כדאמרי אינשי
חבר חדש
- הצטרף
- 18/7/25
- הודעות
- 63
אפרשזיף - מה שמקובל לחשוב שפרי הנקרא "אפרשזיף" [נקטרינה] הוא מין מורכב משזיף ואפרסק, טעות הוא בידם, אלא זן אפרסק הוא.
הנה יש רבים שסבורים שפרי האפרשזיף [נקטרינה] הוא מורכב מאפרסק ושזיף, וסבורים כך משום ששמו 'אפרשזיף' דמשמע אפרסק ושזיף, ואף כמה מאחרוני זמנינו כתבו כן וכמש"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ד עמ' קמא) ובספר חשוקי חמד (גיטין לד:) ועוד, שהוא תרכובת של שזיף ואפרסק.
אבל באמת אין זה נכון, כי אפרשזיף הינו שם עממי שאין לו שום משמעות ביולוגית, וזן של אפרסק הוא, וכמו שהביא בספר ברכת ה' (ח"ד עמ' קנד) מכתב שהשיבו חוקר המתמצא בנושא מבחינה מקצועית כגנטיקאי ומטפח זני צמחים ד"ר נקדימון אומיאל נ"י שמכיר מקרוב את הביולוגיה והגנטיקה של אפרסקים: "לנקטרינה אין שום קשר לשזיף, אין זו הכלאה בין אפרסק לשזיף כפי שיש החושבים כך בטעות, ואין זו הרכבה כל שהיא של אפרסק". ע"ש. וכ"כ בספר וזאת הברכה על הל' ברכות (פי"ח עמ' 164) שהפרי שאנו קוראים אפרשזיף הוא בעצם מין אפרסק ולא הרכב של אפרסק ושזיף כמקובל לחשוב, כך מסר לנו האגרונום (מדען חקלאות) הנ"ל, ומשום כך אם בירך שהחיינו על 'שזיף' לא פטר את האפרשזיף וכן להיפך, דשני סוגים הם. ע"כ. וכ"כ בספר ברכת השיר והשבח (מע' ב' סק"ה) שאינו פרי מורכב, אלא הוא אפרסק גמור שהורידו ממנו את החיספוס. וכ"ה באנצ' בריטניקה, שפרי זה הוא מוטציה טבעית של האפרסק שבהיעדר הגני של שערות האפרסק נוצרת הנקטרינה. ע"ש. [וי"ל דההמון חשבו שהוא מורכב או משום שמו אפרשזיף מורכב וכנ"ל או משום הקליפה החלקה של הנקטרינה היא המקנה מראה מבריק כשל שזיף].
בירך שהחיינו על אפרסק אם יברך שוב על אפרשזיף
ומאחר וברור לנו הדבר שהאפרשזיף הינו זן אפרסק, א"כ אדם שבירך שהחיינו על אפרסק ואח"כ אוכל אפרשזיף כתב בהליכות ברכות (סי' רכה אות כא) דדבר זה תלוי במחלוקת האחרונים בדין המברך שהחיינו על פרי חדש, כשבא לאכול זן אחר חדש מאותו הסוג - אם מברך שוב שהחיינו, היות ושמח בכל זן בפנ"ע, שהרי טעמו שונה, או שאינו מברך משום שזן זה הוא מאותו מין של הזן הראשון ונפטר בברכתו, דדעת התרומת הדשן (ח"א סי' לג) וכ"פ השו"ע (סי' רכה ס"ד) להבנת המג"א והמ"ב (סקי"ד) שמברכים שהחיינו בכה"ג, אך דעת הגר"א והח"צ שאין לברך בזה, היות וסוף סוף מין אחד הם, ובשעה"צ (אות יח) הכריע דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, אולם רוב פוסקי ספרד פסקו לא לברך משום סב"ל, ושכן פשט המנהג, וכמו שפסק הבא"ח (פרשת ראה סי"ג) וכה"ח (אות לד), אולם ישתדל להביאם כולם לפניו ויברך על אחד ויפטור את כולם או יפטור את הזן האחר בסוג פרי אחר, ואם אינו יכול, יברך בהרהור, וכמש"כ הבא"ח (ראה סי"ג) והכה"ח (אות לד). עכ"ד. וכ"כ בספר ברכת ה' ובספר וזאת הברכה הנ"ל דפירות ששונים בשמן ובמראיתן אבל שוים בטעמן, כגון אפרסק ונקטרינה מברכים שהחיינו על אחד מהם בלבד, שכיון ששוים בטעמן הרי הם נחשבים מין אחד, והרי זה דומה להבדל בין תפוחי עץ בעלי קליפה אדומה לבעלי קליפה צהובה שלא מברך שהחיינו. ע"ש.
