רבנו האריז"ל ותורתו

[אמת וצדק]

מה תעשה עם גמרא מפורשת בבבא מציעא נ"ט שלא בשמים היא להכריע במחלוקת, ותוספות מפורש ביבמות דף י"ד (ד"ה ר' יהושע, וכן בחולין מד ע"א ד"ה ור' יהושע, פסחים קיד ע"א ד"ה דאמר, ב"מ נט ע"ב ד"ה לא בשמים, עירובין ו ע"ב ד"ה כאן, ברכות נב ע"א ד"ה ור' יהושע) שכאשר מדובר בהכרעה נגד רבים אמרינן על זה לא בשמים היא?

אלא צ"ל שפסקו כמותו משום הערצתם אליו, ולא משום 'בשמים היא'.

פסקו כמותו משום הערצתם אליו??? וכי בשופטני עסקינן??? הם יפסקו הפוך מהמסתבר ונגד רוב הפוסקים רק משום הערצה?
מה שכתבו רבותינו בספריהם שכל זה אמור למחלוקות עד חתימת התלמוד ואילו לאח"מ כל מה שלא מפורש נגד התלמוד אלא נגד הפוסקים, פוסקים כקבלה אפי' נגדם.

 

[עת שערי רצון]

אלא צ"ל שפסקו כמותו משום הערצתם אליו, ולא משום 'בשמים היא'.

כבר נכתב כמה פעמים ש''לא בשמים היא'' לא נאמר גבי האר''י שקיבל מאליהו הנביא בעצמו שהיה פינחס שקבל ממה רבנו בעצמו
ושמעתי שיש להרה''ג יעקב הלל שליט''א - 8 תירוצים על זה, וכן להרה''ג יעקב חיים סופר שליט''א, מאמרים בענין זה, אז למה לחזור על השאלה הזאת שכבר הופרכה כמה וכמה פעמים ? למה כבודו מתעלם במתכוין ?

 

[משיב כהלכה]

אני לא מתעלם, לא ראיתי שום תירוץ שכתבו בזה וגם לא עיינתי בנדון הזה כלל. אני מתייחס רק למה שנכתב כאן באשכול (גם באשכול הסמוך לא עיינתי).

התירוץ שכתבת אינו מובן, וכי האר"י שקיבל מפנחס שקיבל ממשה עדיף על בת קול מהקב"ה בעצמו שאומר לנו את ההלכה?

ואם כבר, היה לך לומר שהאר"י הוא בעצמו נשמת משה רבינו (שניצוץ ממנו התגלגל ברשב"י, ולאחר מכן באר"י, ולאחר מכן בבעש"ט, ולאחר מכן ברבי נחמן... שכל אחד מהחמישה הנ"ל היה חידוש, ואמר ר"נ שממנו והלאה לא יהיה חידוש).

 

[עת שערי רצון]

התירוץ שכתבת אינו מובן, וכי האר"י שקיבל מפנחס שקיבל ממשה עדיף על בת קול מהקב"ה בעצמו שאומר לנו את ההלכה?

להלכה רוב הראשונים ס''ל דמשגיחין בבת קול, וכדמוכח בגמ' ברכות נב.
וגם אם לא, על אליהו לא נאמר לא בשמים היא, כיון שקבל בעצמו ממשה רבנו, והוי כ''הלכה למשה מסיני'' ממש, ולא שייך לחלוק על הלכה למשה מסיני

 

[משיב כהלכה]

וכי מה שהקב"ה אומר בעצמו אין זה "הלכה למשה מסיני" שהורה לו?

אלא מאי, ההלכה מסורה לחכמי כל דור ודור, ולא למה שקיבל אחד מהם מן שמיא.

 

[עת שערי רצון]

וכי מה שהקב"ה אומר בעצמו אין זה "הלכה למשה מסיני" שהורה לו?

מה - זה - קשור ?
אליהו הנביא לא גרע משאר חכמי ישראל

 

[משיב כהלכה]

אליהו הנביא לא שייך לחכמי ישראל בשנת תשפ"ה. אם היה חי היום ואומר לנו מה הלכה למשה מסיני, ניחא. אבל כשמתגלה באורח נס, לא גרע מכל גילוי מן שמיא.

