תכלת בזמן הזה בירור הדין ודעת רבותינו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול החש בראשו
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
אבל צריך לדעת שיש כמה סגנונות של רבנים, יש את אלו שיותר משנים דברים, ויש את שלו שלו.
כגון הגר"ש דבליצקי זצ"ל, הגר"מ מאזוז, הגר"ד קוק שליט"א ועוד,
ומאידך רוב מניין ובניין שלא משנים בכללי, מה שנקרא ה'מיינסטרים'.
ולכן אין משמעות של רוב בענין זה כי פשוט יש רבנים שלא משנים לא משנה מה
 
רוב הרבנים יש להם מהלך שלא משנים, זה לא שסתם הם לא משנים.
ולכן אם רוצים לדעת האם התכלת נכונה או לא צריך לבדוק מה אומרים אלה שבדקו ואם רוצים לבדוק אם צריך לבדוק את התכלת מסתכלים על רוב שלא בדקו
 
אציין עובדה שראיתי במקום מסויים - הרי צריך בערך 15 חלזונות כדי לצבוע ציצית אחת. אם באמת נהגו ישראל במשך מאות שנים להשתמש בחילזון זה לצביעה - למה הארכיאולוגים לא מצאו מליוני על מליונים של קונכיות כאלו?
מצאו . אתה פשוט לא מעודכן
 
מצאו . אתה פשוט לא מעודכן
אולי מצאו את הקונכיות ששימשו לצבע הארגמן [הרי לטענת מצדדי התכלת, התכלת והארגמן הוא מאותו חלזון, ואם כן אפשר לומר שכל קונכיות אלו הם של הארגמן ולא של התכלת, ואת התכלת צבעו בחלזון אחר לגמרי שגנוז הוא מאתנו וכדברי חז''ל].
 
אולי מצאו את הקונכיות ששימשו לצבע הארגמן [הרי לטענת מצדדי התכלת, התכלת והארגמן הוא מאותו חלזון, ואם כן אפשר לומר שכל קונכיות אלו הם של הארגמן ולא של התכלת, ואת התכלת צבעו בחלזון אחר לגמרי שגנוז הוא מאתנו וכדברי חז''ל].
אפשר בצורה כ"כ פשוטה להוציא מזה תכלת {ע"י השמש ופעם שצבעו בבורות צביעה וע"י דבש וסיד צריך עבודה לשמור על הסגול שלא יהפך לכחול בצורה נורמלית זה הופך לכחול. ואם חז"ל לא הרחיקו אותנו מזה סימן שזה כשר
 
1} שדיונון הוא לא חילזון {כולנו יודעים מה זה חילזון} 2} אין זכר לדם שבבגד לדמו של הדיונון {בדיקת מעבדה} 3} צורת הצביעה ע"י הרתחה של 700 מעלות התגלתה קצת לפני תקופת הראדזין ולא היתה ידועה לפני כן 4}זה יורד בכביסה משא"כ האק"ק שלא יורד באקונומיקה 5}החו"י ושל"ג ורש"ר הירש מפורש אומרים שפורפורא הוא חילזון התכלת
לא שאלתי איזה שאלות יש לך להקשות, שאלתי איזה שאלות הקשו אותם הגדולים שלא קיבלו את התכלת של ראדזין
וכיון שהשאלות שלהם שייכים גם על המיורקס, יש לנו פסק מ"גדולי הדור וכלל ישראל" (כלשון הערוה"ש) שלא ללבוש תכלת זו
יש דברים שהרב מזוז בקי בהם יותר מהפוסקים שאנו יותר סומכים עליהם בהלכה כגון דקדוק זמנים שיעורים וה"ה לכל דבר שהוא מחקר וה"ה כאן ודאי שיש לו יותר גישה למחקר משאר הרבנים ולכן דעתו סופר משמעותית {דרך אגב לרוב ענותנותו לא לבש בפרהסיא כל עוד הרב עובדיה היה חי}
כל זה שייך רק אם מקבלים את ההנחה ששייך להחזיר את התכלת קודם ביאת המשיח, אבל דעת רוב מנין ובנין של גדו"י אינו כן
[אגב, ידוע לך אם הגרמ"מ שליט"א בירר את הענין בעצמו? נדמה לי שהוא סומך על מסקנת החוקרים]
 
