תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול החש בראשו
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
אין שום איזכור שיש חילזון פסול ולהיפך כתוב עשאה מחלזון כשרה. אני מקוה שאתה לא שולל את א"י כי כתוב שהיא גבוהה מכל הארצות אלא נשאר בקושיא וה"ה כאן אין הלכה שיהא דומה לים אלא זה אגדתא וכמו אתרוג דומה ללב שהדמיון הוא קטן מאוד. {יש תירוצים טובים על הדמיון לים אך לא נאריך כאן}
תכלת אינה כשרה אלא מן החלזון, כשכתוב בה"א הידיעה משמע החלזון הידוע.
ודאי כשהברייתא ממשיכה וכותבת "חלזון זה למה הוא דומה וכו'".
ולכתוב שזה אגדתא הוא חידוש מפליא עד למאוד, אחר שהברייתא כתבתו מיד אחרי "אינה באה אלא מן החלזון".
אם יהיה אחד מן הפוסקים שיכתוב שאין זה אלא דברי אגדה - אקבל את דעתו מיד. אך להשערות של קונטרסים שכתבו 'חכמים' איני מאמין, ודאי שלא להלכה.
 
ודאי כשהברייתא ממשיכה וכותבת "חלזון זה למה הוא דומה וכו'"
כשכתוב בגמ מפורש שיש או חילזון כשר או קלא אילן אז כתוב שאין חילזון פסול וכל מי שלא לומד כך פשוט לא יודע לקרא גמרא
 
כשכתוב בגמ מפורש שיש או חילזון כשר או קלא אילן אז כתוב שאין חילזון פסול וכל מי שלא לומד כך פשוט לא יודע לקרא גמרא
יש לי ראיה ניצחת בשבילך. הגמ' אומרת שתכלת פסול בחותם א', וצריך חותם כפול, מחשש שמא החליפו הנכרי.
וצ"ע ואף אם החליפו יעשו את הבדיקה אם הוא קלא אילן, ואם אינו קלא אילן בהכרת הוא כשר???
ומוכח שלא.
 
חזר בו כך אמר לי בנו שלובש
הוא לא חזר בו, הוא מחמיר [כמו שהוא מחמיר בניפוץ לשמה ובעוד חומרות שאתה אפילו לא חולם עליהם] אבל לדינא הוא גילה דעתו כמה פעמים שהוא לא חזר בו מתשובותיו.
 
יש לי ראיה ניצחת בשבילך. הגמ' אומרת שתכלת פסול בחותם א', וצריך חותם כפול, מחשש שמא החליפו הנכרי.
וצ"ע ואף אם החליפו יעשו את הבדיקה אם הוא קלא אילן, ואם אינו קלא אילן בהכרת הוא כשר???
ומוכח שלא.
כיונת לגמ! והגמרא אומרת שצריך משום ניסיוני שפוסל אם ניסה את הצבע לא לשמה
 
זה לא מוכיח שזה רק אגדה ולא להלכה, הרי כל הפוסקים דנו בסימנים האלה, אפשר לדורשם אף לפי האגדה, אבל פשיטא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו.
תראה לילד את החילזון ותגיד לי איך קורה לזה נראה דג בצורה מבהקת
 
יש לי ראיה ניצחת בשבילך. הגמ' אומרת שתכלת פסול בחותם א', וצריך חותם כפול, מחשש שמא החליפו הנכרי.
וצ"ע ואף אם החליפו יעשו את הבדיקה אם הוא קלא אילן, ואם אינו קלא אילן בהכרת הוא כשר???
ומוכח שלא.
אבל כתוב מפורש בגמ שעושים בדיקה ואם לא יורד ודאי זה לא קלא אילן וכשר
 
