מה ההיתר של חסידי חב"ד לא לישון בסוכה?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ושם הותר הכל

לא רק שם, גם בחסידות בעלז. ראה נטעי גבריאל הלכות ראש השנה פרק ט"ז הערה ט"ז בשם האדמו"ר מבילגוריי (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית הייתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים).

יש מעידים כי כשרבי אהרן רוקח מבעלז התגורר בירושלים, הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה (הרב בן ציון גרוסמן ששהה בקהילת קרלין באותם הימים, מקום שהייתם של הבחורים).

גם בלוח "דבר יום ביומו" ("לארץ ישראל ולחוץ לארץ") היוצא לאור על ידי מערכת חסידות בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב כי "נוהגים להקל בשינה (=בסוכה) ובפרט במקומות הקרים" (ראה למשל בלוח הנ"ל לשנת תשמ"ד, עמ' 50, מופיע באוצר החכמה). ומובן מזה שגם במקומות שאינם קרים נהגו כך.

וראה עוד במאמרו של הרב חיים רפפורט, היכל הבעש"ט, ד, "מנהג חסידים בענין שינה בסוכה" (א), עמ' עב, ובהערה 5 שם.

וראה בגליון "הוגי תורה" של חסידות בעלזא-מכנובקא, גליון ל"א, פרשת חוקת תשע"ב, עמ' 2 ("משולחן ההוגים"): "וכן ידוע מחסידים שלא הלכו לישון במשך כל ימי חג הסוכות, שלא רצו לישון חוץ לסוכה, אבל גם בסוכה לא רצו, מחמת שידעו כי בבעלזא הקפידו שלא לישון".

וראה עדות נוספת ב"היכל הבעש"ט", יח, עמ' קמט.
 
יש מעידים כי כשרבי אהרן רוקח מבעלז התגורר בירושלים, הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה (הרב בן ציון גרוסמן ששהה בקהילת קרלין באותם הימים, מקום שהייתם של הבחורים)
מה הפשט? זה כבר נהיה איסור?
 
ועל זה אנו מקוננים בכל שני וחמישי 'אנשי אמונה אבדו' [פירוש אנשי 'אמת'].
בסוף כולם מגיעים לאותו הדבר.
כל אחד לוקח לו את הרב שאיתו הוא הולך באש ובמים, אחד זה 'חמיו', אחד זה 'אביו', אחד זה 'רבו', ותהי האמת נעדרת...
דווקא אלו שאין להם רב מובהק שהולכים באש ובמים אחר מנהגיו - הוא בגלל ש'אנשי אמונה אבדו', ומכירים בפחיתות הערך של רבם. אמנם מי שמכיר בגדולת רבו ורואה בו את הצינור וההמשך של מסירת התורה ממשה רבינו, הולך אחריו גם כשיאמר על ימין שהוא שמאל.

ומענה לשאר הדברים שנאמרו באשכול:
הרבי זיע''א ראה בחותנו כרבו המובהק, והחזיק בדרכו, ומי שמכיר את גאונותו הרבה בנגלה ובפנימיות התורה שאין דומה לה בדורות האחרונים, וכיצד ידע לחבר בין פנימיות התורה לנגלה, יודע היטב שגם הבין את דבריו לאשורם בפשט ההלכה וכן בפנימיות העניינים.
האם נדמה לכם שיהודי שכל ימיו התמסר לכלל ישראל, ולכך שליהודי בסוף העולם יהיה סוכה ולולב, מצות בפסח וכו' וכו' יבטל מיהודים מצוה כה חשובה במחי יד?!
הוא כבר גילה דעתו שמי שלא חסיד חב''ד ולא עמד בסוד העניינים של 'אור המקיף' שבסוכה ואינו מצטער מכך - שחובה עליו לישון בסוכה, ויש ממנו אף מכתב מפורש בעניין.
ובכלל מנהגו, ומנהג החסידים הראשונים היה שלא לישון בכלל בחג הסוכות, והיו חוטפים תנומה לעיניהם כשיתין נשמין כשחטפתם שינה, ומי שמכיר חסידי חב''ד רציניים היום יודע שלא רחוקים הם משם.
 
