פנינים מהילקו"י ברכות החדש חלק ב'

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
באנר תרומה
לא קשה לראות שזה תלוי בשנים, ויש שנים שלא הזכירו בכלל, (רוב הכרכים, וחלק ממה שהביא זה רק את את תשובת אביו שהובאה שם. ויש מקום שאפי' השמיט היכן אביו כתב בזה, מכיון שזה נדפס בילקו"י).
ויש כרכים שהשתדל להזכירו בכל נקודה שרק יכל. (תראה את הפורפורציות, בכרך ד' ובכרך על סי' שיח ילקו"י הוזכר עשרות פעמים, ובכל שאר הכרכים יחד לא הוזכר כמו שהוזכר בב' כרכים אלו).
מה ההסבר להבדלים בין השנים?
 
הרב מרדכי אליהו זצ"ל

אחד הדוגמאות הטובות הובא כאן באשכול

כפי שיעויין כאן

שכתב על הרב מרדכי אליהו ז"ל באיזה דין, שהוא המציא הלכה ושאין למה שהמציא מקור

ונעלם ממנו מהר' המשיג ראשונים מפורשים וגדולי האחרונים בעניין זה, עד כדי כך שכתב שזה המצאה ובלי מקור
 
ילקו"י עמ' תשע"א​

בעניין תמרים שמיעכן הביא שם בשם ספר אור לציון שכתב לדייק מהרמב"ם והשו"ע שכל מה שהם כברכתן זה רק אם ריסקן "ביד" אך אם בכלי הוו שהכל.

ודחה זאת- שהרי בשו"ע להדיא גם אם כתושים ביותר הוו כברכתן, וכן בב"י יעויין שם שלא חילק כן ברמב"ם וכו'.

ולאחמ"כ- הביא שהרב בן ציון גופיה כתב בקובץ זכור לאברהם – שדעת השו"ע היא דאפי' כתושים ביותר הם כברכתן [אלא שהר' בן ציון ס"ל בזה סב"ל].


ונביא את לשונו שכתב שם​

והנה באול"צ [ח"ב פי"ד אות ב] דקדק מלשון הרמב"ם שכתב "תמרים שמיעכן ביד", שמשמע שהוא דוקא כשמיעך התמרים בידו שאז סו"ס ניכר שהם תמרים, אבל אם ריסקן במכונה כמו דמצוי היום לרסק ע"י מיקסר יש לברך עליהם שהכל, וגם מרן בשו"ע שם כתב שמיעכן ביד דמשמע דוקא בזה מברך עליהם בפה"ע, הלא"ה מברך שהכל, וכדעת הרמ"א.

אולם זה אינו- דהא הרמב"ם והש"ע כתבו "וריסקן לגמרי ועשאן כמו עיסה" ומשמע דאף שנעשו כעין עיסה ולא ניכר כלל מברכין עליו בפה"ע וכו'

ועוד דהמעיין היטב בדברי הב"י בד"ז יראה שהעיקר הוא וכו'.

והן עתה יצא לאור ס' זכור לאברהם [תשנ"א] וע"ש [בעמ' רעג] מש"כ בנ"ד הרב אול"צ, שעל פירות מרוסקים לגמרי כגון רסק תפוח וכד' מברך שהכל וכו' ודייק כן ממ"ש הרמב"ם וכו'.

וכתב עוד שאף שנראה שדעת הש"ע אינה כן, ואיה"נ לד' מרן גם בנתרסק לגמרי מברך עליהם בפה"ע, מ"מ נקטי' סב"ל נגד מרן ולכן יברך שהכל ע"ש.


ע"כ לשון הילקו"י לעניינינו​



ויש פה בעצם מצג שווא – בין ספר אור לציון , ולבין מה שכתב הר' בן ציון גופיה.

וכביכול להציג את זה לעיני הקורא שספר אור לציון הוא תמוה מיסודו ואין לסמוך על הספר הזה, ושאין בו אפי' תחילת הבנה, דכתבו שם העורכים נגד ב"י מפורש ונגד שו"ע מפורש.



אולם לאמת אין הן פני הדברים- אלא כתוב שם להדיא ומודגש להדיא [כאשר יראה המתבונן] שדעת השו"ע דאף כתושים ביותר הן בברכתן העץ.

וספר אור לציון דייק ודקדק דבריו כשורה.

טרימא א.JPG

טרימא ב.JPG




והן אמת – כבר הערנו בנושא זה בזמנו על החזו"ע ברכות, דשם הביא את דברי הר' בן ציון בקובץ זכור לאברהם אלא דשם הביאו בצורה לא נכונה, ואז השיג עליו וכו'



כפי שיעויין פה



אלא דכאן ההערה היא קצת שונה משם - דכאן [הילקו"י] כביכול עושה שינוי בין ספר אור לציון ולבין מה שכתב איהו גופיה, ואילו שם [בחזו"ע] עושה שינוי בעצם דבריו של הר' בן ציון.
 

קבצים מצורפים

חבל מאוד שהרב יצחק יוסף כותב בכל מקום נגד מרן הראשון לציון, אביהם של ישראל, המקובל האלוקי, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ראה לדוגמא בספרו ילקוט יוסף ברכות כרך א החדש בכמה מקומות...
מטיף לו מוסר כאילו היה...
 
אם זה היה נעצר רק בזה החרשתי

אך הדבר היותר חמור הוא - שכתב על הרב מרדכי אליהו ז"ל באיזה דין, שהוא המציא הלכה ושאין למה שהמציא מקור.

בו בזמן שדברי הר' מרדכי אליהו מובאים בפוסקים ראשונים ואחרונים - וכל דברי הפוסקים שדיברו מזה נעלמו מר' יצחק עד כדי כך שחשב שזו המצאה.

וכפי שהעלנו בס"ד כאן
 
אם זה היה נעצר רק בזה החרשתי

אך הדבר היותר חמור הוא - שכתב על הרב מרדכי אליהו ז"ל באיזה דין, שהוא המציא הלכה ושאין למה שהמציא מקור.

בו בזמן שדברי הר' מרדכי אליהו מובאים בפוסקים ראשונים ואחרונים - וכל דברי הפוסקים שדיברו מזה נעלמו מר' יצחק עד כדי כך שחשב שזו המצאה.

וכפי שהעלנו בס"ד כאן
אוסיף על דברי כת"ר שהלוואי וזה היה נעצר רק במקום אחד, בלא מעט מקומות כותב שלא ידע אחרונים או שאין מקור ועוד, בו בזמן שפשוט לא הבין מה כתב.
 
ונעלם ממנו מהר' המשיג ראשונים מפורשים וגדולי האחרונים בעניין זה, עד כדי כך שכתב שזה המצאה ובלי מקור
אך הדבר היותר חמור הוא - שכתב על הרב מרדכי אליהו ז"ל באיזה דין, שהוא המציא הלכה ושאין למה שהמציא מקור.

בו בזמן שדברי הר' מרדכי אליהו מובאים בפוסקים ראשונים ואחרונים - וכל דברי הפוסקים שדיברו מזה נעלמו מר' יצחק עד כדי כך שחשב שזו המצאה.
לא הבנתי למה בכוונה התעלמת מכך שבילקו"י כתב להדיא (ואף שדעת הרמב"ן והרשב"א אינה כן וכו')

וכנראה לא הבנת דבריו שלא הביא בספר שום מקור לדבריו כדי "לשנות את המנהג", וכמו שציינו למקור מדברי השו"ע שאינו נכון כלל. (וכמו שסיים הכותב להדיא בסוף)

1763389085780.png

1763389262862.png
 
לא הבנתי למה בכוונה התעלמת מכך שבילקו"י כתב להדיא (ואף שדעת הרמב"ן והרשב"א אינה כן וכו')
לא התעלמתי אלא כתבתי שהנושא ברשב"א וברמב"ן לא קשור לנידו"ד , ושזה שני נושאים נפרדים

ואצטט ממה שכתבתי שם גבי הרשב"א והרמב"ן
וכן סיים שם בילקו"י- דאע"פ שהרמב"ן והרשב"א סוברים דבעינן עשרה, מ"מ אנן אזלינן בתר המנהג והשו"ע דס"ל דאשר ברא אינה טעונה עשרה.

