משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א

[ראש פינה]

אבקש לעצור את הדיון על עצם קיומן של טעויות בספר או האם עבר הגהה או לא.
הדיון מוצה ואין עוד טעם לדוש בו.

נזכיר לכמה מהמשתתפים בשרשור זה, שספר 'ילקוט יוסף' הינו סדרת ספרי הלכה של מרן הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א, אשר ינק סבר וקיבל מאביו הגדול זצוק"ל וזכה להסכמתו וברכתו, מרביץ תורה לאלפים רבים, ורבים הולכים לאורו ורואים בו אב רוחני ומנהיג.
לכן אם פותח השרשור ראה לנכון לפתוח דיון, לשאול ולהקשות על נקודות בספר כדרכה של תורה, זה אפשרי. אך חובה להיזהר מאוד שלא לדון בצורה שעלולה להתפרש כמזלזלת בגדולי תורה ח"ו!

היות וכבר נאלצנו למחוק כמה וכמה הודעות בשרשור זה,
נזכיר את הכללים הרלוונטיים:

1. מותר לדון, לשאול להקשות ולתמוה על כל רב וכל ספר, כדרכה של תורה.
2. חובה לעשות זאת בדחילו ורחימו, בכבוד רב ובזהירות רבה בכבודם של תלמידי חכמים, היזהרו בגחלתן!!
3. לא נאפשר כאן בפורום כל ביטוי של זלזול או פגיעה בכבוד ת"ח, ומכ"ש ביטויי גנאי, לשה"ר ופגיעה.
4. אין צורך להכביר בתארים (אם כי הרשות נתונה), אך יש להימנע מלכנות אדם גדול בישראל בתואר שיש בו זלזול ביחס למעמדו, כגון ר' פלוני וכדו'.

מכאן ואילך ניתן להמשיך לדון בהתאם לכללים הנ"ל.

אנו בהנהלת הפורום דוגלים בהתערבות מינימלית, וחפצים להתערב, לערוך ולמחוק כמה שפחות.
אנא סייעו לנו בכך!

 

[כהן]

גם הרב עובדיה מסכים לדעה זו.

המעיין במקור שם בעמ' ק"כ יראה שאינו נכון.
הוא לא כתב שאף בדיעבד אם בירך נפשות יחזור לברך מעין ג' אלא כתב שלא יברך לכתחלה בורא נפשות במקום מעין שלוש עי"ש. לא דיבר כלל על דיעבד.

 

[אברימי]

המעיין במקור שם בעמ' ק"כ יראה שאינו נכון.
הוא לא כתב שאף בדיעבד אם בירך נפשות יחזור לברך מעין ג' אלא כתב שלא יברך לכתחלה בורא נפשות במקום מעין שלוש עי"ש. לא דיבר כלל על דיעבד.

לא יכול להיות שחזר בו במפתחות בסוף?

 

[כהן]

לא יכול להיות שחזר בו במפתחות בסוף?

את המפתחות לא הוא כתב אלא העורכים.

 

[החש בראשו]

מי אמר למר שהרב שליט"א משיג על הרב משה לוי זצ"ל
בשיעור הצלחתי לשמוע שמרן הרב עובדיה זצ"ל שואל מי זה אך לא הצלחתי להבין מה ענה לו הרב יצחק שליט"א

ציטוט מהשיעור: מרן הגר״ע לא שאל מי זה, אלא הפוך אמר לו: ״תחלוק עליו! תגיד ברכת השם למה אתה מפחד ממנו?״ מרן הראש״ל: כסא רחמים כועסים! מרן הגר״ע: שישתו מים קרים.

 

[כהן]

שמעו כאן מה שמשיג הרב שליט"א על הרב משה לוי זצ"ל.
אולם בספרו כתב טעמים אחרים לגמרי למה אין בזה סב"ל, ולא כמו שאמר הרב הנ"ל

מצורף גם כמה עמודים מהספר שולחן המערכת שבו משיב על פסק הרב משה לוי הנ"ל, אולם המעיין במה שהעליתי לעיל בטעמיו של הרב משה לוי יראה שלא השיב מאומה על טענותיו. ומה שטען שביבי"א הביא בזה מחלוקת ראשונים - הלא הברכת ה' האריך להוכיח שאין בזה 'מחלוקת', ומה שכמה מהאחרונים למדו בדעת תר"י - אינו נכון, וא"כ אין בזה כדי השב

 

[אברימי]

את המפתחות לא הוא כתב אלא העורכים.

