משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
לא הבאת בדבריך אף הוכחה משמעותית לכך שלא קיבל.
אני לא חושב שצריך להגיב לזה ברצינות...
אבל כדי לחדש דבר כל כך מפליא (אחד מגדולי החסידות שנוהג כמנהג ספרד) צריך יותר מרשימת השבחים שהוא ציטט ממנו, זה צריך להיות כתוב הרבה יותר מפורש. מה שר' צדוק אומר זה שספרי מרן נכתבו ברוח הקודש ואפשר לדייק גם דברים שהוא לא התכוון אליהם. לא קרוב לכלום ממה שניסו להוציא ממנו.
 
נערך לאחרונה:
אני לא חושב שצריך להגיב לזה ברצינות...
אבל כדי לחדש דבר כל כך מפליא (אחד מגדולי החסידות שנוהג כמנהג ספרד) צריך יותר מרשימת השבחים שהוא ציטט ממנו, זה צריך להיות כתוב הרבה יותר מפורש. מה שר' צדוק אומר זה שספרי מרן נכתבו ברוח הקודש ואפשר לדייק גם דברים שהוא לא התכוון אליהם. לא קרוב לכלום ממה שניסו להוציא ממנו.
עכשיו הבאת טענה, בהודעתך הקודמת טענת רק שלא מסתבר לך, ולא מסתבר אינו ראיה.
 
הספר מעתיקי השמועה נתגלגל תחת ידי וראיתי בו מספר דברים תמוהים. בע"ה אעלה את הכל בקרוב אבל לע"ע אסתפק בהערה אחת:
יש שם תשובה בה הוא מונה את כל שמות הרבנים שעפ"ד קבלו הוראות מרן, עלעלתי בה קלות ומלבד מה שיש להתווכח על עצם העיקרון
רוב הרשימה אינה מדויקת כלל, ויש שמה עירבובי דברים שאינם קשורים לענין קבלת הוראות מרן, והרבה מהמקורות שם זה חכמים שכ' בשבחו של מרן, ובמקומות אחרים חולקים על מרן כגון שמחמירים נגד מרן, ומצטטים מדבריהם חצאי אמיתות.
ויש דוגמאות רבות לכך.
אנקוט אחת.
משתמשים בחקרי לב להשביח מקחו של מרן, בעוד שהחק"ל עצמו בעשרות מקומות מחמיר נגד מרן, ולא הבינו דבריו כלל ורק מעתיקים חצאי דברים.
וכן בעוד עשרות מגדולי רבותינו.
משתמשים בהגר"ח פאלגי' להסביר כמה קיבלנו הוראות מרן, ולא האריז"ל, ומצטטים דברים בשמו שלא עושים כמו המקובלים, וזה חוזר ע"ע בהרבה מקומות,
אבל מה לעשות שהגרח"פ אוחז בבירור שקיבלנו הוראות האריז"ל יותר ממרן, ורק "שאר מקובלים" לא עושים כמותם,
ויש בגליון ספרי הערות למכביר על ס' זה המלא בשגיאות הסיטוריות עובדתיות חמורות.
 
1738242318555.png
הקשר כתוב ברש"י מפורש על אתר, וההוכחה היא בדיוק להיפך!!
רש"י מסכת סנהדרין דף מב עמוד א ד"ה אמר אביי
אמר אביי - הואיל ומקבל פני שכינה הוא - מעומד בעי לברוכי, מפני כבוד שכינה שהוא מקבל. ע"כ.

מבואר להדיא ברש"י שמברכים מעומד לא מדין ברכות השבח אלא מדין 'מקבל פני שכינה' שזהו דין מיוחד בברכת הלבנה, אבל שאר ברכות השבח מברכים מיושב!
 
הצג קובץ מצורף 1120
הקשר כתוב ברש"י מפורש על אתר, וההוכחה היא בדיוק להיפך!!
רש"י מסכת סנהדרין דף מב עמוד א ד"ה אמר אביי
אמר אביי - הואיל ומקבל פני שכינה הוא - מעומד בעי לברוכי, מפני כבוד שכינה שהוא מקבל. ע"כ.