וכי אם יבוא איזה אחד שחזר בתשובה בגיל 15 ופתאום התפרסם כאחד שיודע את כל התורה בעל פה מבלי שאף אחד יודע היכן למד וממי למד, וחסידיו הבריונים השוטים יפרסמו אותו בכל הרשתות החברתיות ויעשו ממנו באבא שנהירין לו שבילי דרקיעא ויאיימו על כל מי שיחשוף מי הוא ומה הוא, ואותו אחד יאמר באחת הדרשות שלו שאליהו הנביא נגלה אליו והורה לו שפפושדו כשר למהדרין, נפסוק כמותו ונעזוב את שאר הפוסקים ובראשם הגאון בעל חידון ההלכה? (הדוגמאות להמחשה בלבד, טל"ח)

 

[כהנא דמסייע]

אליהו הנביא לא שייך לחכמי ישראל בשנת תשפ"ה. אם היה חי היום ואומר לנו מה הלכה למשה מסיני, ניחא. אבל כשמתגלה באורח נס, לא גרע מכל גילוי מן שמיא.

ע' ברכות ג. וג' דברים למדתי ממנו, ובהגהות מהר''ץ חיות שכשהוא בא בגוף גשמי למדים ממנו. שהיה מבית דינו של אחיה השילוני, שקיבל מבית דינו של דוד, וגם היה מיוצאי מצרים וקיבל ממרע''ה עצמו. כמבואר בהקדמת יד החזקה.

 

[אמת וצדק]

אליהו הנביא לא שייך לחכמי ישראל בשנת תשפ"ה. אם היה חי היום ואומר לנו מה הלכה למשה מסיני, ניחא. אבל כשמתגלה באורח נס, לא גרע מכל גילוי מן שמיא.

וכי אם יבוא איזה אחד שחזר בתשובה בגיל 15 ופתאום התפרסם כאחד שיודע את כל התורה בעל פה מבלי שאף אחד יודע היכן למד וממי למד, וחסידיו הבריונים השוטים יפרסמו אותו בכל הרשתות החברתיות ויעשו ממנו באבא שנהירין לו שבילי דרקיעא ויאיימו על כל מי שיחשוף מי הוא ומה הוא, ואותו אחד יאמר באחת הדרשות שלו שאליהו הנביא נגלה אליו והורה לו שפפושדו כשר למהדרין, נפסוק כמותו ונעזוב את שאר הפוסקים ובראשם הגאון בעל חידון ההלכה?

וכי מה ההשוואה?????
האר"י ז"ל העידו עליו גאוני הדורות ותלמידיו שהיה חד בדורות ואין דמיון כלל ועיקר למי שכרעם ביום בהיר טוען טענות שונות ומשונות. גם ידוע שהאר"י ז"ל למד אצל בעל שטמ"ק ואף כתב יחד עמו שיטה עמ"ס זבחים, והוא לא פתאום התפרסם וטען טענות מדומינות ח"ו!

 

[משיב כהלכה]

יפה מאוד, חזרנו לענין ההערצה... שהסיבה שפסקו כמותו היא משום שהיה גברא רבה וחד בדורות. ואליהו הנביא אינו אלא סיוע משמים לדבריו.

 

[אמת וצדק]

יפה מאוד, חזרנו לענין ההערצה... שהסיבה שפסקו כמותו היא משום שהיה גברא רבה וחד בדורות. ואליהו הנביא אינו אלא סיוע משמים לדבריו.

לא צריך לחזור. זה פשוט בדברי הפוסקים. לענ"ד חבל לסטות מזה לכל מיני קושיות...

 

[עומק המושג]

אצלנו בבימה"ד לא מדברים כך לא על תנאים אמוראים וראשונים.
ולא בשום ביהמ"ד.
בודאי לא על האר"י שהגר"א היה כל גופו רועד מהזכרת שמו.
וכמובן, שגם על האר"י מקשים ומקשים, אבל לא כותבים בסגנון האיפקורסי הזה!​

על התנאים והאמוראים ובוודאי שלא על האר"י? האר"י לא היה יותר מהתנאים והאמוראים, וגם לא מהראשונים.

