תרומה לעזרא

איזה לוח שנה הכי מדויק לפי מנהג הספרדים?

  • יוזם הנושא יוזם הנושא מרן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
עוד יש לציין, ש-20 דק' אחר השקיעה בהרים, בירושלים = 25 דקות במישור. א''כ מה שנהגו להתפלל ערבית בירושלים 20 דק' אחר השקיעה, למעשה הוא 25 דק' אחר השקיעה המישורית, שהיא הקובעת לענין 'חשכה'
או לחילופין, מי שמתפלל ערבית 20 דק' אחר השקיעה במישור, בירושלים ובהרים יכול להקל ב-15 דק' בלבד

עוד יש לישב (אולי בדוחק) את השיטה שצאה''כ הוא קרוב לחצי שעה אחרי השקיעה, כי שמא השיעור של ג' רבעי מיל שהוא כ-13.5 דק' וי''א דהוא 17 דק' נאמר מהשקיעה הנראית בהרים הגבוהים, ובהרים הגבוהים [1500 מטר ויותר] השמש נראית עד כ-9-10 דק' מהשקיעה המישורית, ונוסיף 17 דקות של בין השמשות, הרי שהגענו ל25-28 דק' וזה מסתדר עם המציאות ועם דברי גדולי הפוסקים. לכאו' יש סיעתא גדולה לפירוש זה מדברי התוספות רי''ד בשבת לה., אבל ק''ק כי שם התורי''ד אזיל אליבא דר''ת, וקצת צ''ע. (גם קצת צ''ע על שלא מצאנו מקור בגמ' ובראשונים ואחרונים ששיעור ביה''ש משתנה לפי הגובה ובעמק מתארך יותר, אבל מ''מ יש לומר שזמן השקיעה בעמק הוא אחר שנעלמה השמש מענינו זמן מה, ויש קצת סמך וראיה לשיטה זו מהרבה פוסקים וגם מדברי בעל שלחן ערוך הרב בסידור ועוד )
 
וזה אינו. בשו''ת יחוה דעת ח''ז סימן נו, הביא הגרע''י זצ''ל בשם הזבחי צדק שבין השמשות הוא כ''ז דקות

מיהרת להגיב בלי לקרוא, גם הגר"ש משאש כתב בשמו עשרים דקות אחר קריאת המגרב שהיא 7 דק' אחר השקיעה, דהיינו 27 דק'.
 
מיהרת להגיב בלי לקרוא, גם הגר"ש משאש כתב בשמו עשרים דקות אחר קריאת המגרב שהיא 7 דק' אחר השקיעה, דהיינו 27 דק'.
שוב חזרתי וקראתי תשובת הרב משש במלואה, ואכן כדבריך, אלא שלוח אור החיים כתב שצאת השבת זה 30 דק', וצה''כ 13.5 דק', והרב משש שם בתשובה הוכיח את שיטת הגאונים לאפוקי ר''ת, למרות שמסקנתו בתשובה שם דדי ב20 דק', כהרב עובדיה, ודלא כהרבה פוסקים

קריאת המג'רב היא 10 דק' אחר השקיעה המישורית, כמבואר בשו''ת רב פעלים, שהם 7 דק' אחר השקיעה בהר, כך שלמעשה צאת הכוכבים הרגיל, לא לצאת השבת - הוא 30 דק' אחרי השקיעה, וזה תואם את מנהג רוב קהילות חישראל בגולה שחישבו לפי 7-8 מעלות, שזה 30-35 דק' אחר השקיעה באופק בבל וירושלים
 
לעיל כתבת שהמנהג הקדום הוא 36 דק':
לענין צאת שבת - 36 דק' משום תוספת שבת
ביום חול, לזמן ק''ש סיום צומות ועוד - 27-30 דק'
דלא כהרב עובדיה והרב משש שפסקו שהזמן הוא 14 דק' בלבד אפי' לקולא, אפי' בדאורייתא לק''ש, ורק לענין חילול שבת הגרע"י חושש לשיטת הרמב''ם שהוא 18 דק' אחרי השקיעה
 