מבואר להדיא ברש"י שמברכים מעומד לא מדין ברכות השבח אלא מדין 'מקבל פני שכינה' שזהו דין מיוחד בברכת הלבנה, אבל שאר ברכות השבח מברכים מיושב!
גם לדבריך (שאני נוטה להסכים איתם) זה לא בידו ההפך, אלא שעכ"פ אין משם ראיה

כי הרי יתכן שגם בזה וגם בזה כ"ה

ובברכת הלבנה כ"ה (אף?) מדין בפני עצמו של הקבלת פני שכינה

חוץ מזה, גם לדבריך הרי כ"ה לרש"י, ומאן יימר שזהו הפשט היחיד בענין זה

(ושמא רש"י לשיטתו בענין, וצריך לבדוק)

בר מן דין

הגר"י לא התכוון להקשות קושיא עצומה מה הקשר וכו', אלא בסה"כ זה חידוד שמובן יותר ע"פ דבריו, וזה אפילו לא סניף, ופשוט
 
י הרי יתכן שגם בזה וגם בזה כ"ה

ובברכת הלבנה כ"ה (אף?) מדין בפני עצמו של הקבלת פני שכינה
שערי דחוקים לא ננעלו.
חוץ מזה, גם לדבריך הרי כ"ה לרש"י, ומאן יימר שזהו הפשט היחיד בענין זה
לא כותבים ספר בצורה כזו!!
לשאול קושיא ולהעמיד יסוד, שנסתר מרש"י במקום - זה לא רמה של ספר הלכתי מובהק...
הגר"י לא התכוון להקשות קושיא עצומה מה הקשר וכו', אלא בסה"כ זה חידוד שמובן יותר ע"פ דבריו, וזה אפילו לא סניף, ופשוט
פשוט שלא ידע מדברי רש"י.
הוא התכוין אכן להוכיח מרש"י זה את היסוד שצריך ברכת השבח בעמידה, ולא היא!
 
לע"ד כוונתו שבברכות השבח יש הקבלת פני שכינה
ולכן לא קשה מרש"י
ולכן גם לא הביא הוכחה מרש"י כיון שבדברי רש"י מבואר שבברכת הלבנה צריך לעמוד ומי אמר שבכל שאר ברכות השבח יש הקבלת פני שכינה
 
לע"ד כוונתו שבברכות השבח יש הקבלת פני שכינה
ולכן לא קשה מרש"י
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מב עמוד א
תנא דבי רבי ישמעאל: אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש - דיים. אמר אביי: הלכך נימרינהו מעומד.

לא כתוב את זה על כל ברכות השבח, אלא מיוחד בברכת הלבנה, ופשוט.

כבר כתבתי שלא כותבים ספר בצורה כזו, של להעלים דברי רש"י ולצפות שכולם יבינו את המהלך התמוה הזה, ודי בזה.
 
תנא דבי רבי ישמעאל: אילמלא (לא) זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש - דיים. אמר אביי: הלכך נימרינהו מעומד.
לא כתוב את זה על כל ברכות השבח, אלא מיוחד בברכת הלבנה, ופשוט.
מה שפשוט לך, לא הופך לקושיה
 
מה שפשוט לך, לא הופך לקושיה
לא הבנתי מה יותר פשוט שרש"י כתב שהסיבה שעומדים בגלל הקבלת פני השכינה, זה בגלל כבוד השכינה, וזה ברור ופשוט, ואגב אני מילדות הבנתי את זה שברכתי על הלבנה, שמאחר שמקבלים פני שכינה "הילכך" צריך לומר מעומד- בגלל השכינה, ולא צריך להגיע לרש"י. ולכן להוציא מכאן חידוש שכל ברכות השבח צריך לעמוד, זה רחוק מאוד.
ולכן דברי הרב כהן ברורים, וכל עוד שאין תשובה ניצחת כנגד עדיף לא לנסות ליישב בכח דברי הראש"ל.
 
מה שפשוט לך, לא הופך לקושיה
שים לב למקום אחר שהביא את פירוש רש"י, והפירוש התמוה שפירש בדבריו
1738295860258.png
1738295880148.png

כאילו שהקבלת פני אביהם זה 'סימן' לברכת השבח ולא לברכת הנהנין.

