באנר תרומה

תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

הרב אלישיב אוחז שזה רשות
לא מחמת שהובא בעין יעקב, ופשוט [אם הגריש"א אמר כן, מסתמא ס"ל דהעיקר כרבינו אפרים]
אמר את זה על דיונון שכל כולו המצאה של רב.
לא נכון
אך המורקס כולם מודים שצבעו בו בזמן הגמ וזה כמסורת.
לא נכון
{לעצם הענין ברור שאם היה חובה לאכול חגב היו אוכלים גם ללא מסורת רק אין חובה אז לא אוכלים בגלל מסורת}
לא נכון ולא נכון
 
כנראה לא הבנת אותי, אני דיברתי על הקונטרס עצמו בעיקר שהוא בעצם חוברת דמיונית, וחבל שאתה מנסה למשוך אותי לגוף הטענה. שגם עליה אני חלוק.

אין לי את הזמן כעת אבל למה מהחילזון השני אין שום זכר?
למה צריך שיהיה זכר? חז"ל מתעדים כל חולצת בית יעקב?
וברמה המחקרית - ודאי שיש לחלזון השני זכר, ערימות של קונכיות פורפור"א פזורים בבתי צביעה.
 
אני לא רואה ראיה משם שיש רק או תכלת או קלא אילן, ושמה בדקו דבר שהיה ידוע שהוא או תכלת או קלא אילן, אך לא היו מסופקים בשאר מיני צבעונין, וכמו שכתב השפת אמת שם.
אבל הגמ שם אומרת שתכלת אין לה בדיקה רק בגלל ניסיוני ואם יש עוד משהו אז שתגיד שאין לה בדיקה מהמשהו האחר
 
אבל הגמ שם אומרת שתכלת אין לה בדיקה רק בגלל ניסיוני ואם יש עוד משהו אז שתגיד שאין לה בדיקה מהמשהו האחר
כך הקשו בתוספות ובשפת אמת.
תירץ השפת אמת - מדובר כאשר יש ספק בין תכלת לקלא אילן, ולא נתערב ספק אחר, ובכה"ג שייך לבדוק, אבל משום נסיוני לא תועיל הבדיקה אף בכה"ג [נראה לי שאני כותב את זה כבר פעם שלישית, ניסיתי הפעם שיהיה הכי ברור שאני יודע לכתוב].
 
כך הקשו בתוספות ובשפת אמת.
תירץ השפת אמת - מדובר כאשר יש ספק בין תכלת לקלא אילן, ולא נתערב ספק אחר, ובכה"ג שייך לבדוק, אבל משום נסיוני לא תועיל הבדיקה אף בכה"ג [נראה לי שאני כותב את זה כבר פעם שלישית, ניסיתי הפעם שיהיה הכי ברור שאני יודע לכתוב].
כמה תדחקו בשביל לשלול
 
הקשו כעין זה, לאיזה צורך נאמרה הבדיקה שבגמרא הרי עדיין צריך לקנות רק ממי שנאמן שצבע כדין, ותירצו שצריך בדיקה זו כשקנה ממומחה שיודע דיני הצביעה ולא יודע אם הצבע שיש לו אינו קלא אילן.
תוספות מסכת מנחות דף מג עמוד א
מאי אין לה בדיקה נמי דקאמר אטעימה - ובדיקה דרב יצחק ורב אדא אהני בלוקח מן המומחה שיודע דטעימה פסולה אבל לא ידע מקלא אילן דאיהו גופיה לא ידע.
 
הקשו כעין זה, לאיזה צורך נאמרה הבדיקה שבגמרא הרי עדיין צריך לקנות רק ממי שנאמן שצבע כדין, ותירצו שצריך בדיקה זו כשקנה ממומחה שיודע דיני הצביעה ולא יודע אם הצבע שיש לו אינו קלא אילן.
תוספות מסכת מנחות דף מג עמוד א
מאי אין לה בדיקה נמי דקאמר אטעימה - ובדיקה דרב יצחק ורב אדא אהני בלוקח מן המומחה שיודע דטעימה פסולה אבל לא ידע מקלא אילן דאיהו גופיה לא ידע.
אין קשר לענינינו
 
בטח שהזהירו, עיין בספרי.
ובברייתא ציצית תכלת אינה באה אלא מן החלזון, חלזון זה למה הוא דומה וכו'.
אז מה יעזור הבדיקה אולי זה מהחילזון הפסול? גם אם תדחק את הגמ כנ"ל מה תעשה עם הרמב"ם שהביא את הבדיקה ואמר שאם לא יורד כשר?
 
