להוסיף מים חמים לחמין

[שמעון טרבלסי]

אני לא רואה כאן שאלה כלשהי. בירושלים היה ציבור של מרוקאים, והיה לו בי"ד משלו מתחילת הדרך. אין ענין לסבך בכח את המציאות הפשוטה. כך זה אצל כל קהל שנודד לארץ אחרת.

איני יודע מה המציאות הפשוטה. שאלתי האם עלו קהל יחד עם הבי"ד או שקודם כל עלו הקהל ואח"כ הבי"ד, ולא זכיתי למענה.

 

[משיב כהלכה]

קהלים אינם נודדים בקבוצות כמו להקות של ציפורים נודדות, ומקימים בי"ד ביום הראשון, עוד לפני שהספיקו להבין איפה הם הולכים לגור.

וזה לא רק בעבר הרחוק, גם בימינו אתה יכול לראות כיצד נוסדה הקהילה האשכנזית ברכסים? מתי הוקם שם בי"ד אשכנזי?

מטבע הדברים עולים האנשים לאט לאט, כל אחד כפי יכולתו, מתאקלמים, בונים שכונות, מתאגדים לקהילות, בוחרים רב לקהילה, מקימים בי"ד וכו' וכו'.

וכך גם היה בירושלים, במשך מאות שנים לאחור, לפני מרן ואחרי מרן, תמיד היתה קהילה מרוקאית שהקפידה על מנהגיה, עם רבנים משלה.

לפני כשבע מאות שנה, כתב רבי יהודה אלחריזי בספר תחכמוני (שער ארבעים וששה) שמצא בירושלים את הקהילה החשובה "מן המערבים" שבראשה עמד רבי אליהו המערבי.

לפני כחמש מאות שנה, כתב רבי עובדיה מברטנורא על הקהילה המרוקאית בירושלים, שבשנת רמ"ה היו מתפללים בירושלים "לפי מנהג המערביים שנוהגים כדברי הרמב"ם ופוסקים באיסור והיתר לדעתו".

ולפני כמאה וחמישים שנה, נלחם הגאון רבי רפאל אלעזר הלוי בן טובו, ראב"ד לעדת המערבים בירושלים, על שמירת מנהגי המערב בקהילתו הירושלמית.

וכאשר קהילות רבות הגיעו לארץ ישראל, שלא היה בה מנהג אחיד, הרי בזה שייכים דברי מרן בשו"ת אבקת רוכל (סי' ל"ב): "אפי' רבו באותה העיר קהלות שנוהגים כהרא"ש וזולתו אינם יכולים לכוף למיעוט הקהלות שנוהגים כהרמב"ם ז"ל לנהוג כמותם, וליכא משום לא תתגודדו דהואיל וכל קהל נוהג כמנהגו הראשון הוה ליה כשתי בתי דינים בעיר אחת". ובאותה תשובה מדובר על קהילות רבות שהגיעו למקום אחד, כאשר אירע בארץ ישראל במאה השנים האחרונות, והשו"ע פסק שכל קהילה תמשיך במנהגה, גם אם היא מיעוט.

 

[כותל המזרחי]

אפשר לחזור לדיון המקורי בבקשה.

 

[שמעון טרבלסי]

כאן יש ג"כ בענין הזה.

מ

פרסם בנושא 'עיונים בתורת רבי אופיר מלכא שליט''א'

יום רביעי ב-16:58

ושוב למרות שכתבת שהרב יצחק מוציא דינים, לא הבאת אפי' מקום אחד, הבאת רק מקומות שהעתיק דברי אביו ואל הוציא דין חדש.

הראש"ל רבי יצחק התיר להרתיח מים קרים על הפלטה, אם הורתחו מבעוד יום, וזה חידוש גדול, על סמך מה שהתיר אביו בקפה בתוך תשובת יביע אומר (כמדומני יבי"א חלק י') משום מצטמק ורע לו. אבל הוא התיר רק בקפה, והרב יצחק יוסף חידש גם במים שהתבשלו. יש לציין גם שאחיו ר' אברהם חלק עליו ואסר.

