משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א

[כהן]

עי' שו"ת פלא יועץ סימן כה

חבל שאתה מזדרז לענות ולא מתבונן היטב.
אני מביא לך את שורשי המקורות מה שלא ידעו לא הפלא יועץ ולא שאר חכמי הדורות האחרונים.

הפלא יועץ 'חשב' שאותו חכם שהשמיט 'חוס' - מקורו הוא מהפע"ח. אולם לפי האמור - מקורו הוא בנוסח ספרד הקדום, ובשער הכונות להדיא [שכנראה לא ראהו הפלא יועץ, ולכן הוצרך להביא מפע"ח].

 

[תפארת]

הערות בסגנון זה יש להעיר בלי גבול על הגאון ילקו"י, שחידש נוסחאות מדעתו והחליט בדעתו הרחבה מה לקרב ומה לרחק.
ואנקוט דוגמא חריפה מאוד, שלמרות שנדברתי עימו בזה כמה פעמים, אינו מסכים לחזור בו.
בסדור חזו"ע הראשון הוסיף בברכת את צמח כי לישועתך קוינו וציפינו כל היום,

למה אתה כותב שהילקו"י חידש נוסחאות מדעתו. כאשר ידוע לכל, שהכל מאביו מרן זצ"ל וכמבואר ביבי"א חלק ח סימן יא שלכל נוסח הביא מקורות.

תציין לי נוסח א' שכתב בילקו"י מדעתו ולא מדעת אביו.

 

[אברימי]

תציין לי נוסח א' שכתב בילקו"י מדעתו ולא מדעת אביו.

להגיד בערבית "מעבדות לחירות עולם".
להגיד "שרף" בשין ימנית.

 

[מתוק מדבש]

למה אתה כותב שהילקו"י חידש נוסחאות מדעתו. כאשר ידוע לכל, שהכל מאביו מרן זצ"ל וכמבואר ביבי"א חלק ח סימן יא שלכל נוסח הביא מקורות.

תציין לי נוסח א' שכתב בילקו"י מדעתו ולא מדעת אביו.

כמה פעמים ביקשנו ממך ושכמותך להפסיק לערב רגשות, בפרט רגשי נחיתות ושאר ירקות.
פתח את היבי"א שם ותראה שזה לא כתוב,!!!
מצפה ממך א, להתנצלות, ב, פעם הבאה לכתוב הערות עם שכל לא להזדרז לכתוב הערות בלי שכל, ג למחוק מילה זו מסידורך, ולשם תיקון מעוד מאה סידורים

 

[אברימי]

כמה פעמים ביקשנו ממך ושכמותך להפסיק לערב רגשות, בפרט רגשי נחיתות ושאר ירקות.
פתח את היבי"א שם ותראה שזה לא כתוב,!!!
מצפה ממך א, להתנצלות, ב, פעם הבאה לכתוב הערות עם שכל לא להזדרז לכתוב הערות בלי שכל, ג למחוק מילה זו מסידורך, ולשם תיקון מעוד מאה סידורים

לא נראה לי שהוא התכוון דווקא לדוגמא של "ציפינו".
הוא התכוון שרוב הנוסחאות ש"שינה" הרב יצחק יוסף הם ע"פ מש"כ אביו. ובאמת חלק גדול מהדברים שכתובים בקונטרס הנוסחאות של הגר"י יוסף מובאים כבר ביבי"א ח"ח סי' י"א.

 

[ידידיה]

להגיד בערבית "מעבדות לחירות עולם".

שמעתי זה מנהג קדמון מירושלים העתיקה

 

[תפארת]

הערות בסגנון זה יש להעיר בלי גבול על הגאון ילקו"י, שחידש נוסחאות מדעתו והחליט בדעתו הרחבה מה לקרב ומה לרחק.
ואנקוט דוגמא חריפה מאוד, שלמרות שנדברתי עימו בזה כמה פעמים, אינו מסכים לחזור בו.
בסדור חזו"ע הראשון הוסיף בברכת את צמח כי לישועתך קוינו וציפינו כל היום,

למה אתה כותב שהילקו"י חידש נוסחאות מדעתו. כאשר ידוע לכל, שהכל מאביו מרן זצ"ל וכמבואר ביבי"א חלק ח סימן יא שלכל נוסח הביא מקורות.