מה הקשר??

כונת רש"י בדיוק להיפך, 'שבתוך ברכות השבח' יש משהו מיוחד יותר בברכת הלבנה שהיא קבלת פני שכינה, ולכן דוקא אותה צריך לומר מעומד ולא בכל ברכות השבח הרגילות, ופשוט.
 
עי' שו"ע סימן תכו ס"א בהגה ואין לקדש החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה. ע"כ.
מדבריו י"ל שהיא ברכת הנהנין, דאם הוא רק משום הקבלת פני שכינה, למה צריך שיהיו נהנין מאורה. אבל אחר שאמר רבי ישמעאל אלמלא זכו וכו' חזר להיות ברכת השבח. ולכך אמרינן מעומד.
ויש"כ לכהן שכבר בשעה 5.59 חצי שעה קודם נץ החמה, בעוד שרובם של חברי הפורום עדיין רדומים, הוא כבר נמצא בפעילות מבצעית...
 
עי' שו"ע סימן תכו ס"א בהגה ואין לקדש החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה. ע"כ.
מדבריו י"ל שהיא ברכת הנהנין, דאם הוא רק משום הקבלת פני שכינה, למה צריך שיהיו נהנין מאורה. אבל אחר שאמר רבי ישמעאל אלמלא זכו וכו' חזר להיות ברכת השבח. ולכך אמרינן מעומד.
סתירה מיניה וביה.
אתה טוען שלמעשה לדעת השו"ע זוהי ברכת הנהנין כיון שצריך ליהנות מאורה, אז מה הוא יעשה עם הגמ' הנ"ל?

קצת שכל ותורת החילוק לא יזיק.

גם בשביל ברכת השבח צריך שיהיה 'על מה לשבח'. השבח הוא על הלבנה שמאירה לנו, ולכן צריך שנראה את האור שלה. בדיוק כמו ברכת מאורי האש שלדעת רוב הראשונים היא ברכת השבח ואעפ"כ צריך שיאותו לאורו.
 
אני מילדות הבנתי את זה שברכתי על הלבנה, שמאחר שמקבלים פני שכינה "הילכך" צריך לומר מעומד- בגלל השכינה
כך הייתי שואל את הסובבים "חידה",למה צריך לעמוד בברכת הלבנה, ומשלא ידעו תשובה הייתי משיב להם שהרגע אמרת את זה "הלכך נמרינהו מעומד".
 
אתה טוען שלמעשה לדעת השו"ע זוהי ברכת הנהנין כיון שצריך ליהנות מאורה, אז מה הוא יעשה עם הגמ' הנ"ל?
אכן, מצד אחד בעינן שיהנה לאורה דהיינו ברכת הנהנין ומאידך גיסא צריך לאומרה מעומד.
אלא שגם ברכת המצות צריך לאומרו מעומד, שנאמ' בקמה וכו' אפילו ששם לא מקבל שפני שכינה.
על כן כשאביי אמר הלכך נימרינהו מעומד - מחמת קבלת פני שכינה, הוציא את הברכה הזו מגדר ברכת הנהנין אפילו שיסודה היא ברכת הנהנין, וא"כ י"ל שהוא כברכת השבח, כי להחשיבו כברכת המצוות א"א שאין זה נוסחה, ויש להאריך בפתגמא דנא ע"ד החידוד. ואכמ"ל
 
אכן, מצד אחד בעינן שיהנה לאורה דהיינו ברכת הנהנין ומאידך גיסא צריך לאומרה מעומד.
אלא שגם ברכת המצות צריך לאומרו מעומד, שנאמ' בקמה וכו' אפילו ששם לא מקבל שפני שכינה.
על כן כשאביי אמר הלכך נימרינהו מעומד - מחמת קבלת פני שכינה, הוציא את הברכה הזו מגדר ברכת הנהנין אפילו שיסודה היא ברכת הנהנין, וא"כ י"ל שהוא כברכת השבח, כי להחשיבו כברכת המצוות א"א שאין זה נוסחה, ויש להאריך בפתגמא דנא ע"ד החידוד. ואכמ"ל
לא הבנתי זה ברכת הנהנין או ברכת השבח?, אף פעם לא שמעתי שיש מוסג כזה ברכת הנהנין שיש לה דינים שברכות השבח, ועכ"פ אם קבלה היא נקבל, אבל אין לנו שום קבלה לכך שצריך לעמוד בברכת השבח מברכת הלבנה, חוץ מדברי הרב יצחק, שנסתרים מרש"י במקום. אז אין ענין לדחוק כאלה דחקים והמצאות רק כדי להסתדר עם דברי הרב יצחק.
ומה שכתבת שגם בברכת המצוות צריך לעמוד אפי' שלא מקבל פני שכינה, שם זה בגלל שכתבו בקמה (וכמו שהבאת), ואין מכאן ראיה לברכת השבח.
 