גם העובדה שהגר"א היה רועד מהזכרת שמו ממש לא רלוונטית.
אמנם, אמת הדבר שיש קבוצה מסוימת באוכלוסייה של ליטאים מבולבלים שמחפשים אדמו"ר ומצאו את הגר"א, אך אנשים בוגרים יודעים להסתדר גם בלי הריגוש הזה. ואם יש בעיה מסוימת - הולכים לפסיכולוג.

אגב, לומר על האר"י שהוא טעה זה לא אפיקורסות, וגם לומר על התנאים והאמוראים שהם טעו זה לא אפיקורסות, ובגמרא מצינו בהרבה מקומות 'דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי' ו'לאו מילתא היא דאמרי', גם הסיבה שלא חולקים על הגמרא היא משום שקיבלוה כלל ישראל, ולא בגלל שהכול נכון בוודאות, וגם בנושאים מדעיים וכיו"ב מצינו טעויות בגמרא, וק"ו על האר"י.​

 

[משיב כהלכה]

אגב, לומר על האר"י שהוא טעה זה לא אפיקורסות, וגם לומר על התנאים והאמוראים שהם טעו זה לא אפיקורסות

היות ובגמ' סנהדרין צ"ט, רב ורבי חנינא אמרו שניהם, "אפיקורס", זה המבזה תלמידי חכמים, והיות ואברך צעיר הכותב "טעה" כלפי גדולי הדור, וקל וחומר כלפי גדולי הדורות הקודמים, ובן בנו של קל וחומר כלפי תנאים ואמוראים, היא זלזול מוחלט, ממילא...

וצ"ל "לא זכיתי להבין דבריו הקדושים", ולשונות כיו"ב השגורים על פיהם של ת"ח (הלשון "לא זכיתי להבין" מופיע אלפי פעמים בספרי האחרונים).

 

[משיב כהלכה]

דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי

בוודאי שיתכן שיטעו, אבל לומר עליהם שטעו הוא זלזול, וצריך להתבטא בלשון מכבדת.

 

[עומק המושג]

היות ובגמ' סנהדרין צ"ט, רב ורבי חנינא אמרו שניהם, "אפיקורס", זה המבזה תלמידי חכמים, והיות ואברך צעיר הכותב "טעה" כלפי גדולי הדור, וקל וחומר כלפי גדולי הדורות הקודמים, ובן בנו של קל וחומר כלפי תנאים ואמוראים, היא זלזול מוחלט​

מי שאומר שתלמידי חכמים טעו אינו מבזה אותם, אין דבר כזה אדם שלא טועה, ואין שום זלזול באמירה שאדם מסוים טעה.
אגב, יש גם בעיות בגישה שנמנעת לחלוטין מלומר על גדולי ישראל שהם טעו, זוהי גישה שגורמת לתפיסה ילדותית שאי אפשר להעריך שום אדם אא"כ הוא לא טועה אף פעם, דבר שאינו נכון, וגם מוביל לבעיות חינוכיות כאשר מתבררת האמת.​

יתכן ויותר ראוי להתבטא בלשון מכובדת, אבל זה עניין של סגנון וצורת התבטאות, ואין טעם לעשות מזה עסק.

 

[משיב כהלכה]

בוודאי שגדולי ישראל יכולים לטעות, והבאתי בזה גם מהר"י בן הרא"ש שכתב שאי אפשר ללכת אחר פוסק אחד כי בוודאי יטעה באיזה הלכה.

אבל כאשר הקטן כותב על הגדול שבגדולים "טועה", זה זלזול.

ולמעשה גם כאשר ת"ח דן עם חבירו צריך להתבטא בלשון מכובדת, כמו "כבודו מתבלבל" וכדו' ולא בלשון מזלזלת.