אך כל זה ג"כ לא קשור לנדו"ד- דאף דאנן ס"ל שאפשר לברך אשר ברא בלא עשרה, מ"מ לפסוקים הנ"ל אם זה לא בבית חתנים לא יברך אפי' אם יש עשרה כי שני נושאים הם.

וגם לפי דבריך - לו יצוייר שמצאת איזה ראשונים דסברי אחרת

האם על זה אפשר לומר -שאין מקור לדבריו? ושהמציא דבר? כמו שכתב שם בילקו"י

[כ"ש דכ"ש , שהרמב"ן והרשב"א אינם קשורים לנידו"ד , ועירב מין בשאינו מינו]
 
כבדרך אגב אוסיף

שגם על אחיו ר' אברהם כתב עליו "לא ידע ולא התבונן בפוסקים"

יעויין שם בעמ' רטו- ומכאן תשובה מוצאת על מה שדיבר אחי הרב רבי אברהם, שא"ז נכון לומר שמרן חזר בו מהליכו"ע וכו', ולא ידע ולא התבונן בדברי הפוסקים.

וכאן התמיהה גודלת שבעתיים - כאן הרי אחיו לא מתחרה אתו בכתר, ולא חיבר ספרים והתעלם מאחיו וכד'.

והתמיהה הרבתי שיש כאן - מה הקשר בין המשפט "לא ידע ולא התבונן בפוסקים" לגוף ההערה.

סה"כ- הר' אברהם ציטט מההליכות עולם , זה שר' יצחק טוען שאבא שלהם חזר בו, זכותו של ר' אברהם לילך אחר המשנה הכתובה בדעת אביו, ולא שמועות בע"פ שאחיו ר' יצחק טוען.

וכי בגלל שר' אברהם ס"ל כהליכו"ע אז הוא לא ידע ולא התבונן בפוסקים?

ובפרט לפי הכלל שכלל בעצמו במקו"א:


1763404846767.png
 
איני מבין את דבריך

הוא חזר בו ממשפט זה - ואע"פ שתחילה סבר שכל מי שעושה כאביו מלפני שחזר בו שפיר דמי
חזר בו לומר- שמי שעושה כאביו מלפני שחזר בו הוא טועה ומטעה ולא התבונן בדברי הפוסקים

ומי שעשה כדברי הרב יצחק לפני שחזר בו בכללא רבתי זה, ופסק כאביו לפני שחזר בו באותה הלכה?
 
כבדרך אגב אוסיף

שגם על אחיו ר' אברהם כתב עליו "לא ידע ולא התבונן בפוסקים"

יעויין שם בעמ' רטו- ומכאן תשובה מוצאת על מה שדיבר אחי הרב רבי אברהם, שא"ז נכון לומר שמרן חזר בו מהליכו"ע וכו', ולא ידע ולא התבונן בדברי הפוסקים.

וכאן התמיהה גודלת שבעתיים - כאן הרי אחיו לא מתחרה אתו בכתר, ולא חיבר ספרים והתעלם מאחיו וכד'.

והתמיהה הרבתי שיש כאן - מה הקשר בין המשפט "לא ידע ולא התבונן בפוסקים" לגוף ההערה.

סה"כ- הר' אברהם ציטט מההליכות עולם , זה שר' יצחק טוען שאבא שלהם חזר בו, זכותו של ר' אברהם לילך אחר המשנה הכתובה בדעת אביו, ולא שמועות בע"פ שאחיו ר' יצחק טוען.