אחר חורבן בית שני, ע"י הקב"ה.
אשמח לדעת מהי הסיבה שאישרו מהשמיים להשתמש בתכלת גם בדקות שלאחר החורבן ולא גנזו אותה מיד עם הצתת הבית.
עכ"פ זה רמוז להדיא בתורה שיהיו דורות שלא יהיה בהם תכלת, נמצא א"כ שאין זה חוסר אפשרות [דאי הכי פשיטא, מאי קמ"ל הא אונס רחמנא פטריה]. אלא שיש דורות שבהם לא תהיה תכלת בכוונת מכוון.
איפה?
בכל מקרה גם סוכר שחסר במכולת הוא בכוונת מכוון של ההשגחה העליונה, ועדיין הוא חסר לא בגלל שיש איסור להשתמש בו אלא כיוון שהוא חוסר אפשרות ואם היה היינו משתמשים
?
אני לא מבין למה טענה של מישהו שלמד יותר חזקה מטענה של מי שטוען שהדיון מיותר ולא רלוונטי? הרי יש לו טענות טובות למה הדיון לא רלוונטי, וכך הוא אוחז להלכה???
כי לדעתי אם הוא היה לומד יש צד שהיה חושב אחרת (וכן הוא בהרבה פעמים)
 
אשמח לדעת מהי הסיבה שאישרו מהשמיים להשתמש בתכלת גם בדקות שלאחר החורבן ולא גנזו אותה מיד עם הצתת הבית.
הסיבה לגניזת התכלת, היא מחמת הסתר פנים, ואין את ההארה שהיתה בזמן הבית.
ומשכך - אם באורח פלא כל ציציות התכלת היו נהפכות לבן, זה בדיוק היפך ההסתר פנים, ולכן מי שהיה לו היה רשאי להמשיך להשתמש. אך לא יכלו לצוד עוד חלזונות מאז, והם נגנזו עד עצם היום הזה.
איפה?
בכל מקרה גם סוכר שחסר במכולת הוא בכוונת מכוון של ההשגחה העליונה, ועדיין הוא חסר לא בגלל שיש איסור להשתמש בו אלא כיוון שהוא חוסר אפשרות ואם היה היינו משתמשים
כן, רק שפה זה רמוז בתורה שכך יהיה, ומבואר אם כן שזה גופא רצון ה', שיהיו תקופות שלא יהיה בהם תכלת.
?

כי לדעתי אם הוא היה לומד יש צד שהיה חושב אחרת (וכן הוא בהרבה פעמים)
לא יעזור כלום אם הוא ילמד ויוכיחו לו במאה אחוז שזה החלזון, כיון שעדיין יטען הגרנ"ק שזה לא רלוונטי כי א"א לחדש מצוה, ולכן אף אם זה החלזון אין להשתמש בו. ועתה מה הטעם שתקבל את דעת התחי"ם שלמדו נושא זה יותר מדעת הגרנ"ק?
[ובקיצור, מה הנפק"מ אם הם חולקים בהלכות חידוש מצוה או בהלכות תכלת, ואדרבה את הלכות חידוש מצוה הוא חקר יותר מהם].
 
לא יעזור כלום אם הוא ילמד ויוכיחו לו במאה אחוז שזה החלזון, כיון שעדיין יטען הגרנ"ק שזה לא רלוונטי כי א"א לחדש מצוה, ולכן אף אם זה החלזון אין להשתמש בו. ועתה מה הטעם שתקבל את דעת התחי"ם שלמדו נושא זה יותר מדעת הגרנ"ק?
[ובקיצור, מה הנפק"מ אם הם חולקים בהלכות חידוש מצוה או בהלכות תכלת, ואדרבה את הלכות חידוש מצוה הוא חקר יותר מהם].
מי שאומר שזה מאה אחוז ובכ"ז לא רלוונטי אז כופין אותו עד שתצא נפשו כבכל מצות עשה ולא יועיל שום תירוץ. וכמו שהיה זמנים שלא היה אתרוג בגלות ויש זמנים שיש וכמו שמצוות התלויות בארץ לא היו ועכשיו יש ה"ה לכאן אם מישהו אומר שזה ודאי ובכ"ז לא צריך אז הוא פשוט לא דתי
 