מנין לך?

 

[ישראל סבא]

ציטוט מהשיעור: מרן הגר״ע לא שאל מי זה, אלא הפוך אמר לו: ״תחלוק עליו! תגיד ברכת השם למה אתה מפחד ממנו?״ מרן הראש״ל: כסא רחמים כועסים! מרן הגר״ע: שישתו מים קרים.

אני הקשבתי לחלק שציינו בהתחלה ושם הרב עובדיה זצ"ל שואל בשקט מי זה והרב יצחק שליט"א עונה לו בשקט ועצרתי בהתחלת שיעורו של הרב עובדיה כאשר כתבת דבריך הימשכתי לשמוע השיעור ובתחילת שיעורו כותב כמו שכתבת (וטוב שהבאת כיון שהיה לי קצת ספק מה אמר הרב יצחק)

 

[החש בראשו]

מנין לך?

המפתחות של הכותרות זה ברור שזה מרן הראש״ל עצמו כי הם הכותרות שבתוך הספר עצמו. אולי התכוון למפתח לפי הא״ב שזה מן הסתם על ידי עורכים, אבל נערכו בצורה שטחית.

 

[כהן]

האם נשים חייבות בברכות השחר או דהוי הזמן גרמא​

בש"ת יחו"ד ח"ד סי' ד' האריך בענין זה, וכתב שכיון שמבואר במחזור ויטרי ובתשובת הרא"ש [וכ"ד האר"י] שהמשכים לקום קודם עמוד השחר, יכול לברך כל ברכות השחר, נמצא שאין לברכות השחר הגבלת זמן, ונוהגות ביום ובלילה, ואם כן אין ברכות אלה בכלל מצות עשה שהזמן גרמא עכת"ד.

אולם כבר הקשו רבים על דבריו, שהרי המשכים בלילה מברך את הברכות של היום 'שלמחרת', אבל את הברכות של היום 'שעבר' א"א לברך בלילה, וכפי שהביא הוא ז"ל מדברי הר"פ. ועוד שמהשקיעה ועד חצות א"א לברך גם את הברכות של היום שלאחריו, וא"כ עדיין חשיב הז"ג.

ובספר ילקוט יוסף סי' נ"א הערה ל"ג כתב ליישב דאף שאנו נוהגים שלא לברך ברכות השחר אחר השקיעה עד חצות לילה - כל זה הוא על פי הסוד, וכמו שכתב ברב פעלים, אבל בעיקר זמן ברכות השחר, חשיב זמנם כל היום והלילה, ועכ"פ א"א להחשיבם כז"ג עי"ש.

