לחצו כאן – תרומה לשמואל

תפילין בת"ב ומנהג כפרות

ולגבי ברכה על ההלל הפך "מנהג בעלמא" לפסק הלכה המחייב את כל מי שנהג אחרת לבטל את מנהגו?
אני חושב שדעת מרן הגרע"י זצוק"ל לגבי ברכה על הלל שונה, דכתב שדעת מרן "מדינא" שיש ברכה לבטלה ולא רק "ממנהג".
 
למסק' דעת מרן הגרע"י זצוק"ל בעיני נראית,

-
לא רק מנהג זה קשה, אלא ישנם עוד כמה וכמה מקומות שכתב לקיימם אפי' שנוסדו אחרי השו"ע. (וברור שיש כמה מקרים שלכו"ע יש לקיים המנהג כמו אמירת "אתה חוננתנו" שזהו נגד רוב ככל הראשונים ומרן השו"ע)

- ואפשר לבאר כמה מהמקומות שבשו"ע כתב אותם בתור "נהגו" ולכן אתי שפיר שבא מנהג מאוחר ומבטל המנהג הישן - ולפ"ז מובן הכא שפסק שרשאים להניח תפילין בשחרית. (וכל זה לבד ממה שגם ביאר הרב יעקב הלל שליט"א בדברי השו"ע - עיין לעיל)

- ועוד אפשר לבאר ע"פ מש"כ בשו"ת ברכת יהודה ח"א סי' ו בביאור דברי מרן זצוק"ל במנהגים שהונהגו אחרי מרן השו"ע - עיי"ש.
 
שלשה קטעים מפוזרים- שבהם מושחל פעם אחר פעם הנושא כביכול שזה "מנהג קדום"
אמת ויציב.
אלא שאי אפשר לטעון כנגד הגרע"י שהוא שינה את המנהג 'בגלל שהוא קדום לפני זמן מרן'. ובכך להקשות מדידיה אדידיה.
כי הוא כלל לא שינה את המנהג ולא שכנע לשנותו.
וכי הוא הביא את היות המנהג 'קדום' רק כדי לסייע את השינוי שכבר נעשה.

על כן, אם יבוא מי מתלמידי הגרע"י ויטען שכיון שהמנהג קדום מזמן מרן או לפניו, לכן יש להלך אחריו נגד מש"כ מרן, גם במקום שנוהגים כיום כמ"ש מרן, תהיה זו קושיא עליו.
קושיא שתקשה עליו מדברי הגרע"י גופא.
 
עלו לארץ עדות שונות, שמנהגן היה לברך על ההלל.

אולי כבודו רוצה וידאו מלפני 300 שנה שמתעד את הברכה?
אומר שוב, שלענ"ד יש כאן שתי טענות שונות:
אם בא"י היו תושבי א"י משנים מנהגם לברך על ההלל, היתה זו סתירה לכלליו של הגרע"י.
אם עדות שונות עלו לא"י עם מנהגיהם הקדומים, ורוצים לנהוג כאן היפך מנהג המקום שבאו אליו, זו אינה סתירה לכללי הגרע"י.

זו יכולה להיות קושיא בפנ"ע על הגרע"י, מנין לו שכל העדות צריכות לשנות מנהגם בבואם לא"י.
אבל לא סתירה מדידיה אדידיה.
 
גם הנחת תפילין בת"ב היה מנהג אחיד בארץ ישראל, ומנהג רווח בכל העולם בזמנו של רבי יוסף קארו.
לתיאור זה הגרע"י אינו מתנגד לגמרי.
סבור הוא שאפשר שהמנהג התחדש רק אחרי זמנו של מרן. וכמו שרמז בהדיא.
כמו שכתבתי למעלה, לא על זה עומד הפסק שלו.
לא לחנם טרחתי להביא את השתלשלות דבריו בחזו"ע.

עיקר טענתו היא שכיון שהשתנה המנהג, סמא בידייהו דבעלי המנהג החדש להשאר ולעמוד במנהגם.
הא ותו לא.
וכפי שהתבאר, מקונטרס חידושי דינים אין ראיה אלא להיפך.
בזה הגרע"י חלוק על כבודו. אלא שלעצם הנידון אין זה משנה, וכנ"ל.
 
אני חושב שדעת מרן הגרע"י זצוק"ל לגבי ברכה על הלל שונה, דכתב שדעת מרן "מדינא" שיש ברכה לבטלה ולא רק "ממנהג".

במקום "לחשוב" אולי תפתח שולחן ערוך ותגיד לי מה ההבדל בין זה לזה, מדוע כאן זה מדינא וכאן זה מנהג?

