תפילת הפרנסה והשם דיקרנוס"א

[בירור האמת]

הנה בחודש תמוז הקודם פרסמתי מאמר על השם דיקרנוסא שקיבלתי מת"ח וששלחתיו לרב המקובל מאלעד הרב ינון מלאכי
והסכים עם דבריו, וחזר בו ממה שבעבר הזכיר שם זה
תגובות רבות קיבלתי באור תורה
ועתה אני מפרסם תגובה על הכל מפורטת ומוסברת הדק היטיב
ומאחר ומאמרי מזכיר גם את מאמרו של הרב רונן דורUן אצרפנו גם



הגהות הנצרכות בסידור

הרב רונן דורון מחבר סידור כוונת הלב

'ישוע שר הפנים' 'יפת בר עשו' 'רב גדיאל נער', מיהם? ומהיכן מקורם?

באור תורה ה'תשמ"ו סי' ט', ב-2 עמודים האחרונים, העיר הרב הנאמ"ן זצ"ל על כמה תפילות (מחמדת ימים ועוד) ושמות בעיתיים, וכן על הבעתיות של התפילה שאומר התוקע לפני ר"ה, מומולץ לעיין שם.

ונראה להוסיף ולהעיר כמה עניינים הקשורים לנושא זה:

1. ידוע שבמאות השנים האחרונות אמרו אחינו האשכנזים יה"ר בין התקיעות ושם הזכירו שמות מלאכים הממונים להעלות את התקיעות וביניהם מנו את "ישוע שר הפנים", וצעקו על זה גדולי עולם ואין שומע להם.

וכן העיר מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן לו יח', וז"ל "ואכן אף המנחת אלעזר סיים שם בשם הגאון מר אביו (הדרכי תשובה) ז"ל, למנוע לומר היה"ר (שבין התקיעות) מטעם אחר, כי יש חשש תערובות בכוונות ובשמות בנוסח היהי רצון, וביחוד מ"ש 'ישוע שר הפנים', שלא מצאנו מקור לזה, והוא כשם שכינו המסיתים להידוע (ישו הנוצרי), ובשגיאה נשתרבבה כאן טעות כזאת" וכו'. ע"ש. (וכה"ג סיפר בס' אבן ספיר, חדרי תימן ס"פ כ"ו, בענין הקמיעות. ע"ש). וכעת נזדמן לידי שו"ת זכר יהוסף, וראיתי (בסי' ר"י) שג"כ כתב לערער על הזכרת 'ישוע שר הפנים' בנוסח היהי רצון, (וכמ"ש המנח"א הנ"ל)" עכ"ל.

וכ"כ הרב יצחק ברדא שליט"א באור תורה תשלד-תשל"ה עמ' קפ' ששם זה אינו טעות דפוס אלא בכוונת הנוצרים ע"ש. וכן ראה בשו"ת יצחק ירנן ח"א סימן מ"ז, וכן בספרו של הרב חיים קראוס על נושא זה. ומסיבה זו הרב וינפלד זצ"ל במחזור שלו בהוצאת אשכול השמיט את שמו של "אותו האיש" ממעגל המלאכים אשריו שזכה וזיכה את הרבים ותנצב"ה, וכ"כ בזה הרב רצאבי בנפלאות מתורתיך במדבר עמ' קמ'[1].

1. עוד ראיתי בזמנו באחד מהקבצי תורה שמעירים על "רב גדיאל נער", שמוזכר בתפילת הפרנסה (בנוסח הארוך המופיע בסידורי תימן בר"ה ויו"כ), שגם שם זה הוא דמות פקטיבית, ואף בזוהר ובאר"י לא מוזכר, ומקורו מ"צוואת רבי אליעזר הגדול", או בשם האחר "ארחות חים"[2] , (לא זה של הרא"ה לא זה של הרא"ש ולא זה של הרב מספינקא).
2. וכן העירו על המובא בחיד"א בספרו "דבש לפי" (מערכת ו אות ח), הביא וז"ל "ויהי נועם כשאומר ויהי נועם צריך לכוין בר"ת ישאונך פן תגוף באבן רגלך על שחל ופתן שהוא יפת בר עשו ובכל פעם שאומרו יכוין לבטל קליפה של השכחה כך כתב בשרשי השמות שסידר הרמ"ז ז"ל ובמקום אחר בכ"י ראיתי שהמכוין נצול מכל משחית ומזיק ע"כ", והעירו שמי הוא זה יפת בר עשו, לעשו כלל לא היה בן שקראו לו יפת, ושאין מקור לשם זה. לא מופיע באף מקום אחר. לא בזוהר ולא באר"י (אף לא בכתבים הלא מוסמכים של האר"י וגוריו היינו פע"ח משנת חסידים וכו').