אולם דבריו תמוהים מכמה אנפי; חדא, שאין זה איזו 'חומרא' בעלמא ע"פ הסוד כדוגמת צדקה בלילה שהביא שם שרק מקפידים לכתחלה לא לתת בלילה, אלא כאן אנו נוקטים ש'אין' לברך בלילה, כלומר שאין זה זמן הברכה, וגם בדיעבד לא מברכים. ובפרט שכל עניני ברכות השחר אנו נוקטים כדעת המקובלים אפילו לברך במקום שע"פ הפשט אין מברכים [כדוגמת הנותן ליעף כח, מי שלא נתחייב בכל ברכות השחר, מי שלא ישן, ועוד], וכ"ש שלא לברך במקום שע"פ הקבלה אין מברכים. ועוד, שהרי הר"פ שם בתחלה כתב טעם ע"פ 'הפשט' שאין מברכים בלילה וז"ל ראיתי דאיכא טעם נכון שלא לברך, והוא כי מצאתי בהרד"א ז"ל שכתב וכו', נמצא לפ"ז לא תקנו חז"ל ברכה זו וכיו"ב אלא בעבור הנאות שהם ביום וכו', לכך ראוי שלא לברך אותם אחר שעבר היום שנתקנו בעבורו עיש"ב. ורק לאחר מכן כתב שמצא טעם ברור ונכון 'יותר' ע"פ הסוד. אבל גם ע"פ הפשט ס"ל שאין לברך בלילה. וכן מפורש בספרו עוד יוסף חי פרשת וישב אות י"ב שגם ע"פ הפשט חלק על המאמ"ר והגר"א, וז"ל ובתשובתי הנזכרת הבאתי דברים אלו וכו', ועשיתי טעם נכון שלא לברך, 'וגם' ע"פ הסוד עשיתי טעם נכון וכו' עי"ש. ועוד, דאשתמטתיה דברי כמה אחרונים שכתבו להדיא שאין לברך בלילה והם המקור חיים [בכרך] בסי' נ"ב שכתב: נ"ל דזמנם בדיעבד ושכח כל היום שנאמר ימלא פי תהלתך כל היום וגו'. רק אם התפלל ערבית עבר זמנם שנאמר ברוך ה' יום יום ע"כ. וכ"כ בספר מאורי אור חלק באר שבע דף קי"ז ע"א שברכת הנותן לשכוי זמנו ביום והוי הז"ג עי"ש. וכ"כ בספר שולחן הטהור בסי' ע"א ס"א לגבי אונן שמברך כל הברכות 'עד הלילה השניה'. ובביאורו הארוך שם הביא את דברי הגר"א שמברך גם בלילה, וכתב שלא נראה לנו כלל ואין להאריך עי"ש. הרי לנו שנקטו בפשיטות שאין זמן הברכות בלילה, וא"כ הדר דינא שברכות השחר יש להם דין של מצוות דרבנן שהז"ג, שנשים אינן חייבות בהם.

ומה שנשים מברכות ברכות השחר זהו משום שאין בהם 'וציונו', והמנהג פשוט בכל הדורות שברכות שאין בהם 'וציונו' הנשים מברכות.

 

[ידידיה]

אלא כאן אנו נוקטים ש'אין' לברך בלילה, כלומר שאין זה זמן הברכה,

כעין שטען על האול"צ על שילוח הקן בימות העומר.

 

[אברימי]

המפתחות של הכותרות זה ברור שזה מרן הראש״ל עצמו כי הם הכותרות שבתוך הספר עצמו. אולי התכוון למפתח לפי הא״ב שזה מן הסתם על ידי עורכים, אבל נערכו בצורה שטחית.

אולי מה שכתוב במפתחות הוא מהרב, אבל מה שמובא בסוגריים הוא לא מהרב.

 

[משיב כהלכה]

כתב לי פעם אחד הגולשים בפורום לתורה (עידנתי את הדברים ומחקתי קצת ביטויים העלולים להישמע כזלזול), אינני לוקח אחריות על הדברים, ואדרבה - אשמח לשמוע מה דעת החברים על זה, בפרט חסידי הגר"ע אם ישנם:

"תמיד אני נהנה לקרוא את דבריך, אתה מדהים בבקיאות ובבהירות שלך.

כיהודה ועוד לקרא אוסיף כי אכן ישנם אוסף מצומצם של מנהגים שהתגבשו במאות האחרונות וכונו מנהגי ירושלים. הם תועדו בספר התקנות (תר"ב) ושער המפקד (תרס"ח) ובספר כתר שם טוב ונתיבי עם. המעיין שם ימצא שלא פעם, המנהגים שמיוחסים כמנהגי ירושלים, או שלא היו דברים מעולם, או שההיפך הוא הנכון.

ואגב, מצאתי פנינה יפה בספר פקודת אלעזר (שיח), שמראה כי מנהג ירושלים שאין בישול אחר בישול בלח והמערבים מחמירים כדעת מרן, יעו"ש.

ונמצא שהניסיון לצאת נגד מנהג מרוקו לתת מים רותחים מכ"ר לקדירה, בתואנה שבא"י עליהם לנהוג כמרן, סותר את מנהג ירושלים... (מה עוד שמרן הגר"ש משאש יישב את מנהג מרוקו עם דעת מרן. ואכן רב המרחק בין "הטמנת קומקום" עליה דיבר מרן בסימן רנג, לבין השהיית קומקום).