• משיב כהלכה

• 

 

[רק תורה]

הזכיר הרב @משיב כהלכה את המנהג הקדום, ומקורו מתשב"ץ ח"ד טור ג סימן י, לתועלת הלומדים אני מעתיק את התשובה משום שאפשר ללמוד ממנה על מנהגי ישראל שנים מעטות אחר גירוש ספרד - יוצאי קטלוניה (אלג'יר) הקלו בכל בישול אחר בישול בלח, ויוצאי קסטיליה (פאס) הקלו בעירוי לח רותח לכ"ר (ולא החמירו את החידוש המופלג של רבינו יונה, הענקת "כוח המבשל", שהקשה עליו הפמ"ג מפינהו ממיחם למיחם).

שאלה ששאלו ממני חכמי פאס והם החכם כה"ר משה שוכליר יצ"ו והחכם כה"ר אברהם והחכם כה"ר יוסף כרבשא ישצ"ו וז"ל ראינו נוהגים במקומינו כשיצטמק התבשיל נותנים בו מרק ממקום אחר ואין מקפידין אם יהי' אותו מרק חם או צונן ויש מהם שמקילי' יותר שמטמיני' מערב שבת קומקום של מים חמין אדעתא דהכי שאם יצטמק התבשיל נותני' בו אלו המים ותמהנו על זה כי לא ראינו סמך לזה לא מהגמרא ולא בדברי הרי"ף ז"ל ולא בהרמב"ם ולא בהרא"ש ולא בבעל הטורים ז"ל וראינו ממעכ"ת להודיענו אם יש סמך לדבר זה ואיה מקומו עכ"ל:

תשובה:

דעו ישמרכם האל כי מגורשי' מארץ קטלוניא אנחנו וע"פ מה שנהגו אבותינו ז"ל בהיותם שם נהגנו גם אנחנו במקומות אלו אשר נתפזרנו בהם בעונותינו ואתם יודעים שרבני קטלוניא אשר כל מנהגי הקהלות מיוסדים ע"פ הוראת' הם הרמב"ן והרשב"א והרא"ה והר"ן זצ"ל ועוד כמה רבני' גדולי' אשר היו בכל דור עם הרבני' הנז' אע"פ שלא נתפשטו פסקיהם ולא יצאו לאור העולם ולכן אין ראוי לפקפק על מנהיגי קהלותיה' אע"פ שלא ימצא אותו ענין מפורש בספרי' כי מסתמא ע"פ גדולי' הללו נהגו. וכ"ש שענין זה שהגדלת' תמיהתכם עליו הוא דבר ברור ההיתר כי מענין המרק אין להסתפק בהיתרו אפי' הוא צונן שזה מוזכ' בגמ' וזהו אומרם (שבת קמ"ה ע"ב) כל שבא בחמין מע"ש שורין אותו בחמין בשבת וזה ודאי אפי' בצונן וכן פירשו המפרשי' ז"ל וכ"כ הרב רבי' יונה ז"ל והר"ן בפי' ההלכות. ומענין המים שראית' מטמיני' כבר קדם לכם רב גדול בישראל רבינו יונה ז"ל שכתב וז"ל והמכשלה הגדול' תחת יד קצת העם שטומני' קומקום של מים חמין ליתן לתוך הקדר' בשבת כשהתבשיל מצטמק ופעמים שהאחד מהם אין היד סולדת בו והאחר היד סולדת בו ומתבשל זה מזה ונמצאו מבשלי' בשבת ואפי' אם שניהם היד סולדת בהם הא איכא מ"ד בירוש' (שבת פ"ג ה"ה) דעירוי לאו ככלי ראשון וכשמערין המים לאלתר שיצאו מן הכלי אע"פ שהם רותחין פסק כח רתיחתן מלבשל כדין כלי שני והרי הן מתבשלי' בתוך כלי ראשון ומים המתבשלי' שפסקה רתיחתן יש בהן משום בישול עכ"ל הרב ז"ל. ולדבריו אפי' עדיין המים חמין אסור לתת מהם לתוך קדירת התבשיל שהיא כלי ראשון וכ"ש כשהוא על האש. אלא שהר"ן ז"ל בפי' ההלכות תמה על סברא זו וכתב וז"ל לא ידעתי מנין לו זה שהרי כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת אע"פ שהוא צונן גמור ולא ידעתי הפרש בין מים מבושלים למתבשל אחר וצ"ע ובדיקה עכ"ל. ואע"פ שאיני כדאי להכריע נלע"ד שעל דברי הר"ן יש לסמוך ואין לחלק בין מרק למים הואיל ובגמ' אמרו סתם כל שבא בחמין ולא חלקו בין שום דבר לדבר ולכן הרוצה לחלק ולומר שהמי' אחר שנתבשלו אם פסקה רתיחתן יש בהם משום בישול עליו להביא ראיה מהיכן יצא לו חילוק זה אבל מסברא בעלמא אין שומעין לו. ומאחר שלא מצינו לדברי האוסר בירור וראיה. והמנהג הזה הוא מימים קדמונים ראוי להניחם לנהוג מנהגם והרוצה להחמיר בדבר שאין בו איסור מפורש גורם מחלוקת כ"מ ולא ישמעו לו וכ"ש שיאמרו שכבר נהגו זה לפני כמה גדולים ולא מיחו בהם. נאום הכותב בס' וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום:

