כהן (ופשט הגמ') שזה מצטמק ורע לו)

 

[תורה אמת כתיב בה]

עסקתי בזה לא מעט בעבר..
אבל צריך לומר שהאם מים בגדר מצטמק ורע לו זה תלוי איך אנחנו מסתכלים על המושג רע לו אם יורד בכמות -אז ודאי מור''ל אך זהו כבר מצטמק וא''כ יש כפילא בלשון
אך אם ''רע לו'' הכוונה שטעמו נפגם היכי תיתי לומר דבר כזה על מים?

 

[תורה אמת כתיב בה]

החידוש של מרן הגר''ע שדיבר על קפה באמת מובן כי טעם הקפה אחרי שעבר חימום פעם שניה לא ישווה לפעם הראשונה

 

[אור יעקב]

החידוש של מרן הגר''ע שדיבר על קפה באמת מובן כי טעם הקפה אחרי שעבר חימום פעם שניה לא ישווה לפעם הראשונה

גם מים שמחממים אותו כמה פעמים טעמם נפגם מעט.
(שמעתי ממישהו בעבר שחימם מים 10 פעמים וטעמם היה זוועה... לא נסיתי את זה האמת...)

האם זה מסוכן להרתיח מים פעמיים?

כולנו מכירים את החבר הזה או הקרוב משפחה שלא מוכן לשתות מים שהורתחו פעמיים. חלקם יטענו שהם שמעו שזה מסוכן ורע לבריאות וחלק יטענו שזה משנה את הרכב המים. האם החשש

www.agogo.co.il

 

[כאחד העם]

גם מים שמחממים אותו כמה פעמים טעמם נפגם מעט

אינו דומה , הפגם שיש במים מאשר לקפה

בקפה מה שדיברו האחרונים הוא, שהטעם נפגם ומורגש.

במים ודאי שאינו מורגש בפעם השנייה [אולי כמו הדוגמא שהבאת שחימם אותו כמה פעמים , אך כאן הנושא בישול שני , שבזה טעם המים אותו דבר וא"א להגדירו מצטמק ורע לו, מאשר בקפה]

 

[אור יעקב]

אינו דומה , הפגם שיש במים מאשר לקפה

בקפה מה שדיברו האחרונים הוא, שהטעם נפגם ומורגש.

במים ודאי שאינו מורגש בפעם השנייה

יש הרבה אנשים שמרגישים הבדל גם במים, וכמו שהעליתי "תהליך הרתחת המים מוציא את החמצן מהמים, ומים שעוברים את התהליך הזה נוטים להיות חסרי טעם. יש אנשים ששמים לב לזה ויש כאלה שלא".

יכול להיות שזה לא כזה מורגש כמו בקפה, אבל יש שינוי וככל שעושים יותר הרתחות הטעם יותר נפגם.

 

[כאחד העם]

אבל יש שינוי וככל שעושים יותר הרתחות הטעם יותר נפגם.

איה"נ

אני מדבר על בישול שני, כי בד"כ הנושא זה בישול אחרי בישול, והיינו מים שחיממם מע"ש ועתה רוצה לעשות חימום שני בשבת

שבכה"ג אין שום הבדל מורגש במים בגלל חימום שני

 

[אור יעקב]

שבכה"ג אין שום הבדל מורגש במים בגלל חימום שני

"תהליך הרתחת המים מוציא את החמצן מהמים, ומים שעוברים את התהליך הזה נוטים להיות חסרי טעם. יש אנשים ששמים לב לזה ויש כאלה שלא".

 

[כאחד העם]

לא על כל פסיק או הבדל קטן כבר מגדירים זאת כ "מצטמק ורע לו"

צריך שיהיה פשוטו כמשמעו "ורע לו" , שיהיה טעם "פגום" ולא סתם שינוי קטן

 

[אור יעקב]

לא על כל פסיק או הבדל קטן כבר מגדירים זאת כ "מצטמק ורע לו"

צריך שיהיה פשוטו כמשמעו "ורע לו" , שיהיה טעם "פגום" ולא סתם שינוי קטן

אני יכול להמשיך להתווכח איתך על זה, אבל זה סוטה מהדיון. (בפרט שלדידי בקפה נסיתי ואני לא מרגיש הבדל כ"כ ובטח לא "פגום"...)

העיקר שיש לנו דעת המנחת כהן ופשט הגמ' שזה נקרא מצטמק ורע לו.
גם אם אתה חושב לחלוק על זה, וודאי זה חזי לאצטרופי לס"ס בפרט שיש פה כמה סניפים לומר שזה דרבנן כדלעיל.

 

[אור יעקב]

ובכל מקרה,

ועיין בספר "אשבח בתהילתך" (שם) ובשו"ת הראשל"צ (שם) שהאריכו לבאר את דבריו מדוע אפי' שנצטננו המים נחשב "מצטמק ורע לו".