 

[אביעד]

ראה בהקדמת הגר"י הלל לספר גבורת האר"י ששם יישב את כל הטוענים שהגר"א סבר שנגלה אליהו הנביא לאר"י ז"ל פעמיים, וזו טעות בהבנת הגר"א בלשון הגר"ח מוואלזי'ן.
ואף אם נאמר כן, דעת הגר"א בזה הוא יחידי, ורבותינו הספרדים כולם כמרן החיד"א, מרן הבא"ח, ועד אחרוני זמנינו מרן הגרב"צ אבא שאול ומרן הגר"מ אליהו סברו שכל דבריו מפי אליהו. וזה פשוט אצלנו הספרדים.
אכן אינו אפיקורוס, אבל דחוק מאוד לומר כן, ובפרט שמספרי תלמידיו הקרובים לא משמע כן.

דברי הגר''י הלל שם דחוקים כנראה לכל מעיין

מה שהגר''מ אליהו וחכם בן ציון חשבו שכל דבריו מפי אליהו זה יפה אבל זה לא משנה שום דבר
אין להם את הכלים לומר זאת
המקסימום שיכולים לומר זה שהספרדים קיבלו כהחיד''א

 

[כהנא דמסייע]

מה שהגר''מ אליהו וחכם בן ציון חשבו שכל דבריו מפי אליהו זה יפה אבל זה לא משנה שום דבר
אין להם את הכלים לומר זאת

לר' חיים ויטאל היה את הכלים?
הוא כתב בהקדמה לעץ חיים: "הביאתו לידי גילוי אליהו הנביא, שהיה נגלה אליו "תמיד", ומדבר עמו פה אל פה".

 

[אביעד]

לר' חיים ויטאל היה את הכלים?
הוא כתב בהקדמה לעץ חיים: "הביאתו לידי גילוי אליהו הנביא, שהיה נגלה אליו "תמיד", ומדבר עמו פה אל פה".

תמיד זה לא אומר שכל דבר שאמר זה ממנו

כמובן שהיה לו אבל הגר''א חלק ורב גובריה וחכם מרדכי אליהו לא ישנה את המשוואה

 

[כהן]

אבל הגר''א קודש קדשים טען שהאר''י יכול לטעות, מי שאומר כגר''א אינו אפיקורס

לא רק 'טען' אלא חלק בפועל ביותר ממאה מקומות בהנהגות והלכות על דברי האר"י, וכפי שמנה הרב שריה דבליצקי באחד מספריו

 

[כהנא דמסייע]

"תמיד" זה לא אומר שכל דבר שאמר זה ממנו

הוא כותב בתחילת שער רוה''ק שהיה עמל על מאמרים מהזוה''ק, ולא היו מגלים לו עד שעמד על אמיתת המאמר, ואז היה אליהו מתגלה ואומר לו אם כיון לאמת או לא.

כמובן שהיה לו

אתה מתכוין לרח''ו

אבל הגר''א חלק

על מי על רח''ו?
קודם כל צריך שתדע הציטוט שמצטטים החסידים משו''ע הרב שאמרו לו שהגר''א לא מקבל דברי האר''י וכו', על זה כתב ר' חיים מולאזין בחריפות נגד, "יתפרכון ישתתקון הדוברים על צדיק עתק" וכו'.ובגוף דברי ר' חיים וולאזין בשם הגר''א "שנגלה לו אליהו פעמים" האם הניקוד הוא פעמיים בקמץ, או בחיריק, הוא נדון.
ומ''מ ר' חיים מולאזין גם כותב שהכתבים של האר''י שהיו שם אינם מר' חיים ויטל עצמו ואינם מדוייקים ע''ש. ועיקר התפשטות תורת האר''י באירופה מכתבי מהר''י סרוג ותלמידיו, וגם מכתבים שיצאו לפני שהוציאו את המדורה השניה מכת''י הרח''ו עצמו, ואכמ''ל.
ומ''מ לענ''ד אף שהגר''א אין לי השגה לדבר בו, וקטונתי מלדבר, אולם מסתבר שדברי ר' חיים ויטל שראהו בחיים חיותו והיה תלמידו הקרוב נאמנים בזה, ולא נראה דהגר''א היה מכחיש עדותו.

