אבל בגמ' כתוב "טעם" (אולי תטעם ותגיד לנו ?
).עכ"פ, ככל והריח עונה לסימן, הרי ששניהם הוחזקו בסימן זה בשווה.
איזה זן אתרוג עדיף ''מרוקאי'' או ''תימני''?
- יוזם האשכול תורה אמת כתיב בה
- תאריך התחלה
- מומלץ
אבל בגמ' כתוב "טעם" (אולי תטעם ותגיד לנו ?
).עכ"פ, ככל והריח עונה לסימן, הרי ששניהם הוחזקו בסימן זה בשווה.
זה ברור שאם יש ריח בעץ אז יש בו גם טעם
זה עץ וזה לא אמור להיות ראוי לאכילה, אבל ברור שאם יוצא ממנו ריח, אז אם תמצוץ אותו יהא לך גם טעם
עכ"פ בשבילך אשתדל לבדוק אחרי סוכות (תשלח תזכורת)
הרב @משיב כהלכה כתבת לגבי אתרוגי בנדיקט שלהבנתך (כך נשמע בכל אופן) הם הם הטובים ביותר במרוקאים.
יעויין כאן וקצ"ב.
tora-forum.co.il
יעויין כאן וקצ"ב.
אתרוגי בנדיקט זן חזון איש בגידול מרוקאי.
בשנת השמיטה אתרוגי בנדיקט גידלו במרוקו אתרוגים מזן חזון איש כדי להמנע מבעיית השמיטה - בפיקוח בד"ץ שארית ישראל השנה הם גם כן מכרו אתרוגים כאלו באמרם שזהו מאותו זן חזון איש שגודל במרוקו בשנת השמיטה למישהו יש מושג על זה? יש להם הכשר על זה? [בתעודת הכשר שיש על קופסת האתרוג לא מוזכר ייחוסו של האתרוג...
tora-forum.co.il
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,914
לא הבנתי מה רצית להוכיח משם.
ראיתי האידנא בספר לב נאמן, שמרן הנאמ"ן זיע"א מספר שבחו"ל הם היו לוקחים אתרוגים ממרוקו.
ושאביו הגה"ק זצוק"ל היה מורה לא לקחת אתרוגי א"י מחמת תשובת מהרש"א הנודעת.
למיטב ידיעתי הוא היה חריג בזה, ולזה כוונתו שהרב היה שונה מכולם ומקפיד על מרוקו.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,790
מקור מדוייק יש? או מעשייה?
צודק!!!
עכשיו אני רואה שו"ת איש מצליח (או"ח סי' מה), שואל ונשאל (סי' קפד), שמחת כהן (סי' קפד), שהיו מביאים אתרוגים מערי המערב (ועיר גפצה).
אל תשכחו
שטוניס היא גובלת עם מרוקו
ורוב מנהגיהם [ומאכליהם] דומים, והויכוחים ביניהם ידועים מי המקור ומי החיקוי
כך שאין סבה שיקחו מא"י הרחוקה אם יש להם בסמוך
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 3,914
קשה לי להאמין שיש ויכוח על זה.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,790
אכן המסורת הייתה ברורה בכל צפון אפריקא כולה שאתרוגי מרוקו רק מהם לוקחים. כך אמרו לי [השבוע הזה] ת''ח חשובים שגדלו בטוניס בעצמם.
עוד טענו שלא היה מצוי כלל אתרוג ירוק שמצהיבים אותו הוא היה צהוב בחג. וכן לא היה בנמצא אתרוג בלי פיטם שמוצע למכירה.
מ''מ לענ''ד ברור הוא כמוש''כ החת''ס, והבא''ח שהכל תלוי במסורת, ויש כמה זנים, כל זן שיש לו מסורת מובהקת של קהילה גדולה של יראים ושלמים ועמם ת''ח, אתרוגם כשר, וא''צ לבא זה ולפסול לולבו של זה.
האם מסורת של קהילה מסויימת מכשירה לאחרים, זה דיון לגבי עופות, להלכה נראה שרוה''פ נוקטים שכן.
כמובן לאחר מכן הכל ענין של "הדר"
כזכור לי שבשותי"ם שהזכרתי, מובא שהיתה להם התנגדות לאתרוגי א"י
תלוי מה אתה, מרוקאי או תוניסאי.
לא עיינתי בכל, אבל כן עיינתי בשו"ת איש מצליח שציינת
ואיפכא- נראה שמדבר על אתרוגי א"י כאתרוגי מרוקו , דהנידון שם לגבי הפיטם, אם נחסר בו, האם זה נחשב לבשר האתרוג או לעץ.
ולא זו בלבד אלא שהשואל שם כתב שמלפני 50 שנה [מהשאלה] הביאו לכל בתי כנסיות בג'רבא אתרוגים מא"י , והיה אתרוג שנטילה הפיטם והכשירו, וכו'
כך שמכל הדו שיח שם, נראה איפכא, התמשו גם באתרוגי א"י
עתה אני רואה, שבסוף התשובה ההיא הביא המגיה מדברי הזכרי כהונה דיש להחמיר בניטל הפיטם וכ"ש באתרוגי א"י.
ועיני הטעתני.
נראה לי שהתבלבלת עם אלג'יריה
אכן מנהגי מרוקו ואלג'יריה דומים למדי, ושתי המדינות סמוכות (ופעם לא היו מדינות נפרדות), וגם מבחינה פוליטית לא היה מתח ביניהם פעם כפי שיש היום.
אבל תונס רחוקה ממרוקו (הרי אלג'יריה מפרידה ביניהם), ומנהגי תונס קרובים יותר לשל מצרים (מספיק לשמוע את לחן קריאת התורה שלהם כדי להבין, ומי שעדיין לא הבין, שיוסיף את כל לחניהם, מנהגיהם, ויבין).
תוניסיה נמצאת באמצע בין – מצד מערב – אלג'יריה ומרוקו לבין –מצד מזרח – לוב ומצרים. ולכן כשם שהיו יכולים להביא אתרוגים ממרוקו, כך יכלו להביא ממצרים, שהרי כבר התברר שהיו שם אתרוגים. וגם מצרים קרובה לא״י, כך שגם ייתכן שהביאו מא״י.
בכל אופן, לא נתברר מה היא 'פיריפיל" שנזכרה בתשובת שמחת כהן, וזה יכול להיות מפתח להבין את העניין.
עכשיו עלה לי רעיון: אם היתה טעות העתקה בין פ לבין ט, אולי כוונת השמחת כהן לטריפולי? (אמנם ידוע ששמה הערבי "תראבלס", אבל אולי השלטונות האירופאים עשו את שלהם כבר אז). האם היו בטריפולי אתרוגים?
