מאמרים נבחרים מתוך 'אור תורה'

[רי"ח בני]

איך ניתן להצטרף למנוי באור תורה?

 

[ולמדתם אותם]

איך ניתן להצטרף למנוי באור תורה?

 

[ולמדתם אותם]

כעת אעלה בע"ה מאמרים נבחרים מהירחון הנוכחי (אלול תשפ"ה), הערות והארות יתקבלו בברכה.

* בענין שם דיקרנוס"א.

* דין מותר מזונות האשה ואם אפשר ללמוד מכך למרצה שרשאי ליטול לכיסו דמי נסיעות.

* פסקי דינים בהלכות סת"ם במשנתו של הגר"מ מאזוז זצ"ל.

* האם רלוונטי הזהירות מפת עכו"ם בעשי"ת בזמנינו?

* מכתבי הקוראים - אלול תשפ"ה.

 

[ולמדתם אותם]

* בדין הזכרת שם שמים בגילוי ראש לבתולות, ובענין גילוח שער הראש לנשואות.

* מפתחות הנושאים - לשנת תשפ"ה.

 

[שלומי]

כל מה שכתב ליתא.

א. מה שפתח וכתב ש"כיסוי הראש בפאה נכרית נפרץ לגמרי" אפשר לומר גם על מטפחת, ש"נפרץ לגמרי לכסות במטפחת" נגד דינא דגמ' ופסק הרמב"ם והשו"ע לאסור מטפחת (שלא לדבר על הפרצה הכפולה והמכופלת שהמטפחת מחליקה מהראש ועוברים על איסור דאורייתא של גילוי ראש, שתי אצבעות ושלוש וארבע וחמש).

ב. מה שכתב ש"לפני כמאה שנה היה נגע זה מצוי בקהילות אשכנז", נעלם ממנו שהמנהג החל דוקא בקהילה הספרדית באיטליה, מגורשי ספרד, ורבם - רבי יהושע בועז בעל השלטי גיבורים - הוא הראשון שהתיר, והתפשט המנהג בכל איטליה, ומשם לארצות אחרות.

וכן כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א ראב"ד העדה החרדית בחודש מרחשון תשל"ז:

"לאור הכרוזים על "איסור" לאשה לצאת בפאה נכרית, והשמועה שיש נשים ובמיוחד מהספרדים שהורידו הפאה נכרית ולובשות מטפחת, יש בזה מכשול רב מאוד, דמצוי שאינה מכסה כל שערות ראשה, וכן ברשות הרבים לא מספיק מטפחת לבד, וצריכה מעיקר הדין גם רדיד, דהיינו שני כיסויים כמפורש בשו"ע, שלא להיכשל במקצת שערות מגולות, והיות שלא מסכימות לכסות כל השערות, על כן מקצת שערותיהן מגולות, ויש בזה איסור תורה וגילוי ערוה. הריני מודיע דעתי שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים, ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי שלטי גיבורים".

ג. מה שכתב ש"הפאות המצויות נראות כשיער טבעי ממש" - נעלם ממנו מה שכתבו בספרי השו"ת האוסרים והמתירים בכל 500 השנים האחרונות, שהפאות "נראות כשיער טבעי ממש", וכל אחד תיאר בסגנונו כיצד אי אפשר להבחין בין פאה לשיער, ומפני זה אסרו האוסרים, והמתירים חלקו עליהם והתירו, ואין חדש תחת השמש.

וכן כתב בספר "ברכה שלמה" (עמ' ח') שנדפס בשנת תרפ"ח לפני כמאה שנה, "התחילו עתה ללכת בפאות העשויות משערות קצרות תלויות באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראית ממש כהולכת בגילוי שיער... גם הנשים שהולכות בפאות שהיה ניכר קצת שאינה פנויה, התחילו עתה ללכת בפאות העשויות משערות קצרות כנ"ל" (וגם ממנו נעלמו דברי הפוסקים שכתבו כן לפני 200 שנה, ולפני 300 שנה, וכו'. רק שכאן רואים כיצד בכל דור ודור חושבים ש"התחילו עתה").

ד. מה שציין לגדולי הדור האשכנזים, נעלם ממנו גדולי הדור הספרדים שהתירו בשופי, כמו הגרב"צ אבא שאול, הגר"ש משאש, הגר"ע הדאיה, הגר"ח כסאר, הגר"י קאפח, הגר"ע הדאיה, הגרר"ב טולדנו, הגר"י משאש, הגר"א בקשי ועוד ועוד.