 

[כהן]

אבל כאשר הקטן כותב על הגדול שבגדולים "טועה", זה זלזול

והאר"י שכתב על כל קודמיו ש'טעו טעות גמור' - הוא אחז לדבריך שהוא יותר גדול מהם.
אלו חילוקים ובילוקים שאין להם יסוד.
כשאומרים שפלוני טעה הכונה 'שמה שאמר' זה טעות, זה לא פגיעה 'בגברא' אלא 'בחפצא'. לא 'באומר' אלא 'בנאמר'. ותו לא מידי.

 

[כהן]

אולם מסתבר שדברי ר' חיים ויטל שראהו בחיים חיותו והיה תלמידו הקרוב נאמנים בזה,

תצטרך ליישב ולהדחק בהרבה דברים שרואים שלא ידע, וא"כ אליהו לא גילה לו הכל, או יותר נכון הרבה מאוד דברים לא גילה לא, אז צדק הגר"א.

 

[כהנא דמסייע]

תצטרך ליישב ולהדחק בהרבה דברים שרואים שלא ידע, וא"כ אליהו לא גילה לו הכל, או יותר נכון הרבה מאוד דברים לא גילה לא, אז צדק הגר"א.

תראה תצטרך להביא ראיות ברורות, שגם אליהו עצמו היה מעיד לפניך היית אומר שזה ודאי לא נכון.
אני מתכוין לא ראיות ממנהג, או דעות קדמונים אחר חתימת התלמוד.
כי יתכן שדווקא בגלל שאליהו אמר לו אחרת, אחז כמוהו. כנגדם. מה שלולא זה הוא באמת דרך ההוראה המקובל שאחרון יחלוק על ראשונים וכמובן. אך כאן דווקא מחמת כן זה יוצא מן הכלל.
וראה במה שכתבתי לעיל משם הרב מזוז (בהודעה של @עיפרון מחודד שליט''א) ע''ש.
אלא ראיות או מהמציאות ממש. או מדברי חז''ל ממש. ולא נ''ל שתמצא.

 

[אמת וצדק]

דברי הגר''י הלל שם דחוקים כנראה לכל מעיין

מה שהגר''מ אליהו וחכם בן ציון חשבו שכל דבריו מפי אליהו זה יפה אבל זה לא משנה שום דבר
אין להם את הכלים לומר זאת
המקסימום שיכולים לומר זה שהספרדים קיבלו כהחליד''א

דברי הגר"י הלל ממש לא דחוקים!
ב. ודאי. כוונתי היא שמרנן הגרמ"א והגרב"צ לא המציאו, הם המשיכו את החיד"א.

 

[כהנא דמסייע]

והאר"י שכתב על כל קודמיו ש'טעו טעות גמור'

אם כדברי רח''ו שיסודו מאליהו. יובן. דאחרת באמת אינו כדרך.

 

[מאמין בניסים]