אפשר בצורה כ"כ פשוטה להוציא מזה תכלת {ע"י השמש ופעם שצבעו בבורות צביעה וע"י דבש וסיד צריך עבודה לשמור על הסגול שלא יהפך לכחול בצורה נורמלית זה הופך לכחול. ואם חז"ל לא הרחיקו אותנו מזה סימן שזה כשר
בודאי שחז"ל הרחיקו מזה, הם כתבו להדיא סימנים חלזון זה למה הוא דומה וכו', ואין סימני חז"ל עולים על הדיונון.
ועוד, וכי מצאת בדברי חז"ל או בכתבי אומות העולם איזכור כלשהו, אפי' ברמיזה בעלמא שצבעו את התכלת והארגמן באותו החלזון???
כיצד יתכן שצבעו באותו החלזון ואין לזה אפילו איזכור ברמז???
 
לא שאלתי איזה שאלות יש לך להקשות, שאלתי איזה שאלות הקשו אותם הגדולים שלא קיבלו את התכלת של ראדזין
וכיון שהשאלות שלהם שייכים גם על המיורקס, יש לנו פסק מ"גדולי הדור וכלל ישראל" (כלשון הערוה"ש) שלא ללבוש תכלת זו

כל זה שייך רק אם מקבלים את ההנחה ששייך להחזיר את התכלת קודם ביאת המשיח, אבל דעת רוב מנין ובנין של גדו"י אינו כן
[אגב, ידוע לך אם הגרמ"מ שליט"א בירר את הענין בעצמו? נדמה לי שהוא סומך על מסקנת החוקרים]
סומך במה על דעת החוקרים? בזה שהתורה קיימת ולא מתבטלת לתקופות ה"י?
 
אולי מצאו את הקונכיות ששימשו לצבע הארגמן [הרי לטענת מצדדי התכלת, התכלת והארגמן הוא מאותו חלזון, ואם כן אפשר לומר שכל קונכיות אלו הם של הארגמן ולא של התכלת, ואת התכלת צבעו בחלזון אחר לגמרי שגנוז הוא מאתנו וכדברי חז''ל].
התחלת עם הבדיחות של תרי חלזונא והעולם המרובע הגנוז בחלקו של זבולון???
 
אתה שואל אותי???
תשאל את הרב המתבדח בספריו.
אגב קונטרס תכלא דחלזון זכה להסכמה נלהבת ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ואליה צירף את חתימתו מרן שה"ת הגרח"ק זיע"א,
ודבריו כתובים להדיא באחרונים, כך שקצת קשה לומר שזו בדיחה.
 
סומך במה על דעת החוקרים? בזה שהתורה קיימת ולא מתבטלת לתקופות ה"י?
כמובן שאין מקום לסמוך על החוקרים לענין אם התכלת נגנז, השאלה הוא שאם כן מקבלים את ההנחה שהתכלת לא נגנז [בניגוד לדעת רוב מנין ובנין של גדו"י, ה"י] האם המיורקס אכן חלזון התכלת? לענ"ד התשובה היא לא, ומעניין אותי אם אני חולק בזה על הגרמ"מ, או דלמא הגרמ"מ רק סמך על החוקרים שאומרים שזה קרוב לודאי ומעולם לא נכנס לבירור הראיות בעצמו
 
כמובן שאין מקום לסמוך על החוקרים לענין אם התכלת נגנז, השאלה הוא שאם כן מקבלים את ההנחה שהתכלת לא נגנז [בניגוד לדעת רוב מנין ובנין של גדו"י, ה"י] האם המיורקס אכן חלזון התכלת? לענ"ד התשובה היא לא, ומעניין אותי אם אני חולק בזה על הגרמ"מ, או דלמא הגרמ"מ רק סמך על החוקרים שאומרים שזה קרוב לודאי ומעולם לא נכנס לבירור הראיות בעצמו
א. אשמח להסבר מה הכוונה "התכלת נגנז" כי זה לא כ"כ מסתדר במציאות, בטח לא במציאות ע"פ חז"ל
ב. הגר"מ להבנתי (ולהבנת מי שקורא את דבריו בנושא) כן נכנס לעומק העניין, וכן יש את תלמידו הרה"ג אדיר כהן שמופיע בקבצים בעניין התכלת עם תשובות ומאמרים בדעת הגר"מ ונכנס לעומק גם הוא.
ג. לעניין רוב מניין ובניין, כמו שכבר נאמר פה יש לחלק בין גדו"י שמראש לא נכנסים לעניינים חדשים ומאוד מקפידים על מסורת ובין גדו"י שכן חוקרים גם עניינים מחודשים ובודקים גם נושאים ומצוות שפחות נפוצות.
 