ה. גם מה שציין להם אינו מדוייק ומצוטט מהפשקווילים, כי אדרבה הגרי"ש אלישיב נשאל על פאות שאפשר לטעות בהן שהן שיער, והשיב שמותר כי כן המנהג ("קובץ תשובות" חלק ד' סי' ד'), ובוידאו המפורסם הוא מדבר על פאות ארוכות כפי שהדגים בעצמו, וגם על זה אמר "ירצו יקבלו לא ירצו לא יקבלו" (בניגוד לגילוח במכונות שיש בהן חשש תער, שעל זה אמר "צריך לזעוק עוד ועוד עד שיקבלו").

והגרש"ז אויערבאך אמר שצניעות הפאות תלויה לפי המנהג, ואם התפשט המנהג בפאות מסויימות, כבר אין בהן פריצות וקלקלתן תקנתן, ופשוט (ועלהו לא יבול חלק ג' עמ' ע').

ו. מה שכתב שאצל האשכנזים היה מצוי ואצל הספרדים לא היה מצוי, ליתא, שאצל שניהם לא היה מצוי בשווה, וגם מטפחת צריך להתיר מצד זה שדת יהודית משתנה לפי המנהג ולולא זה אין שום היתר.

ז. גם מה שכתב שאין לבני ספרד "להתחיל" במנהג זה, ליתא משני טעמים, שכבר התפשט גם אצל בני ספרד ויש כבר דור שני של לובשות פאות, גם האם וגם בתה, ויש גם שהסבתא חבשה פאה במרוקו (כדברי הגר"ש משאש שבמרוקו היתה התרופפות בכיסוי הראש, זרקו את הרדיד וחבשו מטפחת, ואחר כך גילו כמה אצבעות, ואחר כך גילו לגמרי, והצדקניות חבשו פאה כדי להמשיך לכסות בהיתר). וגם בדיני הצניעות לא שייך מנהג אמהות אלא מנהג המקום כדמוכח בפוסקים, ואשה הבאה ממקום למקום צריכה לנהוג כמנהג המקום ולולא זה תהיה פרוצה, ולא יועיל שאמה נהגה בלבוש מסויים במקומה.

ח. מה שכתב בשם יבי"א שהמתיר גורם מכשולות רבים, מה יענה על מה שהתיר יבי"א לגרושה ואלמנה, וכי מזה לא יוצא מכשולות שמהרהרים באשה? (ועוד מה שהתיר לנשואות במקרים פרטיים כמבואר בשו"ת מעין אומר חלק י"ב, מטעם כל דהוא, וכי יגרום מכשול מטעם כל דהוא?)

ט. ומה שכתב על אותה אשה שנהגה בחוסר צניעות והיתה עם פאה, אדרבה אלה שאינן חובשות פאה רואות צורך "להשלים את החסר" בלבוש שחץ, ובהתנהגות שאינה צנועה, והכלל הוא שאין לזה קשר כלל לכיסוי הראש, ואדרבה כל אותם הכותבים על חוסר צניעות בפאה, גורמים לאותן נשים להמשיך ולהתדרדר כי ממילא הן חוטאות.

י. מה שכתב שבמשפחות שהתנגדו בכל תוקף לפאה "מקילים ראש" בשידוכים (והמשיך לכתוב בשפה מזלזלת ביותר נגד רבבות נשים צדקניות הנוהגות בפאה), אין זו אלא הוראה מפורשת מהגר"ע יוסף (שגם זה מבואר בשו"ת מעין אומר הנ"ל) וכן הורה בנו הרב יצחק במקרים רבים וכל תלמידי חזון עובדיה יכולים להעיד על זה.

יא. גם מה שכתב שרק יראי ה' האמיתיים מכסים במטפחת ועושים רצונו יתברך, והשאר לא (והמבין יבין), על זה כתב מרן הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן חלק ב':

