דקדוקי עניות שטותיים ...וכדוגמת מנחה בערב שבת שכתב ש"אין עושים תנאי זה" משמע קצת להתפלל ללא תנאי.
בתוס' בזבחים נו ע"א [לזה התכוון כת"ר הלא כן ?] מבואר שלעניין הלנת דם אמרינן כן, אבל בהלנת בשר מבואר בברייתא בע"ב וכן לעניין תענית שקיעת החמה ועוד הכוונה היא לסוף שקיעה ושם ג"כ כתוב בחז"ל שקיעת החמה.התעוררתי לכך, שלפי שיטת רבינו תם זמן פסול דם לזריקה הוא תחילת שקיעה כמו שכתבו התוספות בזבחים ובמנחות (כ:), ולפי שיטתו משמעות לשון שקיעת החמה הוא תחילת שקיעה, ולפי זה זמן הקרבת התמיד מסתיים לכל היותר בשקיעה הראשונה (שהרי הקרבת האימורים היא כל הלילה). ואם כן, גם הנוהגים כרבינו תם אינם יכולים להתפלל אחרי שקיעת השמש, אפילו לרבי יוסי.
וזה יוצא מעניין, שהנוהגים כהגאונים אם פוסקים כרבי יוסי יכולים להתפלל אחרי, ולפי רבינו תם אי אפשר.
ותמוה על החסידויות (צאנז וסאטמאר) שנוהגים להתפלל אחרי השקיעה.
נכון.בתוס' בזבחים נו ע"א [לזה התכוון כת"ר הלא כן ?] מבואר שלעניין הלנת דם אמרינן כן, אבל בהלנת בשר מבואר בברייתא בע"ב וכן לעניין תענית שקיעת החמה ועוד הכוונה היא לסוף שקיעה ושם ג"כ כתוב בחז"ל שקיעת החמה.
למה כתב "לא לעשות תנאי"דקדוקי עניות שטותיים ...
דוקא משמע יותר לא להתפלל כלל היותר וכל מה שהותר הוא ע"י תנאי
כל בר דעת מבין כך
לא מובן כלללמה כתב "לא לעשות תנאי"
ולא כתב "לא להתפלל"??
(ועדותו של הרב דוד שליט"א מסייעת לדברי, וכן הבנת מרן הגרע"י זצוק"ל בדבריו)
למה לא?לא מובן כלל
אולי הגרע"י סבר דא"א לעשות תנאי כנ"ל
כנראה הבין מדבריו שזה לחומרא.דהרי אול"צ כתב לעשות תנאי
כי הוא סבר שאחרי 14 דקות זה לילה גמור ואין ספק עד 25-28 כהאול’́צלמה לא?
ועדין מה הבעיה לעשות תנאי בדיעבד? (בפרט שיש את שיטת ר"ת)כי הוא סבר שאחרי 14 דקות זה לילה גמור ואין ספק עד 25-28 כהאול’́צ
כנראה שסבר שלא מועיל אחרי 13.5 דקותועדין מה הבעיה לעשות תנאי בדיעבד? (
שהרב עובדיה מצרף אותה הרבה להקל בספקות.בפרט שיש את שיטת ר"ת