יש איזה מגמה שכל פעם שנתקעים צועקים מנהג מנהג,
או "מנהג קודם מרן".
שיש ראיה, ריח ראיה, בדל ראיה שזה קשור למנהג, נסכים לשמוע.
אבל הבא"ח כותב נראין ד' האוסרין, ואתה אומר מנהג.
ומה שדחה הרב @אור חדש, מודינא שיש טעם לשבח בדבריו.
שיטת מרן הבן איש חי בקבלת פסקי מרן השו"ע.
- יוזם האשכול מתוק מדבש
- תאריך התחלה
או "מנהג קודם מרן".
שיש ראיה, ריח ראיה, בדל ראיה שזה קשור למנהג, נסכים לשמוע.
אבל הבא"ח כותב נראין ד' האוסרין, ואתה אומר מנהג.
ומה שדחה הרב @אור חדש, מודינא שיש טעם לשבח בדבריו.
הרבה יש להאריך, אציין בקצרה למש"כ בעל המעדני אשר, ובמקומו הארכתי, אשמח אם תמצא איזה חוסר דיוק בדבריו אודה מאוד.
לא אוכל לבדוק כל מקורותיו. עיקר דבריו מכוונים להראות שישנם אחרונים שפסקו שמותר למורה הוראה להורות נגד השו"ע (ודחה שם דברי החקרי לב דלעיל), ועל כך אין ויכוח. כוונתי רק לומר שסברת הגרע"י אינה חידוש מתורה דיליה כפי שהיה נראה מדבריכם, וכמו שכן הביא מהגאון חקרי לב ומעוד אחרונים.
כמו כן בהקשר לסברא שהעליתי בדעת הגרי"ח שחומרותיו הן במקום שהיה המנהג כן במקומו (המבוססים על דבריו המפורשים של הגרי"ח עצמו), כבר כתבתי כמ"פ שאינו מיישב כל המקומות שבהן החמיר הגרי"ח. ובמקומות אחדים ודאי נזדקק לסברתך ונאמר שהגרי"ח ס"ל כאותם אחרונים הסוברים שמותר (ואולי רצוי) למורה הוראה להורות כנגד מרן כאשר רבו החולקים עליו.
וא"כ אין ויכוח בינינו אלא במשקל שיש לייחס לכל אחת מן ההשערות הנ"ל.
כמו כן בהקשר לסברא שהעליתי בדעת הגרי"ח שחומרותיו הן במקום שהיה המנהג כן במקומו (המבוססים על דבריו המפורשים של הגרי"ח עצמו), כבר כתבתי כמ"פ שאינו מיישב כל המקומות שבהן החמיר הגרי"ח. ובמקומות אחדים ודאי נזדקק לסברתך ונאמר שהגרי"ח ס"ל כאותם אחרונים הסוברים שמותר (ואולי רצוי) למורה הוראה להורות כנגד מרן כאשר רבו החולקים עליו.
וא"כ אין ויכוח בינינו אלא במשקל שיש לייחס לכל אחת מן ההשערות הנ"ל.
מסכים.
אבל לפמש"כ המעדני אשר, [כמעט] אין מקור ברור לזה שאסור להורות נגד מרן "להחמיר".
לדוג', מה שהביא מרן הגרע"י מהחיד"א, זה לא כ"כ קשור כי החיד"א דיבר על סתם חומרות בעניני פסח שנגזר ממנהגי העדות והמקומות ולא קשור לסוגיא הלכתית כדיעויי"ש, וכן כל כיוצא בזה.
בקיצור: דבר א' גם הדר"ג מסכים שיש הרבה מאוד מקורות של גדולי ספרד המפורסמים ממש, ועמודי ההוראה שהחמירו נגד מרן במקומות רבים.
גם מדברי הבית יוסף בטעם השני עולה לאסור, וממנו למד המשנה ברורה לאסור
מדברי הראש"ל מהר"י נראה ייחוס למרן החיד"א שלא להחמי נגד מרן. הוא למד מזה שהמיקל צריך כפרה שאין להחמיר נגד מרן. את דברי החיד"א העתיק לגבי הנוטה "ימין ושמאל" ומשמע שלא רצה שילמדו להחמיר נגד מרן. ולמד מזה שאין המורה רשאי להחמיר נגד מרן. ויש להשיב על דבריו שהחיד"א לא מיירי אלא בתופס כקולת מור"ם במקום שנהגו כמרן. ועוד יש להשיב על הלשון "תשובה וכפרה ביום הכיפורים" שהוסיף הגר"י, הרי צריך לעשות תשובה כל הזמן. ואף שהתשובה ליחיד מסוגלת בעשי"ת מ"מ הו"ל לעשות תשובה מיד. ואי משום כפרה נקט הכי ג"כ קשה, שה"ל לתקן ולכפר בעדו תכף ומיד.