מה הפירוש שהתווסף?!
הרי זה בדיוק מה שכתוב במה שהובא קודם לכן...
הוא כתב מה התווסף
שים לב למקום אחר שהביא את פירוש רש"י, והפירוש התמוה שפירש בדבריו
שבמקום הראשון לא הביא את רש"י, ובמקום השני כן

אז לפני שמגיבים על הודעה נא להשים לב מה כתבו בה, כמה פעמים נתקלתי שהעירו לי תגובות שלא קשורות ובלי לקרוא מה שכתבתי.
 
אז לפני שמגיבים על הודעה נא להשים לב מה כתבו בה, כמה פעמים נתקלתי שהעירו לי תגובות שלא קשורות ובלי לקרוא מה שכתבתי.
כשכותבים השגה בספר אתה צודק, אבל בפורום אפשר לשאול שאלה על דברים שנכתבו, ואז לכתוב "סליחה, לא אחזתי/לא הבנתי כראוי מה שכתוב".
 
נערך לאחרונה:
1738428776955.png

הסידורים שבהוצאת מנצור לא 'שינו' אלא 'החזירו' את הנוסח הקדום.


וזה מה שכתב הרב אהרן גבאי בענין זה:
חן וחסד ורחמים – כך בכל כתבי היד ובדפוסים הראשונים. מדפוס ונציה שמ"ד ואילך נוסף חיים לפני "חן". והחל מונציה ש"צ בחלק מהדפוסים נוסף "צדקה ורחמים" כנוסח מרוקו הקדום ודמשק, וכן בדפוסי ליוורנו, אבל בחלק מדפוסי אמסטרדם אינו ובעקבותם כך בדפוסי זמנינו ובאיש מצליח, ובסידורי הרב עובדיה יוסף החזירו נוסח ליוורנו ליושנו ע"כ.

לפ"ז יוצא שהנוסח 'צדקה' הוא נוסח מרוקו, ונוסח 'ספרד' המקורי הוא ללא תיבה זו.

ומסתבר שאילו הרב המחבר הנ"ל היה יודע שנוסח זה הוא נוסח מרוקו לא היה מחזיר תיבה זו אלא כנוסח ספרד.
 

קבצים מצורפים

  • 1738428905133.png
    1738428905133.png
    66.9 קילובייט · צפיות: 4
את זה ראיתי, אבל הוא כתב "והפירוש התמוה שפירש בדבריו", והפירוש הזה כבר הובא למעלה.
ההבדל הוא שמקודם הביא כן מדנפשיה, ותמהנו איך לא ראה דברי רש"י, ואח"כ נמצא שהתימה יותר גדולה שראה דברי רש"י, ואפ"ה פירש פירוש תמוה. ודי בזה.
ועכ"פ אין כ"כ ענין לדון ולהתווכח מה ההבדל בין שני המקומות, זה לא יישב את רמת הקושיא על הרב יצחק.
 
הצג קובץ מצורף 1173

הסידורים שבהוצאת מנצור לא 'שינו' אלא 'החזירו' את הנוסח הקדום.


וזה מה שכתב הרב אהרן גבאי בענין זה:
חן וחסד ורחמים – כך בכל כתבי היד ובדפוסים הראשונים. מדפוס ונציה שמ"ד ואילך נוסף חיים לפני "חן". והחל מונציה ש"צ בחלק מהדפוסים נוסף "צדקה ורחמים" כנוסח מרוקו הקדום ודמשק, וכן בדפוסי ליוורנו, אבל בחלק מדפוסי אמסטרדם אינו ובעקבותם כך בדפוסי זמנינו ובאיש מצליח, ובסידורי הרב עובדיה יוסף החזירו נוסח ליוורנו ליושנו ע"כ.

