השגות ספר 'ילקוט טהרה' על הבא"ח שהחמיר או הקל נגד מרן השו"ע

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
ואתה יודע מה דעת תלמידו ר"א נבנצל שליט"א?
כעת שאלתיו, ואמר לי, כי לא מועיל אחרי השקיעה, אפילו 3 דק', אפילו בדיעבד. אדרבא, צריך לבדוק כמה דקות קודם השקיעה. ועכ"פ כל שהוא לפני השקיעה, יצא.
 
לכאורה אם נקטינן שהלכה כרבי יוסי מעיקר הדין לגמרי (כך אוחז האור לציון) אין מניעה לעשות הפס''ט בבין השמשות דרבי יהודה
 
נכנסתי לשרשור כדי לעיין בגופן של דברים ולקבל אמת ממי שאמרה ואין לי בעיה להקשות ולהעיר על מרן הראשלצ שליט"א
אבל אחרי שקראתי את כל הדברים ההזויים שכתבו פה כמה חברים הרי זה גילוי דעת ברור שאין כוונתם לשם שמיים ותורתם אינה אמת!
תקשו ותעירו כמה שאתם רוצים, אני בעד, אבל תשאירו דיון מכובד וענייני ואל תרדו למקומות חמורים של ביזוי ת"ח!!
אני עדיין מזועזע איך אתם מסוגלים לתמוה על מרן הגאב"ד שסמך על מרן זיע"א?! אתם מכבדים אותו רק אם זה משרת לכם את האג'נדה...
הרי אם היה סומך על קולא קיצונית של מרנא החזון איש וכדו' אפילו לא הייתם מרימים גבה...
היה פה דיון סופר מכובד וענייני.

דנו פה בכובד ראש בעניין הפסק טהרה בבין השמשות בדיעבד.

יש המתירים היחיד שהוא בגלוי זה הרב עובדיה זצ"ל והשאר בשקט ממש.
 
בטהרת הבית (ח"ב עמ' רסה-רעד) כתב מס"ס להכשיר הפס"ט תוך 13.5 דקות מהשקיעה:
א. שמא פסקה מלראות קודם בין השמשות
ב. ושמא ביה"ש יום הוא.
ג. ושמא הלכה בזמן השקיעה כרבנו תם.
ד. ושמא הלכה כרבי יוסי שביה"ש שלו מתחיל אחר סיום ביה"ש של רבי יהודה.
ה. ושמא אינה זבה אלא נדה.

כמה פוסקים כתבו לחלוק על היתר זה (הגרשז"א, הרב הנאמ"ן ועוד), אולם למיטב זכרוני הם חלקו על ספק ג' ועל ספק ה'.
האם יש מי שכתבו שא"א לצרף את שאר הספיקות?
 
אך הטענה כאן שזה לא שם אחד אלא אותו הספק
בטהרת הבית הוכיח מרן ז"ל דכל שהספק השני מתיר יותר מהספק הראשון אין זה ס"ס משם אחד
וחדשות אני מגיד שגם הרב הפוסק העצום רבי בן ציון אבא שאול ז"ל סובר שאין זה ס"ס משם אחד!!! וכתב כן בספרו חלק ראשון
 
בהקדמת ספר ילקוט טהרה כתב לתמוה על דברי הבא"ח שפסק שלא כדעת מרן השו"ע מעל 100 מקומות, ואמנם רובם להחמיר אולם גם להקל בכמה דוכתי.

והנה מה שתמה על מה שהחמיר כנגד השו"ע - כבר האריך הרה"ג יעקב סופר בספרו שובי השולמית סי' ה' באורך רב שדעת רבים מפוסקי ספרד שקיבלנו הוראות מרן להחמיר ולא להקל, וגם בדעת הבא"ח מוכרח כן עיש"ב. [ויש להוסיף שהמקומות היחידים שכתב הבא"ח שקיבלנו בין להקל ובין להחמיר זה בספרו הראשון שכתב בצעירותו 'רב ברכות', אולם בספריו המאוחרים יותר ס"ל שקיבלנו רק להחמיר ולכן החמיר בכל דוכתי נגד מרן].

ויש להוסיף עוד שכן מבואר בדברי הפרי האדמה הלכות אישות פרק ג הלכה טו
ולא חשיב ספק לדידן דקבלנו הוראות מרן ודוקא להחמיר יש לנו לחוש לס' אחרים נגד פסק מרן שמקל ולא במקום שמחמיר בפשיטות.