וע"ז וכיו"ב כתב הרש"ש (נהר שלום לב.) "והנה עדי בשמים וסהדי במרומים... ואפילו בדברי שאר תלמידי האר"י זלה"ה לא למדתי ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים ולא אחרונים ולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן האמת וכו'", (ובדף ל"ג ע"ג) "גם בעיני יפלא איך כת"ר משגיחים על דברי שאר המקובלים כגון חמדת ימים ומשנת חסידים וכיוצא...", (ובדף ל"ד.) "יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו בזה המקובלים שקדמו כי רבים חללים הפילו וחלול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם כי כל דבריהם לא עפ"י התורה הם ואינם מיוסדים על האמת. ומהם יצאו אבות ומאבות תולדות הריסת יסודי התורה ח"ו, ה' יכפר וכ"ז לא שלמדתי בדבריהם ח"ו אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף א', שכתוב בו קצור מה שכתבו בענין זה וכמעט שקרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה'... ואפי' בדברי שאר תלמידי האר"י ז"ל לא למדתי וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו כי ע"כ איני כמזהיר אלא כמזכיר למען ה' אל יהי לכם מגע יד בדבריהם".

ויש לציין שסידור הרש"ש כ"י אינו מכ"י הרש"ש אלא מסופרו, וכבר העירו שיש דברים שהוסיף מדעתו, ור' ב"כתבוני לדורות" של הרב יעקב הלל שגם על פע"ח אין לסמוך, אלא על שמונה שערים שמהרש"ו סידרם.

---

[1] וראה את גודל חשיבות עניין זה, באור תורה תש"נ עמ' תתסה', הובא ב-"תגובת המערכת" וז"ל "וידוע כי בענייני אמונה אין לשאת פנים אפילו לגדול שבגדולים ובמקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב והרמב"ם במו"נ ח"ב פכ"ו השיג על פדר"א ששואל שמים מאיזה מקום נבראו וכו' ארץ מאיזה מקום נבראה וכו' ע"ש. ובחיבורו בהלכות תשובה כינה את האומרים שהקב"ה גוף ובעל תמונה מינים אע"פ שידע היטב שהיו גדולים וטובים שהאמינו בזה כדברי הראב"ד בהשגות שם, והגאון ר' יוסף חיים בצעירותו השיג על ר' יהודה הלוי שכתב: יחקור פעליו רק אליו אל תשלח ידך שאין זה דרך כבוד כלפי השי"ת, ועל ר' שלמה אבן גבירול בכתר מלכות שאמר ובשולי רחמיך אחזיק עד אם רחמתני ולא אשלחך כי אם ברכתני, אם כי ידוע שמימות שני הענקים הנ"ל עד להגרי"ח עברו כ-800 שנה ולא נמנעו גדולי הדורות מלומר שני הפיוטים של ריה"ל ורשב"ג כלשונם בדבקות ובחיבה רבה (ר"ל וכ"ז לא מנע מהבא"ח מלהגיה ולא לישא פנים לכל הגדולים במשך 800 שנה ואף שהיה עדיין צעיר), והגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (כעת אמ"א) אסר להדפיס פירוש על התורה המיוחס לרבינו יהודה החסיד בגלל שנים או שלשה דברים מוזרים שנמצאו בו, ואע"פ שהובאו בס' קבלה קדמון כמדומה ס' הציוני בשם ריה"ח, בכ"ז עמד בדעתו האגרות משה זצ"ל שהדברים הללו טעות ומסוכנים לאמונה ויש להשמיטם, ומה לכותבים הנכבדים כי ילינו על תלמיד חכם מפורסם הכותב בתום לבו ובנקיון כפיו לאפרושי מאיסורא, בטענות שאין בהן כדי שביעה...".

