פפושדו - דעת רבותינו

[החש בראשו]

ובנושא החדש שהתעורר מאיזה רב שאינו מכירו אינו מתרגש.

אין טעם להעלים עין, יש כאן נושא כבד משקל שלצערנו כרגע אין התייחסות אליו.

 

[משיב כהלכה]

כך שגם אם ביביע אומר מתיר זאת, רבים נמנעים מהיתר זה

בדרך כלל, בד"צים מחפשים כל חומרא אפשרית, ובמחלוקת הם נוקטים כדעת המחמיר, אבל הרב אברהם יוסף לא מתיימר להיות בד"ץ.

 

[שמעון טרבלסי]

אין טעם להעלים עין, יש כאן נושא כבד משקל שלצערנו כרגע אין התייחסות אליו.

יש התייחסות מצד הרב ללוש.
אולי אם באמת יתעוררו כמה אברכים כמו @כהן ועוד וילכו לרבנים שיבינו הענין אז יתייחסו לזה בכובד ראש.

 

[כאחד העם]

בדרך כלל, בד"צים מחפשים כל חומרא אפשרית,

אבל במקרה זה רבים מן הפוסקים [לא קשור לבד"ץ] נוקטים שזה לא מועיל, לא מדין חומרא אלא מדינא

 

[משיב כהלכה]

כמו בכל מחלוקת שהצד השני אוסר "מדינא"...

 

[המקור הראשון]

בחול המועד פסח תשפ"ה הגיע הגר"א יוסף לביהמ"ד בשכונת נוה יעקב בירושלים, ולאחר דרשתו חילק עוגיות 'פפושדו' למשתתפים.

 

[חבר]

משהו מעניין שמספר הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

בזמנו פנה אלי מו"ר הרב מרדכי אליהו וביקש ממני לבדוק איזה יין משמש לעוגיות הללו. כשנאמר לנו שנעשה שימוש ביין מתוק אמר לי הרב אליהו, שיין מתוק זו בעיה קשה מכיוון שבכדי לעצור את תהליך התסיסה מכניסים חומרים שיכולים להיות בעייתיים.
הרב אליהו ביקש לדעת מה באמת מתרחש בתהליך התסיסה. בברור אצל כימאים מומחים למזון, התברר שבסוף התהליך מתקבל H2O שזה מים. זאת אומרת, מה שקורה בעצם הוא, שהחומרים שמוסיפים כדי לעצור את תהליך התסיסה, גורמים לפרק מים מהיין. לדעת הרב אליהו הדבר בעייתי מכיוון שזה נחשב למי פירות עם מים שמחמיצים ולעומתו הרב עובדיה סבר שאין בכך כל בעיה מכיוון שמדובר במים שיצאו ממי הפירות ולכן הם לא מחמיצים. אם כן יש לנו כאן מחלוקת הלכתית: לפי הרב אליהו – ברגע שאתה מוסיף יין מתוק, הרי ע"י הוספת חומר מסוים משתחרר H2O , שזה מים, ואם כן זה כבר לא מי פירות טהורים, ולכן העיסה מחמיצה מהר יותר, ולפי הרב עובדיה – ברגע שלא הוסיפו מים מבחוץ, זה כשר ואינו מחמיץ.

 

[משיב כהלכה]

בחול המועד פסח תשפ"ה הגיע הגר"א יוסף לביהמ"ד בשכונת נוה יעקב בירושלים, ולאחר דרשתו חילק עוגיות 'פפושדו' למשתתפים.

עושים מזה "כבוד התורה" שלא יאמרו חלילה שהגר"ע יוסף טעה בהוראה רח"ל, כאשר כל בר בי רב דחד יומא יודע שהוא לא יכול לטעות, לא טעה מעולם ולא יטעה, הס מלהזכיר.

אבל בעצם אין כאן אלא ביזיון התורה של אותם גדולים שחלקו עליו, כאשר כופים על הציבור ללכת לפי פסקיו של הגר"ע ומבטלים את השאר כחרס הנשבר.

יש דברים שהציבור מחמיר לחינם, כמו לגבי מצות שמורה שהגר"ע יוסף בזמנו דיבר על מצות יהודה שגם הם כשרים ואין צורך לבזבז כסף לקנות דוקא מצות הלפרין, ואז יש ענין כלשהו למנוע נזק כספי מהציבור רק בגלל חומרא.

אבל ללכת ולדחוף לאנשים פפושדו שיאכלו בפסח, דבר שהם לא צריכים ולא חסר להם, והוא שנוי במחלוקת, תמוה מאוד.

 

[כאחד העם]

ש דברים שהציבור מחמיר לחינם, כמו לגבי מצות שמורה שהגר"ע יוסף בזמנו דיבר על מצות יהודה שגם הם כשרים ואין צורך לבזבז כסף לקנות דוקא מצות הלפרין, ואז יש ענין כלשהו למנוע נזק כספי מהציבור רק בגלל חומרא.

