דברי המשנ"ב בענין הטעם שנוהגים הציבור לקרוא ארבעה פסוקים של גאולה בקול רם.
בסימן תרפ"ט ס"ק טז כתב בשם הלבוש שהוא ע"מ לעורר הקטנים שלא יישנו.
ובסימן תר"צ ס"ק נח כתב (כפל) דהטעם משום שמחה.
דברי המשנ"ב בענין הטעם שנוהגים הציבור לקרוא ארבעה פסוקים של גאולה בקול רם.
בסימן תרפ"ט ס"ק טז כתב בשם הלבוש שהוא ע"מ לעורר הקטנים שלא יישנו.
ובסימן תר"צ ס"ק נח כתב (כפל) דהטעם משום שמחה.
דברי המשנ"ב בענין הטעם שנוהגים הציבור לקרוא ארבעה פסוקים של גאולה בקול רם.
בסימן תרפ"ט ס"ק טז כתב בשם הלבוש שהוא ע"מ לעורר הקטנים שלא יישנו.
ובסימן תר"צ ס"ק נח כתב (כפל) דהטעם משום שמחה.
ושו"ר שהרמ"א בדרכי משה בסימן תר"צ כללם יחד כאחד, וז"ל שם (סק"ד): ונהגו הקהל לומר פסוקים אלו בקול רם איש יהודי וגו' ומרדכי יצא וגו' ליהודים היתה אורה וגו' כי מרדכי היהודי וגו'. ואין זה אלא מנהג שמחה בעלמא שנהגו לשמח התיקות ולזרזם כדי שיתנו דעתן מתוך כך לשמוע קריאת המגילה ויש מקומות שלא נהגו מנהג זה עכ"ל. ומבואר שהוא טעם אחד לשמח התינוקות ולעוררם שיתנו לב לקריאה.
ונראה לומר דגם המשנ"ב ס"ל דחד טעמא הוא, ומ"ש בסימן תרפ"'ט שהוא לעורר הקטנים, כוונתו דיש בזה סיוע למ"ש מרן שם, שהמנהג להביא הקטנים לשמוע המגילה. דעיקר המנהג הנ"ל נתקן בעבורם. ועכ"פ הדבר שמעוררם הוא השמחה שיש בקריאתם ע"י הציבור, וזהו מה מ"ש בסימן תר"צ, דנוהגים לקרותם בקול רם משום שמחה.
