משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א

[מתוק מדבש]

ראה למשל כאן, שמרן הגרע"י לא מתיחס לזה, והבן מאוד, כי מעולם לא כתב מזה ורק בנו חידש זאת

 

[אור תורה]

ראה למשל כאן, שמרן הגרע"י לא מתיחס לזה, והבן מאוד, כי מעולם לא כתב מזה ורק בנו המציא זאת

ראה כמה אתה מתעקש לומר שבנו המציא זאת .

גם אחרי שהוכחנו לך כי כל בניו של מרן הביאו נוסח זה בסידורים שהוציאו לאור, סידור 'יחוה דעת' וסידור 'חזון יעקב'. גם בסידור 'אמרי פי' שיצא לפני סידור חזון עובדיה כתב נוסח זה ע"פ הוראת מרן זצ"ל. גם בבית מדרשו של מרן אמרו נוסח זה, ובודאי שגם מרן אמר נוסח זה, כי לא יעשו היפך דעתו בבית מדרשו.

אז הנה מצאת בהסכמת מרן לסידור עוד יוסף חי שלא ציין נוסח זה, אז זה ראיה שמרן לא ס"ל נוסח זה ובנו המציא...
זה ראיה? מרן הביא נושאים שיש בהם ענין הלכתי וגם נוסחאות שמובא במקורות בירושלמי ובראשונים, שבודאי יש לומר נוסחאות אלו היותר מדוקדקות לדעתו, משא"כ 'וציפינו' שלא מעכב כ"כ אם לא יאמרו.

(לענ"ד נוסח הסכמה זו ובפרט ההערות למטה, אינם מנוסחות ע"י מרן זצ"ל, שכידוע פעמים רבות בלשכה היו כותבים את נוסח ההסכמה ומרן היה עובר עליה וחותם, אם מרן היה כותב את הערות היה כותב מקצת המקורות שהביא ביבי"א. ודו"ק היטב)

 

[אור תורה]

וכן היה הנוסח בבית הכנסת של הגרע"י אצל כל הש"צ שהיו שם. הרב גולן אלוף והרב בן יהוידע ועוד, כידוע

כדאי לברר אצל הרבנים הנז' לשמוע מהם אם כך היה הנוסח של מרן זצ"ל, ואולי הם שמעו את מרן יורד לפני התיבה, ושמעו מפיו איך הנוסח שלו, ובזה ידעו כולם אם ממרן זצ"ל בא נוסח זה או לא.

 

[תפארת]

צ"ע אם הראש"ל הרב יצחק הוא שהמציא את הנוסח, כי הסידור חזון עובדיה במקורו איננו שלו.

בן אחיו של הרב עובדיה, אברך בשם הרב אברהם עובדיה שמתגורר ברמת שלמה, הגה רעיון להוציא לאור סידור ע"פ פסקי הרב עובדיה. זה היה לפני עשרות שנים, היה אז רק סידור תפילת ישרים, גם "אור ודרך" עדיין לא יצא לאור.

הוא ישב עם הרב עובדיה כל יום שישי על הסידור, לשפר ולהגיה.

כאשר רצה להוציאו לאור, וביקש הסכמה, אמר לו הרב עובדיה שיתנו לבנו הרב דוד יוסף שיעבור עליו סופית.

לאחר מכן כשהגיע לרב עובדיה, ביקש ממנו הרב עובדיה לתת לרב דוד להוציא את הסידור, כי הוא רצה לעשות זאת מימים ימימה, וכואב לו שמישהו אחר לקח לו את הרעיון.

הרב עובדיה הפציר בו לוותר והוא לבסוף וויתר. בכל זאת, הרב עובדיה מבקש.

לאחר מכן חלתה בתו של הרב דוד במחלה הנוראה. הוא קישר זאת לסידור הגזול, אבל לא החזירו לבעליו אלא חיפש ומצא מי מהמשפחה מוכן לקחתו על עצמו - ונתנו לרב יצחק יוסף שיוציאו לאור.

הרב יצחק יוסף שידע היטב מי בעליו של הסידור, לקח אותו והוציאו על שמו כמהדיר הסידור. במהדורה הראשונה עוד הופיע קרדיט זניח בהקדמה לרב אברהם עובדיה, שערך וסידר (כביכול רק עזר בהוצאת הסידור...) ובמהדורות שלאחר מכן גם זה נמחק, ללא שום זכר לבעליו האמיתי של הסידור.