וכך קרה גם בעניין הברכה אחרי ההדלקה, שמבואר מדברי מרן החיד"א (המשקפים את מנהג ארץ ישראל) שיש לברך אחר ההדלקה. והרב עובדיה ייחס לדעת מרן דברים שלא רצה לכותבם (והשמיט דעת הרמב"ם שיש לברך אחרי הדלקה) ויצא נגד מנהג ארץ ישראל. למרות שאיהו גופיה כותב בעשרות מקומות שאין אומרים סב"ל נגד המנהג (גם כשהמנהג לא ברור. אם אינני טועה - כגון מנהג הבדלה לנשים שיש מחלוקת במרן רצו, והרב מקל בשם המנהג מבלי לבססו היטב). אם לא די בכך, הוא טען כי המרוקאים נשרכו אחר מנהגי חב"ד. למרות שהדברים מוכחשים באופן בוטה מדברי חכמי ספרד וספרי חכמי מרוקו.

ואכן, בלי קשר למנהגים כלשהם, זו אחת מנקודות התורפה של פסקי הגרע"י זצ"ל - חוסר שיטתיות. פעם הוא עושה מחקר הלכתי עצמאי מקיף (למשל מתי יש לברך) ומכריע (שיש לברך לפני) בניגוד למנהג. במקומות אחרים הוא אף יפליג בחידושיו נגד כל הראשונם ופוסקים (למשל, מכריע שנשים צריכות לברך על ההלל בליל פסח, בעוד שבלשון הטור ועוד ראשונים, הברכה מדין מנהג ודווקא בבית הכנסת. ונכתב על כך בפורום). במקומות אחרים הוא יאמר שברכה לבטלה זה חמור ומבטל מנהגים. ובמקומות אחרים הוא מורה לברך נגד המנהג ונגד פשט הפוסקים. יש שהוא ידבר ארוכות נגד מנהג שהוא נגד דעת מרן, ויש שיוכיח למי שנוהג כדעת מרן. הוא ידרוש שמי שלא נוהג כר"ת נכנס בספק סקילה, ובמקביל יפסוק שמילה שאירעה בשבת על סמך שיטת הגאונים תבוצע בשבת.

חוסר השיטתיות בולט כשהוא רוצה להקל - שם רואים שהוא פוסק כשיטות תמוהות, כאשר במקומות אחרים הוא דוחה אותן בתקיפות.

ויפה כח הבן מכח האב: באותו שיעור שהרב יצחק יוסף מטיף נגד מנהג מרוקו לערות מכ"ר לקדירה רותחת, משום בישול אחר בישול בלח, הוא מסביר לשומעי לקחו שמותר לחמם מים שחוממו והצטננו לכתחילה".

ע"כ דבריו, שאני רואה בהם ביקורת עניינית, ואשמח לתגובות.

 

[ידידיה]

והשמיט דעת הרמב"ם שיש לברך אחרי הדלקה

דעת הרמב"ם לברך קודם ההדלקה.

 

[ידידיה]

הוא טען כי המרוקאים נשרכו אחר מנהגי חב"ד.

כך כתב מרן? זה לא חידוש של הבן?

 

[משיב כהלכה]

הקדמתי שזהו קטע שכתב לי מישהו, ואינני לוקח אחריות על הדברים... כנראה הכותב התבלבל בין האב לבן (לא מצאתי כן בספרי האב).

 

[משיב כהלכה]

דעת הרמב"ם לברך קודם ההדלקה.

אולי כוונתו שמרן השמיט דעת הרמב"ם שיש לברך לפני ההדלקה, ולא כתב כלשונו "וחייב לברך קודם הדלקה".

