מי שמצטער בזה שנשאר ער בליל שבועות מבטל מצות שמחת וכבוד יום טוב

[מים חיים]

?

הולך בטל כישן דמי

 

[אבני הכותל]

פלא פלאים.
הרב @כהן והראשל"צ הגר"י יוסף כיוונו לדבר אחד.

 

[אור יעקב]

פלא פלאים.
הרב @כהן והראשל"צ הגר"י יוסף כיוונו לדבר אחד.
הצג קובץ מצורף 5564

לא יודע אם זה אותו כוונה...
מדברי הרב @כהן היה נראה שכמעט כל אחד מצטער מכך ואין לו להישאר ער בלילה.
מדברי מרן שליט"א כאן משמע שמדבר על מי ש"חלוש" או "זקן" ויש לו "צער גדול" ועוד לשונות כעין זה.
ובפרט שעיקר השאלה הייתה למי שהתפילה שלו בבוקר לא תהיה בריכוז שבזה וודאי עדיף טפי שישן.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אתה באמת חושב שכוונת החיד"א שיאכל רק את המינימום האפשרי במהירות וילך ללמוד?
פשוט שהחיד"א מתכוון לומר את סדר ליל שבועות. אין בדבריו שום הוראה לקצר את הסעודה ושאר שיגעונות שיש לאנשים היום.
ולכן ברור שאין שום מקור לכך שהלימוד בלילה יבוא על חשבון עונג יו"ט, ובטח לא בחג זה שנאמר עליו שהכל מודים דבעינן נמי לכם.

יסוד ושורש העבודה -

 

[ואני תפילתי]

יסוד ושורש העבודה -
הצג קובץ מצורף 5575

שמח שאחרי יגיעה רבה סוף סוף מצאת מקור להנהגה השגויה הזאת, למעט באכילתו ביום טוב שהוא ציווי מהתורה, כדי לעשות תיקון שהוא מנהג. זה לדעתי עיוות גדול, והפיכת עיקר לטפל. אם אתה נוהג לעשות כל מעשיך על פי ספר יסוד ושורש העבודה, אשריך וטוב לך. אך לנו אין אלא דעת הפוסקים שלא הזכירו דבר כזה כלל, ואדרבא, הזהירו לא לגרוע משמחת יום טוב. מצורף בזה תשובת הגאון בעל אבני ישפה:

 

[דרופתקי דאורייתא]

לדעתי עיוות גדול, והפיכת עיקר לטפל

אתה לא מתיירא לכתוב כך על היסוד ושורש העבודה?
גם אם נראה לך אחרת, קצת כבוד וד"א
זה בלי להיכנס שזה דיבר על מיעוט, וזה דיבר על ביטול, ולא קרב זא"ז
וכל האשכול הזה הוא לא קושיא, אלא תירוץ

 

[ואני תפילתי]

אתה לא מתיירא לכתוב כך על היסוד ושורש העבודה?
גם אם נראה לך אחרת, קצת כבוד וד"א

מחאתך על כבוד הרב הקדוש בעל יסו"ה מיותרת ואינה נכונה.
ספר יסוד ושורש העבודה הוא ספר המלהיב מאד לעבודת השם, וכבר נאמר שמי שמרגיש יובש וחוסר חיות בעבודת ה' ילמד בספר זה. אך אין זה אומר שכל דבריו הם ודאי נכונים, כי הוא מביא הרבה הנהגות לפי הקבלה, ויש בו דברים לא מעטים שלא מסתדרים עם הפשט.
דוגמא אחת שזכורה לי כעת, שכתב על חג סוכות שמחויב אדם שלא לצאת כל שבעת החג מהסוכה לביתו כלל וכלל, אם לא לדבר הכרחי מאד. והמשיל שאם צריך לשתיה ומוכרח לצאת מן הסוכה לבית לומר להביא לו המשקה לסוכה, אסור לו לשהות בביתו רק שיעור הדיבורים של צרכי השתיה, ואם ישהה מעט יותר מכדי צרכו בבית עובר על מצות עשה של בסוכות תשבו, וכן על כל רגע ששהה בביתו חוץ לסוכה בלא הכרח.
וכבר תמהו עליו רבים, וביניהם בספר תפילת דוד נפש דוד (לאדר"ת עמ' רי) שהרי כל השנה כולה כל אחד בביתו יוצא ובא ואינו יושב בביתו בלי הרף, ומשום הכי בודאי 'תשבו כעין תדורו' הוא גם כשיוצא לפעמים להתענג ולטייל, ולא מסתבר שתחייב התורה לאדם שיהא יושב בביתו ז' ימים כבבית האסורים ח"ו, דהא דרכיה דרכי נועם כתיב (משלי ג' יז).
והתשובה לכך היא שהרב בעל יסו"ה מגודל פרישותו לא חש לשום צער גופני, וכל כולו היה רק לקיים רצון השם, ולכן בספר זה מובאים הרבה חומרות שאף אחד לא חש להם. אך מי שחושב בימינו שהוא בדרגות כאלו, חי בדימיונות. ולכן זה עיוות גדול לנהוג כך.

