יש כאן סלט אחד גדול
בתחילה הרב חותה דיבר רק על חומרי ההתפחה שנחלקו בזה דלדעת הגר"ע יוסף מותר והרבה פוסקים סברו שזהו חמץ גמור ושומר נפשו ירחק מזה.
וע"כ השיבו לו [ולדעתי בצדק] שלסוברים כדעת הגר"ע יוסף זצוק"ל בחמורות שבחמורות, בהיתר א"א לעלמא ובספיקות כרת גמורים, פסולי חיתון ועוד, מדוע שלא יסמכו עליו גם בזה דזהו רבם שהם נוהגים כמוהו בכל דבר ועניין .
ובתחילה לא דיבר מאומה על רמת הכשרות של המוצר, רק שלדעת הרבה פוסקים הוא חמץ גמור.
יש שפקפקו [הרב אלבה וכו'] דאף לדעת הגר"ע יוסף זצוק"ל יש לאסור, שהוברר שיש במתפיחים מיסוד המים ולכו"ע מתפיח,
וע"כ השיבו הרב ללוש והרב טהרני, [ו - AI ] שסוג ההתפחה אינו דומה,
וע"ז השיבו המחמירים, דאכתי מידי ספק לא נפקי, דלא איירי בגדולי עולם אלא במוצי"ם חשובים, וכן זהו ענין טכני ולא הלכתי
ועדיין קשה לסמוך עליהם בחששות כרת. [ובצדק לדעתי, אמנם לא שמעתי זכר לטענה זו מהרב חותה.]
כעת מגיע הרב חותה עם טענה חדשה בשם הרב בוגרד שיש בעיה בכלל בקמח שהוא מן השוק, וכן מטפטף עליו גשמים
ויש בעיה בקנמון שהוא מתקלף במים, ועוד טענות שכלל לא דיבר הרב חותה עליהם בתחילה.
מה שברור ששומר נפשו ירחק ממוצר זה שהוא בכשרות של רבנות וקשה לסמוך עליהם בחשש חמץ גמור.
וכן מכל הספיקות הנ"ל, ואינו חובה כלל.
אך צריך לעשות סדר בדברים, ולענות על ראשון ראשון.
כי קצת נשמע כמו ויכוח של בחורים מישיבה קטנה שכל אחד תפס צד וקופץ מטענה לטענה בלי שום קשר אחת לשניה.