תקנות מועצת גדולי התורה בענין אירועי זמר

כל ענין הוא בפני עצמו, ולא מדובר ב"תירוצים" אלא בדברים פשוטים שכתבו גדולי הדור.

וראה מה שכתב הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל אב"ד אונגוואר בשו"ת משנה הלכות חלק ח' סי' קי"ט, וזה לשונו: "אותם החותמים על האיסור ואינם בקיאים בדבר, רק שחתמו מטעם שראו גדולים אחרים חתומים שם, וסומכים עליהם, או שחתמו שמם כדי להוסיף בחתימות ולהגדיל הרשימה של רבנים שיראה שהרבה רבנים אוסרים, או משום כבוד מרן שליט"א, לא די בזה שאינן מכריעים את ההלכה להקרא רוב, אלא אדרבה עוברים בלאו... דגם עוברים על סילוף ההלכה בכלל. ובפרט שאם ישאר הפסק הזה חתום, ובדורות הבאים אחרינו יראו שכל הני חתמו לאסור, יסברו דוודאי היו גדולי ישראל שידעו לפסוק, ויתחשבו בזה, ויסלפו ההלכה לדורות הבאים".

"גם פשוט דאותם הרבנים שאוסרים מחמת יראה או שאר פניות, אין להתחשב בחתימה כזו... וכן עשו רבים... ואחרים חתמו על האיסור מחמת שיראים שילעיזו עליהם המחמירים ויטרידו אותם, ואחרים מנועים מלהביע דעתם ברבים מפני שהוציאו ספרים, ויראים מפני הטרור שלא ילמדו בספריהם כאשר זה קרה בכמה ישיבות שזרקו ספרי גדולי הרבנים מהישיבות... ועוד יש רבנים שיראים שיאמרו עליהם שהם מן המקילין, בזמן שכוחא דמחמירין עדיף, ועוד יש כמה רבנים שפשוט יראים מטרור וזלזול מ... אשר בכוחם להשמיץ, וגם עשו כן, ועושים כן למי שאפשר, ופשוט דאין זה רוב".

וכן כתב הגר"ב זילבר זצ"ל בשו"ת אז נדברו (חלק י"ג סימן פ), על אלה המפרסמים דבריהם בכרוזים ומודעות, ומחתימים עליהם רבנים: "ומה שמעלת כבודו מזכיר מת"ח מפורסם [שאוסר נהיגת נשים] בטח התכוון לידידנו הגאון המפורסם מרא דאתרא הרב שמואל וואזנר שליט"א, אבל לפי מה שנתפרסם באחרונה במודעות כתב דבר זה רק בתור חומרא ולא איסור ממש כמו שפרסמו בשמו באחרונה, ולפי האמור אינו מובן מה מקום החומרא בזה. וכבר היה לי עוד מלפני כמה שנים פתחון פה לפניו בקשר לזה, שאין לזה שום שייכות לצניעות. ואם מחמירים בגלל צניעות במקום שאין להחמיר, גורם להקל במקום שצריכים להחמיר. אני לא מכיר את זהותם של מחברי הכרוזים שחותמים עצמם בשמות שונים, אבל כפי הנראה שכוחם לחפש ולמצוא איזה חסרון ובונים ע"ז בנינים גדולים, ובאים לפני הרבנים ומתארים בצבעים שחורים, וכמובן שמנענעים להם עם הראש ואח"כ באים לפרסם איסורים בשם כל הרבנים. בקיצור אין אני רואה שום חשש אם נשים נוהגות יותר מאנשים".

וראה עוד מה שכתב בשו"ת בני בנים (חלק ג' סימן כ"ה) להרב פסח אליהו פאלק: "לפני כעשר שנים כתבתי לו בענין אחד ונדפס בשו"ת בני בנים (חלק ב' סימן י"ט) אך לא קבלתי תשובה, וכעבור כמה שנים פגשתיו כשבקרתי בקהילתו. ועיין בבני בנים (חלק א' סימן ל"ט) שכתבתי לרב אחר משם שגם כן חיבר קונטרס בלשון האנגלית, וסמך על מקצת גדולים לאסור על כל העולם, וכמו בהערות הנוכחיות באות א', שהעתיק קול קורא שיצא בארץ ישראל שיש בו צירוף הלכות ברורות עם ענינים שאינם בשלחן ערוך... ואין מורים מתוך קול קורא, כי אחד מחבר את הנוסח ומחתים אחרים, ורוב החותמים סומכים על החותמים הראשונים בלי להתעמק בפרטים, ואי אפשר לעמוד על מקור הדברים וסמכותם, ותשובה מנומקת אחת שווה כרוזים הרבה אפילו כשחתמו גדולים על הכרוז עצמו, וכל שכן כאן שרק היה למראה עיניהם".

וכתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ד', סי' ל"ח) שפסק הלכה ללא טעם ונימוק (כנהוג בתקנונים או בכרוזים) אינו נחשב פסק, "ויכול חכם אחר שסובר איפכא בטעם שנכון לדעתו להורות איפכא אף להקל וכ"ש כשהוא להחמיר, מאחר דהוראת הראשון שהוא בלא ידיעת טעם אין להחשיבה הוראה... גם ליכא כלל בזמננו מי שיכול לומר ולהדפיס פסקי דינים חדשים שלא הוזכרו בפירוש בשו"ע בלא ביאור ומקורות".
מכיוון שכל הרבנים שציטטת חתמו גם הם על שלל כרוזים בשלל נושאים בכל משך ימי חייהם, מסתבר שזה תירוצים שהם כתבו לעניין מסויים במקום להגיד גלויות שלדעתם אין צורך להתייחס לרבנים שחתמו אחרת.
(אגב נציטוט מהרב פיינשטיין חסר כל קשר, כנראה העתקת אותו בטעות).
 
מכיוון שכל הרבנים שציטטת חתמו גם הם על שלל כרוזים בשלל נושאים בכל משך ימי חייהם

ולכן הם ידעו היטב כיצד מתנהל מסע חתימות על פשקוויל וכיצד יש להתייחס אליו.

אין שום קשר למסקנה שהגעת אליה.
 
(אגב נציטוט מהרב פיינשטיין חסר כל קשר, כנראה העתקת אותו בטעות).

אם ריק הוא - מכם. הציטוט קשור ישירות לנדון דידן, דהיינו פשקוויל עם חתימות האוסר ערבי שירה נפרדים ללא טעם וללא ריח, מה שרחוק מפסק הלכה מנומק כרחוק מזרח ממערב. והגר"מ פיינשטיין כותב שהוראה ללא טעם אינה נחשבת הוראה.
 
לכן מבזבזים זמן מיותר על ירי בתוך הנגמ"ש ועל השתקת יחצני"ו וקנאותו המחודשת שאינה מבית מדרשו של אביו ז"ל, וכנודע מאין היא.
ולכן אין להם זמן להכריע בהכרעות הרי גורל, והם נאלצים להסתמך על המועצת הליטאית...
 
כבר כתבתי שאותו עסקן קטן הוא זה שמחתים רבנים ספרדים ומפיץ בציבור הספרדי, והוא זה שמחתים רבנים אשכנזים ומפיץ בציבור האשכנזי.

והסיבה היא כי כל מגזר מזדהה יותר עם הרבנים שלו (והאשכול הזה יוכיח).

אתה מסיט את הנושא לשטויות והבלים, לחינם.

הספרדים מאז ומעולם יזמו אירועי שירה בהשתתפות רבנים מפורסמים, ואין פוצה פה ומצפצף, ולכן הם לא יתרגשו מפשקוויל כזה או אחר.

אם יוצאים נגד אירועים מעורבים, מילא, זה כבר ענין אחר. וגם כאן צריך להזכיר שלפני מאות שנים באשכנז התקנות היו בנוסח "שלא ירקדו עם הנשים הנשואות שום זכר עם נקבה נשואה, מלבד בימי הפורים, אמנם עם הפנויות יוכלו לרקוד ובתנאי שיהיו הזכרים מלובשים".... או שעשו חרם "שלא ירקד אלא איש עם אשתו ואב עם בתו ואם עם בנה"...

אולי חלקם הקטן.

טבעי לחלוטין שחבר מועצת חכמי התורה יתייעץ בנושאים הרי גורל עם חבר מועצת גדולי התורה, ולא יכריע בעצמו.

זה לא הופך את המפלגה ל"בת חסות".

אמנם יש את הפגיעה האישית שההתייעצות הזו היא חד צדדית (דהיינו הרב הירש לא ילך להיוועץ ברב סאלים), אבל גדול השלום.

כאשר הגר"ע יוסף הכריע בעצמו בעד חבירה לממשלה, מטעם של "עצמאות", הוא הוביל לפילוג אדיר בציבור החרדי, רווי שנאה ומחלוקת. ובפעם הבאה כאשר עמד להיווצר משבר כזה (בגלל גיורי צה"ל), הוא התכופף ואף שלח "מכתב כניעה" אל הגרי"ש אלישיב בו הוא חוזר בו מהיתרו, ושקטה הארץ. הרב שלום כהן בגילו המתקדם עמד שעות על רגליו והתרוצץ כדי להשיג את השלום המיוחל.

