שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 625
היכן ממוקם?
ושל איזה עדה זה?
ברכה על ההלל בראש חודש (מפוצל)
- יוזם האשכול בני ברקי
- תאריך התחלה
ושל איזה עדה זה?
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,312
אני מכיר לפחות 12 בתי כנסת (רובם מרוקאים יוצאי צרפת, חלקם טוניסאים) בבית וגן שמברכים בר''ח על הלל
מרוקאי
מרוקאי
על יד בית באייר (בתוך המבנה של ישיבת שערי רחמים)
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 625
כמדומה שהשאלה לפנ"ז היתה על מנהג תוניס.
ולכן התפלאתי.
אני רק יסכם את דעת מרן זצוק"ל בנושא.
- מי שמברך על ההלל בר"ח פשוט שזה נגד דעתו המפורשת של מרן השו"ע, ושום טצדקי וצירופים לא יועילו לכך.
- השאלה היא אם מרן השו"ע פסק כן "רק מחמת המנהג" או שכך סבר כדין כרמב"ם.
- אם השו"ע היה פוסק כן בבירור שרק מחמת המנהג לא מברכים, וודאי שהיה מותר לענות אמן אחר ברכת אשכנזי. (כמו שמצינו שמרן זצוק"ל פסק שמותר לענות אמן אחר תימני וכדו' שמברך לישב בסוכה כל פעם שנכנס אליה, כי מן הדין מותר לברך כדעת רוב ככל הפוסקים, ורק "מחמת המנהג" לא מברכים)
- ולפי הנ"ל דעת מרן זצוק"ל שהשו"ע פסק כרמב"ם מדינא. (והוסיף שכך המנהג באר"י, דהיינו שבא לאפוקי את אלה שיאמרו שיש "מנהג קדום"...)
ולפ"ז יש איסור לענות אמן.
- מי שמברך על ההלל בר"ח פשוט שזה נגד דעתו המפורשת של מרן השו"ע, ושום טצדקי וצירופים לא יועילו לכך.
- השאלה היא אם מרן השו"ע פסק כן "רק מחמת המנהג" או שכך סבר כדין כרמב"ם.
- אם השו"ע היה פוסק כן בבירור שרק מחמת המנהג לא מברכים, וודאי שהיה מותר לענות אמן אחר ברכת אשכנזי. (כמו שמצינו שמרן זצוק"ל פסק שמותר לענות אמן אחר תימני וכדו' שמברך לישב בסוכה כל פעם שנכנס אליה, כי מן הדין מותר לברך כדעת רוב ככל הפוסקים, ורק "מחמת המנהג" לא מברכים)
- ולפי הנ"ל דעת מרן זצוק"ל שהשו"ע פסק כרמב"ם מדינא. (והוסיף שכך המנהג באר"י, דהיינו שבא לאפוקי את אלה שיאמרו שיש "מנהג קדום"...)
ולפ"ז יש איסור לענות אמן.
אז זהו שלא
כי מרן הב"י להדיא "בירך על ההלל" וא"כ לא רק שלא פסק כהרמב"ם, אלא אף לעניין מעשה בירך ולא חשש לרמב"ם.
איפה?
סיכום דעת החולקים
ועל אלו אנו תמהים
ויתר על כן, בב"י נראה שמצדד להלכה לברך
והלכות חנוכה מוכח שדעתו היא לברך (אלא אם נרצה לדחוק פילא בקופא דמחטא ולומר שיש חילוק)
ולא אמר שהם טועים, ואסור להתפלל אצלם, וברכתם לבטלה
וע"כ אין מקום לאסור לענות אמן
ועל אלו אנו תמהים
מרן לא הכריע אלא רק ציין מהו המנהג
ויתר על כן, בב"י נראה שמצדד להלכה לברך
והלכות חנוכה מוכח שדעתו היא לברך (אלא אם נרצה לדחוק פילא בקופא דמחטא ולומר שיש חילוק)
כאמור, מרן לא פסק ולא הכריע, וע"כ כל א' ימשיך כמנהגו, וכדמשמע מפשטות לשונו של מרן
גם אם מרן היה מכריע שאין לברך, פשיטא שמסכים שיש דעות חולקות, והראיה שהביא אותם בשולחנו
ולא אמר שהם טועים, ואסור להתפלל אצלם, וברכתם לבטלה
וע"כ אין מקום לאסור לענות אמן
הובא לעיל
מ"מ אחזור במיוחד בשבילך
א'- הב"י הל' ראש חודש סי' תכ"ב, על דברי הטור וקורין ההלל וכו', מביא שם את המח' האם לברך על ההלל והביא גם את שיטת הרמב"ם שלא יברך.