לפ"ז יוצא שהנוסח 'צדקה' הוא נוסח מרוקו, ונוסח 'ספרד' המקורי הוא ללא תיבה זו.

ומסתבר שאילו הרב המחבר הנ"ל היה יודע שנוסח זה הוא נוסח מרוקו לא היה מחזיר תיבה זו אלא כנוסח ספרד.
מע"כ הגאון הגדול הרב @כהן שליט"א,
אם כת"ר רוצה להתחיל לדון בנוסחאות של בעל הילקו"י שליט"א, נלע"ד שכדאי לפתוח אשכול מיוחד
כיון שיש הרבה מה לדון ולעורר בדבריו כדרכה של תורה.
אמנם מה שהעיר כת"ר על המילה "צדקה" שהוכנסה לסידור, למרות שאינה גירסא חדשה,
הערות בסגנון זה יש להעיר בלי גבול על הגאון ילקו"י, שחידש נוסחאות מדעתו והחליט בדעתו הרחבה מה לקרב ומה לרחק.
ואנקוט דוגמא חריפה מאוד, שלמרות שנדברתי עימו בזה כמה פעמים, אינו מסכים לחזור בו.
בסדור חזו"ע הראשון הוסיף בברכת את צמח כי לישועתך קוינו וציפינו כל היום,
אין נוסחא כזאת בשום סידור מאדם הראשון ועד היום,
ולראיה כי רבנו האריז"ל כ': יכוין לצפות לישועה, ומשמע שאינו גורס מילה זו דא"כ למה יכוין הלא אומר בעצמו.
הראשון שהמציא זאת זה הגה"ק מוהר"ח פאלגי' זיע"א,, שידוע שהיה כל ימיו חי בתשוקה עצומה לגאולה וכו'

וכאן הבן שואל: האם בגלל רח"פ נשנה כל הסידורים ועוד של האריז"ל???????
ושמעתי מכמה וכמה ת"ח שהיו מקורבים למרן הגרע"י שהיה מתפלל בתפילת הלחש שהציבור לידו שומע כידוע שלא היה אומר תיבה זו.
וצע"ג.
 
1738430118047.png

ז"ל הרב אהרן גבאי לגבי תיבת 'חוס':

אב הרחמן שמע קולינו ייי אלהינו ורחם עלינו – כך ברוב כתבי היד של הענף המורחב ובדפוסים הראשונים, בקצת כתבי יד של הענף המורחב: "שמע קולינו ייי אלהינו אב הרחמן רחם עלינו", וכן הגיה האריז"ל, וכן הגיהו מדעתם מדפיסי ונציה שמ"ד ואילך. באותו דפוס הוסיפו מדעתם גם תיבת "חוס" שאיננה בכל כתבי היד והדפוסים הראשונים, ויוצא שגירסת דפוס ונציה שמ"ד "שמע קולינו ייי אלהינו אב הרחמן חוס ורחם עלינו", וכן הוא בעקבותם בדפוסי ליוורנו. בדפוסי זמנינו מחקו תיבת "חוס" על פי הנוסח המובא בשער הכוונות, וכ"ה גם באיש מצליח, אבל בסידורי הרב עובדיה יוסף הוחזר נוסח ליוורנו ליושנו ע"כ.

נמצא שגם בזה נוסח תפלת ישרים הוא הוא הנוסח 'הספרדי' הקדום.