אני שמחים שלא זכינו לכך.
מקיימים מצות בוראינו בשמחה וטוב לבב.
מצטער - פטור, ז''א שלא חל עליו חיוב הבורא, וכידוע מדברי הראשונים שמי שהיה פטור להתפלל בזמן תפילה אסור לו להתפלל תשלומין..
אין ענין לחפש מצוות בכדי למלא את הסל בהם, אלא לקיים את צווי הבורא כרצונו. ומי שבחר לקיים את חובות הלבבות - מצוות אהבת ה' ויראת ה' ומצוות ידיעת ה' בדעת רחבה [מצוות תמידיות - דאורייתא] ומתוך כך מבין את המתחולל בעולם בימים נוראים ואח''כ בסוכות, מצטער הוא לחלל את קדושת הסוכה במה שעלול לבוא מתוך שינה, לא חל עליו החיוב.
מותר וצריך לנסות לחשוב אובייקטיבי קצת ולהבין את הצד השני, לא צריך לסמן קבוצה בגלל מח' ישנה ולהמשיך עם סטיגמות וגישה שלילית מלכתחילה.
 
מצטער - פטור, ז''א שלא חל עליו חיוב הבורא, וכידוע מדברי הראשונים שמי שהיה פטור להתפלל בזמן תפילה אסור לו להתפלל תשלומין..
אין ענין לחפש מצוות בכדי למלא את הסל בהם, אלא לקיים את צווי הבורא כרצונו. ומי שבחר לקיים את חובות הלבבות - מצוות אהבת ה' ויראת ה' ומצוות ידיעת ה' בדעת רחבה [מצוות תמידיות - דאורייתא] ומתוך כך מבין את המתחולל בעולם בימים נוראים ואח''כ בסוכות, מצטער הוא לחלל את קדושת הסוכה במה שעלול לבוא מתוך שינה, לא חל עליו החיוב.
עם סברות כאלו אפשר להתיר את כל האיסורים בתורה.
 
נראה לי צריך אשכול חדש ברמת ההתייחסות למנהגים...
הדברים ברורים.
א. כשהונהג מנהג ע''פ חלק מהראשונים. אנו ממשיכים במנהג. אף אם הב''י הכריע כעמדה אחרת
ב. כשהמנהג הונהג וטעם המנהג ידוע, שהיה רק למקומו ושעתו, וכאן הטעם שונה אין לאמץ המנהג גם במקום האחר.
ג. כשאין כל מקור בש''ס וראשונים ולא הונהג ע''י גדולים. אין להמשיך המנהג כלל.
 
עם סברות כאלו אפשר להתיר את כל האיסורים בתורה.
אשמח לתגובה עניינית

לכל איסורים שבתורה מגיעים כשרוצים לקיים את רצון עצמך ולא את רצון הבורא - גם אם אתה מחפש להוסיף מצוות ולזכות בג''ע.
 
עם סברות כאלו אפשר להתיר את כל האיסורים בתורה.

דא עקא שהוא לא בא להתיר איסור כלשהו ע"פ סברות כאלה, רק להמתיק מנהג ישראל שמוזכר כבר בראשונים ונפסק להלכה ברמ"א.

ולא רק באשכנז ואירופה וכיו"ב, גם במרוקו ראיתי כותבים שמעטים מאוד ישנו בסוכה, משום שכל המשפחות נהגו להקים סוכה אחת בלבד לכל הדיירים שבאותה חצר, ולפעמים שימשה סוכה אחת לעשר משפחות ויותר. רק אלה שהיתה להם סוכה פרטית, יכלו להרשות לעצמם לישון בה.

וכבר כתבתי לעיל שלא שנא מצטער זה מכל מיני "מצטער" שונים ומשונים המוזכרים בראשונים ברמ"א ובט"ז.
 
וחל חובת הבורא לישון בסוכה
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כו,א - ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה, מאי טעמא? אמר רב אשי גזרה שמא ירדם

היכן ראית שמי שמצטער מכל סיבה שהיא חייב להכריח את עצמו לישון בסוכה?
למה לא הכרחנו כל מצטער לקחת כדורי שינה או סם הרדמה ולישון בסוכה?
 