"דרך אגב, בהיותי לומד בפסק דין הנזכר של פאה נכרית, ומחפש בספרים, לא יכולתי להתעלם, ונראה לי חובה קדושה לדבר ולהעיר לפני רבותי. במה שראיתי בירחון הנכבד אור תורה כסלו תשמ"ט, נערים אפרוחים שלא נתפקחו עיניהם בד' אמות של הלכה, מכניסים עצמם בין ראמים, בלי ראיות והוכחות, רק בעלי אסופות. והמה אוספים ומונים דברי הפוסקים האוסרים למיניהם, החיים והמתים, עד שנלאו למצוא הפתח ועלה להם כמנין פאה ויותר. ואם יחפשו עוד ימצאו חמש פאות, בלי שהזכירו בדבריהם אף פוסק אחד שמתיר, ובלי שראו והבינו גם תוכן דברי האוסרים וטעמם. ואח"כ פוסקים הלכה וזה לשונם, "המורם מכל האמור אין שום היתר לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית, והשומע ישמע, והעובר חטאו ישא ואנחנו נקיים". עכ"ל. על זאת ידוו כל הדווים, שנתקיים בנו בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי, ואוי לדור שכך עלה בימיו, שנער בן י"ז שנה שכתבנו עליו בוצין בוצין וכו', עמד במקום גדולים ונעשה גדול ואחראי בעד כל הדור, עד שהגיע לקלל עם קדוש וטהור ובכללם רבנים ואדמורי"ם וראשי ישיבות ואבות בתי הדין ספרדים ואשכנזים, לומר עליהם חטאם ישאו. ולא ידע למי מקלל, לדור שלם הסומך על דברי גדולי הפוסקים המפורסמים, ולא חש לקמחיה לדבר גבוהה ולא ירא משאתם שמא ישרפוהו בהבל פיהם. וע"ז אמר הפסוק באיוב, ועתה צחקו עלי צעירים ממני לימים אשר וכו'.

וכן כתב הגר"ע יוסף בפתיחה לספרו "יביע אומר" (חלק ט'), וזה לשונו: "וראיתי לנכון להעיר כאן ולהתריע על תקלה חמורה, אודות כמה מצעירי הצאן, בחורי ישיבה, שלא הגיעו להוראה, ולא הוסמכו מגדולי הדור, ומעיזים פניהם לכתוב כמה מאמרים בהלכה, וחולקים על רבותיהם, אע"פ שלא הגיעו לקרסוליהם, ולא ירדו לסוף דעתם. ומפרסמים את דבריהם ברבים, באיזה ירחון להלכה ולמעשה, ולא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו, ואין הכרעתם מכרעת, כי יסוד כל דבריהם ע"פ סברת הכרס, ללא הוכחות מדברי הפוסקים אשר מדבריהם אנחנו חיים. וישנם טועים וחושבים שדבריהם הלכה למעשה, וילכו אחרי ההבל ויהבלו... ואלו התלמידים הצעירים שלא הרבו תורה "כראוי" ומבקשים להתגדל בפני עמי הארץ וקופצים ויושבים בראש להורות לישראל, הם המחריבים את העולם ומכבים נרה של תורה, ומחבלים כרם ה' צבאות, ועליהם נאמר, אחזו לנו שועלים, שועלים קטנים מחבלים כרמים".

וכן כתב הרב אמיר קריספל שליט"א, ששימש ראש לשכתו של הגר"ע יוסף זצ"ל: "הרב משאש היה גאון גדול, בכלל לא במושגים שלנו. אני זוכר לפני הרבה שנים, שמישהו כתב ב'אור תורה' בענין פאה נכרית, הביא פוסקים כמנין "פאה" נגד הרב משאש, וכתב זאת שלא בכבוד הראוי. מרן [הגר"ע יוסף] כעס מאוד על אותו כותב, והתבטא: 'וכי רק לו יש פוסקים? אם הרב משאש היה רוצה לענות לו, היה מביא לו פוסקים כמנין "פאה נכרית" להתיר! לא זו דרכה של תורה'. ודיבר קשות כנגד אותו אחד שכתב בזלזול נגד הרב משאש... מי שהביא את הרב משאש לירושלים, זה מרן זצ"ל, לאחר שנוכח לדעת את גדלותו בתורה. מרן זצ"ל היה מעריכו ומכבדו מאוד מאוד".

יב. מה שכתב ש"יש המשיבים שהנה רבנים גדולים ומפורסמים נשותיהם מכסות בפאה", אין זה אלא הטעיית הקורא לחשוב שאין תשובה להלכה להתיר פאה, רק תשובה רדודה כהנ"ל, אבל למעשה גדולי הפוסקים וגדולי הדורות האחרונים כתבו תשובות ארוכות להתיר פאה וביארו בדבריהם מדוע אין מראית העין ואין דת יהודית ואין הרהור וכו' וכו'.

