אני מצטט מדבריך בשם הבינה:
לא קראת כמה מעלות יש בכל מקום? 6, 8, 10. תנסה לישון במספר מעלות כזה בחוץ.
אני מצטט מדבריך בשם הבינה:
לא קראת כמה מעלות יש בכל מקום? 6, 8, 10. תנסה לישון במספר מעלות כזה בחוץ.
יכולות לרדת
הכוונה הוא למנהג "להקפיד" שלא לישון בסוכה, בשונה ממנהג להקל ש"יש שלמדו עליהם זכות"אתה מצטט משו"ע הרב שציטט את הרמ"א שציטט את הראשונים שהעולם נוהגים להקל בשינה ולישון מחוץ לסוכה, וכותב שהמנהג התחדש רק בדורות האחרונים?
השמטת המשך דבריו ש"היו יכולים לישון שם בכרים וכסתות", אבל לא שהיו יכולים לישון שם בשופימה שכתב בשם הרמ"א שהטעם העיקרי הוא משום צינה, הנה הרמ"א כתב להיפך, כי רוב המקומות אין צינה כל כך.
לא הבנת את דבריו כלל, כוונתו היה שאפילו בנה לעצמו סוכה מיוחדת, הרי לא הועיל כלום אם אשתו אינה רוצה לישון עמו, ואעפ"כ אין אשתו חייבת לישון עמו ויכולה לישון בביתומה שהקשה שהיה צריך לחייב נשים כדי שגם בעליהן ישבו בסוכה, לא קשיא מידי כי יש חילוק ברור בין אכילה לשינה. לאכול אפשר בשופי, אבל לישון צריך מקום מיוחד.
האשל אברהם כתב כן רק בדרך אולי, ולכאו' דבריו אינם מובנים, על מי כתב חז"ל שחייב לישון בסוכה?ומה ששאל על רווקים, כבר הבאתי לעיל מהגאון בעל אשל אברהם שכתב שגם רווקים בכלל.
עכ"פ לפ"ז נדחתה טענת הא"א הנ"לומה שהקשה מזקנים שישנו בסוכתו של רבן גמליאל, אינה קושיה כלל, כי בוודאי נשיא ישראל היתה לו סוכה שיכולה לארח את כולם עם נשותיהם יחד. ויותר נראה שהזקנים התארחו אצלו ללא נשותיהם.
הכוונה הוא למנהג "להקפיד" שלא לישון בסוכה, בשונה ממנהג להקל ש"יש שלמדו עליהם זכות"
השמטת המשך דבריו ש"היו יכולים לישון שם בכרים וכסתות", אבל לא שהיו יכולים לישון שם בשופי
ולמעשה, בהגהתו לשו"ע הביא טעם זה ולא העיר עליו כלום
לא הבנת את דבריו כלל, כוונתו היה שאפילו בנה לעצמו סוכה מיוחדת, הרי לא הועיל כלום אם אשתו אינה רוצה לישון עמו, ואעפ"כ אין אשתו חייבת לישון עמו ויכולה לישון בבית
האשל אברהם כתב כן רק בדרך אולי, ולכאו' דבריו אינם מובנים, על מי כתב חז"ל שחייב לישון בסוכה?
ויצויין ש"ספר א"א על או"ח, הרי לא סידרו מחברו כלל לדפוס כמבואר בהקדמה, ויותר מוכח מיניה וביה שכתב כמה דברים לפי שעה ולזכרון, ובכגון דא ארז"ל בב"ב ק"ל ע"ב עד שיאמרו לו הלכה למעשה. וא"כ אין כאן שום הוראה למעשה כלל" (לשון הגרש"ד מונק, וכעי"ז כתב הגה"ק ממונקאטש באות חיים)
עדיין לא הבנת, היא אכן יכולה לא לרצות לאכול עמו, אבל עדיין הוא יהיה חייב לאכול בסוכההבנתי מצויין, כי אם ברצון עסקינן, גם יכולה "לא לרצות לאכול עמו". אבל אין שום סיבה שתסרב מחמת שפטורה מהסוכה. אדרבה, ע"פ רוב מדובר בעונג. לעומת זאת, שינה בסוכה היא סיפור אחר לגמרי.
כלל גדול ופשוט בקריאת חיזוי טמפרטורה שכותבים את המעלות של היום ושל הלילה. כשאומרים או כותבים שיהיה בין 10-18 הכונה 18 ביום ו10 בלילה.למה נקטת דוקא את המספרים הנמוכים? למה לא נקטת 15,13,18?
נכון, פעמים שזה 8 מעלות ופעמים שמגיע ל4 מעלות. 18 מעלות כמו בא"י זה ודאי לא.כולות לרדת אין הפשט שכל לילה זה כך.
ואין שום פלא על הרמ"א, יתכן שבתקופתו היה יותר חם, ויתכן שהתכוון שניתן להתגבר על קור זה עם שמיכות מתאימות.
כלל גדול ופשוט בקריאת חיזוי טמפרטורה שכותבים את המעלות של היום ושל הלילה. כשאומרים או כותבים שיהיה בין 10-18 הכונה 18 ביום ו10 בלילה.
בדרך כלל עד לאזור ה-15 מעלות צלזיוס במהלך היום אך יכולות לרדת עד לכ-4 מעלות צלזיוס ואפילו פחות בשעות הלילה.
כפי שכתבתי:וכנראה היית צריך לשאול במפורש מה הטמפרטורה הלילית במדינות אל
15 זה בדרום צרפת. בצפון צרפת הוא כתב שזה עד 10 מעלות.יפה, וא"כ אין זה בהכרח כפי שכתבת 6/8/10 אלא יכול להיות גם 10/12/15.
הרמ"א חולק על הראשונים ועל המציאות, ולכן פשוט שהטעם העיקרי הוא כפי שכתבו הראשונים וכפי שהיה המציאות שהוא מחמת הקור, ולכן רק באשכנז נהגו כן
אצלנו יש רק בשיא החורף מעלות כאלו. אף אדם לא יישן ברחוב במעלות כאלו.
שאר הסברות שכתב נכונות גם לשאר הארצות ולא נהגו שם כן ולא עלה על דעת מעולם
הם נגד המציאות כיום ונגד המציאות בזמן הראשונים. אולי השתנה המציאות רק בזמנו וחזר בזמננו..דברי הרמ"א הם אולי נגד המציאות שאתה רואה בעיניך כיום, אבל אין לך מושג מה היתה המציאות בזמן הרמ"א לפני 450 שנה. ואם הוא כותב במפורש ש"ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות והיו יכולים לישן שם בכרים וכסתות", בוודאי שזו היתה המציאות
המרדכי כותב שזה כן קור, וכך היא האמת. כשאצלנו בסוכות לקראת בוקר יש 18 מעלות - נהיה קר מאוד.במקומות שהורגלו לקור, אין זה נחשב אצלם לקור גדול, ובוודאי שיסתדרו בקור כזה עם שמיכות. וסוכה זה עדיין לא "רחוב", זה מקום סגור מארבע רוחותיו ורק בין ענפי הסכך ישנם רווחים.