תציין לי נוסח א' שכתב בילקו"י מדעתו ולא מדעת אביו.

כמה פעמים ביקשנו ממך ושכמותך להפסיק לערב רגשות, בפרט רגשי נחיתות ושאר ירקות.
פתח את היבי"א שם ותראה שזה לא כתוב,!!!
מצפה ממך א, להתנצלות, ב, פעם הבאה לכתוב הערות עם שכל לא להזדרז לכתוב הערות בלי שכל, ג למחוק מילה זו מסידורך, ולשם תיקון מעוד מאה סידורים

לא התכוונתי שנוסח וציפינו דוקא נמצא ביבי"א, אלא לכל הנוסחאות, שהם ממרן זצ"ל, והילקו"י לא חידש נוסחאות מדעתו.

ולידיעתך. נוסח קיונו וציפינו כל היום נמצא בסידור 'חזון יעקב' בהוצאת אחיו הגדול הגאון הרב יעקב זצ"ל וכן בסידור 'יחוה דעת' בהוצאת אחיו הרה"ג דוד שליט"א. וכן היה הנוסח בבית הכנסת של הגרע"י אצל כל הש"צ שהיו שם. הרב גולן אלוף והרב בן יהוידע ועוד, כידוע.

וגם בסידור 'אמרי פי' שיצא לאור ע"י חכם חיים הלוי זצ"ל לפי נוסחאותיו של מרן הגרע"י ועבר עליו גם מרן הגרב"צ זצ"ל. סידור זה יצא לאור לפני סידור חזון עובדיה. כתוב הנוסח הנ"ל (מצ"ב תצלום מהסידור)

לבוא ולומר שהילקו"י חידש נוסחאות מדעתו, כאשר אתה רואה שגם האחים הביאו את הנוסח הזה, שזה הנוסח של אביו מרן זצ"ל (אני לא נכנס אם יש מקורות ומה המקורות) ועוד אתה כותב שדיברת עם הגאון הילקו"י ובכ"ז לא רוצה לחזור בו, למה שיחזור בו אם אביו נהג כן, ולא הוא המציא הנוסח הזה.

אני לא מצפה להתנצלות אישית. אלא שתתנצל על דבריך על מ"ש על הגאון הראש"ל שליט"א בלא לבדוק באמת מה המקור לדבריו.

ונזכה לגאולה השלמה לה אנו מצפים ומייחלים בכל עת ובכל שעה.

 

[מתוק מדבש]

אחים של הראש"ל הושפעו מסידורו שיצא ראשון, ולא טרחו לבדוק כל חידושיו.
אני אמרתי שלגירסא זו אין מקור לא בדברי אביו, בכתובים, ולא בדברי הפוסקים,
אתה אומר לי שיש בסידור יחוה דעת? מה רוצה?
אגב, סידור אמרי פי עבר כו"כ מהדורות, וקשה לי להאמין שבמהדורת תשל"ו שהיא הראשונה כמדומני נכנס שיבוש זה.
הגרב"צ אבא שאול, של נעליך מעל רגליך בזמן שאתה מזכיר את שמו בחדא מחתא עם שינוים בסידור
הלא יודעי כל שער עירו בישיבת פורת יוסף כמה כאב לו שהגיעו הסידורים החדשים של "אור ודרך" כמה כאב לו ולחכם יהודה עד שאמרו כמה פעמים להוציא סידורים אלו מביהמ"ד על ששינו את המנהוג והמקובל [עדות הגר"ד פנירי צמאהבת שלום, הגר"מ שוע, אהבת שלום והג"רי ברכה ראש הישיבה ועוד ועוד].
איני יודע אם היה משהו הלכתי שכאב לחכם יהודה וחכם בן ציון יותר מהשינוים בסידור, כאב להם מאוד
שאלו את חכב"צ הלא יש גירסאות וכו' היה צוחק
תלך לגניזה שמה בשמגר, [שהוא מצביע בידו] תמצא גירסאות חדשות בלי סוף
כמה חכם יהודה היה כואב ומזכיר את הסידור של צ, מנצור שיו"ל פעם ראשונה בהסכמת כל גדולי א"י ותלמידי הבא"ח "שכ' הסכמות שהגיהו את הסידור"
וחכם יהודה היה אומר שחבל שהורידו ההסכמות, וכו' והמה צפו מה שיקרה עם הגירסאות בציבור הספרדי עוד כמה שנים מה שאכן התממש ואכמ"ל.
נחזור לענין שלנו,
הגירסא שחידש הראש"ל וציפינו, אין לה מקור לא בקדמונים ולא בכתבי אביו, והוא חידש מדעתו ע"פ הגרח"פ. וזה זכותו. אבל כדאי לדעת ההיסטוריה, ולא כל דבר לתלות באחרים.