אולם לענ"ד נראה דהמברך שהחיינו יש לו על מה שסמוך, דמש"כ ההליכות ברכות לדמות זאת למה שפסקו רוב פוסקי ספרד שאין לברך על שני זנין, זה אינו, דאינהו איירי במידי דטעמם או שמם שוה כתאנים לבנות ושחורות וכיו"ב, אבל בנד"ד כיון שטעמם של האפרסק והאפרשזיף קצת שונה כפי שהחוש מעיד, וכן השיבו לי רבים, וגם שמם ומראיתם שונה שפ"ד לברך, ודמי למש"כ הכה"ח על דברי השו"ע (בסי' רכה ס"ד) שאם בירך שהחיינו על שירזא"ש כשיאכל גינדא"ש חוזר ומברך שהחיינו כיון שהם חלוקין 'בשם ומראה וטעם', והמנהג לברך על כל אחד ואחד ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל. [ולא חיישינן לשיטת שו"ת הלק"ט (סי' רלא) שחולק על השו"ע ששיאז' וגינדאש הם מין אחד אלא שזה מתוק וזה חמוץ ואם בירך על מין אחד לא יברך על מין השני. וכ"כ הא"ר בשם שכנה"ג ועוד, דהמנהג לברך בזה כשיטת השו"ע ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל]. וכ"כ הבא"ח (ראה אות יב) שעל קישואין (כעין מלפפון) ועל מלפפון, יש לברך שהחיינו על כל אחד בפנ"ע כיון שהם חלוקין בשם ומראה וטעם. וכ"כ בשו"ת אול"צ (ח"ב פי"ד בביאורים לתשובה מו) ובחזו"ע (ברכות עמ' תמז) והליכו"ע (ח"ב עמ' ר) דעל פירות הדר הדומים זל"ז כל שיש בניהם שינוי בשם ומראה ובטעם מברך עליו שהחיינו.
ואע"פ דהיה מקום לחלק ולומר כמש"כ בספר ברכת הבית (שער כד הע' יא) שמה שמברכים על מינים החלוקים בטעמם הוא דוקא כשהחילוק בטעם מורגש כגון שאחד מתוק והשני חמוץ וכד' אבל אם אינם חלוקים בטעמם אלא מעט אין לברך עליהן שהחיינו. וכ"כ בספר וזאת הברכה (פי"ח עמ' 164) בשם הגרח"פ שינברג זצ"ל. וכ"כ הפס"ת (סי' רכה אות טו) בשם א"א בוטשאטש והשולחן הטהור (ס"ז), שדוקא במינים החלוקים היטב בטעמם אבל זנים שונים של פרי אחד שכמעט אין ניכר הבדל הטעם ביניהם לדברי הכל מברכין רק על פרי הראשון וכגון זנים שונים של ענבים ירוקים ושחורים, או זני אפרסק, וכן אשכולית רגילה ואשכולית אדומה. ע"כ. וא"כ י"ל כן גם על אפרסק ונקטרינה שטעמם שוה, אבל לאחר הבירור רבים אמרו לי דודאי אפרסק ונקטירנה חילוק טעמם מורגש היטב דבדרך כלל הנקטרינה מתוקה וחמצמצה יותר מאפרסק רגיל, ובודאי דלא בענין שיהיה טעם שונה לגמרי דהרי איירי הפוסקים הנ"ל בשני זנין מאותו סוג ובודאי שטעמם מזכיר אחד את השני ואפ"ה כיון דחלוקין בשמם טעמם ומראיתם וא"כ שפ"ד לברך שהחיינו.
שו"ר בספר מעדני אשר (ברכות סוסי' קלט) דאם ברך שהחיינו על אפרסק יכול לברך שהחיינו על אפרשזיף, ואפילו לפי מה שהביא בספר וזאת הברכה (פרק יח) בשם מומחים דאפרשזיף הוא מין אפרסק ואינו הרכבה של אפרסק ושזיף כפי שמקובל לחשוב מ"מ כיון שחלוקין בשם מראה וטעם יש לברך על כאו"א גם אם דינם כמין אחד לגבי שאר דיני התורה ודלא כמש"כ בספר הנ"ל. ע"ש.
ועוד נראה דיש לצרף דעת הב"ח (סי' כט) דניתן לברך שהחיינו בספק היות וברכת שהחיינו נתקנה על שמחת לבו וכל שמרגיש שמחה יוכל לברך. וכ"פ הא"ר (סי' כב סק"ב) והצל"ח (ברכות ס.) והחת"ס (או"ח סי' נה) וכ"מ בריב"ש (סי' תקה) וברדב"ז (ח"א סי' שצט), ואף שלמעשה לא מברכים כמבואר בב"י (סי' רכה ס"ה) בשם האגור ובמ"ב (רכג סקי"א וכא), מ"מ חזי לאצטרופי.
ומ"מ בשאר זני האפרסק [דכפי מה ששמעתי כיום ישנם כאלף זנים חקלאיים של אפרסקים, אפרסק הפיתה וכד'] דכמעט ואין הבדל בטעם, אה"נ יש לברך שהחיינו רק על הזן הראשון שאוכל.