לעצם הענין: החיה היחידה שיש בה חומר שצובע תכלת זה בדיוק חילזון ובדיוק הוא מצוי בין צור לחיפה וכמש"כ בגמ והפסיק בדיוק כשהרומאים גזרו על הפורפורא. ובדיוק הראבי"ה וחו"י ורש"ר הירש אומרים שפורפורא הוא התכלת. הסיכוי לכך הוא 0.00000001
 
לרב @אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י שוב פעם זה הדיון שהיה עם ניק אחר.
אני מסכים שהתכלת עובדתית נעלמה והיא לא הייתה לנו למשך הרבה מאוד מאוד שנים. ההבדל הוא שלדעתך (ולדעת ההוא) זה נובע מכך שה"י לא רוצה לכתוב מה אתם אומרים. ואילו אני טוען שהיא נעלמה לא בתור ביטול מצווה בצורה שגם אם היא תהיה לא יהיה בה צורך. אלא כי מהשמיים אז רצו שלא יהיה ולכן גלגלו בדרך הטבע ע"י המושל הרומאי שלא יהיה אבל אם כיום יש לנו אפשרות לקיים את המצווה לדון בזה יש לבדוק את זה ולא למרוח עם ציטוטים מספרי הקבלה שבוודאי לא כפשוטם, ובוודאי לא פה.

לגבי מקורות ששאלת - מאמרים של הגרמ"מ - אני אישית ראיתי בסדרת חוברות שיצאה בנושא התכלת (כרגע פחות זוכר את השם) ומסתמא יש עוד.
 
כך אומרים בשם הבית הלוי שצריך מסורת במצוות, ואם אין מסורת א"א לקיים את המצוה.
[וכמו שא"א לאכול חיות טהורות אם אין עליהם מסורת].
ממש לא נכון. אפשר לאכול חיות גם בלי מסורת. יש שסוברים שיש מנהג להחמיר אבל זה לא מעיקר הדין.
עכ"פ לכל השיטות והמנהגים, דגים מותר לאכול בלי מסורת.
 
יש ב' סוגים בדברי המקובלים הנוגעים להלכה ומנהג
יש מקומות שעיקר הדין אינו ברור, ודברי האר"י מגלים לנו מהו עיקר הדין שכך יש לפסוק
ויש סוג שני כשהמקובלים מחדשים דברים שאין להם רמז בחז"ל, ודברים כאלו אינם אלא מידת חסידות
וכמו שביאר כל זה הגר"י הלל שליט"א בספרו גבורת האר"י (עמ' ל"ב) ובעוד מקומות
ופשוט דהיכא שיוצא קולא מדברי האר"י [או חומרא המביאה לידי קולא], שזה בכלל סוג הראשון, דלא שייך שרק החסידים יכולים להקל, ופשוט
עדיין יש מקום לדון בדברי האר''י האם באמת מצוות התכלת בוטלה בזמננו
המקובל הגרי''מ מורגנשטרן סובר שגם לפי האר''י ניתן לקיים תכלת בזה''ז
ובנוסף מי שנוהג כמו שנהגו כל הדורות - ופוסק תמיד כמו האר''י, בודאי שיכול לפטור עצמו מבירור סוגיית התכלת (וגם מאידך יש מקום לקיים ד' האר''י ולקיים תכלת או 'זכר' לתכלת, לא משנה... אכמ''ל)
הבעיה שיש כאלו שרוצים בכוח לנטרל את האר''י והמקובלים
ורק בסוגיא של תכלת ''נזכרים'' שיש מקובלים, ובגלל אותם ''מקובלים'' (שלדעתם הם עוברים על ההלכה כשהם חולקים על הפשט...)
מבטלים מצוות עשה, שאין זכר לביטולה ברמב''ם ובראשונים, וגם לא בשו''ע
[יש לדקדק ל' השו''ע: ''בזמן הזה שאין לנו תכלת '' - ולא 'בזמן הזה שלא נוהג תכלת' ]
אני הקטן פוסק לפי האר''י והרש''ש בהכל, ומאידך גם מחמיר ומטיל ארגמון קהה קוצים בט''ק
 
נערך לאחרונה:
ראשי תחתית