 

[משיב כהלכה]

צ"ע אם הראש"ל הרב יצחק הוא שהמציא את הנוסח, כי הסידור חזון עובדיה במקורו איננו שלו.

בן אחיו של הרב עובדיה, אברך בשם הרב אברהם עובדיה שמתגורר ברמת שלמה, הגה רעיון להוציא לאור סידור ע"פ פסקי הרב עובדיה. זה היה לפני עשרות שנים, היה אז רק סידור תפילת ישרים, גם "אור ודרך" עדיין לא יצא לאור.

הוא ישב עם הרב עובדיה כל יום שישי על הסידור, לשפר ולהגיה.

כאשר רצה להוציאו לאור, וביקש הסכמה, אמר לו הרב עובדיה שיתנו לבנו הרב דוד יוסף שיעבור עליו סופית.

לאחר מכן כשהגיע לרב עובדיה, ביקש ממנו הרב עובדיה לתת לרב דוד להוציא את הסידור, כי הוא רצה לעשות זאת מימים ימימה, וכואב לו שמישהו אחר לקח לו את הרעיון.

הרב עובדיה הפציר בו לוותר והוא לבסוף וויתר. בכל זאת, הרב עובדיה מבקש.

לאחר מכן חלתה בתו של הרב דוד במחלה הנוראה. הוא קישר זאת לסידור הגזול, אבל לא החזירו לבעליו אלא חיפש ומצא מי מהמשפחה מוכן לקחתו על עצמו - ונתנו לרב יצחק יוסף שיוציאו לאור.

הרב יצחק יוסף שידע היטב מי בעליו של הסידור, לקח אותו והוציאו על שמו כמהדיר הסידור. במהדורה הראשונה עוד הופיע קרדיט זניח בהקדמה לרב אברהם עובדיה, שערך וסידר (כביכול רק עזר בהוצאת הסידור...) ובמהדורות שלאחר מכן גם זה נמחק, ללא שום זכר לבעליו האמיתי של הסידור.

(כל מה שכתבתי ידוע היטב במשפחת יוסף המורחבת, אבל הרב אברהם עובדיה הנ"ל זהיר מאוד בכבודו של הרב יצחק יוסף ואינו מעוניין לדבר על כך בגלל מדותיו הנאצלות).

 

[תפארת]

אחים של הראש"ל הושפעו מסידורו שיצא ראשון, ולא טרחו לבדוק כל המצאותיו.
אני אמרתי שלגירסא זו אין מקור לא בדברי אביו, בכתובים, ולא בדברי הפוסקים,
אתה אומר לי שיש בסידור יחוה דעת? מה רוצה?
אגב, סידור אמרי פי עבר כו"כ מהדורות, וקשה לי להאמין שבמהדורת תשל"ו שהיא הראשונה כמדומני נכנס שיבוש זה.
הגרב"צ אבא שאול, של נעליך מעל רגליך בזמן שאתה מזכיר את שמו בחדא מחתא עם שינוים בסידור
הלא יודעי כל שער עירו בישיבת פורת יוסף כמה כאב לו שהגיעו הסידורים החדשים של "אור ודרך" כמה כאב לו ולחכם יהודה
עד שאמרו כמה פעמים להוציא סידורים אלו מביהמ"ד על ששינו את המנהוג והמקובל [עדות הגר"ד פנירי צמאהבת שלום, הגר"מ שוע, אהבת שלום והג"רי ברכה ראש הישיבה ועוד ועוד].
איני יודע אם היה משהו הלכתי שכאב לחכם יהודה וחכם בן ציון יותר מהשינוים בסידור, כאב להם מאוד
שאלו את חכב"צ הלא יש גירסאות וכו' היה צוחק
תלך לגניזה שמה בשמגר, [שהוא מצביע בידו] תמצא גירסאות חדשות בלי סוף
כמה חכם יהודה היה כואב ומזכיר את הסידור של צ, מנצור שיו"ל פעם ראשונה בהסכמת כל גדולי א"י ותלמידי הבא"ח "שכ' הסכמות שהגיהו את הסידור"
וחכם יהודה היה אומר שחבל שהורידו ההסכמות, וכו' והמה צפו מה שיקרה עם הגירסאות בציבור הספרדי עוד כמה שנים מה שאכן התממש ואכמ"ל.
נחזור לענין שלנו,
הגירסא שהמציא הראש"ל וציפינו, אין לה מקור לא בקדמונים ולא בכתבי אביו, והוא חידש מדעתו ע"פ הגרח"פ. וזה זכותו. אבל כדאי לדעת ההיסטוריה, ולא כל דבר לתלות באחרים.