הם לא נכשלו, אלא הם לא השכילו להקים ישיבות שהלכו בדרך הספרדית. וכאשר הוקמו ישיבות כאלה, היו אלה ישיבות של כפיה ונערווין, חזון עובדיה עם כפיית פסקי הגר"ע יוסף, וכסא רחמים עם כפיית נוסחאות הגר"מ מאזוז. אדם ששלח את בנו לחזו"ע הבין שהוא יחזור ג'יהאדיסט, ואדם ששלח את בנו לכסא רחמים הבין שהוא יחזור עם לעגי שפה.

גם ישיבות ה"מרביצי" נכשלו, ע"ע אור ברוך ונחלת משה.

אם היו מקימים ישיבות ספרדיות ושוכרים איש יח"צ ושיווק, זה היה קלי קלות להביא לשם את טובי הבחורים.

הצירוף של "מרביצי" לש"ס הוא בגלל שמאז ומעולם היא ייצגה את זה שעמד בראשה ותו לא, ולרוב הציבור לא היה ייצוג בתנועה. הם בחרו בה בלית ברירה, כמפלגה הספרדית היחידה, או בחרו ג'.

כאשר הגיע בן גביר והציב אלטרנטיבה נוספת כספרדי מצליח, החשש מזליגה גדל (רבים מבוחרי ש"ס הצביעו בן גביר בבחירות הקודמות) והיה צורך דחוף לגייס ל"מועצת" רבנים המייצגים קהלים נוספים.

לא הבנתי כלום,
פותח האשכול מתנה את צערו למה לא החתימו את הספרדים ג"כ,
לדעתך אין צורך להחתים אותם ?
ב"ה.
 
בבואנו לפסוק הלכה בוודאי שנתחשב בפסק הלכה של רב אשכנזי, ולא נפסול אותו בגלל השתייכותו העדתית.

אבל בבואנו לקרוא פשקווילים בלוח המודעות, בוודאי שפשקוויל בחתימת רבנים אשכנזים לא מדבר אלינו. ולכן אני משער שמנסח הפשקוויל יחתים עליו גם רבנים ספרדים כדי לעורר הזדהות.

לגופו של פשקוויל אין נפק"מ מי חתום עליו, הכל הבל הבלים.
 
בסדר, אז אל תקרא את הפאשקעוויל,
אבל למה אתה מתפוצץ עלי כ"כ ?
יש פשקויל זאת עובדה, והוא פורסם כאן זאת ג"כ עובדה,
ומישהו התלונן על כך וגם זו עובדה.
אז הגבתי לו.
אתה חושב שהתלונה מעיקרא ליכא, יאלל'ה תמשיך לסימן הבא, הב"י ארוך וגדול.
עזוב אותך משטויות.
 
הבעיה שהיא לא עצמאית ומובילה בהנהגת הרב סאלים אלא בת חסות של הרב הירש ונגררת אחר הליטאים.
עובדתית זה לא נכון, ע"ע כמה וכמה מקרים.
גדולי תורה שמתייעצים ומעריכים זה נקרא "בני חסות" / "נגררים"?
 
להיסגר אחרי ארבעים שנה עם אלפי פירות ופרי פירות לא נקרא כישלון
זה נקרא שהיא גמרה את תפקידה

אבל לפתוח ישיבה ספרדית הבן של הרב יצחק, בנשיאות אבא שלו,
ולא ע"פ הדרך של אבא שלו, וללכת להתייעץ עם הגרי"ג האשכנזי הזה איך פותחיטם ישיבה לספרדים, ואח"כ עם הגר"ב פנחסי המשוכנז הזה,
זה כישלון...
כישלון חרוץ.
 
אור ברוך זה כשלון?
אתם יודעים כמה מאות אברכים בני תורה יצאו ממנה?
וכי בגלל שנסגרה באיזהשלב, זה כשלון?
הרבה ישיבות נסגרו / ירדה רמתם אחרי תקופות מסויימות.
אם זה מצד פטירת רה"י, או דברים אחרים.
וה"ה לישיבות רבות אחרות, כגון שארית יוסף ועוד.
 
