סו"ז תפילת מנחה

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ישראלי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
וכדוגמת מנחה בערב שבת שכתב ש"אין עושים תנאי זה" משמע קצת להתפלל ללא תנאי.
דקדוקי עניות שטותיים ...
דוקא משמע יותר לא להתפלל כלל היותר וכל מה שהותר הוא ע"י תנאי
כל בר דעת מבין כך
 
התעוררתי לכך, שלפי שיטת רבינו תם זמן פסול דם לזריקה הוא תחילת שקיעה כמו שכתבו התוספות בזבחים ובמנחות (כ:), ולפי שיטתו משמעות לשון שקיעת החמה הוא תחילת שקיעה, ולפי זה זמן הקרבת התמיד מסתיים לכל היותר בשקיעה הראשונה (שהרי הקרבת האימורים היא כל הלילה). ואם כן, גם הנוהגים כרבינו תם אינם יכולים להתפלל אחרי שקיעת השמש, אפילו לרבי יוסי.
וזה יוצא מעניין, שהנוהגים כהגאונים אם פוסקים כרבי יוסי יכולים להתפלל אחרי, ולפי רבינו תם אי אפשר.
ותמוה על החסידויות (צאנז וסאטמאר) שנוהגים להתפלל אחרי השקיעה.
 
התעוררתי לכך, שלפי שיטת רבינו תם זמן פסול דם לזריקה הוא תחילת שקיעה כמו שכתבו התוספות בזבחים ובמנחות (כ:), ולפי שיטתו משמעות לשון שקיעת החמה הוא תחילת שקיעה, ולפי זה זמן הקרבת התמיד מסתיים לכל היותר בשקיעה הראשונה (שהרי הקרבת האימורים היא כל הלילה). ואם כן, גם הנוהגים כרבינו תם אינם יכולים להתפלל אחרי שקיעת השמש, אפילו לרבי יוסי.
וזה יוצא מעניין, שהנוהגים כהגאונים אם פוסקים כרבי יוסי יכולים להתפלל אחרי, ולפי רבינו תם אי אפשר.
ותמוה על החסידויות (צאנז וסאטמאר) שנוהגים להתפלל אחרי השקיעה.
בתוס' בזבחים נו ע"א [לזה התכוון כת"ר הלא כן ?] מבואר שלעניין הלנת דם אמרינן כן, אבל בהלנת בשר מבואר בברייתא בע"ב וכן לעניין תענית שקיעת החמה ועוד הכוונה היא לסוף שקיעה ושם ג"כ כתוב בחז"ל שקיעת החמה.
 
בתוס' בזבחים נו ע"א [לזה התכוון כת"ר הלא כן ?] מבואר שלעניין הלנת דם אמרינן כן, אבל בהלנת בשר מבואר בברייתא בע"ב וכן לעניין תענית שקיעת החמה ועוד הכוונה היא לסוף שקיעה ושם ג"כ כתוב בחז"ל שקיעת החמה.
נכון.
אבל מזמן הלנת הדם מתבאר שסוף זמן הקרבת התמיד הוא בתחילת שקיעה, ונראה שזה סוף זמן התמיד וסוף זמן התפילה (כמו לענין תפילת שחרית).
 
סוף זמן הקרבת תמיד תלוי בזמן שבו הדם נפסל בלינה ? [יתכן, אבל אשמח אם כת"ר יכוון אותי למקור הדברים]
 
כתבתי כבר לעיל, שכיון שהקרבת האימורים היא כל הלילה, נמצא שעיקר עשיית התמיד היא בדמו, והיא לא יכלה להעשות אחרי תחילת השקיעה. זהו המקור (מסברא).
 
דקדוקי עניות שטותיים ...
דוקא משמע יותר לא להתפלל כלל היותר וכל מה שהותר הוא ע"י תנאי
כל בר דעת מבין כך
למה כתב "לא לעשות תנאי"
ולא כתב "לא להתפלל"??

(ועדותו של הרב דוד שליט"א מסייעת לדברי, וכן הבנת מרן הגרע"י זצוק"ל בדבריו)
 
למה כתב "לא לעשות תנאי"
ולא כתב "לא להתפלל"??

(ועדותו של הרב דוד שליט"א מסייעת לדברי, וכן הבנת מרן הגרע"י זצוק"ל בדבריו)
לא מובן כלל
אולי הגרע"י סבר דא"א לעשות תנאי כנ"ל
ועדיין צ"ע
דהרי אול"צ כתב לעשות תנאי כתנאי לתפילה
 
בשיעור השבועי וירא תשפ"ו
צילום מסך 2025-11-17 012404.jpg


ולא דק כלל, וכנראה לא ראה את האול"צ בפנים
דהא להדיא כתב שם שיעשה תנאי דנדבה
אולצ א אוח כ.jpg
 
והשבוע שוב חזר על דבריו שלא לענות אמן על מי שמתפל כמו האור לציון וכו',
וחבל שלא העבירו לו את ההערות החשובות האלו בראש האשכול.
 
1763624203048.jpeg

בשיעור האחרון ב"ה נוספו כמה תיקונים בעלון (לא בשיעור), ואולי זה בזכות הפורום והקושיות באשכול זה.
והוסיפו את הענין שמרן אמר לעשות תנאי.
וכן הוסיפו את הענין שהעניה הינה לחזרת הש"צ של מנחה.

רק שלא שמו לב כמה דברים:
א. כותב שנעלם מעיני האור לציון כל הפוסקים שהביא. וזה לא נכון, כי מרן זצוק"ל מביא אותם, ומסביר את פסקו כפי שהביאו למעלה.
ב. מרן זצוק"ל לא כתב שאפשר לעשות חזרה עם התנאי הזה.
 
ראשי תחתית