וכי בגלל שר' אברהם ס"ל כהליכו"ע אז הוא לא ידע ולא התבונן בפוסקים?
כלומר, הרב עובדיה במשנתו הראשונה לא ידע ולא התבונן בפוסקים ?!?!
הבנת הנקרא בסיסית חסרה לכם...

כתב להדיא "אין זה נכון לומר שמרן חזר בו מההליכות עולם" וכו'

דהיינו שלפי דברי הרב אברהם יוסף שליט"א הוא כ"כ בטוח בדבריו עד כדי כך שגם שמעידים לו דברים בשם מרן הגרע"י זצוק"ל (ובכתב) הוא אומר שאינם נכונים.

וע"כ זה מחוסר ידיעת הפוסקים הנ"ל.
כי אם היה יודע בוודאי לא היה אומר שזה לא יכול להיות, ולא היה מבטל את העדויות.
 
הבנת הנקרא בסיסית חסרה לכם...

כתב להדיא "אין זה נכון לומר שמרן חזר בו מההליכות עולם" וכו'

דהיינו שלפי דברי הרב אברהם יוסף שליט"א הוא כ"כ בטוח בדבריו עד כדי כך שגם שמעידים לו דברים בשם מרן הגרע"י זצוק"ל (ובכתב) הוא אומר שאינם נכונים.

וע"כ זה מחוסר ידיעת הפוסקים הנ"ל.
כי אם היה יודע בוודאי לא היה אומר שזה לא יכול להיות, ולא היה מבטל את העדויות.

ואוו, אתה מזכיר לי נשכחות...
אבל עכ"פ לא נראה לי שחכם עובדיה במשנתו השניה נתגלו ראשונים שלא היו ידועים לו במשנתו הראשונה,
רק נתחדדו לו הדברים. או שאני טועה ?
 
אבל עכ"פ לא נראה לי שחכם עובדיה במשנתו השניה נתגלו ראשונים שלא היו ידועים לו במשנתו הראשונה,
רק נתחדדו לו הדברים. או שאני טועה ?
לא זוכר בדיוק למה חזר בו.

אני רק זוכר שזה היה בגלל דברי הרמב"ן והוא לא הוזכר בהליכו"ע.
 
לא זוכר בדיוק למה חזר בו.

אני רק זוכר שזה היה בגלל דברי הרמב"ן והוא לא הוזכר בהליכו"ע.

מוזר לומר שחכם עובדיה לא זכר רמב"ן.
אולי זו תובנה חדשה ברמב"ן ? כך שבהחלט ניתן להתווכח עליה,
וממילא מי שנסמך בעוז על דברי הרמב"ן כפשוטם (כלומר משנתו הראשונה של חכם עובדיה),
א"א לומר עליו "לא ידע ולא דקדק בדברי הפוסקים" ?
 
מוזר לומר שחכם עובדיה לא זכר רמב"ן.
אולי זו תובנה חדשה ברמב"ן ? כך שבהחלט ניתן להתווכח עליה,
וממילא מי שנסמך בעוז על דברי הרמב"ן כפשוטם (כלומר משנתו הראשונה של חכם עובדיה),
א"א לומר עליו "לא ידע ולא דקדק בדברי הפוסקים" ?
זה רמב"ן במלחמות.

ומרן זצוק"ל בהליכו"ע כלל וכלל לא הזכירו ולא דיבר בנידון זה מהראשונים אלא רק מהאחרונים.
 
מעניין, כל הפוסקים לא ראו ולא הזכירו רמב"ן במלחמות ?
לא יודע אם ראו או לא.
וזה לא רק רמב"ן זה גם כמדומני אהל מועד בשם הר"מ.

אולי לא חששו לסב"ל וכדו',
אבל מרן הגרע"י זצוק"ל כנראה בראותו דברי הראשונים הללו חשש לסב"ל. (ועדין צ"ע לשיטת הרב דוד יוסף שליט"א וכן משמע קצת דעת מרן זצוק"ל מדוע לא נאמר ס"ס לברך - וצ"ב בכל זה)
 
ראשי תחתית