היכן ראית שמי שמצטער מכל סיבה שהיא חייב להכריח את עצמו לישון בסוכה?
מקיפין דבינה?
המצאה שלא כתובה
לא בגמרא לא במשנה ולא בשולחן ערוך. ולא בשום פוסק או מקובל.
וכל כי האי גוונא הוא בכלל המבואר בגמרא
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כה/ב "ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בסוכה, פשיטא מהו דתימא הואיל ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב מצטער פטור מן הסוכה האי נמי מצטער הוא, קמשמע לן, הני מילי צערא דממילא, אבל הכא איהו הוא דקא מצטער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה".
 
היתר מדין "מצטער" הוא דינא דגמ', ובאשר לנדון דידן מובא באופן ספציפי בראשונים, אין שום חיוב שינה בסוכה למצטער, וכך היה המנהג פשוט במשך מאות שנים.
תמצא לי מקור אחד!!!
שמקיפין דבינה הוא מצטער.
אתה מכנה את עם ישראל "עבדים"? הלא תבוש?
עם ישראל ישנים בסוכה. מלבד בארצות הקור. ושם הותר להם.
 
וחל חובת הבורא לישון בסוכה
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כו,א - ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה, מאי טעמא? אמר רב אשי גזרה שמא ירדם

הגאון האדיר הרוגוצ'ובר בספרו צפנת פענח מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמ' והרמב"ם בספרו בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" שמוכח מכך שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא שאם האדם ישן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, אבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".

ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי מרן השולחן ערוך, שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.

סברה זו משמשת גם להסבר ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.

אולם ישנם ראשונים החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י: "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה". וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור וכן דעת בעל התניא בשולחן ערוך שלו. ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.

הרבי מליובאוויטש בלקוטי שיחות מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה, היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי לישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן: "כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן אדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה - לא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה.
 
תמצא לי מקור אחד!!!
שמקיפין דבינה הוא מצטער.

מצטער הוא מצטער, אם באמת מצטער משום "מקיפין דבינה" אין הבדל בינו לבין מצטער אחר.

ושוב, אל תוציא את הדברים מהקשרם - לימוד זכות על מנהג ישראל מזה מאות בשנים, שכבר הוזכר בראשונים ונפסק ברמ"א וגם הם לימדו זכות.
 
היכן ראית שמי שמצטער מכל סיבה שהיא חייב להכריח את עצמו לישון בסוכה?
שו"ע אורח חיים - סימן תרמ
איזהו מצטער, זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח, או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם, או מפני הריח; ודוקא שבא לו הצער במקרה, אחר שעשה שם הסוכה, אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר: מצטער אני:
מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו, לא מקרי מצטער, וחייב לישן שם אע"ג דצריך לכפוף ידיו ורגליו (ת"ה סימן צ"ב), ולא יוכל אדם לומר: מצטער אני, אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו (טור) ;
שו"ע אורח חיים - סימן תרמ
(ה) אבל חייב בסוכה:
 
עם ישראל ישנים בסוכה. מלבד בארצות הקור. ושם הותר להם

כבר כתב הרמ"א שברוב המקומות אין קור גדול כזה שאי אפשר להסתדר בו עם כרים וכסתות, וכן חלק מהראשונים הנ"ל לא חיו בארצות כ"כ קרות, וכן הזכרתי מנהג מרוקו.

ולטעם העיקרי שכתב הרמ"א אין שום קשר לקור.
 
שו"ע אורח חיים - סימן תרמ
איזהו מצטער, זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח, או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם, או מפני הריח; ודוקא שבא לו הצער במקרה, אחר שעשה שם הסוכה, אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר: מצטער אני:
מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו, לא מקרי מצטער, וחייב לישן שם אע"ג דצריך לכפוף ידיו ורגליו (ת"ה סימן צ"ב), ולא יוכל אדם לומר: מצטער אני, אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו (טור) ;
שו"ע אורח חיים - סימן תרמ
(ה) אבל חייב בסוכה:

טענו בחיטים והודה לו בשעורים?

אין שום רמז שם שצריך להכריח עצמו, רק שלא יבנה לכתחילה סוכתו במקום ריח ופרעושים כאשר יכול לבנותה במקום אחר.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית