שיטת מרן הבן איש חי בקבלת פסקי מרן השו"ע

  • יוזם האשכול יוזם האשכול מתוק מדבש
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
ציטוט מהמכלול:
נולד בטטואן שבמרוקו הספרדית לרב שלמה אבורביע (משפחה שמקורה מקסטיליה שבספרד וליוכבד לבית כלפון. לאביו היה בטטואן בית מדרש שנקרא "מדרש שלמה" ולאחר שעלה החזיק בביתו בעיר העתיקה בירושלים ישיבה בשם "אור זרוע".

עלה ממרוקו לארץ ישראל בשנת תרס"ו (1906) בהיותו כבר מצווה עם סבו הרב יוסף אבורביע וסבתו ביליידא. המשפחה קבעה מושבה בעיר העתיקה בירושלים. למד בישיבת "טובי ישבעו" של עדת המערביים ולאחר מכן עבר לישיבת פורת יוסף. היה תלמידו של הרב יוסף חיים הכהן, ששימש ראב"ד ונשיא של עדת המערביים בירושלים. הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי מורו ולימים נשא לאשה את בתו רבקה. נולדו להם חמישה בנים ובת.


וכאן הבן שואל מתי היה בבבל? אחרי קום המדינה?
 
וכאן הבן שואל מתי היה בבבל? אחרי קום המדינה?
לא היה בבבל מימיו

ובעיקר העיקרים לא ציינת שהוא בכלל היה 150 שנה אחרי המעשה הידוע בבגדד
כך שאפי' סבא רבה שלו עדיין לא נולד בזמן ההוא

ויצאנו קרחים משני הכיוונים- גם לא היה מימיו בבבל, והכי הכי רחוק ומוזר שהיה 150 שנה אחרי המעשה שכבר העידו מי היה החכם שהגיע לבבבל הלוא הוא ר' צדקה חוצין

אולם האמת מי שיעיין בדבריו יראה שבכלל הוא אומר זאת רק מהשערה שלו גרידא ומנטיית הלב, לא מבדיקה או עדות,
אלא שהיום ר' יצחק משתמש בו כעדות
[למרות שאפי' סבא רבה שלו טרם נולד אעפ"כ הוא בגדר עדות,,,,, ואידך זיל גמור].
 
ציטוט מהמכלול:
נולד בטטואן שבמרוקו הספרדית לרב שלמה אבורביע (משפחה שמקורה מקסטיליה שבספרד וליוכבד לבית כלפון. לאביו היה בטטואן בית מדרש שנקרא "מדרש שלמה" ולאחר שעלה החזיק בביתו בעיר העתיקה בירושלים ישיבה בשם "אור זרוע".

עלה ממרוקו לארץ ישראל בשנת תרס"ו (1906) בהיותו כבר מצווה עם סבו הרב יוסף אבורביע וסבתו ביליידא. המשפחה קבעה מושבה בעיר העתיקה בירושלים. למד בישיבת "טובי ישבעו" של עדת המערביים ולאחר מכן עבר לישיבת פורת יוסף. היה תלמידו של הרב יוסף חיים הכהן, ששימש ראב"ד ונשיא של עדת המערביים בירושלים. הוסמך לרבנות ולדיינות על ידי מורו ולימים נשא לאשה את בתו רבקה. נולדו להם חמישה בנים ובת.


וכאן הבן שואל מתי היה בבבל? אחרי קום המדינה?
וכי היית צמוד לנתיבי עם שאתה יכול להעיד שלא ביקר בבגדד???
 
על מנהגי ירושלים ששם היה אינו נאמן, אבל על בגדד שלא היה שם, נאמן...
דמגוגיה במיטבה.
 
ומעניין שנעלמו דברי הנתיבי עם מהגר"ע יוסף, שהרי ממנו לא נעלם כלום.
ויש ליישב שאם בנו ראה זה בסדר. כי רק הוא יכול למצוא דברים שנעלם מאביו, כמו שו"ת זקן אהרן וכו'.
 
משם הוא הביא את המנהג לברך אחרי ההדלקה
מכיון שהעלת את הנקודה הזו של מנהג בבל גבי הדלקת נר שבת
אגע באיזה נקודה חשובה בעניין

דראיתי כל מיני אנשים שטוענים- שהמנהג היה בבבל עובר לעשייתן הרגיל, והיינו שמברכת ואח"כ מדליקה, עד שבא הבא"ח ושינה.

