מוציא לעז על הראשונים, או לחוש לסברת החולקים?

[דברי מלך]

ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצג - זמן צאת השבת אות ג:

ומה לעז יש בדבר הנעשה לחוש לחומרא לסברת החולקים. וכל מנהג שיש לו יסוד דקשוט בהלכה ואנו עושים כן בדרך חומרא, אין לחוש בזה ללעז.

 

[מתוק מדבש]

והאור לציון לא הסכים להוציא צציות בחוץ בכדי לא להוציא לעז על רבותינו
והגרי"ש אלישיב לא הסכים לשמוע מהתכלת החדשה מטעם זה.
ויל"ע אם היו משתכנעים שבמבה זה האדמה, אם היו חוששים לזה וצע"ג.

 

[מתוק מדבש]

ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצג - זמן צאת השבת אות ג:

ומה לעז יש בדבר הנעשה לחוש לחומרא לסברת החולקים. וכל מנהג שיש לו יסוד דקשוט בהלכה ואנו עושים כן בדרך חומרא, אין לחוש בזה ללעז.

וצ"ע שאינו מסכים לשים אפר בראש חתנים הגם שזה שו"ע מפורש ממש!!!
וסמך על מנהג קלוש בטענה של מוציא לעז.
וצע"ג. ומצוה ליישב בתורת החילוק

 

[דברי מלך]

ילקוט יוסף שבת א הערות סימן רצג - זמן צאת השבת אות ג:

ומה לעז יש בדבר הנעשה לחוש לחומרא לסברת החולקים. וכל מנהג שיש לו יסוד דקשוט בהלכה ואנו עושים כן בדרך חומרא, אין לחוש בזה ללעז.

ויש לדון האם מותר להורות את החומרא לרבים, לדוגמא זמן רבינו תם, או להחמיר כהרמ"א בפסח.