להיסגר אחרי ארבעים שנה עם אלפי פירות ופרי פירות לא נקרא כישלון
זה נקרא שהיא גמרה את תפקידה
אור ברוך זה כשלון?
אתם יודעים כמה מאות אברכים בני תורה יצאו ממנה?
וכי בגלל שנסגרה באיזהשלב, זה כשלון?
הרבה ישיבות נסגרו / ירדה רמתם אחרי תקופות מסויימות.
אם זה מצד פטירת רה"י, או דברים אחרים.
וה"ה לישיבות רבות אחרות, כגון שארית יוסף ועוד.

הדברים נכתבו בתגובה ל"כשלון" שהציג הנ"ל.
 
דהיינו הציבור הליטאי המלוכד עם גביעי הלבן והסטנדרים המושלכים אחד על השני?

הצג קובץ מצורף 17346
כמדומני שכבודו יודע את התשובה לבד (רמז: האם הציבורים היריבים האלו נשארו כציבור אחד, או הפכו לציבורים נפרדים על כל המשתמע, שכל אחד מהם מלוכד בתוך עצמו?).
 
הרב יהודה עדס לא אשכנזי
כשאני אשתכנע שהוא חתם (ידוע ומפורסם מצבו הבריאותי) אני אתחיל לדון איתך ברצינות,
וגם אז יהיה לי הרבה מה לומר
מרן רה"י שליט"א צלול במאה אחוז.
לצערנו גופו לא במצב הכי טוב, וצריך הרבה הרבה רחמי שמיים.
אבל מרן שליט"א מונח היטב בכל הנעשה.
וכל מי שאומר אחרת הוא משקר ביודעין.

אלפי בוגרי הישיבה יוכלו להעיד על מה שראו אתמול בכנס הבוגרים.
 
אם ריק הוא - מכם. הציטוט קשור ישירות לנדון דידן, דהיינו פשקוויל עם חתימות האוסר ערבי שירה נפרדים ללא טעם וללא ריח, מה שרחוק מפסק הלכה מנומק כרחוק מזרח ממערב. והגר"מ פיינשטיין כותב שהוראה ללא טעם אינה נחשבת הוראה.
הוא כותב את זה לגבי שחכם אחר יכול להתיר, לא? לא שזה לא מחייב אף אחד.
 
מצינו גם ענין 'תקנה שלא פשטה בציבור' ו'אין גוזרין גזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה'
בנידו''ד אינני יודע אם זה קשור
 
הוא כותב את זה לגבי שחכם אחר יכול להתיר, לא? לא שזה לא מחייב אף אחד.

עברית: "לא נחשב הוראה".

היחס לזה הוא לא יחס של פסק הלכה, ואם מכירים מקרוב את תעשיית הזיופים בנושא זה - על אחת כמה וכמה. וזה גם מה שכתבו הפוסקים האחרים שהבאתי.
 
מצינו גם ענין 'תקנה שלא פשטה בציבור' ו'אין גוזרין גזירה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה'
בנידו''ד אינני יודע אם זה קשור

בוודאי שזה קשור, רוב הפשקווילים הללו אינם מתקבלים על רוב הציבור.

גם בנדון דידן היו צריכים להפעיל (או לנסות להפעיל) סנקציות על זמרים כדי שמאן דהו יתייחס אליהם.
 
בוודאי שזה קשור, רוב הפשקווילים הללו אינם מתקבלים על רוב הציבור.

גם בנדון דידן היו צריכים להפעיל (או לנסות להפעיל) סנקציות על זמרים כדי שמאן דהו יתייחס אליהם.
כוונתי שאיני יודע אם בנושא זה, זה נחשב שהצבור יכול לעמוד בזה או לא
 
עברית: "לא נחשב הוראה".

היחס לזה הוא לא יחס של פסק הלכה, ואם מכירים מקרוב את תעשיית הזיופים בנושא זה - על אחת כמה וכמה. וזה גם מה שכתבו הפוסקים האחרים שהבאתי.
יש מנעד רחב בין הוראה מוחלטת לבין דעת תורה, אתה יכול להתעקש אבל כל ילד יודע את זה.
 
כמדומני שכבודו יודע את התשובה לבד (רמז: האם הציבורים היריבים האלו נשארו כציבור אחד, או הפכו לציבורים נפרדים על כל המשתמע, שכל אחד מהם מלוכד בתוך עצמו?).
"כל אחד מלוכד בתוך עצמו" אתה מתכוון על הפלג או על הפלג שבתוך הפלג או על הפלג שבתוך הפלג שבתוך הפלג?
 
ראשי תחתית