שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח
וע"ע להגר"ח פלאג'י בשו"ת חקקי לב (חיו"ד סי' לט דף מב ע"ד) שהביא מ"ש מרן זקנו הגאון חקרי לב, וז"ל: ונראה לי שאין המנהג מועיל במחלוקת פוסקים, אלא במנהג שידענו בבירור שנתפשט מזמן רבותינו הקדמונים, שהיה בידם כח להכריע במחלוקת הראשונים ולפסוק הלכה כראות עיניהם. אבל בדורותינו שנתמעטו הלבבות ואנו אין בנו כח להכריע כי אם לפסוק הלכה ע"פ כללי ההוראה, וללכת ע"פ הרוב, אם ראינו מנהג להתיר, אפילו אם ידענו בבירור שידעו חכמי העיר במנהג ולא מיחו, ועינינו הרואות שרבו הפוסקים לאסור, אין לנו אלא לומר שלא נגלו לחכמי העיר כל דעות האוסרים, וחשבו שרוב הפוסקים מתירים, וכל כי האי הוה מנהג בטעות, ובפרט בזמנינו שזכינו שנדפסו בימינו תורתם של הראשונים, מה שלא זכו בדורות שלפנינו וכו'. עכ"ל. ומוכח להדיא שכל שיש לתלות המנהג שנעשה בטעות, נגד רוב הפוסקים, לא מקרי מנהג כלל. עכת"ד.
וע"ע להגר"ח פלאג'י בשו"ת חקקי לב (חיו"ד סי' לט דף מב ע"ד) שהביא מ"ש מרן זקנו הגאון חקרי לב, וז"ל: ונראה לי שאין המנהג מועיל במחלוקת פוסקים, אלא במנהג שידענו בבירור שנתפשט מזמן רבותינו הקדמונים, שהיה בידם כח להכריע במחלוקת הראשונים ולפסוק הלכה כראות עיניהם. אבל בדורותינו שנתמעטו הלבבות ואנו אין בנו כח להכריע כי אם לפסוק הלכה ע"פ כללי ההוראה, וללכת ע"פ הרוב, אם ראינו מנהג להתיר, אפילו אם ידענו בבירור שידעו חכמי העיר במנהג ולא מיחו, ועינינו הרואות שרבו הפוסקים לאסור, אין לנו אלא לומר שלא נגלו לחכמי העיר כל דעות האוסרים, וחשבו שרוב הפוסקים מתירים, וכל כי האי הוה מנהג בטעות, ובפרט בזמנינו שזכינו שנדפסו בימינו תורתם של הראשונים, מה שלא זכו בדורות שלפנינו וכו'. עכ"ל. ומוכח להדיא שכל שיש לתלות המנהג שנעשה בטעות, נגד רוב הפוסקים, לא מקרי מנהג כלל. עכת"ד.