וכן בחסד לאלפים יורה דעה סימן קלז סעיף א
וזה כלל גדול שאנו קבלנו הוראות מרן להחמיר, ויש אומרים שאין להקל נגד מרן אפילו בהפסד מרובה אם לא שיש ספק ספיקא. {תשובת מוהריט"א אשר בסוף ספר בני אברהם ע"ש סוף סימן ה' וע"ש סימן ז'}.

אולם מה שתמה על מקומות שהקל הבא"ח כנגד מרן - דבריו תמוהים עד מאוד, דז"ל שם
הצג קובץ מצורף 2727


ונחזי במקומות שציין אם יש מהם קושיא.

אותיות ס"ו ס"ח
הצג קובץ מצורף 2728

האם יש בזה 'קולא' נגד מרן??

אות ע"א
הצג קובץ מצורף 2729
הצג קובץ מצורף 2730

מה הקשר שמרן לא חילק בין אם יש ב' זוגות או לא? מרן לא דיבר בזה, ואין גילוי בדעת מרן. האם מי שחילק בין ב' או ג' זוגות חולק על הגמ' שלא חילקה בזה??
מה גם שבסעיף הנ"ל בשו"ע כתבו גם אחרוני הספרדים האחרים שהמנהג בהרבה דברים כדעת הרמ"א שם - עי' בארץ חיים ובכה"ח ועוד.


אות ע"ג
הצג קובץ מצורף 2731

לא הבין כלל את דברי החיד"א והבא"ח, שהם ס"ל שמרן לא דיבר כשמכסה את הנרות או העיניים, דאם מכסה - זה הוי עובר לעשייתן, דהברכה היא על ההנאה והתוצאה של המצוה [כך דעתם עכ"פ], ולכן זוהי חומרא ולא קולא, ופשוט.

במחילה שאני מפריע לדיון, אבל זה לא חדש... הרב יצחק יוסף לא המציא את זה פתאום עכשיו, זו דעתו של אביו זצ"ל (ועוד פוסקים) ואכהמ"ל, אז מה נזכרתם עכשיו?
הדברים ידועים, אין חדש תחת השמש... אז או שלא ידעתם את דעת אביו (מה שלא כ"כ נראה לי) או שיותר קל להעיר על הבן ולא על אביו הגדול זיע"א... וד"ל
 
במחילה שאני מפריע לדיון, אבל זה לא חדש... הרב יצחק יוסף לא המציא את זה פתאום עכשיו, זו דעתו של אביו זצ"ל (ועוד פוסקים) ואכהמ"ל, אז מה נזכרתם עכשיו?
על החלק הראשון שהבא"ח 'מחמיר' כנגד מרן - אה"נ, התשובה היא גם על דברי אביו שנראה שלא ידע מכל הפוסקים שנקטו שקיבלנו הוראות מרן רק 'להחמיר', כפי שרוב העולם כיום לא יודע. כולם יודעים לצטט שקיבלנו הוראות מרן בין להחמיר ובין להקל, ולא היא [כלומר זה לא מוסכם כלל].

החלק השני שהרב יצחק הביא מקומות שהבא"ח 'היקל' נגד מרן - אלו דברים שאין להם שחר, וההשגה היא עליו ולא על אביו.

החלק השלישי - אלו דברים שהילקוט טהרה השיג על הבא"ח שלא כדין בדברים שלא מתחילים. זה רק עליו ולא על אביו.

החלק הרביעי - אלו דברים שאביו פסק שלא כדעת השו"ע. אה"נ זה על אביו.

הענין הוא שאביו לא הציג את זה בצורה כזו שיטתית והתקפתית, אלא חלק עליו על כל הלכה והלכה כדרכה של תורה, משא"כ כאן, ודוק.
 
כן הראו לך שהבא"ח נוקט להקל נגד מרן, גם אם המנהג כן, הרי הבא"ח שינה מנהגים ויכול היה לשנות המנהגים ולהחמיר כדעת מרן השו"ע. ויש להם שחר.
 
כן הראו לך שהבא"ח נוקט להקל נגד מרן, גם אם המנהג כן, הרי הבא"ח שינה מנהגים ויכול היה לשנות המנהגים ולהחמיר כדעת מרן השו"ע. ויש להם שחר.
גבובי מילים שאין קשר בין אחת לשניה.
 
ראשי תחתית