נערך לאחרונה:
אולי, אבל אני התייחסתי למנהג הקדום שכתבת עליו, ולזה הבאתי ראיה.
מעניין שבכל קהילות ישראל נהגו לחשב את הזמן ב7 מעלות מתחת לאופק [השווה ל30.5 דק' אחר השקיעה המישורית בא''י בזמן שהימים והלילות שווים]
כך נהגו ר''נ והחתם סופר בהונגריה
כך נהג המנחת כהן בהולנד
כך נהג הבן איש חי בבבל
כך נהג הרב טיקוצי'נסקי והכף החיים בירושלים
כך נהג ר' חיים פלאגי בטורכיה
כך נהגו בתימן לאחר את הזמן יותר מ-20 דק' מהשקיעה, ואף שנהגו כהרמב''ם (כמדומה שכך כתב הרב רצאבי, אמצא מקור בלנ''ד)
כך נהגו בצרפת בדורות האחרונים
כך נהגו בגרמניה לפני השואה (נמצא בלוחות שנה דאז)
כך פסק החזון איש בארץ ישראל, והוא ע''פ הזמן שנהגו בליטא לכאו'
יש מקום לומר שכך נהגו גם לפחות בחלק מערי מרוקו (אינני נכנס לויכוח עם הר' משש על מנהגי מרוקו, כי בוודאי שהוא יודע ע''ז קצת קצת יותר ממני... רק אביא ציטוטים שאפשר לפרשם כך)
כך נהגו בהרבה חסידויות בפולין רוסיא ועוד
כך נהגו בארצות הברית, לפני שהגיעו לשם סאטמר והנהיגו את שיטת ר''ת לחומרא...
כך נהגו חכמי הספרדים בירושלים, חכמי פורת יוסף, כהגר''ע עטיה והגר''י צדקה וגרב''צ אבא שאול ועוד, שכידוע היו מאוד 'שמרניים' במנהג אבותיהם
כך הוא בלוחות ר' ניסים כצ'ורי
כך נהגו בליטא בזמן המשנ''ב
ועוד ועוד
ויש לציין שחלק מהקהילות הנ''ל נהגו כר''ת וחלק מהקהילות הנ''ל נהגו כמו הגאונים, הזמן שווה ברוב התפוצות, ומן הסתם זה היה המנהג הקדום בכל הקהילות מזמן הגלות
 
נערך לאחרונה:
"תגלית: האם במרוקו נהגו ע''פ רבנו תם??"
אשמח להתייחסות הרב @משיב כהלכה
(הציטוטים אינם שלי, אלא מקונטרס בין השמשות של ר' יעקב ליעזר מאנטוורפן )
 

קבצים מצורפים

נערך לאחרונה:
בגדול, לא נשמע לי הגיוני שנהגו במרוקו כר''ת לגמרי לפי 72 דק' - כי בפועל לא מצינו כזאת, וגם כולם יודעים ןמעידים שנהגו במרוקו לפי הגאונים, אלא מסתבר שמי שכתב שנהגו לפי ר"ת התכוין לומר שנהגו את ר''ת ע''פ המנחת כהן, שזה כמו שילוב בין שיטת הגאונים לשיטת רבנו תם, יוצא בערך: שתחילת בין השמשות הוא בערך 15 דק' אחר השקיעה, וסיום בין השמשות - צאת הכוכבים, 30 דק' אחר השקיעה בערך (אופק מרוקו כמה זהה לאופק א''י) וזה תואם את מנהג שאר קהילות ישראל כמו שהבאתי, וזמן צאת הכוכבים כמעט לזה של הגאונים, למרות שק"ק על שיטה זו מסוגיות הש"ס - כשיטה זו נהגו רוב ככל הקהילות בעם ישראל מקדמא דנא
 
נערך לאחרונה:
מה שנהגו במרוקו הוא מה שהעיד מרן הגר"ש משאש, שהיה גדול רבני מרוקו בדור האחרון - עשרים דק' אחר השקיעה, ותו לא. והמביא עדויות אחרות, הם לא משקפות את המנהג במרוקו.