שו"ת וישב הים חלק ב סימן יד
אולם בכגון דא צריכין אנו למודעי, כי כח סמכות הלכתית עליונה זאת של דעת האר"י ז"ל, המכרעת יותר מכל פוסק ואפילו מקובל אחר, הוא מפני היות מאומת אצלנו על פי עדות הרח"ו ז"ל תלמידו בפרט, ושאר תלמידיו וחכמי דורו בכלל, שהיה לרבינו האר"י ז"ל גילוי אליהו זכור לטוב, ושכל תורת הקבלה שמסר לתלמידו הרח"ו ז"ל, היא מקובלת מפי אליהו זכ"ל, שלכן אין להרהר אחריו, שכל דבריו אמת וצדק בלא שום פקפוק וספק, ששכינה דיברה דרך גרונו, לזכות את כלל ישראל בדורות האחרונים עד ביאת מלך המשיח, בגילוי פנימיות התורה, וסדר ההנהגה למעשה בקיום המצוות ובנוסחי התפילות וכו' על דרך הסוד האמיתי, לתקן עולם במלכות שדי, לקראת ביאתו של משיח צדקנו במהרה דידן.
ועיין באורך בהקדמת הרח"ו ז"ל לשער ההקדמות (ונדפסה גם בתחילת ספר עץ חיים), שאחר שהאריך לבאר חשיבות וחיוב לימוד חכמת הקבלה (כמובן להראויים לכך), ושגם להבנת המשנה והתלמוד לאמיתתן אי אפשר בלא ידיעת תורת הנסתר, כתב וז"ל: כי אין ספק שדברים אלו לא יובנו בעיון אנושי חומרית, אלא בקבלה מפה אל פה, או מפי אליהו זכ"ל, או מפי הנשמות המתגלות בכל דור ודור אל הראויים להן וכו'. והנה אין בכל דור ודור שלא נמצאו אנשים יחידי סגולה ששרתה עליהם רוח הקודש, והיה אליהו הנביא זכ"ל נגלה עליהם ומלמד אותם סתרי החכמה הזאת וכו'. והנה היום אביע חידות ונפלאות תמים דעים, כי בכל דור ודור הפליא חסדו אתנו, אל ה' ויאר לנו על ידי השרידים אשר ה' קורא בכל דור ודור כנזכר. וגם בדורינו זה אלהי הראשונים והאחרונים לא השבית גואל מישראל, ויקנא לארצו, ויחמול על עמו, וישלח לנו עיר וקדיש מן שמייא נחית, הרב הגדול האלהי החסיד מורי ורבי כמהר"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה, מלא תורה כרמון, במקרא במשנה בתלמוד בפלפול במדרשים ואגדות, במעשה בראשית ובמעשה מרכבה וכו' [עי"ש באורך שמנה כל פרטי החכמות והפלאות שהיה רבינו האר"י ז"ל בקי ורגיל בהם], וכל החכמות הנזכרים היו אצלו כמונחים בחיקו בכל עת שירצה, בלתי יצטרך להתבודד ולחקור עליהם. ועיני ראו ולא זר דברים מבהילים לא נראו ולא נשמעו בכל הארץ מימי רשב"י ע"ה ועד הנה. וכל זה השיג שלא ע"י קבלה מעשית ח"ו, כי איסור גדול יש בשמושם. אמנם כל זה היה מעצמו, ע"י חסידותו ופרישותו, אחרי התעסקו ימים ושנים רבים בספרים חדשים גם ישנים בחכמה הזאת, ועליהם הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, היא הביאתו לידי אליהו הנביא שהיה נגלה אליו תמיד, ומדבר עמו פה אל פה, ולמדו זאת החכמה וכו'. והנה מלבד החקירות והנסיונות והמופתים אשר ראינו בעינינו מן הרב הנזכר זלה"ה, הנה הדרושים והדברים עצמם אשר בחיבורי זה יעידון יגידון, וכל רואיהם יכירום, כי דברים עמוקים ונפלאים כאלה אין יכולת בשכל אנושי לחברם אם לא בכח השפעת רוח הקודש ע"י אליהו זכ"ל, עכ"ל. וכעין זה כתב בקיצור יותר בהקדמה השניה הקצרה לעץ חיים וז"ל: והיה אליהו זכ"ל נגלה לו תמיד, וזה ידעתי מפיו באמונה, עכ"ל. וכ"כ בשער רוח הקודש (דף ד' ע"ב) וז"ל: ובענין השגתו אין הפה יכול לספר הכללים של מיני החכמות, ומכל שכן פרטי כל מין ומין, אמנם מה שראיתי בעיני דברים נפלאים ואמתיים הם אלו. היה יודע להמשיך לפניו נפש מי שתהיה, או מן החיים או מן הנפטרים, מן הראשונים או מן האחרונים, ושואל מהם כל רצונו בידיעת העתידות וברזי התורה. גם היה נגלה אליו אליהו זכ"ל ומלמדו, עכ"ל. וכן כתב הרב שלמה שלומיל באיגרותיו, וכנדפס בספר האר"י וגוריו, עי"ש באיגרת א' (עמוד י"ב) וז"ל: והיה אליהו זכ"ל נגלה אליו תמיד. וכן כתב באיגרת ג' (עמוד ל"ז) וז"ל: ואליהו זכ"ל נתגלה אליו כל זמן ועידן. וכ"כ שם (בעמוד נ"ב). ושם (עמוד ס"ט) כתב וז"ל: ושלמד מפי אליהו שנתגלה אליו תמיד.
וכן כתב מהר"י אירגס ז"ל בספרו שומר אמונים (ויכוח ראשון אות י"ז) וז"ל: אח"כ האיר וזרח המאור הגדול מעוז ומגדול הקדוש כמלאכי השרת כמוהר"ר יצחק לוריא זלה"ה, המכונה בשם האר"י, וברוב חכמתו וקדושתו זכה שהיה מתגלה אליו אליהו זכ"ל בכל עת, כמו שהיה מתגלה אל התנאים ואל האמוראים, כדאיתא בגמרא בדוכתא טובא, וגילה לו סתרי התורה וסודות עמוקים, אשר לא נגלו בכל הארץ מזמן הרשב"י זלה"ה עד זמנו. והוא זלה"ה ביטל את המעוררין ומחלוקת המקובלים האחרונים מכל וכל וכו'. ומיום שנגלו בעולם כתבי האר"י זלה"ה עד היום הזה לא תמצא מי שיפקפק ויחלוק על דבריו כלל, כי הכל יודעים דרוח ה' דיבר בו ומלתו על לשונו, ואסהידו כולי עלמא עליה דרוח אלהין קדישין ביה, ושמימי התנאים לא נמצא כמוהו יודע חכמה זו על אמיתותה וכו' עכ"ל, עיש"ב באורך.