וכן כתב בילקוט יוסף (ציצית ותפילין הערות סימן ח - מהלכות ציצית - סדר עטיפת הציצית אות יט):

"וכיוצא בזה יש לומר גבי הדלקת נרות שבת, על מה שכתב מרן בש"ע (סי' רסג סעיף ה'): "כשידליק יברך וכו'". ומשמע לכאורה שמברך אחר ההדלקה, והוא כסברת מהרי"ו שהובאה ברמ"א, [ובדרכי משה סי' רסג סק"ב], שיש לחוש שמקבלים שבת בברכת ההדלקה ולא יוכלו להדליק אחר הברכה. אך לשון הרמב"ם (בפ"ה מהל' שבת ה"א): וחייב לברך קודם שידליק וכו'. ומהא דשינה מרן מלשון הרמב"ם לכאורה יש מקום ללמוד דסבירא ליה למרן שיברך אחר ההדלקה" (וניסה לדחות זאת).

 

[ידידיה]

אולי כוונתו שמרן השמיט דעת הרמב"ם שיש לברך לפני ההדלקה, ולא כתב כלשונו "וחייב לברך קודם הדלקה

ושינוי זה אומר דרשני!

 

[אברימי]

ואכן, בלי קשר למנהגים כלשהם, זו אחת מנקודות התורפה של פסקי הגרע"י זצ"ל - חוסר שיטתיות. פעם הוא עושה מחקר הלכתי עצמאי מקיף (למשל מתי יש לברך) ומכריע (שיש לברך לפני) בניגוד למנהג. במקומות אחרים הוא אף יפליג בחידושיו נגד כל הראשונם ופוסקים (למשל, מכריע שנשים צריכות לברך על ההלל בליל פסח, בעוד שבלשון הטור ועוד ראשונים, הברכה מדין מנהג ודווקא בבית הכנסת. ונכתב על כך בפורום). במקומות אחרים הוא יאמר שברכה לבטלה זה חמור ומבטל מנהגים. ובמקומות אחרים הוא מורה לברך נגד המנהג ונגד פשט הפוסקים. יש שהוא ידבר ארוכות נגד מנהג שהוא נגד דעת מרן, ויש שיוכיח למי שנוהג כדעת מרן. הוא ידרוש שמי שלא נוהג כר"ת נכנס בספק סקילה, ובמקביל יפסוק שמילה שאירעה בשבת על סמך שיטת הגאונים תבוצע בשבת.

נראה לי שזה נובע מקריאה של הסיכום של התשובה בלי כל הדיון.
ע"פ רוב כן מובן למה פסק במקום אחד כמו המנהג ובמקום אחר נגד המנהג וכד'.
אמנם יש דברים שלא מובנים, כמו לדוגמא מקומות שלא חשש לסב"ל, כמו לברך המפיל אחרי חצות, שעשה לי כל צרכי בת"ב ויוה"כ, ברכה על תפילין כשהסירם, ברכה על בושם סינטטי (לפי השיטה שבחזו"ע ברכות חזר בו) וכו'.

 

[החש בראשו]

אולי כוונתו שמרן השמיט דעת הרמב"ם שיש לברך לפני ההדלקה, ולא כתב כלשונו "וחייב לברך קודם הדלקה".

וכן כתב בילקוט יוסף (ציצית ותפילין הערות סימן ח - מהלכות ציצית - סדר עטיפת הציצית אות יט):

"וכיוצא בזה יש לומר גבי הדלקת נרות שבת, על מה שכתב מרן בש"ע (סי' רסג סעיף ה'): "כשידליק יברך וכו'". ומשמע לכאורה שמברך אחר ההדלקה, והוא כסברת מהרי"ו שהובאה ברמ"א, [ובדרכי משה סי' רסג סק"ב], שיש לחוש שמקבלים שבת בברכת ההדלקה ולא יוכלו להדליק אחר הברכה. אך לשון הרמב"ם (בפ"ה מהל' שבת ה"א): וחייב לברך קודם שידליק וכו'. ומהא דשינה מרן מלשון הרמב"ם לכאורה יש מקום ללמוד דסבירא ליה למרן שיברך אחר ההדלקה" (וניסה לדחות זאת).

פשט הלשון ׳כשידליק יברך׳ משמע לפני ההדלקה או מקסימום תוך כדי ההדלקה מה שלא יכול להיות. אלא ששינוי לשון הרמב״ם אומר דרשני, כאן צ״ל שמרן רצה לברוח מהמחלוקת.