א. אשמח להסבר מה הכוונה "התכלת נגנז" כי זה לא כ"כ מסתדר במציאות, בטח לא במציאות ע"פ חז"ל
ומדוע? רבים מגדו"י הבינו שתכלת נגנז היינו כפשוטו ממש, וזה מסתדר מצוין במציאות.
ב. הגר"מ להבנתי (ולהבנת מי שקורא את דבריו בנושא) כן נכנס לעומק העניין, וכן יש את תלמידו הרה"ג אדיר כהן שמופיע בקבצים בעניין התכלת עם תשובות ומאמרים בדעת הגר"מ ונכנס לעומק גם הוא.
ישנם עוד ת"ח רבים שנכנסו לעומק הענין וחלקו. רוב גדו"י שללו את הזיהוי.
ג. לעניין רוב מניין ובניין, כמו שכבר נאמר פה יש לחלק בין גדו"י שמראש לא נכנסים לעניינים חדשים ומאוד מקפידים על מסורת ובין גדו"י שכן חוקרים גם עניינים מחודשים ובודקים גם נושאים ומצוות שפחות נפוצות.
למה? אם הרוב אוחזים שאין מקום לדון בזה מחמת אי אילו סיבות [כגון ש"א לחדש מצוה וכדעת מרן הגרנ"ק, או שהתכלת נגנז וכדעת מרן הגרח"ק], למעשה רוב גדולי ישראל אוחזים שהשאלה הזו לא רלוונטית.
והלא דברים ק"ו, אם היו אוחזים שהשאלה רלוונטית אלא שהם חולקים בפרט מסויים ועל כן סבורים שלא להטיל תכלת, ניזיל בתר רובא, כ"ש היכא דרוב גדו"י סבורים שאין מקום כלל לעסוק בשאלה זו ואיננה רלוונטית.
ובר מן דין, רבים מהת"ח כתבו תשובות בענין ושללו [כגון מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, הגר"א וייס שליט"א, הגר"י הלל שליט"א, הגר"א נבנצל שליט"א, ועוד רבים].
 
ומדוע? רבים מגדו"י הבינו שתכלת נגנז היינו כפשוטו ממש, וזה מסתדר מצוין במציאות.
עובדתית תכלת הייתה גם לאחר החורבן.
חזלי"ת זה כתוב ומופיע מפורש.
יהדותית אני לא מכיר אופציה שמצווה מתבטלת לזמן מה.
אלא מאי? דברי האר"י ככל הנראה לא נאמרו כפשוטם.
ישנם עוד ת"ח רבים שנכנסו לעומק הענין וחלקו.
בהחלט
רוב גדו"י שללו את הזיהוי.
אשמח לרשימה של גדו"י שלמדו את הנושא ושללו (ולא ששללו את עצם הנושא מראש, שגם זה כמובן לגיטימי לחלוטין)
למה? אם הרוב אוחזים שאין מקום לדון בזה מחמת אי אילו סיבות [כגון ש"א לחדש מצוה וכדעת מרן הגרנ"ק, או שהתכלת נגנז וכדעת מרן הגרח"ק], למעשה רוב גדולי ישראל אוחזים שהשאלה הזו לא רלוונטית.
והלא דברים ק"ו, אם היו אוחזים שהשאלה רלוונטית אלא שהם חולקים בפרט מסויים ועל כן סבורים שלא להטיל תכלת, ניזיל בתר רובא, כ"ש היכא דרוב גדו"י סבורים שאין מקום כלל לעסוק בשאלה זו ואיננה רלוונטית.
לדעתי זה טיעון חלש יותר, אבל כרצונך.
ובר מן דין, רבים מהת"ח כתבו תשובות בענין ושללו [כגון מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א, הגר"א וייס שליט"א, הגר"י הלל שליט"א, הגר"א נבנצל שליט"א, ועוד רבים].
אוקי
 
