א. אשמח להסבר מה הכוונה "התכלת נגנז" כי זה לא כ"כ מסתדר במציאות, בטח לא במציאות ע"פ חז"ל
אשמח לתאריך מדוייק מתי נגנז וע"י מי.
(ולא את ההסברים ע"פ המקורות והשתלשלות הדורות שמביאים החכמים שאוחזים מהתכלת, אלא את ההסברים של המתנגדים לה)
הגאון מקוטנא כתב שזה היה באמצע תקופת האמוראים, והגר"ח קניבסקי כתב שזה היה בסוף תקופת האמוראים
ב. הגר"מ להבנתי (ולהבנת מי שקורא את דבריו בנושא) כן נכנס לעומק העניין, וכן יש את תלמידו הרה"ג אדיר כהן שמופיע בקבצים בעניין התכלת עם תשובות ומאמרים בדעת הגר"מ ונכנס לעומק גם הוא.
אשמח למראה מקומות אם יש תחת ידך
יהדותית אני לא מכיר אופציה שמצווה מתבטלת לזמן מה.
אלא מאי? דברי האר"י ככל הנראה לא נאמרו כפשוטם.
אתה מכיר את מצות יובל?
אשמח לרשימה של גדו"י שלמדו את הנושא ושללו (ולא ששללו את עצם הנושא מראש, שגם זה כמובן לגיטימי לחלוטין)
לא ברור לי מה הכוונה "ששללו את עצם הנושא מראש" ולמאי נפק"מ בזה, אבל אציין רשימה של פוסקים שסברו שגם אם יש ראיות לזיהוי מסויים א"א לקבלו, כי לא שייך לחדש מצוה זו בזמנינו [מאיזה סיבה שיהיה]:
הגאון מקוטנא, הערוך השלחן, הבית הלוי והגרי"ז, הגר"ח ברלין, הדרכי תשובה והמנחת אלעזר, המוהרש"ב מליובאוויטש, הישכיל עבדי, הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף, הגר"ח קניבסקי, הגר"נ קרליץ, יבל"ח הגר"מ שטרנבוך, הר"א וייס, הגר"י הלל, ועוד
יצויין עוד שהגר"מ שטרנבוך והגר"א וייס האריכו לדחות את המיורקס בפרטות, וידוע שהגר"ד לנדו בירר את הענין והסיק שאין טעם ללבוש
ובקונט' בין תכלת ללבן כתב שההוכחות הובאו לפני הגראי"ל שטינמן והגר"נ קרליץ והשיבו שהראיות לא מספיקות ולא קיבלו אותם
"כתוב מפורש להדיה בתורה" וכו ועיין שם ליד זה. מה כתוב שם? אשמח לציטוט, כי מה שאני מצאתי לא כ"כ ראיתי עניין חדש שאין לו בסיס ורעיון שכבר הובא בשאר חזל

כדבריו כתבו כבר מהר"ם אלשיך -

וכ"כ מרן הב"י (דרשות מהריק"א שבס' אור צדיקים), מהר"ח ויטאל (עץ הדעת טוב), לקח טוב למהר"ם נאג'ארה, וכן הובא בשם הגר"א, וכ"כ הרביד הזהב [להגרב"ד טריוויש זצ"ל, אב"ד דווילנא בזמן הגר"א], החת"ס (מהדו' הגרי"נ שטרן), דרשות רבינו יוסף מסלוצק, והג"ר שאול הכהן ז"ל בס' יד שאול בשם "כת"י ישן למי מקדושים". [ועי' להג' מלבי"ם ז"ל (פר' אמור סוס"י ס"ו) שלא מצא טעם למ"ש לדרתם גבי ציצית].
ויעויין עוד בדברי הכלי חמדה (כי תצא או' ט'), שכתב -
הנה, הגאון בעל שאגת אריה (בסי' ל"ב) כתב להכריח כשיטת המרדכי [מנחות סי' תתקמ"ד] דליכא איסור בלבישת הבגד בלא ציצית, רק דמצוה להטיל ציצית בהבגד, דאם לא כן איך אפשר לומר שאין מעכבין זה את זה, ואם אין לו תכלת מטיל לבן לחודא, דסוף כל סוף איך מותר ללכת בבגד לבן בלבד, הא עובר בעשה דתכלת, וא"ל דעשה דלבן דוחה עשה דתכלת, הא מאי אולמא דהאי עשה מהאי עשה, אלא ודאי כדעת המרדכי דליכא איסורא כלל ללכת בבגד בלא ציצית, רק דמצות עשה להטיל בו ציצית, לכן כשאין לו תכלת מטיל בו לבן, ועי"ש שמכח זה דוחה דעת התוס' [יבמות צ' ע"ב ד"ה כולהו] דנראה דעתם דאיכא איסור ללכת בד' כנפות בלא ציצית.
ולתרץ דעת התוס' נראה דס"ל כמו שכתבו הפוסקים לדקדק מדכתיב בתוה"ק [במדבר ט"ו, ל"ח] במצות לבן לדורותם, ובמצות תכלת אינו כתיב לדורותם, דמצות לבן נוהג תמיד, ומצות תכלת אינו נוהג לדורות שעתיד להיות נגנז, עיין בספר אור צדיקים להב"י ז"ל ובס' מהר"מ אלשיך [במדבר ט"ו, ל"ח] ובאור החיים [שם ד"ה עוד ירצה] שכתבו כן.
וכן בניצצות של הגאולה זה יתחדש
כמו שבשאריות של בהמ"ק זה היה
כל הענין של "ניצוצות שנשארו" הוא חידוש של אנשים שאינם מבינים כלום בקבלה
לעצם הקושיא הבאתי לעיל -
כבר השיב על זה האדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש זצ"ל (אגרות קודש סי' קנ"ח) -
הצג קובץ מצורף 2299
הוא גם מביא "חייב איניש לבסומי בפוריא"...
חזר בו כך אמר לי בנו שלובש
ואילו אחיו מכחישו, וע"ע חזו"א (או"ח סי' ל"ט או' ט"ו) בשם הנוב"י -