יג. מה שכתב שנשות הרבנים לא שומעים להם, זה אמר הגר"ע יוסף ככל הנראה על חברו הגרב"צ אבא שאול, שכנראה דיבר עמו וענה לו מתוך כבוד שאינה שומעת לו, אבל למעשה הוא עצמו הורה לה ללכת בפאה כפי שהעיד בנו הגר"א אבא שאול זצ"ל, והגרב"צ עצמו אמר בדרשתו (שהוקלטה) "אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע".

והובאו דבריו בספר תפארת אבות (חלק שישי, פניני האור לציון), וכתב עוד שם:

"לתלמיד שתמה על דבריו מצד שפאה מושכת עין, הסביר רבינו שחובת כיסוי ראש לאשה אינו משום "לפני עיוור" שיש לאנשים יצר הרע ומביאה אותם ח"ו לידי הרהור, שכן לפי זה גם בתולות יהיו חייבות לכסות ראשן, אלא דין מיוחד הוא באשה שנישאת. ולכן אף שיש לשמור על הצניעות הראויה לבנות ישראל, אבל הקובע מה נחשב פרועת ראש אינו מה צנוע או מביא להרהור, אלא אם זה שער ראשה או לא".

יד. ונסיים בברכתו של גאון הגאונים שר התורה הרה"ק מליובאוויטש זצ"ל:

"בנועם קבלתי מכתבו אשר זוגתו תחי' הסכימה ללבוש פאה, ויהי רצון מהשי"ת אשר תעשה זאת בלב שמח ובעגלא דידן תראה בעיני בשר תוספת ברכה והצלחה בעניינה הן הכללים והן הפרטים בבריאות הנכונה ובפרנסה לו ולכל ב"ב שיחיו" (אגרות קודש חלק ו', איגרת א'תקנ"ב).

למה לצנן את האמבטי אחרי שב'ה רבות בנות עשו חיל ושינו למטפחת.
ובזמנו שאלתי את מו'ר רב היח'ס שליט'א בנידון וענני : הפאה וה.. אין להם שיעור,
ומכיון שלא הבנתי תשובתו ,שלחני לרבי אליהו אבא שאול זצ'ל, וענני:
מטפחת עדיף!! בתנאי שהכל מכוסה.
ומה גם שניצלים מהבעיה החמורה של ע'ז שעדיין קיימת בפיאות!

 

[שמעון טרבלסי]

למה לצנן את האמבטי אחרי שב'ה רבות בנות עשו חיל ושינו למטפחת.
ובזמנו שאלתי את מו'ר רב היח'ס שליט'א בנידון וענני : הפאה וה.. אין להם שיעור,
ומכיון שלא הבנתי תשובתו ,שלחני לרבי אליהו אבא שאול זצ'ל, וענני:
מטפחת עדיף!! בתנאי שהכל מכוסה.
ומה גם שניצלים מהבעיה החמורה של ע'ז שעדיין קיימת בפיאות!

גם הגאב"ד הגרש"י זעפרני שליט"א אמר לנו שמטפחת זה מעליותא.

 

[משיב כהלכה]

למה לצנן את האמבטי אחרי שב'ה רבות בנות עשו חיל ושינו למטפחת

מבחינתך זה צינון האמבטי, מבחינת גדולים אחרים זהו חיזוק.

ראשית יש לדעת שלפי הגמ', הרמב"ם, והשולחן ערוך, כיסוי של מטפחת הוא אסור משום "דת יהודית", והיוצאת בו מצווה לגרשה ואין לה כתובה. כך שמגוחך לקרוא לכיסוי זה "מהודר".

בגמרא כתובות דף ע"ב מובא שהיוצאת בקלתה עוברת על דת יהודית. קלתה, לדעת חלק מהפרשנים, ובכללם הרמב"ם, היא מטפחת.

בהתאם לכך, פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך שאסור לצאת עם מטפחת מהבית, בגלל שאינה מכסה הכל, וחובה ללבוש רדיד החופה את ראשה ורוב גופה. ראה שו"ע אבן העזר סימן קט"ו:

"יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת... תצא בלא כתובה... מצוה עליו שיוציאנה".

רק בדורות האחרונים החלו ללבוש מטפחות שמכסות טפח ומגלות טפחיים. ואז רוב הפוסקים התירו את עצם לבישת המטפחת, כי כך המנהג, ראה שו"ת יביע אומר חלק ד (אבן העזר סימן ג), והעיקר שהראש יהיה מכוסה. ושני פוסקים התירו בדיעבד גדול גילוי של "שתי אצבעות". ילקוט יוסף התיר בקושי אצבע אחת.