שו"ע לגבי ההלל:

"וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַצִּבּוּר מְבָרְכִין עָלָיו בִּתְחִלָּה לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל, וּלְבַסוֹף, יְהַלְלוּךָ. וְהַיָּחִיד אֵין מְבָרֵךְ עָלָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף הַצִּבּוּר אֵין מְבָרֵךְ עָלָיו לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסוֹף, וְזֶה דַּעַת הָרַמְבָּ''ם וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל מַלְכוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּסְבִיבוֹתֶיהָ".

שו"ע לגבי תפילין בשחרית תשעה באב:

"נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב שַׁחֲרִית, וְלֹא טַלִּית, אֶלָּא לוֹבְשִׁים טַלִּית קָטָן תַּחַת בְּגָדָיו בְּלֹא בְּרָכָה; וּבְמִנְחָה מְנִיחִים צִיצִית וּתְפִלִּין, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם".

עולם הפוך ראיתי:

היכן שהביא שתי דעות וציין מנהג, זה "מדינא" (למרות שכלל לא פשוט לומר שי"א וי"א הלכה כי"א בתרא, ראה מה שכתב כאן ויש עוד להאריך הרבה בראיות).

והיכן שהביא אך ורק מנהג, כהלכה פשוטה ופסוקה ללא חולק, זה לא "מדינא" אלא סתם מנהג.
 
היכן שהביא שתי דעות וציין מנהג, זה "מדינא" (למרות שכלל לא פשוט לומר שי"א וי"א הלכה כי"א בתרא,
מרן הגרע"י זצוק"ל סבר שהלכה כי"א בתרא ומרן השו"ע "הוסיף" שכן המנהג.
משא"כ כאן שרק כתב "שכן המנהג" כמו שכתב בבית יוסף.

(ולפ"ז מובן מדוע מרן הגרע"י זצוק"ל והגר"ש קלוגר זצוק"ל כתבו שהוי "ברכה לבטלה" מחמת שמרן פסק כן "מדינא")

זה לא בגלל הרב עובדיה אל תדאג
זה בעיקר בגלל הר' הלל והר' סופר וכד', שזה ע"פ מנהג הרש"ש
הייתי אומר שזה לא "רק" בגלל הרב עובדיה, אבל זה כן "בעיקר" בגללו.
והעיקר שרובם נוהגים כן, לא משנה מחמת מי.

ובסופו של דבר אין כאן "קיבלנו הוראות מרן"
מישהו אמר שמניחין תפילין בגלל "שקבלנו הוראות מרן"!?
 
- ואפשר לבאר כמה מהמקומות שבשו"ע כתב אותם בתור "נהגו" ולכן אתי שפיר שבא מנהג מאוחר ומבטל המנהג הישן - ולפ"ז מובן הכא שפסק שרשאים להניח תפילין בשחרית. (וכל זה לבד ממה שגם ביאר הרב יעקב הלל שליט"א בדברי השו"ע - עיין לעיל)

- ועוד אפשר לבאר ע"פ מש"כ בשו"ת ברכת יהודה ח"א סי' ו בביאור דברי מרן זצוק"ל במנהגים שהונהגו אחרי מרן השו"ע - עיי"ש.

שני ההסברים אינם נכונים, וכנ"ל.

א. אין שום הבדל בין המנהג שפסק השו"ע בברכת ההלל, לבין המנהג שפסק השו"ע בהנחת תפילין בשחרית ת"ב, ואם "אתי מנהג ומבטל מנהג" לא צריכה להיות בעיה עם מנהגם של העולים מחו"ל לארץ ונהגו במשך שנים רבות לברך על ההלל, עד שהגיע איזה "ידען" וגילה להם שבילק"י כתב שזו ברכה לבטלה.

על אחת כמה וכמה כאשר מנהגם הוא המשך של המנהג בחו"ל במשך מאות שנים.

על אחת כמה וכמה שזהו המנהג המקורי בארץ ישראל, ובכך "מחזירים עטרה ליושנה".

ב. מנהג זה של הנחת תפילין בת"ב פשט בזמן מרן השו"ע בכל העולם, וע"פ דברי הראשונים כמובא לעיל, והמנהג להניח שוב בשחרית הוא מנהג חדש שהונהג בזמן הרש"ש ומשם התפשט לבתי כנסת אחרים בירושלים.
 
מרן הגרע"י זצוק"ל סבר שהלכה כי"א בתרא ומרן השו"ע "הוסיף" שכן המנהג.
משא"כ כאן שרק כתב "שכן המנהג" כמו שכתב בבית יוסף.

מה עדיף, הלכה כי"א בתרא (ששנוי במחלוקת ויש הרבה ראיות נגד זה) או הלכה פשוטה ללא שום חולק?
 
מישהו אמר שמניחין תפילין בגלל "שקבלנו הוראות מרן"!?