ויש מקום להעתיק את דברי החיד"א
וכבר ידוע דבארץ הצבי וארץ מצרים וערי ערביסתא"ן דמשק וארם צובה וערי פרס וגלילות טורקיא"ה וערי המערב קבלו עליהם הוראות מרן ז"ל וכמ"ש מהראנ"ח בתשובה ושאר אחרונים. זולתי בדיני ממונות שנהגו בטורקיא"ה לומר קים לי. ועיין תשובת מהר"י צאייח בס' אבקת רוכל סי' יו"ד ותשובת מרן שם סי' ל"ב ובכללים שבסוף גט פשוט ואכמ"ל. ובארץ הצבי נהגו איזה חומרות להחמיר כמור"ם אך אין מוחין במי שנוהג כמרן. ומכללן של דברים אתה תשמע דבעיר שנהגו כמרן אם א' תופס כקולת מור"ם גוערין בו ולא יפה עשה לפרוץ גדר. ומהר"ם בפנים מאירות ח"ב סי' ק"כ כתב דאשכנזי שהורה כקולת מרן צריך תשובה וכפרה ע"ש. וכן הוא באתריה דמר מרן מי שהורה כקולת מור"ם צריך תשובה וכפרה. ואם תופס כקולי' דמר וכקולי דמר עליו נאמר הכסיל בחשך הולך. והאיש הירא ישמור עצמו שלא להקל כקולת מור"ם במקום שנהגו כמרן. ודוק היטב כי קצרתי מאד.
נערך לאחרונה:
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר פעיל
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 114
מצורף
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
יש כאן ריח זלזול או אפילו זלזול חמור בחכמי בבל, אז מה עם הייתה השפעה שלו [אפילו שלדעתי זו המצאה אחת גדולה, כמו הטענה שהספר בן איש חי היה בהתחלה קונטרסים וכו׳....] הם לא ידעו שקיבלנו הוראות מרן? בכל זאת הוא פסק כן.
חס ושלום. זה לימוד זכות על העירקים
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
הבן איש חי מודה לך מקרב לב על הלימוד זכות הזו.
לא מבין מה כואב לך.
ככה הוכיח וכתב ואמר הרב יצחק.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
מה ההוכחה?
וגם אם כן, אני לא מסכים עם הדברים. אבל אני לא מאמין שמרן הראש״ל ככה אמר על הבן איש חי!
כואב כשמזלזלים.
נערך לאחרונה:
תראה בהקדמה לילקוט טהרה.
נראה לך אני ממציא? תראה בהקדמה ותקשיב לדרשות.
לימוד זכות זה זלזול?
מה ענינו של חיבור זה והאם נמצא באיזה מאגר או שיש מישהו שיכול להעלותו לראותו?
אולי צריך ללמד זכות על מי שחולק על הבן איש חי.
מה השיח הזה?
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
הקשב היטב @ידידיה! מתחילה חשבתי שכוונתך לקנטר לכן עניתי איך שעניתי, אבל אני רואה שכוונתך טובה אז אסביר:
הבן איש חי הוא פוסק מופלג ענק שבענקים. לבוא ולומר שהוא הושפע מרב אשכנזי קדום זה זלזול בו. שיהיה ברור.
לבוא ולומר שאתה מלמד זכות על הבן איש חי [בנושא הזה] זה גם כן זלזול. הבן איש חי לא צריך שילמדו עליו זכות. מותר לך לחלוק עליו, כן! מותר לחלוק! אחרי שלמדת היטב את הסוגיה, אבל אדם קטן שבקטנים מגיע ומלמד זכות על הבן איש חי?! מה זה השיח הזה?
הבעיה מתחילה כשמתייחסים לפוסקים קדומים כאילו אתה בשורה יחד איתם, מותר לחלוק! שלא תהיה טעות! אבל לדעת בפני מי אתה עומד!
קח לדוגמה פסק של הגר״ע יוסף ותקשה עליו קושיה ואז תאמר ״אני ילמד זכות על הגר״ע יוסף שכך וכך״ הלא לזלזול ייחשב?!