עובדתית תכלת הייתה גם לאחר החורבן.
מה שנשתייר להם מעט מקודם שנגנז [וכ"כ הגר"י הלל].
חזלי"ת זה כתוב ומופיע מפורש.
יהדותית אני לא מכיר אופציה שמצווה מתבטלת לזמן מה.
באור החיים כתב זה מפורש להדיא בתורה [עיין אור החיים עה"ת בפרשת ציצית. וכן הביא הגר"י הלל בתשובתו מעוד מפרשים, והגרח"ק העתיקו להלכה בתשובותיו דעת נוטה].
אלא מאי? דברי האר"י ככל הנראה לא נאמרו כפשוטם.
הגר"י הלל [הבקי מעט יותר ממך בכתבי האר"י] למד אותם כפשוטם ממש, עיי' בתשובתו וישב הים ח"ד סי' ג'.
בהחלט

אשמח לרשימה של גדו"י שלמדו את הנושא ושללו (ולא ששללו את עצם הנושא מראש, שגם זה כמובן לגיטימי לחלוטין)
הגר"מ שטרנבוך, הגר"י הלל, הגר"א וייס, הגר"א נבנצל, יש עות ת"ח רבים, שאינם נמנים מגדולי ישראל [אלא כמו שאר התחי"ם המצדדים בעד התכלת].
וכן הגרי"ש אלישיב שלל מדין מן המותר בפיך [וכמש"כ בהערות למסכת שבת כ"ז ב'].
לדעתי זה טיעון חלש יותר, אבל כרצונך.
למה? אם הגרנ"ק והגרח"ק אחזו כך למה זה טיעון חלש? הם יודעים את התורה, כלליה וסודותיה ודרכי פסיקתה מעט יותר טוב ממך ומהאברכים ה'חכמים' שמוציאים קונטרסים כל שני וחמישי בעד התכלת.
אתה אפילו לא כתבת חבורה של 10 עמודים להוכיח שטענות הגרנ"ק אינן נכונות, ואתה סתם כותב "נדחה" "כנ"ל" "כנ"ל" וכו'. תתייחס קצת יותר ברצינות לטענות גדולי ישראל.
 
מה שנשתייר להם מעט מקודם שנגנז [וכ"כ הגר"י הלל].
אשמח לתאריך מדוייק מתי נגנז וע"י מי.
(ולא את ההסברים ע"פ המקורות והשתלשלות הדורות שמביאים החכמים שאוחזים מהתכלת, אלא את ההסברים של המתנגדים לה)
באור החיים כתב זה מפורש להדיא בתורה [עיין אור החיים עה"ת בפרשת ציצית. וכן הביא הגר"י הלל בתשובתו מעוד מפרשים, והגרח"ק העתיקו להלכה בתשובותיו דעת נוטה].
"כתוב מפורש להדיה בתורה" וכו ועיין שם ליד זה. מה כתוב שם? אשמח לציטוט, כי מה שאני מצאתי לא כ"כ ראיתי עניין חדש שאין לו בסיס ורעיון שכבר הובא בשאר חזל
הגר"י הלל [הבקי מעט יותר ממך בכתבי האר"י] למד אותם כפשוטם ממש, עיי' בתשובתו וישב הים ח"ד סי' ג'.
ועדיין
הגר"מ שטרנבוך, הגר"י הלל, הגר"א וייס, הגר"א נבנצל, יש עות ת"ח רבים, שאינם נמנים מגדולי ישראל [אלא כמו שאר התחי"ם המצדדים בעד התכלת].
וכן הגרי"ש אלישיב שלל מדין מן המותר בפיך [וכמש"כ בהערות למסכת שבת כ"ז ב'].
יש"כ
למה? אם הגרנ"ק והגרח"ק אחזו כך למה זה טיעון חלש? הם יודעים את התורה, כלליה וסודותיה ודרכי פסיקתה מעט יותר טוב ממך ומהאברכים ה'חכמים' שמוציאים קונטרסים כל שני וחמישי בעד התכלת.
אתה אפילו לא כתבת חבורה של 10 עמודים להוכיח שטענות הגרנ"ק אינן נכונות, ואתה סתם כותב "נדחה" "כנ"ל" "כנ"ל" וכו'. תתייחס קצת יותר ברצינות לטענות גדולי ישראל.
אני לא מדבר בעד התכלת או נגד התכלת. רק דן בנושא.
לגבי "טיעון חלש" נראה לי שלא הבנת מה אני מתכוון. אני אומר כך: אם בא גדו"י אחד שלא למד את הנושא והוא מתנגד לחדש דברים שלא עשו אבותיו ולכן הוא דוחה את התכלת, ולעומתו בא גדו"י שלמד את הנושא ואין לו בעיה עקרונית לחדש חידושים ע"פ ההלכה רק שעלה לו בלימודו שהתכלת זו לא היא - הטענה של למדתי וזה אינו יותר חזקה - לענ"ד כמובן - מהטענה של לא למדתי אבל אני מתנגד באופן כללי.
 