טענו בחיטים והודה לו בשעורים?

ההצהרה "קיבלנו הוראות מרן" היא הצהרה כללית, וכאשר מגיעים לפרטים הקטנים (תפילין בת"ב) רואים שלא מיניה ולא מקצתיה.
 
שני ההסברים אינם נכונים, וכנ"ל.
כנ"ל!?
לא כתבת שום דבר על מה שכתב בשו"ת ברכת יהודה!?
א. אין שום הבדל בין המנהג שפסק השו"ע בברכת ההלל, לבין המנהג שפסק השו"ע בהנחת תפילין בשחרית ת"ב, ואם "אתי מנהג ומבטל מנהג" לא צריכה להיות בעיה עם מנהגם של העולים מחו"ל לארץ ונהגו במשך שנים רבות לברך על ההלל, עד
אתה לא מגיב על מה שכתבתי שברכת ההלל שונה, שדעת השו"ע מדינא לא לברך כי"א בתרא.
עד שהגיע איזה "ידען" וגילה להם שבילק"י כתב שזו ברכה לבטלה.
זה מרן הגרע"י זצוק"ל כתב, אתה לא צריך להגיע לילקו"י.
ב. מנהג זה של הנחת תפילין בת"ב פשט בזמן מרן השו"ע בכל העולם, וע"פ דברי הראשונים כמובא לעיל, והמנהג להניח שוב בשחרית הוא מנהג חדש שהונהג בזמן הרש"ש ומשם התפשט לבתי כנסת אחרים בירושלים.
ועוד פעם, לא ענית על ההסבר במה שכתב בשו"ת ברכת יהודה, בביאור שיטת מרן הגרע"י זצוק"ל.
ואתה חוזר לטעון שהמנהג הונהג אחרי דורו של מרן.
מה עדיף, הלכה כי"א בתרא (ששנוי במחלוקת ויש הרבה ראיות נגד זה) או הלכה פשוטה ללא שום חולק?
לדעת מרן הגרע"י זצוק"ל עדיף הי"א בתרא שהוי פסק גמור.
(כיעויין בסי' קעח ס"ה ובבית יוסף שמוכח דעתו כי"א בתרא - וישנם עוד עשרות רבות של ראיות ואכמ"ל)
טענו בחיטים והודה לו בשעורים?

ההצהרה "קיבלנו הוראות מרן" היא הצהרה כללית, וכאשר מגיעים לפרטים הקטנים (תפילין בת"ב) רואים שלא מיניה ולא מקצתיה.
וגם כאשר מגיעים לסב"ל, וכאשר מגיעים למנהג.
יש "כללים" בהלכה.
לדעת מרן הגרע"י זצוק"ל אלה הכללים - אתה רוצה תתווכח איתם.
 
טענו בחיטים והודה לו בשעורים?

ההצהרה "קיבלנו הוראות מרן" היא הצהרה כללית, וכאשר מגיעים לפרטים הקטנים (תפילין בת"ב) רואים שלא מיניה ולא מקצתיה.
יש 14,000 הלכות בשו"ע
ב13,900 הלכות בד"כ הולכים כמו השו"ע
תפילין בט' באב זה בסה"כ מנהג
גם מרן מודה שזה לא עבירה להניח בשחרית, בסה"כ כתב להניח במנחה כי כך נהגו בזמנו, ואולי גם סבר שזה המנהג הנכון, אבל אין כאן איסור והיתר והלכות, לא דאורייתא ולא דרבנן
 
תפילין בט' באב זה בסה"כ מנהג
גם מרן מודה שזה לא עבירה להניח בשחרית, בסה"כ כתב להניח במנחה כי כך נהגו בזמנו, ואולי גם סבר שזה המנהג הנכון, אבל אין כאן איסור והיתר והלכות, לא דאורייתא ולא דרבנן

ברכה על הלל בר"ח היא בסך הכל מנהג (שנהגו בו רוב הספרדים).

גם מרן מודה שזו לא עבירה לברך על ההלל, הרי כך היא דעת הרי"ף והרא"ש שהביא בבית יוסף, וציטט את הרא"ש "שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל".

בסך הכל כתב שזה מנהג ארץ ישראל בזמנו.
 
לא כתבת שום דבר על מה שכתב בשו"ת ברכת יהודה!?

מה כתב בשו"ת ברכת יהודה?!?!

אתה מחליף את הצווחן הנ"ל שקרא לי לעיין בתשובת הרב הלל, ונעלם כאשר השבתי על דברי הרב הלל?

לא ראיתי את ברכת יהודה, הבנתי שחילק בין מנהג שהיה נהוג בזמן השו"ע לבין מנהג שהתחדש אחריו. אם כתב משהו אחר, אתה מוזמן לצטט.
 
ראשי תחתית