וק"ו ב"ב של ק"ו, שלא היה (מה שמחקת בהמשך) אישור רשמי לרקוד בחור עם בתולה, ולרקוד איש עם אשתו בחוצות, ושאר הבלים, ה' ישמור.
אינני יודע על מה אתה מדבר ומה מחקתי, בבית המקדש לא היו דברים כאלה אלא לפני כמה מאות שנים בקהילות היהודיות, וככל שתכתוב "ה' ישמור" לא תוכל
כי הדברים מפורשים בפוסקים.
ראה בספר הכלבו סימן ס"ו: "ואמר הר"ם מרוטנבור"ק כי שמו חרם שלא יהיו אנשים עם הנשים במחול והיו דורשים יד ליד לא ינקה רע, ואמרתי כי אינו ר"ל על זה כי אם לרעה כי אינם רשעים לעשות בפרהסיא, ומביא ראיה מכהן גדול על ענין סוטה שלוקח המנחה מידו לידה
והתיר לכל בניו הדבר ואמרתי הדבר לר"א מושנה"ם ואמר גם אני שמעתי זה ומעיד אני עליו בשבועה אבל טוב להניח הדבר". ופלפל שם בדבריו.
והחיד"א בספרו יוסף אומץ מביא את הירושלמי במסכת סוטה בהתחלת פרק ג' ומובא בתוספות דף י"ט עמוד א' בדבור המתחיל כהן מניח, שעל דברי המשנה שם כהן מניח ידו תחת ידה הקשו בירושלמי ואין הדבר כעור? ותרצו שאין יצר הרע מצוי לשעה עכ"ל, הרי שמותר מגע לפי שעה (וזו ראיית מהר"ם מרוטנבורג).
וכתב ע"ז החיד"א שאין ראוי להתיר מהירושלמי מגע בתדירות כמו רקודים, ואולי הרקודים שבימיהם היו על ידי חליפין אנשים עם נשים בזו אחר זו ובזה עוסק הכלבו ושוב אין כל איש אוחז בידי כל אשה אלא לשעה...
וראה בתקנות חכמי פאדובה משנת רס"ז, "גם גזרנו
שלא ירקדו עם הנשים הנשואות שום זכר עם נקבה נשואה, מלבד בימי הפורים, אמנם עם הפנויות יוכלו לרקוד ובתנאי שיהיו הזכרים מלובשים... וכל מי שיש כח בידו למחות ומחה, והעובר על זה יהיה עובר על דת יהודית", וחתומים על זה מהר"י מינץ ושלושים מחבריו ותלמידיו.
וכן בשו"ת מהרד"ך בית י"ד משמע כן, וכן בשו"ת בנימין זאב סי' ש"ג משמע שאסרו הריקוד בנשואות מפני הפועל היוצא מזה ולא מפני עצם הדבר...
