מה כוונתך שדבריו גנובים או יפים?ללומד'ס זה מגניב
באשכול זה התייחסתי בארוכה לחיבור זה בהקשר למה הספרדים הם רק נישה
תודה רבה על דבריך המעשירים.המקוריות שלו איננה סוג של עוף מוזר או של משהו שאף אחד לא יכול לחשוב עליו, אלא היא אדרבא נובעת מחמת היותו גאון אמיתי שעומל בסוגיות הש"ס וממשיך הלאה לדברי הפוסקים, באופן שאינו מדקלם כמו כולם ומוסיף דובדבן משלו, אלא הוא בעצמו מנתח את כל הצדדים וצידי הצדדים. ולכן לא קל לדחותו. קשה מאוד לעמוד מול ההיקף שלו, השליטה שלו בשורשי הדברים, והמוח החריף והחד שלו. ולכן כל מיני כאלה שקשה להם להתמודד מולו, מוציאים לעז שכביכול הוא מחפש לחלוק על כולם וכדומה.
גם אין לעשותו כביכול עצמאי שמחפש שיטה משלו בלא להתכופף לגדולי ישראל לדורותם, וההיפך הוא הנכון, ולדוגמא פעם נסעתי איתו באוטובוס (...) מבני-ברק ירושלים, ונזרקה איזו שאלה, וכמעט כל הנסיעה הוכיח וביאר (דרך אותו נידון והמסתעף) מהי שיטת הפסיקה של רבינו בעל המשנה ברורה.
אכן גם השאיפה שלו להיות ראש ישיבה, אבל מי שחושב שזה משום ששם הדברים פחות מחייבים למעשה מאשר רב ופוסק, טועה ובגדול, אדרבא כל דבריו (בשמעתתא שאינה אגדה) מנותבים להלכה למעשה, ומי שאין לו כח החידוש, בהרבה מקומות לא יוכל לפסוק ההלכה כלל, מחמת שבהם נצרך לחדש כדי להגיע לאמת המקורית של הענין.
כל זה כתבתי בנחיצה כחותה על גבי גחלים, לכבוד אחד מגאוני הדור שליט"א אשר מבקש את האמת, ובתקוה שהציבור הספרדי ידע להעריך את גדוליו.
זוכרני שפעם בא ביום שישי למסור שיעור בהלכה, אך בעשר דקות הראשונות (אולי האחרונות, איני זוכר במדויק) אמר שידבר משהו במילי דאגדתא, פתח פיו בחכמה, והציב כחמשה עשר קושיות בענין דוד מלכא משיחא, ואח"כ אמר מהלך אחד שמיישב את כולן.תגידו לי ראיתי את הפלפולים בהגדה בתחילת ספריו יש רב בדור אם כזה כוח
במיוחד שתלמידו סיפר לי שיש לו על הרבה יותר דברים רק כול ספר נותן אחד [בדר"כ שקשור לספר]
"אשרי הדור שככה לו"
למד בבית שמעיה, וכמדומה היה איזו תקופה בחזון עובדיה (או שרק היה בא לדבר בלימוד), ואכן בצעירותו הגה רבות בספרי מרן הגרע"י זצ"ל, אח"כ גדל ונעשה מעט בר פלוגתא, אבל תמיד נזהר בכבודו ביותר.תודה רבה על דבריך המעשירים.
ידוע לך האם הוא למד את דרכו ממישהו? או שחצב אותה בעצמו?
עם כל מה שכתבת לעיל חוששני לאבק לשון הרע עיין חפץ חיים כלל ט סעיף באני נזכר כעת שאמנם הרבה זמן לא פגשתיו, אבל לאחרונה פגשתיו בדרך מציאה בקרן זווית בלדרמן (אולי מחמיר בשבת לא להשתמש בחשמל... או עכ"פ בחברת החשמל) דיברנו ובין הדברים הסתפקנו באיזה 'כלל' מסוים אם אומרים ועד כמה, והחל לגלגל עמי את כל הש"ס בראיות להכא והתם, לצערי כעת אין לי מוחין להיזכר בדיוק מה היה הנידון.