הוא הדין לגבי פאות - לאחר שהמנהג ללבוש פאות התפשט בישראל (והתחיל דוקא מהנשים הצדקניות שלא רצו ללכת בגילוי ראש כמו כולן), התירו זאת הפוסקים. בבחירה בין בדיעבד לבדיעבד, הכריעו רוב פוסקי הדור שעדיף פאה, וכלדהלן.

החזון איש: "לפאה יש יתרון"

החזון איש סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט'). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.

ובספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

הגר"ח קניבסקי: "יש מעלה בפאה"

הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".

וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".

וכן בספר מאחורי הפרגוד (עובדות וסיפורים מהגראי"ל שטיינמן והגר"ח קניבסקי, עמ' שנ"ה) מובא: "סיפר אברך מנאמני רבינו הגאון ר' חיים, הרב אליעזר ליברמן. שנים ארוכות אני בבית מרן הגר"ח, ולא ראיתי ששייכת מציאות שרבינו יגביה את קולו מול הרבנית הצדקנית. גם בזמנים קשים ולחוצים ביותר, עם מאות אנשים שונים הצובאים על הבית ומפריעים את סדר היום. אבל פעם אחת, ראיתי שרבינו כאילו יצא משלוותו.

הדבר היה כאשר באו קבוצת נשים גדולה, וציערו את הרבנית כדי שתברך את הנשים שיזרקו את הפאה ויעברו לכיסוי ראש במטפחת. והיא מיאנה לברך, אבל הסכימה שיאמרו איזה ברכה שהיא בשמה. היא נכנסה לרבינו וסיפרה לו. הוא הרים קול רם בתרעומת: "מדוע הצליחו להשתמש בברכותייך? חייבים להשיג אותן ולמנוע מהן את התעמולה עם דברים מפיך!" ולא התקררה דעתו של רבינו עד שהשיגו אותן, החזירו אותן ואמרו להן: אין לכן שום רשות לדבר בשם הרבנית קניבסקי נגד הפאות".

הגרב"צ אבא שאול: "העדיף את הפאה וכך הורה לנשים אחרות"

דעת מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים, הובאה בחוברת "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח ע"י הרב דוד קורן):

"יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בחוברת הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.

ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים".

מרן הגר"ש משאש: "מצוה וחובה על הנשים להתקשט, ולא להתנוול ע"י מטפחת"!

מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז), כתב בנדון ששה תשובות עמוסות, ובדבריו כתב להעדיף פאה על מטפחת או כובע:

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".

ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

הגר"מ שטרנבוך: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד"!

מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בספרו דת והלכה (סי' א'):

"וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".

ועוד כתב במודעה שפירסם בשנת תש"ל:

"לאור הכרוזים על "איסור" לאשה לצאת בפאה נכרית, והשמועה שיש נשים ובמיוחד מהספרדים שהורידו הפאה נכרית ולובשות מטפחת, יש בזה מכשול רב מאוד, דמצוי שאינה מכסה כל שערות ראשה, וכן ברשות הרבים לא מספיק מטפחת לבד, וצריכה מעיקר הדין גם רדיד, דהיינו שני כיסויים כמפורש בשו"ע, שלא להיכשל במקצת שערות מגולות, והיות שלא מסכימות לכסות כל השערות, על כן מקצת שערותיהן מגולות, ויש בזה איסור תורה וגילוי ערוה.

הריני מודיע דעתי שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים, ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי שלטי גיבורים".

הגרמ"י לפקוביץ: "בתעמולה נגד פאה יש סכנה לעיקרי הצניעות"!

בשמו של הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', פורסם "פשקוויל" בחתימתו (ואפילו בכתב ידו, כי הוסיף שם שורה וחצי) ובחתימת עוד רבנים מגדולי הדור. בפשקוויל נאמר כי ראוי להתחזק ולחבוש מטפחת, ורוב הפאות פרוצות, וכו'. פשקוויל זה מתפרסם עד עצם היום הזה!

במכתב יד קודשו, שהובא בקובץ בית הלל י"ט, יצא הגרמ"י בחריפות נגד מנסחי אותו פשקוויל, שרימו אותו והטעו אותו, וכתב את דעתו האמיתית - ההיפך הגמור ממה שכתוב בפשקוויל:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

הגר"מ פיינשטיין: "פאה נכרית יותר טוב ממטפחת"!

הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), העיד על דברי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".

והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א - "ופוק חזי שדבריו צודקים".