עוד מעט תכתוב שספר הלכה ברורה הושפע מהילקוט יוסף שיצא ראשון, ולא טרח לבדוק .....
חכם יעקב זצ"ל שלא חשש לחלוק על אביו, ויש שם כמה שינויים בסידור שלו מסידור חזון עובדיה, בכ"ז הביא נוסח זה.

צריך לזכור ששינוי נוסח זה לא דבר לא מצוי ולא שכיח, זה לא דבר בשקט ובהחבא, זה נוסח שהש"צ אומר בק"ר וכולם שומעים ושיש שינוי כולם שמים לב, ובכ"ז חכם יעקב זצ"ל הביא הנוסח הנ"ל.

ושוב פעם גם בבית מדרשו של מרן התפללו בנוסח הזה.

וגם לא ענית על סידור אמרי פי, הוא לא אח שלו, חכם חיים הלוי זצ"ל המו"ל של אמרי פי, נפטר לפני כמה שנים קרוב לגיל 100. כך שמה שהביא זנוסח זה הוא ממרן זצ"ל עי"ש בהקדמה.

כאשר אין מה לענות אתה אתה מרחיק עדותך ומביא מרבינו חכם יהודה צדקה והגרב"צ זיע"א שזה לא העניין (אני רק הזכרתי שהגרב"צ נתן הסכמה לסידור, דבר שלא מצוי) אנו מדברים אם הראש"ל החליט להביא את הנוסח של הגרח"פ מעצמו, התשובה היא, לא. אתה יכול לשאול גם שאר האחים מה היה הנוסח של אביהם, הגם שלא כתב זאת בספריו.

(אגב אצל חלק מהאשכנזים הנוסח בסוף הברכה ומצפים לישועה)

 

[מתוק מדבש]

ראה למשל כאן, שמרן הגרע"י לא מתיחס לזה, והבן מאוד, כי מעולם לא כתב מזה ורק בנו חידש זאת

 

[אור תורה]

ראה למשל כאן, שמרן הגרע"י לא מתיחס לזה, והבן מאוד, כי מעולם לא כתב מזה ורק בנו המציא זאת

ראה כמה אתה מתעקש לומר שבנו המציא זאת .

גם אחרי שהוכחנו לך כי כל בניו של מרן הביאו נוסח זה בסידורים שהוציאו לאור, סידור 'יחוה דעת' וסידור 'חזון יעקב'. גם בסידור 'אמרי פי' שיצא לפני סידור חזון עובדיה כתב נוסח זה ע"פ הוראת מרן זצ"ל. גם בבית מדרשו של מרן אמרו נוסח זה, ובודאי שגם מרן אמר נוסח זה, כי לא יעשו היפך דעתו בבית מדרשו.

אז הנה מצאת בהסכמת מרן לסידור עוד יוסף חי שלא ציין נוסח זה, אז זה ראיה שמרן לא ס"ל נוסח זה ובנו המציא...
זה ראיה? מרן הביא נושאים שיש בהם ענין הלכתי וגם נוסחאות שמובא במקורות בירושלמי ובראשונים, שבודאי יש לומר נוסחאות אלו היותר מדוקדקות לדעתו, משא"כ 'וציפינו' שלא מעכב כ"כ אם לא יאמרו.