לא היה ולא נברא למד בבית שמעיה ואחר שהיתלע על רבותיו המליצו לו לעבור לקול תורה [בשיא תפארתה]וכמדומה היה איזו תקופה בחזון עובדיה (או שרק היה בא לדבר בלימוד), ואכן בצעירותו הגה רבות בספרי מרן הגרע"י זצ"ל, אח"כ גדל ונעשה מעט בר פלוגתא, אבל תמיד נזהר בכבודו ביותר.
וכמדומה היה איזו תקופה בחזון עובדיה (או שרק היה בא לדבר בלימוד)
לא היה ולא נברא למד בבית שמעיה ואחר שהתלע על רבותיו המליצו לו לעבור לקול תורה [בשיא תפארתה]
בדור של השמצות (דמתקרי פייקים) כדורנו, כמדומה שצריך להתפלל להיכשל באבק לשון הרע ולא ביותר מזה.עם כל מה שכתבת לעיל חוששני לאבק לשון הרע עיין חפץ חיים כלל ט סעיף ב
ואם טעיתי תקן אותי.
תסלח לי שאני מתערב.צודק דיברתי אם אחיו ואמר לי שהוא למד בקול תורה ולבקשת הגר"ע יוסף הגיע אם קבוצת בחורים מקול תורה לחזק את סדר ג'
לפני שאתה מברר???לא היה ולא נברא
כמדומה האריך בזה בדברות יעקב, וכידוע זו פשטות הסוגיא, ופוסקי הדור האחרון נדחקו להסביר מנהג העולם, שבעצם לא היה כזה מנהג קדום.אם זכרוני אינו מטעה בי
ראיתיו לפני שנים רבות מברך על קפה שחור "בורא פרי העץ"
מעניין.זה שו"ע, רק להלכה נוקטים סב"ל.
אולי לו יש גישה אחרת לנושא זה (סב"ל).
מה שכתבתי שלא היה כזה מנהג קדום, מדברות החיד"א שהבאתי לעיל מבואר שכך היה המנהג כבר בזמנו, א"כ לכאורה יקרא שמו מנהג קדום.כמדומה האריך בזה בדברות יעקב, וכידוע זו פשטות הסוגיא, ופוסקי הדור האחרון נדחקו להסביר מנהג העולם, שבעצם לא היה כזה מנהג קדום.
מעניין.
שו"ע זה נשמט מכל האחרונים והיבי"א מכללם?
שו"ת יביע אומר (חלק ח אורח חיים סימן כו אות ד) ותבט עיני להגאון ר' אברהם הכהן מסאלוניקי בספר טהרת המים (בשיורי טהרה מע' ב אות ל), שהביא מ"ש הבאר היטב (סי' רב ס"ק יט), שיש מחלוקת בשתיית הקפה, לדברי הרב פרח מטה אהרן (סי' מ) והשבות יעקב ח"ב (סי' ה) ברכתה שהכל, ולדברי הלק"ט ח"א (סי' ט) והפנים מאירות (סי' צה) יש לברך עליה מן הדין בורא פרי האדמה, כדקי"ל מיא דסילקא כסילקא (ברכות לט א). וכתב ע"ז, שלפי דבריהם שסוברים שמימי הקפה כמו הקפה, היה להם לומר שברכת הקפה בורא פרי העץ, שהקפה מין אילן הוא, וכמ"ש מרן החיד"א בשיורי ברכה (סי' תנג) והעד העיד בנו שהקפה מין אילן הוא. [וכן העיר הגאון יעב"ץ במור וקציעה על הלק"ט שלדבריו היה לו לומר שברכתה בפה"ע שהרי הקפה מין אילן הוא. וע"ש]. ומכל מקום אנו מברכים על הקפה שהכל, מחמת הספק, וכ"כ בברכי יוסף (סי' רב סק"ט) שפשט המנהג לברך על הקפה שהכל.