מחמיר לחינם???
גם הרב עובדיה החמיר ב "שמורה"
אומנם היה לו הרבה כסף לבזבז, אבל לא נראה לי שהחמיר בגלל זה

 

[שמעון טרבלסי]

משהו מעניין שמספר הרב מנחם בורשטיין ראש מכון פועה

הרב אבישי טהרני עשה בדיקה ולקח עוגיה של פפושדו בעודה בצק והשאיר אותה כך במשך זמן רב ולא תפחה במאומה.
הוא נראה לי יכנס לענין של עידוא אלבה.

 

[שמעון טרבלסי]

ועו משהו מענין, שמלמד שהעדה"ח לא סוברים שזה חמץ גמור אלא חמץ נוקשה.

 

[החש בראשו]

הרב אבישי טהרני עשה בדיקה ולקח עוגיה של פפושדו בעודה בצק והשאיר אותה כך במשך זמן רב ולא תפחה במאומה.

זה לא אומר כלום.

 

[חבר]

הרב אבישי טהרני עשה בדיקה ולקח עוגיה של פפושדו בעודה בצק והשאיר אותה כך במשך זמן רב ולא תפחה במאומה.
הוא נראה לי יכנס לענין של עידוא אלבה.

מה קשור אחד לשני?
יש כאן טענה של הגר''מ אליהו בנוגע ליין דברי הרב טהרני אינם אלא להוכיח שאין כאן שום תהליך מחמת החומר הכימי וכי זה פותר את הטענה של היין

אגב אם מדברים על 'ניסוי' היה מצופה לקחת שתי בצקים באחד לערב מי פירות קמח וחומר כימי ובאחד לערב מי פירות וקמח בלבד ולראות אחרי שעה אם יש הפרש בין שני הבצקים (והאמת שכל אחד יכול לעשות ניסוי כזה בביתו)
וחוצמזה לא ברור מה הוא בא להוכיח???

 

[שמעון טרבלסי]

מה קשור אחד לשני?
יש כאן טענה של הגר''מ אליהו בנוגע ליין דברי הרב טהרני אינם אלא להוכיח שאין כאן שום תהליך מחמת החומר הכימי וכי זה פותר את הטענה של היין

יש בבצק הזה גם יין, ואם הוא מתפיח יותר ממים אחרי זמן ממושך היה צריך לתפוח עכ"פ במשהו.

 

[אברימי]

אף אנחנו השנה קיימנו בזה מצוות ביעור, יותר נוח לפרר את זה מפיתות.

יש דעות שלא יצאת ידי חובה.

 

[עת שערי רצון]

יש דעות שלא יצאת ידי חובה.

מצוות שריפת החמץ אינה מצוה קיומית
כלומר הענין הוא להשבית את כל החמץ שיש
אין מצוה מן התורה לקחת כזית חמץ ולבערו בקום ועשה בערב פסח
עכ''פ כך פשטות הענין

 

[רק תורה]

ועו משהו מענין, שמלמד שהעדה"ח לא סוברים שזה חמץ גמור אלא חמץ נוקשה.

חימוץ על ידי שמרי יין הוא חמץ גמור לפי הביאור הלכה שציינו

 

[שמעון טרבלסי]

חימוץ על ידי שמרי יין הוא חמץ גמור לפי הביאור הלכה שציינו

לכאו' צודק.
אבל למה זה נקרא שמרי יין?
וסתם הערה שלא הבנתי איך הם נתנים לזה הכשר לפסח, אם זה חמץ, הרי זה מוצר שבודאי לא עושים עליו מכירת חמץ, ובחנויות ממשיכים למכור אותו אחרי פסח. ונמצא שאנשים שיקנו אחרי פסח יכשלו בחמץ שעבר עליו הפסח.

 

[אברימי]

מצוות שריפת החמץ אינה מצוה קיומית
כלומר הענין הוא להשבית את כל החמץ שיש
אין מצוה מן התורה לקחת כזית חמץ ולבערו בקום ועשה בערב פסח
עכ''פ כך פשטות הענין

חשבתי על זה, והחלטתי בכ"ז לכתוב כן, כיון שיש עניין להשאיר חמץ בכדי לשורפו. ופחמע"ד.

 

[רק תורה]

לכאו' צודק.
אבל למה זה נקרא שמרי יין?
וסתם הערה שלא הבנתי איך הם נתנים לזה הכשר לפסח, אם זה חמץ, הרי זה מוצר שבודאי לא עושים עליו מכירת חמץ, ובחנויות ממשיכים למכור אותו אחרי פסח. ונמצא שאנשים שיקנו אחרי פסח יכשלו בחמץ שעבר עליו הפסח.

יש דעות שנחשב כשמרי יין משום שפועל אותה פעולה - מתפיח את העיסה.
הם נתנו בעבר הכשר על זה בשביל מי רוצה חמץ לפני פסח, מי שיאכל אחרי הפסח יצטרך לברר שנמכר כדין.