הגר"י טשזנר: "עדיף ללבוש פאה"!

הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:

"חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".

הגר"מ גרוס: "ללכת עם פאה גם בבית"!

מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".

הגר"ג ציננער: "יש מעלה לחבוש פאה"!

הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):

"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".

ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".

ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".

ועוד כתב: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

הגר"י קאפח: "הלואי וכל בנות ישראל ילבשו פאה"!

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר':

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".

וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

מוהרא"ש: "טוב מאוד לחבוש פאה"!

הגאון רבי שלמה אליעזר שיק זצ"ל, מגדולי רבני חסידות ברסלב, בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט':

"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ".

ובספר שיחות מוהרא"ש חלק י"ג: "בקרב הספרדים נוהגות רוב הנשים לילך רק בצעיף משי על השיער (מטפחת), והסכנה בזה, שהצעיף מחליק מהשיער, ואז נתגלות השערות. ואז טוב יותר לילך בפאה".

ובספר אשר בנחל (חלק ל"א, תשובה ה'-כ"ד): "כפי שהיום הולכות הנשים עם שערותיהן בלי תגלחת, ואזי חצי ראש בחוץ בגילוי שיער, בודאי עדיף ללכת עם פאה שיכסה את השערות לגמרי, וזה ברור מאד מאד".

וכתב עוד שם, "ומובא בספר "שמש ומגן" מהצדיק הקדוש רבי שלום משאש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר מדבר מאד מאד בעד חבישת פאה, אף שהיה חכם ספרדי, והוא מסביר בהגיון למה היום כן כדאי לנשים לחבוש פאה ולא מטפחת... שעדיף כי תלכנה הנשים בפאה, ולכל היותר הן תראינה יפה יותר, אשר אין זה איסור לאשה שתראה יפה וחסודה" (חלק ס"ב, תשובה י"ב-תקצ"ה).

הגרש"ז אויערבאך: "תקני פאה ותהיי נורמלית כמו כולן"

כאשר אמי התחתנה הוא קנה לה פאה נכרית. גם לבת דודתי שהתחתנה (נכדתו) ולא רצתה לקנות פאה נכרית, אמר: תהיי נורמלית ותקני פאה כמו כולן" (ספר "ועלהו לא יבול" ח"ג).

"הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה".

(תימלול משיחת הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א, משגיח בישיבת קול תורה, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, עם הרב יואל שילה שליט"א).

הגאון רבי יהודה שפירא: "יש חיזוק הדת בפאה"

הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל היה ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש. בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה), הובא:

שאלה - "המשנה ברורה בסימן ע"ה, כתב שמותר ללבוש פאה נכרית, מלבד במקומות שנהגו לאיסור, אלא שיש טוענים שאין לדמות הפאות של אז לשל היום, ולכן מעודדים לעבור לכיסוי ראש במטפחת".

תשובה - "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".

[שאלה זו הסתפקו העורכים אם לפרסמה, ושאלו על כך בזה הלשון:

"ב"ה, כ"א אדר ב' התשע"א, מעלת כבוד מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א.

בעידודו של מרן שליט"א אשר כתב שמצוה לפרסם, אנו עסוקים בעריכת תשובותיו של מרן הגר"י שפירא זללה"ה, ושוב נסתפקנו על כמה תשובות אם להביאן ובכדי לקצר לא פירטנו למה הסתפקנו, ונא יודיענו חוות דעתו על הדברים, אם אפשר לפרסמם".

וענה הרב: "אפשר לפרסם הכל, וצריך לפרסם"].

הרבי מליובאוויטש זצ"ל: "לא להסתפק בכובע ומטפחת"!

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש להרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).

כל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!

"מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).

יש לבחור את הפאה היפה ביותר

"ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה (ואין צורך לשם כך בהתבוננות גדולה של שעה או מחצית השעה) מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת..." (תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך).

הגאון רבי ניסים קרליץ: "אין הידור במטפחת אם מגלה שערותיה"

הגאון רבי יהודה אריה דינר שליט"א, רב בית המדרש דברי שיר בב"ב, בכנס חיזוק מרכזי לאברכים מוצ"ש פרשת וארא תשע"ו, מתוך החוברת "בהתאסף ראשי עם", אמר בשם הגרנ"ק:

"מרן הגר"נ קרליץ אמר לי שכל ההידור ללבוש מטפחת זה דוקא אם האשה לובשת את המטפחת באופן כזה שלא מגלה את שערותיה שבצדדים, אבל אם היא מגלה את שערותיה שבצדדים, בכהאי גוונא אין הידור בלבישת מטפחת יותר מפאה, והוא אף התבטא על זה ש"יצא שכרה בהפסדה".