(לענ"ד נוסח הסכמה זו ובפרט ההערות למטה, אינם מנוסחות ע"י מרן זצ"ל, שכידוע פעמים רבות בלשכה היו כותבים את נוסח ההסכמה ומרן היה עובר עליה וחותם, אם מרן היה כותב את הערות היה כותב מקצת המקורות שהביא ביבי"א. ודו"ק היטב)

 

[אור תורה]

וכן היה הנוסח בבית הכנסת של הגרע"י אצל כל הש"צ שהיו שם. הרב גולן אלוף והרב בן יהוידע ועוד, כידוע

כדאי לברר אצל הרבנים הנז' לשמוע מהם אם כך היה הנוסח של מרן זצ"ל, ואולי הם שמעו את מרן יורד לפני התיבה, ושמעו מפיו איך הנוסח שלו, ובזה ידעו כולם אם ממרן זצ"ל בא נוסח זה או לא.

 

[תפארת]

צ"ע אם הראש"ל הרב יצחק הוא שהמציא את הנוסח, כי הסידור חזון עובדיה במקורו איננו שלו.

בן אחיו של הרב עובדיה, אברך בשם הרב אברהם עובדיה שמתגורר ברמת שלמה, הגה רעיון להוציא לאור סידור ע"פ פסקי הרב עובדיה. זה היה לפני עשרות שנים, היה אז רק סידור תפילת ישרים, גם "אור ודרך" עדיין לא יצא לאור.

הוא ישב עם הרב עובדיה כל יום שישי על הסידור, לשפר ולהגיה.

כאשר רצה להוציאו לאור, וביקש הסכמה, אמר לו הרב עובדיה שיתנו לבנו הרב דוד יוסף שיעבור עליו סופית.

לאחר מכן כשהגיע לרב עובדיה, ביקש ממנו הרב עובדיה לתת לרב דוד להוציא את הסידור, כי הוא רצה לעשות זאת מימים ימימה, וכואב לו שמישהו אחר לקח לו את הרעיון.

הרב עובדיה הפציר בו לוותר והוא לבסוף וויתר. בכל זאת, הרב עובדיה מבקש.

לאחר מכן חלתה בתו של הרב דוד במחלה הנוראה. הוא קישר זאת לסידור הגזול, אבל לא החזירו לבעליו אלא חיפש ומצא מי מהמשפחה מוכן לקחתו על עצמו - ונתנו לרב יצחק יוסף שיוציאו לאור.

הרב יצחק יוסף שידע היטב מי בעליו של הסידור, לקח אותו והוציאו על שמו כמהדיר הסידור. במהדורה הראשונה עוד הופיע קרדיט זניח בהקדמה לרב אברהם עובדיה, שערך וסידר (כביכול רק עזר בהוצאת הסידור...) ובמהדורות שלאחר מכן גם זה נמחק, ללא שום זכר לבעליו האמיתי של הסידור.

(כל מה שכתבתי ידוע היטב במשפחת יוסף המורחבת, אבל הרב אברהם עובדיה הנ"ל זהיר מאוד בכבודו של הרב יצחק יוסף ואינו מעוניין לדבר על כך בגלל מדותיו הנאצלות).

אתה סותר את עצמך שבתחילה אתה כותב שכביכול הגר"י לא ערך את הסידור ולכך הנוסח 'קיונו וציפינו' לא ממנו, אלא מהעורך, (וא"כ אין לתמוה עליו) אלא שלבסוף אתה כותב שהגר"י הוציא את הסידור, א"כ הוא כן היה יכול להכניס את הנוסח. אלא שהמטרה שלך להכניס כאן בפורום התורני את הרכילות ולשה"ר שלך. ואת זה כן הצלחת.

אז אגלה לך סוד שכל מה שכתבת אינו מדוייק בעליל, ואין לי רצון וצורך להשיב לך.

 

[משיב כהלכה]

זה ענין ציבורי שהציבור צריך לדעת, זה לא לשון הרע משפחתי. והיות והיה בו נפק"מ לאשכול, כתבתי אותו.