אולם זה שקר- דלהדיא ביין הטוב מהדורה החדשה עמ' לט- דשם למטה הביא מכתב מר' אליהו מני דכותב להדיא שרוב הנשים נוהגים כהחסד לאלפים, והיינו כהרמ"א להדליק ואח"כ לברך, חוץ מבני ביתו שכבר נתייחס אליהם, דלהדיא כתב דרובא כהרמ"א.

אומנם- לא ביאר מה עשו המיעוט, ולכאורה משמע שהמיעוט עשו ברכה ואח"כ הדלקה.

אולם גם זה אינו- דלהדיא עיין בגדולות אלישע רס"ג סק"ז- דכותב להדיא בבגדד שיש מקצת שנוהגים לברך ולהדליק יחד וגומרים ההדלקה עם סיום הברכה, ועליהם- צועק שאין זה טוב כי מתעסקים בברכה.

דלהדיא- המיעוט שראינו בר' אליהו מני, כתב הגדולות אלישע מה עשו המיעוט, ועל פי זה מסיים שם ר' אליהו מני שחוץ מבני ביתו שמברכים בא"י ואחר הזכרת שם השם מדליקים ביחד עם המשך הברכה ואז כשמסיימת הברכה מנחת הפתילה מיידה.

וכמבואר הוא- שעושה תיקון למיעוט שלא הסכים עמם הגדולות אלישע, ציווה לב"ב שיעשו זאת אחר הזכרת שם ה'.

מ"מ מעידים על המנהג- עוד לפני הבא"ח, שהרוב עשו כהרמ"א, והמיעוט עשו ביחד באים כאחד [וכר' האי גאון לכאורה] ואלו הם שני המנהגים שהיו, הרוב כהרמ"א ומיעוט כשי' הגאונים שראינו, וכלל לא כהשו"ע, וגם אם חלק מיעוט עשו כהשו"ע, מ"מ רובא דרובא נהגו כהרמ"א בלי קשר לבא"ח.
 
אולם זה שקר- דלהדיא ביין הטוב מהדורה החדשה עמ' לט- דשם למטה הביא מכתב מר' אליהו מני דכותב להדיא שרוב הנשים נוהגים כהחסד לאלפים, והיינו כהרמ"א להדליק ואח"כ לברך, חוץ מבני ביתו שכבר נתייחס אליהם, דלהדיא כתב דרובא כהרמ"א.
בשו"ת יין הטוב שם כתב למעלה להדיא שיש שנהגו כן:
1751028021715.png
 
בשו"ת יין הטוב שם כתב למעלה להדיא שיש שנהגו כן:
אני התמקדתי על זמן שלפני הבא"ח
ולכן הבאתי שם מה שכתב בשם ר' אליהו מני שהוא היה לפני הבא"ח והעיד על המנהג בבבל עוד לפני הבא"ח

מה שאתה הבאת זה דברי ר' יצחק ניסים שהיה אחרי הבא"ח

והנידון שלי- האם הבא"ח שינה המנהג בבגדד?
ע"ז הבאתי שעוד לפניו מעיד ר' אליהו מני מה שהעיד וכו' יעו"ש לעיל מה שכתבתי
 
אני התמקדתי על זמן שלפני הבא"ח
ולכן הבאתי שם מה שכתב בשם ר' אליהו מני שהוא היה לפני הבא"ח והעיד על המנהג בבבל עוד לפני הבא"ח

מה שאתה הבאת זה דברי ר' יצחק ניסים שהיה אחרי הבא"ח

והנידון שלי- האם הבא"ח שינה המנהג בבגדד?
ע"ז הבאתי שעוד לפניו מעיד ר' אליהו מני מה שהעיד וכו' יעו"ש לעיל מה שכתבתי
ר"א מני מעיד על מנהג חברון לא מנהג בגדד
 
כאשר הבן איש חי משנה מנהגים, הוא טורח לכתוב ולתעד זאת.
בהדלקת נרות, מנהג כל בני ספרד היה לברך אחר ההדלקה, כך שאין שום סיבה להניח שרק בבגדאד השתנה המנהג בגלל אשכנזי שאין אנו יודעים מה שמו ומה שם אמו, מה גילו ומה מזלו..
 
ראשי תחתית