בהקשר לדברי רבינו האר"י ז"ל
[ובלא"ה הדברים ברורים מצד עצמם דאם מצינו בחז"ל שהיה תכלת גם אחר החורבן נגד פשטות דברי האר"י הרי גם יתכן שיהיה גם קודם הגאולה, ומה שנתרץ שם נתרץ גם כאן]
1742895995965.png
 
בהקשר לדברי רבינו האר"י ז"ל
[ובלא"ה הדברים ברורים מצד עצמם דאם מצינו בחז"ל שהיה תכלת גם אחר החורבן נגד פשטות דברי האר"י הרי גם יתכן שיהיה גם קודם הגאולה, ומה שנתרץ שם נתרץ גם כאן]
הצג קובץ מצורף 2341
יש"כ. ולענ"ד הדברים פשוטים. לא חושב שיש מי שיצליח להגיד שיש זמן שבו חלק מן התורה מתבטל והוא עדיין יקרא יהודי שלם (אפ' לא ירא שמים, מינימום של יהדות בסיסית)
 
בודאי שחז"ל הרחיקו מזה, הם כתבו להדיא סימנים חלזון זה למה הוא דומה וכו', ואין סימני חז"ל עולים על הדיונון.
ועוד, וכי מצאת בדברי חז"ל או בכתבי אומות העולם איזכור כלשהו, אפי' ברמיזה בעלמא שצבעו את התכלת והארגמן באותו החלזון???
כיצד יתכן שצבעו באותו החלזון ואין לזה אפילו איזכור ברמז???
אין שום איזכור שיש חילזון פסול ולהיפך כתוב עשאה מחלזון כשרה. אני מקוה שאתה לא שולל את א"י כי כתוב שהיא גבוהה מכל הארצות אלא נשאר בקושיא וה"ה כאן אין הלכה שיהא דומה לים אלא זה אגדתא וכמו אתרוג דומה ללב שהדמיון הוא קטן מאוד. {יש תירוצים טובים על הדמיון לים אך לא נאריך כאן}
 
אשמח לתאריך מדוייק מתי נגנז וע"י מי.
אחר חורבן בית שני, ע"י הקב"ה.
(ולא את ההסברים ע"פ המקורות והשתלשלות הדורות שמביאים החכמים שאוחזים מהתכלת, אלא את ההסברים של המתנגדים לה)

"כתוב מפורש להדיה בתורה" וכו ועיין שם ליד זה. מה כתוב שם? אשמח לציטוט, כי מה שאני מצאתי לא כ"כ ראיתי עניין חדש שאין לו בסיס ורעיון שכבר הובא בשאר חזל
עכ"פ זה רמוז להדיא בתורה שיהיו דורות שלא יהיה בהם תכלת, נמצא א"כ שאין זה חוסר אפשרות [דאי הכי פשיטא, מאי קמ"ל הא אונס רחמנא פטריה]. אלא שיש דורות שבהם לא תהיה תכלת בכוונת מכוון.
?
יש"כ

אני לא מדבר בעד התכלת או נגד התכלת. רק דן בנושא.
לגבי "טיעון חלש" נראה לי שלא הבנת מה אני מתכוון. אני אומר כך: אם בא גדו"י אחד שלא למד את הנושא והוא מתנגד לחדש דברים שלא עשו אבותיו ולכן הוא דוחה את התכלת, ולעומתו בא גדו"י שלמד את הנושא ואין לו בעיה עקרונית לחדש חידושים ע"פ ההלכה רק שעלה לו בלימודו שהתכלת זו לא היא - הטענה של למדתי וזה אינו יותר חזקה - לענ"ד כמובן - מהטענה של לא למדתי אבל אני מתנגד באופן כללי.
אני לא מבין למה טענה של מישהו שלמד יותר חזקה מטענה של מי שטוען שהדיון מיותר ולא רלוונטי? הרי יש לו טענות טובות למה הדיון לא רלוונטי, וכך הוא אוחז להלכה???
 
ראשי תחתית