(כל מה שכתבתי ידוע היטב במשפחת יוסף המורחבת, אבל הרב אברהם עובדיה הנ"ל זהיר מאוד בכבודו של הרב יצחק יוסף ואינו מעוניין לדבר על כך בגלל מדותיו הנאצלות).

אתה סותר את עצמך שבתחילה אתה כותב שכביכול הגר"י לא ערך את הסידור ולכך הנוסח 'קיונו וציפינו' לא ממנו, אלא מהעורך, (וא"כ אין לתמוה עליו) אלא שלבסוף אתה כותב שהגר"י הוציא את הסידור, א"כ הוא כן היה יכול להכניס את הנוסח. אלא שהמטרה שלך להכניס כאן בפורום התורני את הרכילות ולשה"ר שלך. ואת זה כן הצלחת.

אז אגלה לך סוד שכל מה שכתבת אינו מדוייק בעליל, ואין לי רצון וצורך להשיב לך.

 

[משיב כהלכה]

זה ענין ציבורי שהציבור צריך לדעת, זה לא לשון הרע משפחתי. והיות והיה בו נפק"מ לאשכול, כתבתי אותו.

כמובן שאם אתה חסיד של הרב יצחק, זה יהיה צורם לך, אבל אלה העובדות ותצטרך להתמודד עמן.

העובדות הן מכלי ראשון, ולא יועיל לך להציג עצמך כאדם שיודע ולא רוצה לדבר. זה בדיוק מהלך הדברים ונרשם מפיו של המעיד.

 

[משיב כהלכה]

אתה סותר את עצמך שבתחילה אתה כותב שכביכול הגר"י לא ערך את הסידור ולכך הנוסח 'קיונו וציפינו' לא ממנו, אלא מהעורך, (וא"כ אין לתמוה עליו) אלא שלבסוף אתה כותב שהגר"י הוציא את הסידור, א"כ הוא כן היה יכול להכניס את הנוסח

לא הבנתי את הסתירה, הסידור היה ערוך ומוכן והרב יצחק הוציאו לאור. ספק אם עבר על כל פרט ופרט.

 

[תפארת]

יש לי כמה ראיות שהגר"י עבר על הסידור, ואני מכיר אברך שישב איתו על הסידור ואין כאן מקום להאריך זה, ואף אני יודע מי עשה את הטעמים בכתב ידו בקריאת התורה של שני וחמישי, ולא אאריך.

 

[משיב כהלכה]

כפי שתיארתי לעצמי, אין לך שמץ של מושג על הסיפור הזה.

אין שום סתירה בין מה שכתבת לבין מה שכתבתי, בין אם הוא עבר על הסידור, ובין אם מאן דהו עשה טעמים לקריאה של שני וחמישי.

 

[תפארת]

כפי שתיארתי לעצמי, אין לך שמץ של מושג על הסיפור הזה.

אין שום סתירה בין מה שכתבת לבין מה שכתבתי, בין אם הוא עבר על הסידור, ובין אם מאן דהו עשה טעמים לקריאה של שני וחמישי.

אני חוזר וכותב, אתה לא מונח בפרטים, ואתה רומז או כותב שהרב יצחק גזל את הסידור.

 

[מתוק מדבש]

אני חוזר וכותב, אתה לא מונח בפרטים, ואתה רומז או כותב שהרב יצחק גזל את הסידור

אכן זה חמור מאוד.
אבל לא פחות חמור מזה לומר שמרן הגרע"י זיע"א שכל ימיו החדיר הלכה במקורותיה, "שינה" ו"שיבש" את הסידור שנהגו בו מאות שנים, רק בגלל הגהה של הגר"ח פאלגי', ועוד צעק שנים שלא שינה ורק החזיר המנהג הקדום.
כלומר הוא לא דובר אמת? זה לא פחות חמור.
וע"כ כדאמרן, שמרן הגרע"י היה תנא דווקנא, ואם לא כתב בספריו לומר "וציפינו" אז זה יותר מברור במאת האחוזים שהוא לא אחז כך.
ובפרט שכבר הבאתי לעיל עדויות שלא היה אומר כך. וזה לא קשור אליו.
ודי בהערה זו לכל העקשנים.
ואם בכל זאת רוצים להתעקש, כדאי שיסבירו איך עמוד התורה וההוראה שינה גירסה בסידור שאין לה מקור בכל הראשונים והאחרונים והאריז"ל, בגלל הגהה של הגרח"פ.
כל עוד לא תסבירו, עדיף שלא להעליל עליו עלילות אלו. בבחינת הרוצה ליחנק וכו'.
וכסאו של מרן זיע"א נקי.