כמובן שאם אתה חסיד של הרב יצחק, זה יהיה צורם לך, אבל אלה העובדות ותצטרך להתמודד עמן.

העובדות הן מכלי ראשון, ולא יועיל לך להציג עצמך כאדם שיודע ולא רוצה לדבר. זה בדיוק מהלך הדברים ונרשם מפיו של המעיד.

 

[משיב כהלכה]

אתה סותר את עצמך שבתחילה אתה כותב שכביכול הגר"י לא ערך את הסידור ולכך הנוסח 'קיונו וציפינו' לא ממנו, אלא מהעורך, (וא"כ אין לתמוה עליו) אלא שלבסוף אתה כותב שהגר"י הוציא את הסידור, א"כ הוא כן היה יכול להכניס את הנוסח

לא הבנתי את הסתירה, הסידור היה ערוך ומוכן והרב יצחק הוציאו לאור. ספק אם עבר על כל פרט ופרט.

 

[תפארת]

יש לי כמה ראיות שהגר"י עבר על הסידור, ואני מכיר אברך שישב איתו על הסידור ואין כאן מקום להאריך זה, ואף אני יודע מי עשה את הטעמים בכתב ידו בקריאת התורה של שני וחמישי, ולא אאריך.

 

[משיב כהלכה]

כפי שתיארתי לעצמי, אין לך שמץ של מושג על הסיפור הזה.

אין שום סתירה בין מה שכתבת לבין מה שכתבתי, בין אם הוא עבר על הסידור, ובין אם מאן דהו עשה טעמים לקריאה של שני וחמישי.

 

[תפארת]

כפי שתיארתי לעצמי, אין לך שמץ של מושג על הסיפור הזה.

אין שום סתירה בין מה שכתבת לבין מה שכתבתי, בין אם הוא עבר על הסידור, ובין אם מאן דהו עשה טעמים לקריאה של שני וחמישי.

אני חוזר וכותב, אתה לא מונח בפרטים, ואתה רומז או כותב שהרב יצחק גזל את הסידור.

 

[מתוק מדבש]

אני חוזר וכותב, אתה לא מונח בפרטים, ואתה רומז או כותב שהרב יצחק גזל את הסידור

אכן זה חמור מאוד.
אבל לא פחות חמור מזה לומר שמרן הגרע"י זיע"א שכל ימיו החדיר הלכה במקורותיה, "שינה" ו"שיבש" את הסידור שנהגו בו מאות שנים, רק בגלל הגהה של הגר"ח פאלגי', ועוד צעק שנים שלא שינה ורק החזיר המנהג הקדום.
כלומר הוא לא דובר אמת? זה לא פחות חמור.
וע"כ כדאמרן, שמרן הגרע"י היה תנא דווקנא, ואם לא כתב בספריו לומר "וציפינו" אז זה יותר מברור במאת האחוזים שהוא לא אחז כך.
ובפרט שכבר הבאתי לעיל עדויות שלא היה אומר כך. וזה לא קשור אליו.
ודי בהערה זו לכל העקשנים.
ואם בכל זאת רוצים להתעקש, כדאי שיסבירו איך עמוד התורה וההוראה שינה גירסה בסידור שאין לה מקור בכל הראשונים והאחרונים והאריז"ל, בגלל הגהה של הגרח"פ.
כל עוד לא תסבירו, עדיף שלא להעליל עליו עלילות אלו. בבחינת הרוצה ליחנק וכו'.
וכסאו של מרן זיע"א נקי.

 

[תפארת]

וע"כ כדאמרן, שמרן הגרע"י היה תנא דווקנא, ואם לא כתב בספריו לומר "וציפינו" אז זה יותר מברור במאת האחוזים שהוא לא אחז כך.
ובפרט שכבר הבאתי לעיל עדןיות שלא היה אומר כך. וזה לא קשור אליו.

ברוך ה' תלמידיו של מרן זצ"ל חיים וקיימים, אפשר לשאול את בנו רבי משה שליט"א שלא זזה ידו מתוך ידו עד סוף ימיו והתפלל עמו וכן נכדיו והמתפללים בבית מדרשו.
אני אישית התפללתי פעמים רבות ביחוה דעת ובבית מדרשו וכך היה הנוסח. קיוינו וציפינו כל היום.
חבל להתעקש ולהתווכח על דברים ברורים.