[2] ספר זה הופיע לראשונה בשנת ה'ק' בערך, ובטעות יחסוהו שנים רבות, לר"א בן הורקנוס, אך איננה לו, אלא מאוחרת היא מאוד, ולפי רבי מנחם לונזאו שייכת לר"א אחד מראשוני אשכנז (כ"כ בספרו 2 ידות עמ' קכב' שנראה לו שהוא הנזכר בטור תקפב', הובא בשם הגדולים מ"ס א' קמ' ועוד), אך לפי דיעה אחרת, המבוססת על השוואת תוכנו ולשונו לספרים שאז, הוא שייך לזמן תקופת הופעת הזוהר בעולם, היינו סוף תקופת הראשונים, ואף לקבוצת המקובלים דאז, ואכן הצוואה הנ"ל לא הופיעה כלל בעולם לראשונה, אלא מיד אחר הופעת הזוהר (שהופיע בשנת ה'מ'), בספר "כ"ד סודות" שנת הק' בערך, ובכ"י פאריס 719 מיד אחר ספר "משכן העדות" של ר' משה ליאון הסופר, וכן מעיד המקובל ר' מנחם רבא, ובספרי הדפוס הופיע לראשונה בשנת השי"ו בספר האמונות של רש"ט בן ש"ט, הרב ויטאל העתיק לעצמו אוסף גדול של מאמרים ומדרשים שמצא, אוסף שאין בו כלום מקבלת האר"י, (כידוע שלהרב ויטאל היו הרבה חיבורים שלא קשורים לקבלת הארי, הן מלפני היות מקורב לארי, כגון פירוש על הזוהר (אמנם כך סובר החסד לאברהם אך הרב יעקב משה הלל ס"ל שזה אחר פטירת האר"י אבל לא דברים שקיבל מהארי), והן אחר פטירת הארי, כגון ח"ד של שערי קדושה, וכתבים על אלכימיה אסטרולגיה וקבלת מעשית וכל מיני סגולות אף מגויים) ור' יעקב צמח תלמיד בנו הר"ש ויטאל העתיק ממנו לספרו "נגיד ומצווה", וממנו הועתק לקיצורו הנקרא "שלחן ערוך של הארי" בעילום שם, וכמובן הובא גם בספר חמדת הימים (גבי ספר חמדת ימים ר' באוצר החכמה ספרו של הרב אהרונוב "אר"ש חמדה").

 

[עבד השם]

לא הספקתי לעבור על הכל אבל יש להוסיף שגם הרב יוסף משאש זצ״ל נשאל על השם דיקרנוס״א (אני חושב שהתשובה נדפסה באוצר המכתבים) ועשה איזה חישוב מאד דחוק כדי למצוא אותו בפסוק והריקותי וכו׳, אבל סיים שהוא מדלג על הקטע הזה בתוך התפילה, כי צריכים להתפלל ישירות לקב״ה ולא למלאכים.

כלומר. גם אם נניח שאין בעייתיות בשם עצמו, יש בעייתיות להזכיר אותו בתפילה.
(אמנם יש להאריך בסוגיא הזו, שהרי כן מצינו שהתפללו והשביעו מלאכים, הדוגמה הבולטת היא כנראה נוסח ההבדלה של רב עמרם גאון).

 

[בירור האמת]

לא הספקתי לעבור על הכל אבל יש להוסיף שגם הרב יוסף משאש זצ״ל נשאל על השם דיקרנוס״א (אני חושב שהתשובה נדפסה באוצר המכתבים) ועשה איזה חישוב מאד דחוק כדי למצוא אותו בפסוק והריקותי וכו׳, אבל סיים שהוא מדלג על הקטע הזה בתוך התפילה, כי צריכים להתפלל ישירות לקב״ה ולא למלאכים.

כלומר. גם אם נניח שאין בעייתיות בשם עצמו, יש בעייתיות להזכיר אותו בתפילה.
(אמנם יש להאריך בסוגיא הזו, שהרי כן מצינו שהתפללו והשביעו מלאכים, הדוגמה הבולטת היא כנראה נוסח ההבדלה של רב עמרם גאון).

אז תעבור ותראה שהזכרתי דבריו, ודברתי בהם