 

[תפארת]

וע"כ כדאמרן, שמרן הגרע"י היה תנא דווקנא, ואם לא כתב בספריו לומר "וציפינו" אז זה יותר מברור במאת האחוזים שהוא לא אחז כך.
ובפרט שכבר הבאתי לעיל עדןיות שלא היה אומר כך. וזה לא קשור אליו.

ברוך ה' תלמידיו של מרן זצ"ל חיים וקיימים, אפשר לשאול את בנו רבי משה שליט"א שלא זזה ידו מתוך ידו עד סוף ימיו והתפלל עמו וכן נכדיו והמתפללים בבית מדרשו.
אני אישית התפללתי פעמים רבות ביחוה דעת ובבית מדרשו וכך היה הנוסח. קיוינו וציפינו כל היום.
חבל להתעקש ולהתווכח על דברים ברורים.

 

[אבן ירושלמית]

למה אתה כותב שהילקו"י חידש נוסחאות מדעתו. כאשר ידוע לכל, שהכל מאביו מרן זצ"ל וכמבואר ביבי"א חלק ח סימן יא שלכל נוסח הביא מקורות.

תציין לי נוסח א' שכתב בילקו"י מדעתו ולא מדעת

ברוך ה' תלמידיו של מרן זצ"ל חיים וקיימים, אפשר לשאול את בנו רבי משה שליט"א שלא זזה ידו מתוך ידו עד סוף ימיו והתפלל עמו וכן נכדיו והמתפללים בבית מדרשו.
אני אישית התפללתי פעמים רבות ביחוה דעת ובבית מדרשו וכך היה הנוסח. קיוינו וציפינו כל היום.
חבל להתעקש ולהתווכח על דברים ברורים.

 

[אבן ירושלמית]

ולגבי קוינו וציפינו ע' ביביע אומר חלק ח סימן יא אות לה בשם הגרח"ף

וראיתי לרא"ח עדס שכותב שזה היה מנהג חלב מאז ומעולם.

 

[מתוק מדבש]

ולגבי קוינו וציפינו ע' ביביע אומר חלק ח סימן יא אות לה בשם הגרח"ף

שקר מוחלט.
אין כזה דבר שם.

שוב עיינתי היטיב בד' היבי"א וראיתי בדיוק מש"כ שם, והבנתי הטעות של הרב הכותב
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן יא
לה) וכל עין לך תצפה, בשערי תשובה (סימן רפא סק"א) כתב, שהנוהגים לומר תצפה, התיו בשו"א, והצדי בפתח, הוא טעות, אלא צ"ל אות ת' בחיריק ואות צ' בשוא, כי אינו מלשון "בוקר אערוך לך ואצפה", שהוא ענין תוחלת ותקוה, אלא הוא מלשון הבטה כמו עיניו בגוים תצפינה. ע"כ. אבל במחזור אהלי יעקב לר"ה (דצ"ב ע"ב) כתב, שהנכון לומר תצפה, תיו שו"א והצדי בפתח, ופירושו תוחלת ותקוה לטוב כמו ואני בה' אצפה, וכן בוקר אערוך לך ואצפה. כן נראה לי, ודלא כהשערי תשובה. ע"כ. וכ"כ הרה"ג מהר"ר יחיא צאלח בסידור עץ חיים (דקל"ב ע"א). ע"ש. גם בשו"ת שם משמעון פולאק (חאו"ח סימן ז) הביא דברי השערי תשובה שהאומרים כן טועים, וכתב, ולפעד"נ שאין כאן טעות, כי בודאי הוא ענין תוחלת ותקוה, וכההיא דסוטה (י א) ותשב בפתח עינים, בפתחו של אברהם אבינו שהכל מצפים לראותו, ופירש רש"י שהיה חביב עליהם. וכן בפיוט לר"ה ויוה"כ ועיניהם לך מיחלות, שהוא בודאי לשון תוחלת ותקוה. ע"כ. וכן בשבת (לא) צפית לישועה. ובסוכה (נג ב) ועינינו ליה מיחלות. אף כאן ועין לך תצפה, הוא לשון תוחלת. ולפי נוסחת הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סימן טו אות לד) צ"ל כי לישועתך קוינו וצפינו כל היום. ע"ש. וע' באוצר התפלות וכן בסידור בית יעקב להגאון יעב"ץ שג"כ כתבו תצפה התי"ו בשוא והצדי בפתח. וכן מנהגינו. ועיקר.

