זמני עמוד השחר, ציצית ותפילין, צאת הכוכבים, צאת שבת, צאת צומות, צאת שבת לרבנו תם - מחושבים לפי שעות זמניות, דבר שסותר לגמרי את המציאות ואת סוגיות הש''ס (ברכות ב:, שבת לד:, יומא כח. ועוד) ואת כל דברי הראשונים והשו''ע, שכולם מבואר להדיא בדבריהם, שראיית הכוכבים/האור היא שקובעת בתחומי הלילה והיום, ולמעשה זה פסוק מפורש בתורה ''ויקרא א-להים לאור יום ולחושך קרא לילה''
מלבד זאת שעשרות פוסקים נקטו להדיא כשיטת המעלות: ונציג חלק מהשמות: מנחת כהן. מהר''י פראג'י. הגר''א. שלחן ערוך הרב. חתם סופר. כף החיים. הגרי''מ טיקוצ'ינסקי זצ''ל. אור לציון (ח''ד בתשובה על זמן מוצאי י''הכ, אמנם במקו''א משמע דדעתו ללכת לפי שעות זמניות בזמני הנשף, אך יש כמה הוכחות שאילו ידע משיטת המעללות בוודאי היה פוסק כמותה) ופוסקי דורנו: הראשל''צ ר' דוד יוסף שליט''א, הגר''מ מזוז שליט''א, הגרי''ש אליישיב זצ''ל, הגרי'ח סופר שליט''א הגר''י הלל שליט''א, הרב זילבר זצ''ל, ועוד ועוד
אין לתמוה כלל על מה שכתוב (לכאו') בפיה''מ להרמב''ם בריש ברכות שעמוד השחר מתחשב לפי שעות זמניות, כיון שמבואר מדבריו בהמשך להדיא כשיטת המעלות, דהיינו שכמות האור קובעת, אלא כוונת הרמב''ם לשעות זמניות ע''פ מעלות בהכרח, ויש הרבה שתיקנו את הגירסא בפיה''מ להרמב''ם ל''שעות ההשויה''
לגבי המנחת כהן, שכתב שזמן צאת הכוכבים הוא 72 דק' זמניות, הרי כמבואר בדבריו שם, הוא טעה במציאות כמה וכמה פעמים ואכמ''ל, ולכן אין משם ראיה.
זמן עמוד השחר - רק לפי 72 דקות:
אף שכך נראית דעת מרן, מ''מ למה להעלים את דעת יותר מ-10 ראשונים ועוד רבים מן האחרונים שסוברים שזמן עמוד השחר הוא 90 דק' לפני הנץ, ובפרט שגם בדעת מרן גופיה יש מקום לדון. וגם למעשה זמן זה יכול להיות שימושי, כמו שפסק הר' עובדיה בעצמו בשו''ת יחו''ד שלפועלים ניתן להקל להתחיל להתפלל לפי זמן זה
זמן ציצית ותפילין - 66 דקות לפני הנץ:
נגד רוב ככל הפוסקים, חוץ מהפרי מגדים, שגם הוא הסתפק האם לסמוך ע''ז למעשה, וגם הרב עובדיה מיקל בזה רק בשעת הדחק גמור, וגם נגד המציאות והמנהג הקדום.
פלג המנחה:
אינו כשום שיטה. לא גר''א ולא מג''א, לא גאונים ולא ר''ת. והכל בגלל דקדוק עניות בדברי השלחן ערוך, שכבר במשנ''ב (סימן רל'ג) שולל מכל וכל את הטעות הזאת. נגד מה שהגרע''י בעצמו, פסק בהליכו''ע פר' ויקהל.
הדלקת נרות - 20 דק' לפני השקיעה:
אמנם כך נהגו הספרדים בדורות אחרונים, אבל יש לדעת שלפני שהומצאו הלוחות והשעונים היו מקבלים שבת בירושלים לפחות 35 דק' לפני השקיעה, כמבואר בגמ' שבת קיח: וא"ר יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי, ומכאן סמך גדול למנהג להדליק 40 דק' לפני השקיעה בירושלים, וזה לא 'סתם המצאה' של הרב טיקוצ'ינסקי
צאת הכוכבים - 13.5 דק' אחרי השקיעה:
הוא נגד המציאות, ורוב האחרונים, אבל בהלחט כך היתה דעת הגרע''י זצ''ל, ולכן אין לנו כ''כ מה להעיר על זה, מלבד שמחשבים זמן זה בדק' זמניות ולא במעלות, לא מצינו מי מהאחרונים שיסמוך על 13.5 דק' לקולא, חוץ מהגרע''י, שגם הוא החמיר לענין מילה ב20 דק'
צאת שבת - 30 דק' אחרי השקיעה:
נגד המנהג הקדום להמתין לפחות 36 דק'. והרי אין מה להפסיד מזה?? הרי כמו שבע''ש מוסיפים 20 דק', מה הבעיה להוסיף 20 דק' במוצ''ש? למה חייבים להקדים את צאת השבת של הגאונים יותר משאר הלוחות?? והרי דעת הגרע''י זצ''ל שאפי' 20 דק' אחרי השקיעה אפשר להקל בדיעבד, למה לא כתבו 20 דק'?? כי אם היו כותבים 20 דק' אחרי השקיעה, גדו''י היו יוצאים בחרב וחנית נגד הלוח... ויעיין עוד בשו''ת אור לציון ח''ד פרק כ תשובה ב', בהערות למטה