אני לא מבין למה טענה של מישהו שלמד יותר חזקה מטענה של מי שטוען שהדיון מיותר ולא רלוונטי? הרי יש לו טענות טובות למה הדיון לא רלוונטי, וכך הוא אוחז להלכה???
כי אולי מי שלא בודק לא יודע שהשל"ג והחוות יאיר ורבי שמשון רפאל הירש אמרו מפורש שהפורפורא הוא התכלת
 
נערך לאחרונה:
אגב קונטרס תכלא דחלזון זכה להסכמה נלהבת ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ואליה צירף את חתימתו מרן שה"ת הגרח"ק זיע"א,
ודבריו כתובים להדיא באחרונים, כך שקצת קשה לומר שזו בדיחה.
מי שיעבור על הקונטרס יתקשה לומר שזו לא בדיחה. לא לחינם התחבר עליו הפזלונא כי הדברים שם ממש קרקס.
קשה לי להאמין שההסכמה יצאה מתחת יד הגרמ"ש, מי שכתב את הקונטרס או שהוא ליצן או שהוא לא יודע ללמוד.
 
נערך לאחרונה:
מי שיעבור על הקונטרס יתקשה לומר שזו לא בדיחה. לא לחינם התחבר עליו הפזלונא כי הדברים שם ממש קרקס.
קשה לי להאמין שההסכמה יצאה מתחת יד הגרמ"ש, מי שכתב את הקונטרס או שהוא ליצן או שהוא לא יודע ללמוד.
ראה בהסכמתו שם, זה הוא ממש סגנונו של הכר"מ שטרנבוך שליט"א ודבריך הם בגדר ליצנות.
וראה בספר תועפות ראם על היראים שכבר כתב כן, והביא שכן משמע בערוך, מצו"ב.
לא לזלזל לחינם בדברים שכבר כתבו קדמונים.
 

קבצים מצורפים

כי אולי מי שלא בודק לא יודע שהשל"ג והחוות יאיר ורבי שמשון רפאל הירש אמרו מפורש שהפורפורא הוא התכלת
יודעים. זה לא רלוונטי כי עדיין אוחז הגרנ"ק שא"א לחדש מצוה ללא אדם בעל רוה"ק שיסכימו עמו רוב חכמי הדור. מצו"ב.
 

קבצים מצורפים

אור החיים במדבר פרק טו פסוק לח
עוד ירצה בהעיר למה כתב לדורותם באמצע פרטי המצוה. אכן לצד שיש במצות ציצית ב' דברים הלבן והתכלת, הלבן ישנו בכל זמן, והתכלת יש זמן שאינו מצוי, ונתחכם ה' ואמר לדורותם קודם זכרון התכלת לומר שהלבן לדורותם אבל תכלת כשאינו בנמצא אין חיוב בו, והגם שהתכלת אינו מעכב את הלבן ולא הלבן את התכלת (מנחות לח א), אף על פי כן הלבן הוא בנמצא לדורות בלא הפסק מה שאין כן התכלת
 
מי שאומר שזה מאה אחוז ובכ"ז לא רלוונטי אז כופין אותו עד שתצא נפשו כבכל מצות עשה ולא יועיל שום תירוץ. וכמו שהיה זמנים שלא היה אתרוג בגלות ויש זמנים שיש וכמו שמצוות התלויות בארץ לא היו ועכשיו יש ה"ה לכאן אם מישהו אומר שזה ודאי ובכ"ז לא צריך אז הוא פשוט לא דתי
אתה מוזמן ללכת להלקות את המצבה של הגרנ"ק והגרח"ק שאחזו שהדיון לא רלוונטי, ואפילו אם יהיה בטוח במאה אחוז, לדעת הגרנ"ק לא ניתן לחדש מצוה, ולדעת הגרח"ק הראיות לא רלוונטיות הואיל וכתוב במדרש שהתכלת נגנז הענין תם.
 
ראשי תחתית