הרי שרק הביא שלפי נוסח הגרח"פ כצ"ל, אבל הוא אינו מודה בזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ועי' להגרי"ח מזרחי בס' תקון תפילה נשמת חיים עמוד 188 שהאריך להביא כל הספרים והסידורים ושגירסא זו אין לה שום מקור בקדמונים ורק בגרח"פ ע"ש. ושמכמה סיבות היא טעות חמורה מאוד יעוי"ש.

 

[מתוק מדבש]

וראיתי לרא"ח עדס שכותב שזה היה מנהג חלב מאז ומעולם.

דמיונות וחלומות, במחכ"ג.
ולא נדפס כן בשום סידור.
וחיפוש מהיר בספרי הגר"י עדס באוצה"ח יראה שאין דבר כזה בכל ספריו.

 

[אבן ירושלמית]

דמיונות וחלומות, במחכ"ג.
ולא נדפס כן בשום סידור.
וחיפוש מהיר בספרי הגר"י עדס באוצה"ח יראה שאין דבר כזה בכל ספריו.

בבקשה.

 

[החש בראשו]

שקר מוחלט.
אין כזה דבר שם.
אולי הניק @תפארת מחפש להצדיק דבריו וממציא מראי מקומות?
איני יודע.

יש שם!
אבל לא מפורש שדעתו כן.

 

[אבן ירושלמית]

שקר מוחלט.
אין כזה דבר שם.
אולי הניק @תפארת מחפש להצדיק דבריו וממציא מראי מקומות?
איני יודע.
שוב עיינתי היטיב בד' היבי"א וראיתי בדיוק מש"כ שם, והבנתי הטעות של הרב הכותב
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן יא
לה) וכל עין לך תצפה, בשערי תשובה (סימן רפא סק"א) כתב, שהנוהגים לומר תצפה, התיו בשו"א, והצדי בפתח, הוא טעות, אלא צ"ל אות ת' בחיריק ואות צ' בשוא, כי אינו מלשון "בוקר אערוך לך ואצפה", שהוא ענין תוחלת ותקוה, אלא הוא מלשון הבטה כמו עיניו בגוים תצפינה. ע"כ. אבל במחזור אהלי יעקב לר"ה (דצ"ב ע"ב) כתב, שהנכון לומר תצפה, תיו שו"א והצדי בפתח, ופירושו תוחלת ותקוה לטוב כמו ואני בה' אצפה, וכן בוקר אערוך לך ואצפה. כן נראה לי, ודלא כהשערי תשובה. ע"כ. וכ"כ הרה"ג מהר"ר יחיא צאלח בסידור עץ חיים (דקל"ב ע"א). ע"ש. גם בשו"ת שם משמעון פולאק (חאו"ח סימן ז) הביא דברי השערי תשובה שהאומרים כן טועים, וכתב, ולפעד"נ שאין כאן טעות, כי בודאי הוא ענין תוחלת ותקוה, וכההיא דסוטה (י א) ותשב בפתח עינים, בפתחו של אברהם אבינו שהכל מצפים לראותו, ופירש רש"י שהיה חביב עליהם. וכן בפיוט לר"ה ויוה"כ ועיניהם לך מיחלות, שהוא בודאי לשון תוחלת ותקוה. ע"כ. וכן בשבת (לא) צפית לישועה. ובסוכה (נג ב) ועינינו ליה מיחלות. אף כאן ועין לך תצפה, הוא לשון תוחלת. ולפי נוסחת הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סימן טו אות לד) צ"ל כי לישועתך קוינו וצפינו כל היום. ע"ש. וע' באוצר התפלות וכן בסידור בית יעקב להגאון יעב"ץ שג"כ כתבו תצפה התי"ו בשוא והצדי בפתח. וכן מנהגינו. ועיקר.

הרי שרק הביא שלפי נוסל הגרח"פ כצ"ל, אבל הוא אינו מודה בזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אבל מה לעשות שגם בשו"ת איש מצליח שינה את הנוסח בגלל זה

 

[אבן ירושלמית]

כידוע שכותב הספר אינו אוהד את הרב יוסף.

וכתב את כל הספר הנ"ל כדי לשפוך את חמתו עליו.

 

[החש בראשו]

הרי שרק הביא שלפי נוסל הגרח"פ כצ"ל, אבל הוא אינו מודה בזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

טוב שתיקנת.
איפוא ראית שהוא לא מודה? הוא לא מגלה דעתו לא לכאן ולא לכאן כי זה לא המקום שם, הלא כן?