תתבונן היטב תראה שזה אותו הדבר.
גם שם אין תיקון בעצם. הכלי לא נהיה מותר אלא שעשיתי פעולה אחרת שמתירה לי את השימוש בכלי.
גם כאן לא תיקנתי את המצה אלא קילקתי אותה וגרמתי שלא תהיה ראויה לשימוש בליל הסדר וזה התיר לי את האכילה כעת.
תורת רבי אברהם יוסף שליט"א
- יוזם האשכול כהן
- תאריך התחלה
גם שם אין תיקון בעצם. הכלי לא נהיה מותר אלא שעשיתי פעולה אחרת שמתירה לי את השימוש בכלי.
גם כאן לא תיקנתי את המצה אלא קילקתי אותה וגרמתי שלא תהיה ראויה לשימוש בליל הסדר וזה התיר לי את האכילה כעת.
ישראל איפרגן
חבר
- הצטרף
- 14/1/25
- הודעות
- 33
זו לא טענה, כיון שבתיקון 'רוחני' יש מתקן, כמו טבל וטבילת כלים למ"ד.
גם האור לציון שהביא שם דן רק מדין בישול אחר אפיה.
ועכ"פ היה להם לדון גם מטעם מתקן ולכתוב את הטעם שאין בזה, וכפי שכתבתי.
ישראל איפרגן
חבר
- הצטרף
- 14/1/25
- הודעות
- 33
אה"נ, גם כאן הטעם לאסור זה משום 'מחזי'. אף אחד לא אמר שזה איסור דאוריתא, אלא דרבנן.
לא קשור 'הבו דלא להוסיף עלה'. זה סימן ששייך תיקון רוחני באוכלין. ולא על זה נאמר אין מתקן באוכלין.
ישראל איפרגן
חבר
- הצטרף
- 14/1/25
- הודעות
- 33
זה לא גזירה חדשה.
גם 'הגעלת כלים' ביו"ט אסורה מטעם מתקן, ולא מוזכר כן בגמ' אלא הראשונים כתבו כן בפשיטות.
"אני היה לי מיחם שקניתי. נתתי מתנה לאיזה פועל שעבד ממולנו בבנין, ונתן לי את זה בהשאלה לכל החיים".
נ.ב.
נעלם ממנו
משנה ברורה סימן שכג ס"ק לה
(לה) ויחזור וישאלנו - ומ"מ לאחר השבת צריך להטבילו כיון דלבסוף יהיה נשקע הכלי תחת ידו הוא כשלו כ"כ הט"ז והביא ראיה לזה.
וכ"ה בכה"ח אות נ' שם.
וא"כ אין אפשרות לתת במתנה 'לעולם'. ופתרון זה אינו מעשי בכלי חשמל אלא שחשמלאי יפרק את הכלי וירכיב מחדש והוי גמר מלאכה ע"י יהודי.
נ.ב.
נעלם ממנו
משנה ברורה סימן שכג ס"ק לה
(לה) ויחזור וישאלנו - ומ"מ לאחר השבת צריך להטבילו כיון דלבסוף יהיה נשקע הכלי תחת ידו הוא כשלו כ"כ הט"ז והביא ראיה לזה.
וכ"ה בכה"ח אות נ' שם.
וא"כ אין אפשרות לתת במתנה 'לעולם'. ופתרון זה אינו מעשי בכלי חשמל אלא שחשמלאי יפרק את הכלי וירכיב מחדש והוי גמר מלאכה ע"י יהודי.
פלוריש (אריאל)
חבר
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 50
מבואר בשו"ע (או"ח שכג,ז; יו"ד קכ,טז) שמי ששכח להטביל כלי חדש לפני שבת, רשאי לתתו
במתנה לגוי ולשאול ממנו. אמנם נחלקו האחרונים אם מותר לעשות כן רק לשבת (ט"ז) או בקביעות (רע"א),וראה עוד בכה"ח או"ח שכג,נ ובשו"ת שבט הלוי ט,קסז.
למעשה בדרכי תשובה (קכ,קיב) התיר למכור לתמיד כלים שיש קושי חריג להטבילם כגון חביות גדולות או כלי זכוכית עדינים. בהליכות עולם (חלק ז עמוד רסה) כתב שכלי חשמלי שיש חשש שיתקלקל בטבילה יכול לתת אותו במתנה לגוי ולשאול ממנו חזרה את הכלי. גם הגר"מ אליהו (בקול צופייך גליון 380) כתב עצה זו. וכ"פ במנחת אשר (ג,נה) לגבי כלי חשמל, ובפשטות כך כתב הרמ"א (יו"ד קכ,טז) בשם הב"י.
וראה במאמר המצ"ב
האם מישהו מהפוסקים הנ"ל כתב דחייה מספקת לראיית הט"ז ממשכנתא?
זה דינא דגמ' שאם השתקע ביד הגוי צריך טבילה. רוב הפוסקים אף הצריכו בברכה, כמו הפר"ח והמאמ"ר.
א"א להביא פוסקים שלא דנו ולא כתבו חילוק ברור בין הדברים ולהסתמך עליהם.
הוא אשר כתבתי.
שניהם לא דנו ולא כתבו מה זה שונה מכלי משכנתא שמבואר בגמ' ובפוסקים שצריך להטבילם אם השתקע שם הגוי.
פלוריש (אריאל)
חבר
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 50
אם הוא היה יודע שיש בזה מחלוקת ויש צד לכאן ולכאן והיה אומר שהוא פוסק כדעת המתירים למרות שיש קושיא וכו' - לחיי.
הבעיה היא שלא יודעים מכל הנ"ל.
יש פתרון יותר טוב לתת לחשמלאי. ומי שיודע מהמחלוקת הנ"ל לא עושה דברים ששנויים במחלוקת כשיש פתרון יותר טוב.
הפוסקים הנ"ל דיברו בכלים גדולים שא"א להטביל אותם, וגם לא לפרק אותם, אבל בכלי חשמל אפשר וכנ"ל.
אה"נ ועליה אני דן.
גם הרב עובדיה בהליכות עולם לא דן כלל בראיה ממשכנתא שלדעתי אין עליה תשובה, ולא ראיתי תשובה באחרונים עליה.
כל מי שלא כתב כן [השו"ג והכנה"ג] לא הזכירו כלל מראיה זו.
ולכן זו בעיה לפסוק כן.
בפרט שיש פתרון יותר טוב כמו שכתבתי.
כותל המזרחי
חבר פעיל
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 350
בכל דבר אפשר למצוא משהו שהוא לא דן. ואז להגיד הוא לא דן.
אפשר לשאול ולכאורה יש להעיר מדין משכנתא.
נעלם ממנו, לא מוכרח, לא למד, סתם אמר. זה מגוחך ביותר.
אפשר לשאול ולכאורה יש להעיר מדין משכנתא.
נעלם ממנו, לא מוכרח, לא למד, סתם אמר. זה מגוחך ביותר.
חיי עולם
חבר ותיק
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 646
כדאי לומר כן למוסרי שיעורים ברבים.
וכיון שיש הערה מדין משכנתא שכל מי שכן דן עליה הוכיח ממנה שצריך להטביל 'ואף בברכה' לדעת רוב האחרונים. ולא מצאנו אף אחד שדן בראיה זו ודחה אותה - ההלכה היא כמי שכן ראה וחייב לטבול ולא כמו מי שלא ראה, ואין זה רק בגדר 'שאלה והערה'.
ולא לחינם פסקו כן המ"ב והכה"ח.