 

[מאמין בניסים]

ע"ע בתשובה הנ"ל (וישב הים ח"ב סימן י"ד) מה שכתב ליישב באריכות מפני מה אין בתורתו של האר"י חשש לא בשמים היא, והביא שם תירוץ מהגאון חיד"א ע"ה, ואינני מעתיק כל דבריו בזה, לפי שיש בהם אריכות גדולה מאוד.

ומכאן מודעה רבה, לכל מי שלא קרא תשובה זו שלא ימשיך ויצעק בקול גדול קו' זו של "לא בשמים היא" אחר שדחאה ג"ע החיד"א, והאריך הגר"י הלל עוד ליישב מפני מה אין אומרים לא בשמים היא על תורת האריז"ל.

 

[משיב כהלכה]

והאר"י שכתב על כל קודמיו ש'טעו טעות גמור' - הוא אחז לדבריך שהוא יותר גדול מהם.
אלו חילוקים ובילוקים שאין להם יסוד.
כשאומרים שפלוני טעה הכונה 'שמה שאמר' זה טעות, זה לא פגיעה 'בגברא' אלא 'בחפצא'. לא 'באומר' אלא 'בנאמר'. ותו לא מידי.

כבר כתבתי לעיל שאם תאמר כך, יבוא כל אחד להעתיק את כל הלשונות שמצא בספרים, וכל אברך צעיר שלא ניגב החלב משפתיו יכתוב (לדוגמא) על הגאון בן איש חי "לא תאבה לו ולא תשמע אליו, כי הם דברים בטלים הבל הבלים" ויצטדק שהרי כבר מצינו שפוסק אחד כתב כן על פוסק שחי עשרות שנים לפניו, וכן על זה הדרך.

אבל כל בר דעת מבין שזו חציפות ועזות כלפי הבן איש חי, ומה שמצינו לשונות כאלה, לא לנו הקטנים לדון את הגדולים בדורות שלפנינו.

 

[רק תורה]

ומכאן מודעה רבה, לכל מי שלא קרא תשובה זו שלא ימשיך ויצעק בקול גדול קו' זו של "לא בשמים היא" אחר שדחאה ג"ע החיד"א, והאריך הגר"י הלל עוד ליישב מפני מה אין אומרים לא בשמים היא על תורת האריז"ל.

אנו דנים על טענות בצורה עניינית, תוכל להביא את דברי הגאון שליט"א ונבין מדוע אינה טענה