וז"ל הרב אהרן גבאי לגבי תיבות 'ועל זקניהם':

בכל כתבי היד ליתא "ועל זקניהם", וכן ליתא בכל הדפוסים הישנים ומושפעיהם (כגון דפוס ליסבון ר"נ דפוס נאפולי ר"נ דפוס ונציא רפ"ד דפוס ונציא שמ"ד ונציה שצ"ה קושטא ת"ק. חמדת ישראל מהר"י צמח דא אגודת אזוב). אך ברוב דפוסים משנות הת"ק ואילך נוסף "ועל זקניהם", ובחלק מדפוסי ליוורנו הוא בסוגריים אבל בדפוסי אמסטרדם ליתא (כגון מהשנים תקכ"א תקל"א תקל"ט תקפ"ו), ובדפוסי בגדד וזמנינו הושמט לגמרי על פי האר"י (ובלאו הכי דפוסי בגדד נמשכים תמיד אחד דפוסים אמסטרדם), ובחזון עובדיה ואיש מצליח חזרו לגרוס נוסח מחודש זה, והביאו לו ראיות רבות וגדולות, אך במק"א דחיתי כל ראיותיהם על פי ידיעות חדשות שנתגלו בדורינו והראיתי שבכל סידורי הגאונים והקדמונים וכל עדות ישראל העתיקות לא נזכר זקנים בברכה זו מלבד נוסח אשכנז וחלק מנוסח א""י הקדמון (עייין מאמרי: 'האם צריך להזכיר זקנים בברכת על הצדיקים', בית אהרן וישראל, גליון רב (ניסן-אייר תשע''ט), עמ' קלב-קמז וע"ש שהסכים לתורף הדברים הרב הנאמ"ן, וחזר בו, והסכים שאין שום חובה וצורך לומר "ועל זקניהם" אלא שמי שהורגל כבר לומר תוספת זו רשאי להמשיך כך לכתחילה שהרי אין איסור להוסיף תיבות עכת"ד ע"ש).

נמצא שגם בזה נוסח מנצור הוא נוסח הספרדים הקדום!
 
בסדור חזו"ע הראשון הוסיף בברכת את צמח כי לישועתך קוינו וציפינו כל היום,
אין נוסחא כזאת בשום סידור מאדם הראשון ועד היום,
ז"ל הרב אהרן גבאי בקשר לתיבה זו
קוינו – כך בכל כתבי היד ובכל הראשונים ובכל הדפוסים כולל דפוסי ליוורנו בגדד וזמנינו. קוינו וצפינו - כך התחדש בסידורי הרב עובדיה יוסף ואיש מצליח ע"פ הגר"ח פאלג'י ועוד קצת פוסקים ע"ש.
 
אב הרחמן שמע קולינו ייי אלהינו ורחם עלינו – כך ברוב כתבי היד של הענף המורחב ובדפוסים הראשונים, בקצת כתבי יד של הענף המורחב: "שמע קולינו ייי אלהינו אב הרחמן רחם עלינו", וכן הגיה האריז"ל, וכן הגיהו מדעתם מדפיסי ונציה שמ"ד ואילך. באותו דפוס הוסיפו מדעתם גם תיבת "חוס" שאיננה בכל כתבי היד והדפוסים הראשונים, ויוצא שגירסת דפוס ונציה שמ"ד "שמע קולינו ייי אלהינו אב הרחמן חוס ורחם עלינו", וכן הוא בעקבותם בדפוסי ליוורנו. בדפוסי זמנינו מחקו תיבת "חוס" על פי הנוסח המובא בשער הכוונות, וכ"ה גם באיש מצליח, אבל בסידורי מרן הרב עובדיה יוסף הוחזר נוסח ליוורנו ליושנו ע"כ.
עי' שו"ת פלא יועץ סימן כה (לרבינו אליעזר פאפו הוצאת מכון הכתב) שכ' ז"ל ראיתי לחד צורבא מרבנן יצ"ו שהיה ש"ץ ובברכת שמע קולינו דקדק לומר אב הרחמן רחם עלינו ודליג תיבת חוס. ונראה שיצא לו מדברי הרב פרי עץ חיים שהביא משמו בספר ש"צ ע"ש שלא הזכיר חוס. ואין משם ראיה, דכמו כן לא הזכיר חננו ועננו ושמע תפלתנו ע"ש אלא מוכרח דלא נחית למנקט הלשון כמו שהוא אלא מה שצריך לענין כונת השמות, וראיה ברורה דצ"ל חוס ממ"ש הרב פע"ח עצמו דיש בברכה זו ל"ה תיבות כנגד הל"ה תגמלו זו עם מלת חוס הם ל"ה דוק ותשכח, ואיתא בזוה"ק וכו' ע"ש.
 
ראשי תחתית