אם באים לדבר משבחי האר"י, ראוי להתייחס דוקא לחלק הנגלה שלו ולא לחלק המיסטי.
הרב הגדול האלקי החסיד, מורי ורבי כמהר"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה, מלא תורה כרמון, במקרא במשנה בתלמוד בפלפול במדרשים והגדות במעשה בראשית במעשה מרכבה" (שער ההקדמות, דף ד ע"א).
גם בענין עסק ההלכה בעיון עם החברים ראיתי למורי זלה"ה, מתגבר כארי בכח בעת שהיה עוסק בהלכה, עד שהיה נלאה, ומזיע זיעה גדולה. ושאלתי את פיו מדוע טורח כ"כ, והשיב לי כי הנה העיון לשבר הקליפות שהם הקושיות שיש בהלכה ההיא, שאין מניחים לאדם להבין אותה, ולכן צריך האדם לטרוח ולהתיש כחו אז. כי לכן נקרא התורה תושיה, שמתשת כחו של העוסק בה, ולכן ראוי לטרוח ולהתיש כחו בהיותו עוסק בהלכה (שער המצות, ואתחנן).
ושמעתי ממורי ז"ל, שהיה תמיד מעיין ששה פירושים של פשט בהלכה, ופירוש הז' ע"ד הסוד (שער רוה"ק, מהדו' ברנדוויין דף לה טור ב, ד"ה גם).
אריה דבי עילאי המקובל החסיד כמהר"י לוריא אשכנזי זלה"ה, ואחריו קם תלמידו אשר שפך את רוחו עליו, אביר הרועים הוא אדוני אבי מורי זלה"ה, אשר בתחלה מלאו כרסם מהויות דאביי ורבא לתורה ולתעודה, ואח"כ נכנסו לפרדס בדרך אמת ילכו בה, ואת המעשה אשר יעשון בכונות אמיתיות (שו"ת באר מים חיים, למהרש"ו, סי' יט).
וכתב בשם הגדולים (ח"א מע' י אות שלב) ובבחרותו כתב שיטה על מסכת זבחים בחברת רבו הרב בצלאל. ע"כ.
עוד שם, וז"ל: גם בתוך שו"ת מרן כ"י (אבקת רוכל סי' קלו) ראיתי שכתוב שם שאלה ששאל החכם השלם המקובל כמה"ר יצחק אשכנזי, ולפי הרשום בדעתי היתה השאלה בנדון אחד מדיני ממונות, והיה מצדד צדדים בשאלה מבלי הזכיר שום ספר. ומרן יסד תשובתו על השאלה, וכתב נראה שהחכם השלם השואל אמר צד זה משום סברת פוסק זה, וכתב דבר זה לצאת י"ח פוסק זה, וכיוצא כל התשובה כמעט לבאר דברי השאלה שעל אדני פז סברת הפוסקים היא, והסכים למה שנראה שנטה דעת הרב השואל, עכ"ל. (א"ה, אבל באמת בתשובת אבק"ר שלפנינו נראה שלא הסכים עם הרב השואל, ואדרבה נראה דלענין מעשה פליג עליה, והחיד"א לא כתב אלא כפי הרשום בדעתו כלשונו, מ"מ רואים שלא נפלאת היא בעיניו לחשוב שבח כזה על רבנו האר"י, אף בתשובה הלכתית). - וראה ויכוח מעניין בין רבנו יוסף חיים לבין הר"ר רפאל אהרן בן שמעון (סוד ישרים ח"ג סי' ט, טוב מצרים מע' י אות כט, סוד ישרים ח"ד סי' ב) אם תשובה זו יצאה מתחת יד האר"י או לא.