 

[כותל המזרחי]

למה אתה כותב שהילקו"י חידש נוסחאות מדעתו. כאשר ידוע לכל, שהכל מאביו מרן זצ"ל וכמבואר ביבי"א חלק ח סימן יא שלכל נוסח הביא מקורות.

תציין לי נוסח א' שכתב בילקו"י מדעתו ולא מדעת

ברוך ה' תלמידיו של מרן זצ"ל חיים וקיימים, אפשר לשאול את בנו רבי משה שליט"א שלא זזה ידו מתוך ידו עד סוף ימיו והתפלל עמו וכן נכדיו והמתפללים בבית מדרשו.
אני אישית התפללתי פעמים רבות ביחוה דעת ובבית מדרשו וכך היה הנוסח. קיוינו וציפינו כל היום.
חבל להתעקש ולהתווכח על דברים ברורים.

 

[כותל המזרחי]

ולגבי קוינו וציפינו ע' ביביע אומר חלק ח סימן יא אות לה בשם הגרח"ף

וראיתי לרא"ח עדס שכותב שזה היה מנהג חלב מאז ומעולם.

 

[מתוק מדבש]

ולגבי קוינו וציפינו ע' ביביע אומר חלק ח סימן יא אות לה בשם הגרח"ף

שקר מוחלט.
אין כזה דבר שם.

שוב עיינתי היטיב בד' היבי"א וראיתי בדיוק מש"כ שם, והבנתי הטעות של הרב הכותב
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן יא
לה) וכל עין לך תצפה, בשערי תשובה (סימן רפא סק"א) כתב, שהנוהגים לומר תצפה, התיו בשו"א, והצדי בפתח, הוא טעות, אלא צ"ל אות ת' בחיריק ואות צ' בשוא, כי אינו מלשון "בוקר אערוך לך ואצפה", שהוא ענין תוחלת ותקוה, אלא הוא מלשון הבטה כמו עיניו בגוים תצפינה. ע"כ. אבל במחזור אהלי יעקב לר"ה (דצ"ב ע"ב) כתב, שהנכון לומר תצפה, תיו שו"א והצדי בפתח, ופירושו תוחלת ותקוה לטוב כמו ואני בה' אצפה, וכן בוקר אערוך לך ואצפה. כן נראה לי, ודלא כהשערי תשובה. ע"כ. וכ"כ הרה"ג מהר"ר יחיא צאלח בסידור עץ חיים (דקל"ב ע"א). ע"ש. גם בשו"ת שם משמעון פולאק (חאו"ח סימן ז) הביא דברי השערי תשובה שהאומרים כן טועים, וכתב, ולפעד"נ שאין כאן טעות, כי בודאי הוא ענין תוחלת ותקוה, וכההיא דסוטה (י א) ותשב בפתח עינים, בפתחו של אברהם אבינו שהכל מצפים לראותו, ופירש רש"י שהיה חביב עליהם. וכן בפיוט לר"ה ויוה"כ ועיניהם לך מיחלות, שהוא בודאי לשון תוחלת ותקוה. ע"כ. וכן בשבת (לא) צפית לישועה. ובסוכה (נג ב) ועינינו ליה מיחלות. אף כאן ועין לך תצפה, הוא לשון תוחלת. ולפי נוסחת הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סימן טו אות לד) צ"ל כי לישועתך קוינו וצפינו כל היום. ע"ש. וע' באוצר התפלות וכן בסידור בית יעקב להגאון יעב"ץ שג"כ כתבו תצפה התי"ו בשוא והצדי בפתח. וכן מנהגינו. ועיקר.

הרי שרק הביא שלפי נוסח הגרח"פ כצ"ל, אבל הוא אינו מודה בזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ועי' להגרי"ח מזרחי בס' תקון תפילה נשמת חיים עמוד 188 שהאריך להביא כל הספרים והסידורים ושגירסא זו אין לה שום מקור בקדמונים ורק בגרח"פ ע"ש. ושמכמה סיבות היא טעות חמורה מאוד יעוי"ש.