 

[ואני תפילתי]

זה בלי להיכנס שזה דיבר על מיעוט, וזה דיבר על ביטול, ולא קרב זא"ז

לא נראה לי שעיינת היטב בכל הסוגיה הזאת וכל מה שנאמר כאן בעניין זה.
ודרך אגב הרה"ג בעל אבני ישפה היה מרבותי, ובנו הוא חבר טוב מאד שלי, והוא אמר לי שאביו היה אומר שסעודת יום טוב של עצרת צריכה להיות יותר גדולה משאר ימים טובים, וכמובן שלא היה מקצר בה, למרות שהיה אומר גם את התיקון. כך שבודאי שקשור זה בזה, גם המיעוט וגם הביטול, וכמו שזה לא נכון לעשות, גם זה לא נכון לעשות.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

שמח שאחרי יגיעה רבה סוף סוף מצאת מקור להנהגה השגויה הזאת, למעט באכילתו ביום טוב שהוא ציווי מהתורה, כדי לעשות תיקון שהוא מנהג. זה לדעתי עיוות גדול, והפיכת עיקר לטפל. אם אתה נוהג לעשות כל מעשיך על פי ספר יסוד ושורש העבודה, אשריך וטוב לך. אך לנו אין אלא דעת הפוסקים שלא הזכירו דבר כזה כלל, ואדרבא, הזהירו לא לגרוע משמחת יום טוב.

שותא דמר לא ידענא, החיד"א והיסוש"ה לא כתבו שחייבים למעט באכילה, זה הנהגה טובה, ומה להם להפוסקים להזכיר את זה, ולמה קשור לכאן אם מישהו נוהג בכל מעשיו ע"פ היסוש"ה

דוגמא אחת שזכורה לי כעת, שכתב על חג סוכות שמחויב אדם שלא לצאת כל שבעת החג מהסוכה לביתו כלל וכלל, אם לא לדבר הכרחי מאד. והמשיל שאם צריך לשתיה ומוכרח לצאת מן הסוכה לבית לומר להביא לו המשקה לסוכה, אסור לו לשהות בביתו רק שיעור הדיבורים של צרכי השתיה, ואם ישהה מעט יותר מכדי צרכו בבית עובר על מצות עשה של בסוכות תשבו, וכן על כל רגע ששהה בביתו חוץ לסוכה בלא הכרח.
וכבר תמהו עליו רבים, וביניהם בספר תפילת דוד נפש דוד (לאדר"ת עמ' רי) שהרי כל השנה כולה כל אחד בביתו יוצא ובא ואינו יושב בביתו בלי הרף, ומשום הכי בודאי 'תשבו כעין תדורו' הוא גם כשיוצא לפעמים להתענג ולטייל, ולא מסתבר שתחייב התורה לאדם שיהא יושב בביתו ז' ימים כבבית האסורים ח"ו, דהא דרכיה דרכי נועם כתיב (משלי ג' יז).

וכדבריו פסק גם הכה"ח -


ועי' מ"ש על זה בילקוט יוסף -