ועל זה מסיים אחרי המחלוקות והשיטות, כיצד לנהוג, וז"ל "וכתבו הרא"ש והר"ן שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל"
ומיד הוסיף- את דברי הרב המגיד [המגיד משנה] "והרב המגיד כתב ומנהגינו שציבור מברכין עליו ויחיד אומרו בלא ברכה".
הא למדת- שאחרי שהביא את הרמב"ם שאסור לברך, על זה כתב "הלכה רופפת בידך" וסיים דאזלינן בתר המנהג.
וע"ז סיים הב"י את דברי הר' המגיד שהמנהג לברך.
ב'- בהל' חנוכה יעויין לעיל
ואחזור שנית...
מאיפה המצאת את ההמצאה הזאת שהבית יוסף בירך על ההלל!?
- הוא העתיק את לשונות הראשונים - איפה בדיוק אתה רואה שבירך על ההלל!?
כל הב"י הוא מלשונות הראשונים ולא כתב ולא הכריע שום דבר מדנפשיה בבית יוסף.
- וגילה דעתו להדיא בשו"ע כדעת הרמב"ם.
יש ויש הלכה כיש אומרים בתרא.
- מרן השו"ע רק "הוסיף" שככה המנהג.
לא נראה כלל וכלל. ויבוא המפורש בשו"ע ויגלה.
אין יותר גרוע מלעקם את השו"ע ולומר שגם לדעתו יש לברך על ההלל...
נכון שיש דעות חולקים...
אבל סוף כל סוף לדעת השו"ע זה ברכה לבטלה ואין לענות אמן... (משא"כ לענין "לישב בסוכה" שרק מחמת המנהג לא מברכים)
אין סתם העתקות
ב"י זה לא אנציקלופדיה
אחרי שהביא את המח', סיים עם הראשונים שאזלינן בתר מנהגא ושהמנהג לברך, הן הר' המגיד והן הר"ן.
מנהג ספרד היה לברך כפי שרואים בראשונים, הב"י לא היה על פלנטה אחרת אלא עשה כמנהג ספרד וכמו שהוא עצמו הביא דזה המנהג
גילה להיפך- שמנהג א"י כהרמב"ם
להוי אומר שכל העולם [כולל הוא] לא נהגו כהרמב"ם מלבד בא"י
הטענה הכי מגוכחת שראיתי עד היום...
- להמציא בכח שהשו"ע בירך על ההלל (בגלל שבבית יוסף סיים בדברי הראשונים הנ"ל) בעוד שכותב במפורש בשו"ע שמנהג ארץ ישראל לא לומר!?
- כל השומע יצחק לו...
- (אם בעבר היה צריך להמריץ ללמוד בית יוסף קודם השו"ע, היום זה נראה שצריך להמריץ ללמוד שו"ע ולא רק ב"י...)
ואז מה שבעולם לא נהגו כרמב"ם!?
בגלל זה השו"ע בא והכריע לך מה לעשות. והוסיף לך שככה המנהג באר"י.
יותר מגוחך זה לנסות ליישב בכח את מי שטען שלענות אמן זה ברכה לבטלה
מ"מ- המעיינים יחליטו מה יותר נכון
ראו את טענותיך וכן את טענותי, וכל אחד יווכח מה "יותר מגוחך"
אף אחד לא טען כזה דבר ותפסיק להמציא שטויות.
הטענה שיש איסור לענות אמן אחרי ברכה מסופקת כמו שכתב להדיא הרמב"ם.
לעניין העניית "אמן" היה אולי מקום קצת לדון.
- אבל להמציא שהב"י בירך על ההלל (שנראה לי אתה הראשון בעולם ש"חידש זאת") זה במחילה מכת"ר פשוט שטויות.
תחזור ושוב תחזור
כולם הבינו את דבריך היטב, מקווה שכך גם את דברי הבינו
[אל תדאג לאינטלגנצייה של החברים כאן, הם מספיק יכולים להכריע מה יותר מתקבל על הדעת]
והבוחר יבחר
לא זכיתי להבין את טענת מרא דאתרא דמעתה לא שייך מנהג של ספרדים ואשכנזים במקום שיש רב עיר שהוא או ספרדי או אשכנזי וזה הרי אינו ופשוט.
חוץ מזה הוא לא מרא דאתרא של סנהדריה.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,214
אם מרן היה רואה עשרות ראשונים היה חוזר בו
לא מוכרח כלל וכלל.
הרמב"ם אינה דעה יחידאה, וישנם כמה וכמה ראשונים שסוברים כוותיה. (זה שיש "יותר" ראשונים נגד הרמב"ם ודעימיה זה לא אומר שיחזור בו)
נושאים דומים:
- נעול