לדוגמא, מה שציטט משו"ת ישמח לבב ושו"ת נתן דוד, שניהם מהעיר צפרו, ודתיהם שונות מכל עם (באווירת חג הפורים), ומנהגם לא מייצג כלל את המנהג הרווח במרוקו.

ומה שציטט משו"ת תועפות ראם, רק מוכיח עד כמה אין לסמוך על בעלי פשקווילים כהנ"ל ויש לבדוק כל דבר במקורו, כי השמיט תחילת דבריו שמהם מוכח שאינו אלא מעתיק לשון השו"ע, וזה לשונו:

"דע ידידי דהנה כל דברי שכתבתי בספר פעמוני זהב הם בנויים על פסק השו"ע (או"ח סי' רס"א ס"ב) דשם פסק לענין תוספת מחול על הקדש ועל זה כתב דמתחילת השקיעה עד סופה הוא שלשה מלין ורביע שהם שמונה וחמשים דקים וחצי, ואחר זמן זה מתחיל בין השמשות שהוא שלשה רבעי מיל שהם שלשה עשר דקים וחצי דהוי בין הכל מתחילת השקיעה עד סוף בין השמשות ארבעה מלין שהם שנים ושבעים דקים שהם שעה וחומש שעה, יעויין שם בפסק השו"ע ובמפרשיו חשבון זה שפסק מר"ן".

בהמשך כתב שגם ע"פ פסק השו"ע אין לסמוך על זה למול בשבת, שיתכן שלא כתב זה אלא בדרך חומרא לגבי יציאת שבת, "דהנה ידוע דרבו הדעות בזמן בין השמשות, עיין עליהם, מחלוקת ר"ת והחולקים עליו, עיין בב"י ובספרי האחרונים".

ובוודאי שאין כאן שום עדות על מנהג מרוקו.
 
מה שנהגו במרוקו הוא מה שהעיד מרן הגר"ש משאש, שהיה גדול רבני מרוקו בדור האחרון - עשרים דק' אחר השקיעה, ותו לא. והמביא עדויות אחרות, הם לא משקפות את המנהג במרוקו.

לדוגמא, מה שציטט משו"ת ישמח לבב ושו"ת נתן דוד, שניהם מהעיר צפרו, ודתיהם שונות מכל עם (באווירת חג הפורים), ומנהגם לא מייצג כלל את המנהג הרווח במרוקו.

ומה שציטט משו"ת תועפות ראם, רק מוכיח עד כמה אין לסמוך על בעלי פשקווילים כהנ"ל ויש לבדוק כל דבר במקורו, כי השמיט תחילת דבריו שמהם מוכח שאינו אלא מעתיק לשון השו"ע, וזה לשונו:

"דע ידידי דהנה כל דברי שכתבתי בספר פעמוני זהב הם בנויים על פסק השו"ע (או"ח סי' רס"א ס"ב) דשם פסק לענין תוספת מחול על הקדש ועל זה כתב דמתחילת השקיעה עד סופה הוא שלשה מלין ורביע שהם שמונה וחמשים דקים וחצי, ואחר זמן זה מתחיל בין השמשות שהוא שלשה רבעי מיל שהם שלשה עשר דקים וחצי דהוי בין הכל מתחילת השקיעה עד סוף בין השמשות ארבעה מלין שהם שנים ושבעים דקים שהם שעה וחומש שעה, יעויין שם בפסק השו"ע ובמפרשיו חשבון זה שפסק מר"ן".

בהמשך כתב שגם ע"פ פסק השו"ע אין לסמוך על זה למול בשבת, שיתכן שלא כתב זה אלא בדרך חומרא לגבי יציאת שבת, "דהנה ידוע דרבו הדעות בזמן בין השמשות, עיין עליהם, מחלוקת ר"ת והחולקים עליו, עיין בב"י ובספרי האחרונים".

ובוודאי שאין כאן שום עדות על מנהג מרוקו.
ישר כח, בדקתי שו"ת תועפות ראם במקור וכדברי ממש מצאתי
 
ראשי תחתית