בענין ברכה שאינה צריכה

[בר דעה]

מהי דעת מרן רבנו בעל היביע אומר בענין "גורם" ברכה שאינה צריכה בשבת. אני זוכר שדעתו שבשבת מותר "לגרום" ברכה שא"צ להגיע למאה ברכות. כי ראיתי בספר מים חיים של הרב יוסף משאש שיצא נגד מנהג בני עדת מרוקו שאוכלים דגים לאחר הקידוש לפני המוציא והוא יצא על זה. והרב יצחק יוסף הראשל"צ שליט"א הסכים לזה. ולכאורה אם נאמר שמותר לגרום ברכה שאינה צריכה (לא ברכה שאינה צריכה ממש) יהיה מותר? מה דעתכם אשמח לדעת?

 

[אברימי]

מהי דעת מרן רבנו בעל היביע אומר בענין "גורם" ברכה שאינה צריכה בשבת. אני זוכר שדעתו שבשבת מותר "לגרום" ברכה שא"צ להגיע למאה ברכות. כי ראיתי בספר מים חיים של הרב יוסף משאש שיצא נגד מנהג בני עדת מרוקו שאוכלים דגים לאחר הקידוש לפני המוציא והוא יצא על זה. והרב יצחק יוסף הראשל"צ שליט"א הסכים לזה. ולכאורה אם נאמר שמותר לגרום ברכה שאינה צריכה (לא ברכה שאינה צריכה ממש) יהיה מותר? מה דעתכם אשמח לדעת?

גברא אגברא קא רמית?

 

[עשרה זהב]

כמדומה שמרן הגר"ד אמר בשיעור, ונכתב בספר,
שדן עם מרן אביו זיע"א בעניין מנהג המרוקאים לטעום ולעשות ברכות קודם ברכת המוציא,
כדי להרויח כמה ברכות ל-100 ברכות, ואמר שזה מנהג טוב, רק להיזהר שלא לבוא לכלל ספק ברכה אחרונה.

 

[עטרות התורה]

עיין בשו"ת יחוה דעת להדיא חלק ו סימן כו
וז"ל הק' שאלה: כשמגישים פירות בסעודות שבת ויום טוב לברך עליהם, האם מותר לכתחלה להשאירם עד לאחר ברכת המזון, כדי להרויח ברכות אחרונות שאחר הפירות, ולהשלים בכך מאה ברכות. או שמא יש לחוש לאיסור גורם לברכה אינה צריכה, וצריך לברך עליהם קודם ברכת המזון כדי שתהיה ברכת המזון פוטרתם מברכה אחרונה?
בסיכום: מותר להניח הפירות שהובאו על השלחן בסעודת שבת ויום טוב, עד לאחר ברכת המזון, כדי לברך לפניהם ולאחריהם, להשלים מנין מאה ברכות. ואין לחוש בזה לאיסור גורם ברכה שאינה צריכה. וטוב שיצווה לבני ביתו להביאם לפניו רק לאחר ברכת המזון.
ומעתה פלא על כך?
וכ"כ עוד בחזון עובדיה ברכות

 

[בר דעה]

גברא אגברא קא רמית?

אני באמת מתפלא על קושייתך, הרי כל אחד ואחד מאיתנו יודע שמורנו הראשל"צ שליט"א אינו חולק במאומה על מרן אביו זצ"ל, וגם בדברים שכתב לפני שיצא חזו"ע כשהתברר שזה לא כמו ילקו"י הוא מיד תיקן זאת. ולכן אם נאמר שדעת מרן זצ"ל שמותר לגרום ברכה שא"צ לצורך השלמת מאה ברכות, א"כ מדוע הראשל"צ שליט"א הסכים לביטול מנהג מרוקו שאין לו מקור בהלכה?

 

[אברימי]

והוא יצא על זה

איפה?

הראשל"צ שליט"א הסכים לביטול מנהג מרוקו

איפה?

 

[בר דעה]

איפה?

איפה?

הראשל"צ שליט"א בספרו מעתיקי השמועה איני זוכר עמוד הספר לא לפני. שם הוא מביא דוגמאות רבות שהרבה ממנהגי מרוקו הם שלא ע"פ חכמי הדור ואין להם יסוד.

 

[שאינו יודע לשאול]

ברכה שאינה צריכה - לצורך מאה ברכות היא מחלוקת עתיקת יומין בין השל"ה למג"א אם אפשר או אי אפשר.
כאן לא ברור שיש ברכה שאינה צריכה שהרי מרויח באותה ברכה להנצל ממחלוקות הפוסקים בכמה עניינים, כגון האם מי שסיים כבר אכילת הפת יכול לאכול מיני תבשילים בלא ברכה, וכן תבשילים של מיני דגן או אורז בלא פת בתוך הסעודה, ואפילו בפירות מבושלים כמבואר כל זה בפוסקים סימן קעז.

 

[ידידיה]

שם הוא מביא דוגמאות רבות שהרבה ממנהגי מרוקו הם שלא ע"פ חכמי הדור ואין להם יסוד.

כידוע שכל המנהגים השתנו במרוקו למנהגי האשכנזים החסידים בגלל השפעת חסידי חב"ד.

 

[שאינו יודע לשאול]

ראיתי הבוקר בספר הלכה ברורה שמביא שגם מנהג תימן כן.
ושם מבואר חידוש נוסף שלא ידעתי שאחד מיסודות המנהג איננו רק משום מאה ברכות, אלא גם מכבוד השבת, שראוי להתחיל במגדנות ומעדנים קלים לפתוח את הלב קודם שאוכלים את עיקר הסעודה, ואם זה כך, חזרו דברי הריטב"א וההלכות קטנות והשל"ה שהובא בביאור הלכה הנזכר לעיל, שכל דבר שהוא דרך בני אדם להקדימו מצד דרכי הסעודה, וכגון קינוח סעודה שיש בו חביב ומונח לפניו, אבל עיקר הסעודה הוא פחות חביב ואיננו מונח לפניו, - לא שייך בזה דין קדימה, אלא יקדים סעודה ואז קינוח שכן כך היא דרך בנ"א.
אם כן גם כאן לא שייך דין קדימה.
אלא דצ"ב רב אם שייך לקיים פתיחת הלב ומיני מגדנות שקודם סעודה בפחות מכזית.

 

[יעקבי]

כידוע שכל המנהגים השתנו במרוקו למנהגי האשכנזים החסידים בגלל השפעת חסידי חב"ד.

או דתרי מרוקו איכא.