 

[כהן]

כידוע 'כל' הספרדים קיבלו עליהם הוראות השו"ע 'בכל מקום שהם', ואין חילוק בין קבלת א"י לקבלת שאר הארצות.
וכידוע 'כל' הספרדים 'בכל מקום שהם' נהגו בין לפני השו"ע ובין לאחריו לשפוך מים חמים לחמין שמצטמק.
לא מצאנו שבא"י נהגו להחמיר בזה שלא כשאר המקומות.
וממילא תצא דינא שזהו מנהג קדום ומאוחר גם יחד, ואין שום חשש בזה.

 

[רק תורה]

לפי הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שמתיר לבשל מים שהצטננו בשבת קודש, אפשר לקחת מים מהקומקום...

אח"כ לשים בתוך שקית (כלי שני) ולהכניס לקדרה בשבת ואח"כ לדקור את השקית... כדי שח"ו לא יהיה עירוי לכ"ר דאז יש למחות בו בחזקה... אלא יהיה בישול כלי שני שהופך לכ"ר...

כמובן לפי דבריו אפשר לעשות כן גם במים שהצטננו לגמרי... אבל עד שימתין שיתחממו התבשיל יקדח...

אבל לא נראה לי שיש ת"ח רציני שמסכים עם זה...

 

[כהנא דמסייע]

לפי הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שמתיר לבשל מים שהצטננו בשבת קודש, אפשר לקחת מים מהקומקום...

אח"כ לשים בתוך שקית (כלי שני) ולהכניס לקדרה בשבת ואח"כ לדקור את השקית... כדי שח"ו לא יהיה עירוי לכ"ר דאז יש למחות בו בחזקה... אלא יהיה בישול כלי שני שהופך לכ"ר...

כמובן לפי דבריו אפשר לעשות כן גם במים שהצטננו לגמרי... אבל עד שימתין שיתחממו התבשיל יקדח...

ראה כאן

כ

פרסם בנושא 'עיונים בתורת רבי אופיר מלכא שליט''א'

יום חמישי ב-12:42

המשך תשובת הראש"ל שליט"א:
ומחבר אחד העיר, דאיך לא זכר שר שהרבה ראשונים מחלקים בין דבר לח לדבר יבש לענין זה, ואף שי"ל דקפה מבושל כיון שחימומו הנוסף רע לו מותר לכולי עלמא, מכל מקום המעיין בדברי הכנה"ג שם ישר יחזו פנימו שלא ירד להתיר מסברא זו. ע"ש. [מנוחת אהבה ח"א פ"י סעיף כז הערה 89]

יש כאן טעות בציון המראי מקום כי במקום זה מדבר על נושא אחר לגמרי. שוב ראיתי שהכונה לחלק ב'. והוחלף בין ח''א לח''ב.
ואלו דבריו שם בח''ב.


ולעמוד על האמת בענין, נביא הדברים ממקורם, והיינו דנחלקו הראשונים בבישול אחר בישול בלח,
הסוברים דיש בישול אחר בישול בלח הם: רש"י שבת...

• כהנא דמסייע