שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,296
אבל הרב כתב בכתב ידו שחזר בו!רק להזכיר שיכול להיות גם ש"הרב לא חזר בו"...
ולא בהכרח שמה הרב יצחק אומר זה מה שהיה...
אבל הרב כתב בכתב ידו שחזר בו!רק להזכיר שיכול להיות גם ש"הרב לא חזר בו"...
ולא בהכרח שמה הרב יצחק אומר זה מה שהיה...
אבל הרב כתב בכתב ידו שחזר בו!
לא רק ראיתי אלא גם הראיתי.אתה ראית ?
מה ההסבר להבדלים בין השנים?לא קשה לראות שזה תלוי בשנים, ויש שנים שלא הזכירו בכלל, (רוב הכרכים, וחלק ממה שהביא זה רק את את תשובת אביו שהובאה שם. ויש מקום שאפי' השמיט היכן אביו כתב בזה, מכיון שזה נדפס בילקו"י).
ויש כרכים שהשתדל להזכירו בכל נקודה שרק יכל. (תראה את הפורפורציות, בכרך ד' ובכרך על סי' שיח ילקו"י הוזכר עשרות פעמים, ובכל שאר הכרכים יחד לא הוזכר כמו שהוזכר בב' כרכים אלו).
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
בענין השגות הר"י יוסף על ספר ה"ב=הלכה ברורה ברכות
מטיף לו מוסר כאילו היה...חבל מאוד שהרב יצחק יוסף כותב בכל מקום נגד מרן הראשון לציון, אביהם של ישראל, המקובל האלוקי, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, ראה לדוגמא בספרו ילקוט יוסף ברכות כרך א החדש בכמה מקומות...
אוסיף על דברי כת"ר שהלוואי וזה היה נעצר רק במקום אחד, בלא מעט מקומות כותב שלא ידע אחרונים או שאין מקור ועוד, בו בזמן שפשוט לא הבין מה כתב.אם זה היה נעצר רק בזה החרשתי
אך הדבר היותר חמור הוא - שכתב על הרב מרדכי אליהו ז"ל באיזה דין, שהוא המציא הלכה ושאין למה שהמציא מקור.
בו בזמן שדברי הר' מרדכי אליהו מובאים בפוסקים ראשונים ואחרונים - וכל דברי הפוסקים שדיברו מזה נעלמו מר' יצחק עד כדי כך שחשב שזו המצאה.
וכפי שהעלנו בס"ד כאן
ונעלם ממנו מהר' המשיג ראשונים מפורשים וגדולי האחרונים בעניין זה, עד כדי כך שכתב שזה המצאה ובלי מקור
לא הבנתי למה בכוונה התעלמת מכך שבילקו"י כתב להדיא (ואף שדעת הרמב"ן והרשב"א אינה כן וכו')אך הדבר היותר חמור הוא - שכתב על הרב מרדכי אליהו ז"ל באיזה דין, שהוא המציא הלכה ושאין למה שהמציא מקור.
בו בזמן שדברי הר' מרדכי אליהו מובאים בפוסקים ראשונים ואחרונים - וכל דברי הפוסקים שדיברו מזה נעלמו מר' יצחק עד כדי כך שחשב שזו המצאה.
לא התעלמתי אלא כתבתי שהנושא ברשב"א וברמב"ן לא קשור לנידו"ד , ושזה שני נושאים נפרדיםלא הבנתי למה בכוונה התעלמת מכך שבילקו"י כתב להדיא (ואף שדעת הרמב"ן והרשב"א אינה כן וכו')
וכן סיים שם בילקו"י- דאע"פ שהרמב"ן והרשב"א סוברים דבעינן עשרה, מ"מ אנן אזלינן בתר המנהג והשו"ע דס"ל דאשר ברא אינה טעונה עשרה.
אך כל זה ג"כ לא קשור לנדו"ד- דאף דאנן ס"ל שאפשר לברך אשר ברא בלא עשרה, מ"מ לפסוקים הנ"ל אם זה לא בבית חתנים לא יברך אפי' אם יש עשרה כי שני נושאים הם.
כבדרך אגב אוסיף
שגם על אחיו ר' אברהם כתב עליו "לא ידע ולא התבונן בפוסקים"
יעויין שם בעמ' רטו- ומכאן תשובה מוצאת על מה שדיבר אחי הרב רבי אברהם, שא"ז נכון לומר שמרן חזר בו מהליכו"ע וכו', ולא ידע ולא התבונן בדברי הפוסקים.
וכאן התמיהה גודלת שבעתיים - כאן הרי אחיו לא מתחרה אתו בכתר, ולא חיבר ספרים והתעלם מאחיו וכד'.
והתמיהה הרבתי שיש כאן - מה הקשר בין המשפט "לא ידע ולא התבונן בפוסקים" לגוף ההערה.