הגאון רבי פנחס ברונפמן: "מותר וצריך ללכת עם פאה"

הגאון רבי פנחס ברונפמן שליט"א, אב"ד בבית דינו של הגר"מ גרוס (תמצית דרשתו בפסח תשע"ח):

"החזו"א אמר שמותר וצריך ללכת עם פאה נכרית, בגלל שזה מכסה יותר (ככה אומרים תלמידיו הקרובים, וקרובי משפחתו).. הגריש"א התיר לכתחילה ללכת עם פאה.. המשנה ברורה כותב שהגוזרת שערות של עצמה ועושה מזה פאה, זה מותר.. יש לי תמונה מהסבתא שלי, שהיתה אשת רב חשוב מאוד ברוסיה, ראיתי אותה עם פאה וזה היה נראה כשיער.. הרבה נשים שהולכות עם מטפחות צריך לגרש אותן, הן הולכות שלא כדין, חצי ראש פתוח, המטפחת זזה.. התעמולה לעבור מפאה למטפחת היא תעמולת הבל ממש.. האשה שרוצה ללכת עם פאה - זכותה ללכת עם פאה, ואין בעלה יכול לכפות אותה נגד רצונה.. ר' שמואל אויערבאך זצ"ל היה שואל את האשה אם זה מפריע לה או לא, אם היא רוצה להחליף או לא.. לעשות מזה תעמולה, לפי דעתי זה לא הגון... כתוב בגמ' שהמלך לא יכול לדון, כי לא דנים אותו, ולכן אינו יכול לדון מישהו אחר. אתה, את החומרות תחמיר על עצמך, אל תלך ותזרוק את הפאה של אשתך בזמן שאתה לא יודע אם אולי זה פוגע בה, אם היא תתבייש לצאת לרחוב".

 

[משיב כהלכה]

ומכיון שלא הבנתי תשובתו ,שלחני לרבי אליהו אבא שאול זצ'ל, וענני:
מטפחת עדיף!! בתנאי שהכל מכוסה

"בתנאי". אבל הגרב"צ ידע מה שכולם יודעים, שרוב הנשים עם מטפחת לא מכסות כראוי.

ובקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (נדפס בשנת תשס"ח) להרב דוד קורן שליט"א, כתב וזה לשונו: "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפה, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות. אבל ודאי אם יש אשה שמכסה כראוי במטפחת, זה עדיף". עכ"ל.

וכן אמר הגרב"צ אבא שאול בדרשה מוקלטת:

"אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע, כך משמע מהרמ"א. ואפילו שיש חולקים, אנחנו פוסקים כמו השו"ע והרמ"א".

 

[משיב כהלכה]

ומה גם שניצלים מהבעיה החמורה של ע'ז שעדיין קיימת בפיאות!

אין בעיה כלל, בוודאי שלא "בעיה חמורה". ואכמ"ל.

 

[שלומי]

אין בעיה כלל, בוודאי שלא "בעיה חמורה". ואכמ"ל.

"בתנאי". אבל הגרב"צ ידע מה שכולם יודעים, שרוב הנשים עם מטפחת לא מכסות כראוי.

ובקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (נדפס בשנת תשס"ח) להרב דוד קורן שליט"א, כתב וזה לשונו: "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפה, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות. אבל ודאי אם יש אשה שמכסה כראוי במטפחת, זה עדיף". עכ"ל.

וכן אמר הגרב"צ אבא שאול בדרשה מוקלטת:

"אם שערות האשה יוצאות בחוץ, לפי הזוהר זה לא טוב. ופאה עדיף, שהיא מכסה את כל הראש. ולא נקראת הולכת וראשה פרוע, כך משמע מהרמ"א. ואפילו שיש חולקים, אנחנו פוסקים כמו השו"ע והרמ"א".

תודה רבה החכמתני!

 

[תורה אמת כתיב בה]

ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה (ואין צורך לשם כך בהתבוננות גדולה של שעה או מחצית השעה) מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת..."