 

[מתוק מדבש]

וראיתי לרא"ח עדס שכותב שזה היה מנהג חלב מאז ומעולם.

דמיונות וחלומות, במחכ"ג.
ולא נדפס כן בשום סידור.
וחיפוש מהיר בספרי הגר"י עדס באוצה"ח יראה שאין דבר כזה בכל ספריו.

 

[כותל המזרחי]

דמיונות וחלומות, במחכ"ג.
ולא נדפס כן בשום סידור.
וחיפוש מהיר בספרי הגר"י עדס באוצה"ח יראה שאין דבר כזה בכל ספריו.

בבקשה.

 

[החש בראשו]

שקר מוחלט.
אין כזה דבר שם.
אולי הניק @תפארת מחפש להצדיק דבריו וממציא מראי מקומות?
איני יודע.

יש שם!
אבל לא מפורש שדעתו כן.

 

[כותל המזרחי]

שקר מוחלט.
אין כזה דבר שם.
אולי הניק @תפארת מחפש להצדיק דבריו וממציא מראי מקומות?
איני יודע.
שוב עיינתי היטיב בד' היבי"א וראיתי בדיוק מש"כ שם, והבנתי הטעות של הרב הכותב
שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן יא
לה) וכל עין לך תצפה, בשערי תשובה (סימן רפא סק"א) כתב, שהנוהגים לומר תצפה, התיו בשו"א, והצדי בפתח, הוא טעות, אלא צ"ל אות ת' בחיריק ואות צ' בשוא, כי אינו מלשון "בוקר אערוך לך ואצפה", שהוא ענין תוחלת ותקוה, אלא הוא מלשון הבטה כמו עיניו בגוים תצפינה. ע"כ. אבל במחזור אהלי יעקב לר"ה (דצ"ב ע"ב) כתב, שהנכון לומר תצפה, תיו שו"א והצדי בפתח, ופירושו תוחלת ותקוה לטוב כמו ואני בה' אצפה, וכן בוקר אערוך לך ואצפה. כן נראה לי, ודלא כהשערי תשובה. ע"כ. וכ"כ הרה"ג מהר"ר יחיא צאלח בסידור עץ חיים (דקל"ב ע"א). ע"ש. גם בשו"ת שם משמעון פולאק (חאו"ח סימן ז) הביא דברי השערי תשובה שהאומרים כן טועים, וכתב, ולפעד"נ שאין כאן טעות, כי בודאי הוא ענין תוחלת ותקוה, וכההיא דסוטה (י א) ותשב בפתח עינים, בפתחו של אברהם אבינו שהכל מצפים לראותו, ופירש רש"י שהיה חביב עליהם. וכן בפיוט לר"ה ויוה"כ ועיניהם לך מיחלות, שהוא בודאי לשון תוחלת ותקוה. ע"כ. וכן בשבת (לא) צפית לישועה. ובסוכה (נג ב) ועינינו ליה מיחלות. אף כאן ועין לך תצפה, הוא לשון תוחלת. ולפי נוסחת הגר"ח פלאג'י בכף החיים (סימן טו אות לד) צ"ל כי לישועתך קוינו וצפינו כל היום. ע"ש. וע' באוצר התפלות וכן בסידור בית יעקב להגאון יעב"ץ שג"כ כתבו תצפה התי"ו בשוא והצדי בפתח. וכן מנהגינו. ועיקר.

הרי שרק הביא שלפי נוסל הגרח"פ כצ"ל, אבל הוא אינו מודה בזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אבל מה לעשות שגם בשו"ת איש מצליח שינה את הנוסח בגלל זה

 

[כותל המזרחי]

כידוע שכותב הספר אינו אוהד את הרב יוסף.

וכתב את כל הספר הנ"ל כדי לשפוך את חמתו עליו.

 

[החש בראשו]

הרי שרק הביא שלפי נוסל הגרח"פ כצ"ל, אבל הוא אינו מודה בזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

טוב שתיקנת.
איפוא ראית שהוא לא מודה? הוא לא מגלה דעתו לא לכאן ולא לכאן כי זה לא המקום שם, הלא כן?