סה"כ- הר' אברהם ציטט מההליכות עולם , זה שר' יצחק טוען שאבא שלהם חזר בו, זכותו של ר' אברהם לילך אחר המשנה הכתובה בדעת אביו, ולא שמועות בע"פ שאחיו ר' יצחק טוען.
וכי בגלל שר' אברהם ס"ל כהליכו"ע אז הוא לא ידע ולא התבונן בפוסקים?
איני מבין את דבריך
איני מבין את דבריך
הוא חזר בו ממשפט זה - ואע"פ שתחילה סבר שכל מי שעושה כאביו מלפני שחזר בו שפיר דמי
חזר בו לומר- שמי שעושה כאביו מלפני שחזר בו הוא טועה ומטעה ולא התבונן בדברי הפוסקים
אני לא יודע אפי' אם לו יש בכלל תשובה ע"זומי שעשה כדברי הרב יצחק לפני שחזר בו בכללא רבתי זה, ופסק כאביו לפני שחזר בו באותה הלכה?
אני לא יודע אפי' אם לו יש בכלל תשובה ע"ז
על שאלתך - שמה הדין מי שעושה כמו הר' יצחק לפני שחזר בו מהכלל וכו'על מה?
כבדרך אגב אוסיף
שגם על אחיו ר' אברהם כתב עליו "לא ידע ולא התבונן בפוסקים"
יעויין שם בעמ' רטו- ומכאן תשובה מוצאת על מה שדיבר אחי הרב רבי אברהם, שא"ז נכון לומר שמרן חזר בו מהליכו"ע וכו', ולא ידע ולא התבונן בדברי הפוסקים.
וכאן התמיהה גודלת שבעתיים - כאן הרי אחיו לא מתחרה אתו בכתר, ולא חיבר ספרים והתעלם מאחיו וכד'.
והתמיהה הרבתי שיש כאן - מה הקשר בין המשפט "לא ידע ולא התבונן בפוסקים" לגוף ההערה.
סה"כ- הר' אברהם ציטט מההליכות עולם , זה שר' יצחק טוען שאבא שלהם חזר בו, זכותו של ר' אברהם לילך אחר המשנה הכתובה בדעת אביו, ולא שמועות בע"פ שאחיו ר' יצחק טוען.
וכי בגלל שר' אברהם ס"ל כהליכו"ע אז הוא לא ידע ולא התבונן בפוסקים?
הבנת הנקרא בסיסית חסרה לכם...כלומר, הרב עובדיה במשנתו הראשונה לא ידע ולא התבונן בפוסקים ?!?!
לפי הנ"ל תשובה גם לזה.ובפרט לפי הכלל שכלל בעצמו במקו"א:
לי בראש אין דוגמא למשהו "קיצוני" שהוא חזר בו עד כדי כך שמשנתו הראשונה בטלה לגמרי.לא הבנתי. מי שעושה כמשנה ראשונה תמיד זה טוב, או רק רוב הפעמים?
הבנת הנקרא בסיסית חסרה לכם...
כתב להדיא "אין זה נכון לומר שמרן חזר בו מההליכות עולם" וכו'
דהיינו שלפי דברי הרב אברהם יוסף שליט"א הוא כ"כ בטוח בדבריו עד כדי כך שגם שמעידים לו דברים בשם מרן הגרע"י זצוק"ל (ובכתב) הוא אומר שאינם נכונים.
וע"כ זה מחוסר ידיעת הפוסקים הנ"ל.
כי אם היה יודע בוודאי לא היה אומר שזה לא יכול להיות, ולא היה מבטל את העדויות.
לא זוכר בדיוק למה חזר בו.אבל עכ"פ לא נראה לי שחכם עובדיה במשנתו השניה נתגלו ראשונים שלא היו ידועים לו במשנתו הראשונה,
רק נתחדדו לו הדברים. או שאני טועה ?
לא זוכר בדיוק למה חזר בו.
אני רק זוכר שזה היה בגלל דברי הרמב"ן והוא לא הוזכר בהליכו"ע.
זה רמב"ן במלחמות.מוזר לומר שחכם עובדיה לא זכר רמב"ן.
אולי זו תובנה חדשה ברמב"ן ? כך שבהחלט ניתן להתווכח עליה,
וממילא מי שנסמך בעוז על דברי הרמב"ן כפשוטם (כלומר משנתו הראשונה של חכם עובדיה),
א"א לומר עליו "לא ידע ולא דקדק בדברי הפוסקים" ?
זה רמב"ן במלחמות.
ומרן זצוק"ל בהליכו"ע כלל וכלל לא הזכירו ולא דיבר בנידון זה מהראשונים אלא רק מהאחרונים.
לא יודע אם ראו או לא.מעניין, כל הפוסקים לא ראו ולא הזכירו רמב"ן במלחמות ?