שאלתי
תשובה מכיון שאנחנו מרגישות ''שחקניות'' ו''דוגמניות'' עם הפאה
ולא בנות ישראל כשרות

 

[מרנן ורבנן]

שאלתי
תשובה מכיון שאנחנו מרגישות ''שחקניות'' ו''דוגמניות'' עם הפאה
ולא בנות ישראל כשרות

לא אכנס לכל הדיון, אבל האומנם לדעתך כל אותם בנות שחובשות פאה נכנסות בהגדרתך? אולי רבותיהם פשוט מורים להם אחרת מרבותיך והם בנות ישראל כשרות למהדרין שעושות רצון בעליהם ומקפידות על הוראת רבותיהם?
פעם שמעתי שמועה (אני באמצע לברר אם היא נכונה או לא) שיש בעם ישראל מושג של מחלוקת הלכתית ושמותר לרב א' לפסוק אחרת מרב ב' ושמותר לציבור של כל רב ללכת לאורו בלי להתרגש מפשקוילים ומודעות. מי כמו בית המדרש ממנו אתה מגיע מומחה לזה.

 

[תורה אמת כתיב בה]

לא אכנס לכל הדיון, אבל האומנם לדעתך כל אותם בנות שחובשות פאה נכנסות בהגדרתך? אולי רבותיהם פשוט מורים להם אחרת מרבותיך והם בנות ישראל כשרות למהדרין שעושות רצון בעליהם ומקפידות על הוראת רבותיהם?
פעם שמעתי שמועה (אני באמצע לברר אם היא נכונה או לא) שיש בעם ישראל מושג של מחלוקת הלכתית ושמותר לרב א' לפסוק אחרת מרב ב' ושמותר לציבור של כל רב ללכת לאורו בלי להתרגש מפשקוילים ומודעות. מי כמו בית המדרש ממנו אתה מגיע מומחה לזה.

אכן לגמרי
רק מה שכיון אליו @משיב כהלכה בשם הרבי מלובביץ'
שכביכול ההולכות עם מטפחת אין מניעהן טהורים
ואגב הרבנים שמתירים פאה לא אוסרים מטפחת(מקסימום מעדיפים/מחמירים לשיטתם)
אך ה''מתירים'' מטפחת אוסרים פאה

 

[משיב כהלכה]

רק מה שכיון אליו @משיב כהלכה בשם הרבי מלובביץ'
שכביכול ההולכות עם מטפחת אין מניעהן טהורים

אני לא "התכוונתי בשמו", זה מה שהוא כתב. והוא לא דיבר לנשים בארץ ישראל אלא לנשות ארה"ב במציאות שהיתה בזמנם.

 

[תורה אמת כתיב בה]

אני לא "התכוונתי בשמו", זה מה שהוא כתב. והוא לא דיבר לנשים בארץ ישראל אלא לנשות ארה"ב במציאות שהיתה בזמנם.

חשוב שאתה מצטט לפחות תסתייג

 

[מרנן ורבנן]

חשוב שאתה מצטט לפחות תסתייג

להסתייג?
אולי גם לגנות?

 

[מרנן ורבנן]

אכן לגמרי
רק מה שכיון אליו @משיב כהלכה בשם הרבי מלובביץ'
שכביכול ההולכות עם מטפחת אין מניעהן טהורים
ואגב הרבנים שמתירים פאה לא אוסרים מטפחת(מקסימום מעדיפים/מחמירים לשיטתם)
אך ה''מתירים'' מטפחת אוסרים פאה

נו, ו?

 

[תורה אמת כתיב בה]

נו, ו?

לכן עניתי ל @משיב כהלכה שממש לא המניעים שהן שמות מטפחת ולא פאה -בדיוק הפוך

 

[תורה אמת כתיב בה]

להסתייג?
אולי גם לגנות?

גם
רק שלגנות גדול בישראל זה לא דרכנו ואפי' אסור
אבל ודאי שלומר על נשים צדיקות ששמות מטפחת שכל ענינם מגיע ממקום לא טוב-זה ודאי לא מתחיל ולא נכון

 

[משיב כהלכה]

שאלתי
תשובה מכיון שאנחנו מרגישות ''שחקניות'' ו''דוגמניות'' עם הפאה
ולא בנות ישראל כשרות

שחקנית ודוגמנית זה בסך הכל כינויים שהורגל בימינו לאשה יפה, ואין איסור לאשה להתייפות.

ואם אשה מרגישה שאסור לה להיות יפה, זו בעיה בפני עצמה.

ומה הרגישה אותה אשה כרווקה? ומה הרגישה כשלבשה בנדנה? וכשלבשה כובע? וכי אין שחקניות שלובשות כובע? ונעליים?