הנה יש רבים שסבורים שפרי האפרשזיף [נקטרינה] הוא מורכב מאפרסק ושזיף, וסבורים כך משום ששמו 'אפרשזיף' דמשמע אפרסק ושזיף, ואף כמה מאחרוני זמנינו כתבו כן וכמש"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ד עמ' קמא) ובספר חשוקי חמד (גיטין לד:) ועוד, שהוא תרכובת של שזיף ואפרסק.
אבל באמת אין זה נכון, כי אפרשזיף הינו שם עממי שאין לו שום משמעות ביולוגית, וזן של אפרסק הוא, וכמו שהביא בספר ברכת ה' (ח"ד עמ' קנד) מכתב שהשיבו חוקר המתמצא בנושא מבחינה מקצועית כגנטיקאי ומטפח זני צמחים ד"ר נקדימון אומיאל נ"י שמכיר מקרוב את הביולוגיה והגנטיקה של אפרסקים: "לנקטרינה אין שום קשר לשזיף, אין זו הכלאה בין אפרסק לשזיף כפי שיש החושבים כך בטעות, ואין זו הרכבה כל שהיא של אפרסק". ע"ש. וכ"כ בספר וזאת הברכה על הל' ברכות (פי"ח עמ' 164) שהפרי שאנו קוראים אפרשזיף הוא בעצם מין אפרסק ולא הרכב של אפרסק ושזיף כמקובל לחשוב, כך מסר לנו האגרונום (מדען חקלאות) הנ"ל, ומשום כך אם בירך שהחיינו על 'שזיף' לא פטר את האפרשזיף וכן להיפך, דשני סוגים הם. ע"כ. וכ"כ בספר ברכת השיר והשבח (מע' ב' סק"ה) שאינו פרי מורכב, אלא הוא אפרסק גמור שהורידו ממנו את החיספוס. וכ"ה באנצ' בריטניקה, שפרי זה הוא מוטציה טבעית של האפרסק שבהיעדר הגני של שערות האפרסק נוצרת הנקטרינה. ע"ש. [וי"ל דההמון חשבו שהוא מורכב או משום שמו אפרשזיף מורכב וכנ"ל או משום הקליפה החלקה של הנקטרינה היא המקנה מראה מבריק כשל שזיף].
בירך שהחיינו על אפרסק אם יברך שוב על אפרשזיף
ומאחר וברור לנו הדבר שהאפרשזיף הינו זן אפרסק, א"כ אדם שבירך שהחיינו על אפרסק ואח"כ אוכל אפרשזיף כתב בהליכות ברכות (סי' רכה אות כא) דדבר זה תלוי במחלוקת האחרונים בדין המברך שהחיינו על פרי חדש, כשבא לאכול זן אחר חדש מאותו הסוג - אם מברך שוב שהחיינו, היות ושמח בכל זן בפנ"ע, שהרי טעמו שונה, או שאינו מברך משום שזן זה הוא מאותו מין של הזן הראשון ונפטר בברכתו, דדעת התרומת הדשן (ח"א סי' לג) וכ"פ השו"ע (סי' רכה ס"ד) להבנת המג"א והמ"ב (סקי"ד) שמברכים שהחיינו בכה"ג, אך דעת הגר"א והח"צ שאין לברך בזה, היות וסוף סוף מין אחד הם, ובשעה"צ (אות יח) הכריע דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, אולם רוב פוסקי ספרד פסקו לא לברך משום סב"ל, ושכן פשט המנהג, וכמו שפסק הבא"ח (פרשת ראה סי"ג) וכה"ח (אות לד), אולם ישתדל להביאם כולם לפניו ויברך על אחד ויפטור את כולם או יפטור את הזן האחר בסוג פרי אחר, ואם אינו יכול, יברך בהרהור, וכמש"כ הבא"ח (ראה סי"ג) והכה"ח (אות לד). עכ"ד. וכ"כ בספר ברכת ה' ובספר וזאת הברכה הנ"ל דפירות ששונים בשמן ובמראיתן אבל שוים בטעמן, כגון אפרסק ונקטרינה מברכים שהחיינו על אחד מהם בלבד, שכיון ששוים בטעמן הרי הם נחשבים מין אחד, והרי זה דומה להבדל בין תפוחי עץ בעלי קליפה אדומה לבעלי קליפה צהובה שלא מברך שהחיינו. ע"ש.
אולם לענ"ד נראה דהמברך שהחיינו יש לו על מה שסמוך, דמש"כ ההליכות ברכות לדמות זאת למה שפסקו רוב פוסקי ספרד שאין לברך על שני זנין, זה אינו, דאינהו איירי במידי דטעמם או שמם שוה כתאנים לבנות ושחורות וכיו"ב, אבל בנד"ד כיון שטעמם של האפרסק והאפרשזיף קצת שונה כפי שהחוש מעיד, וכן השיבו לי רבים, וגם שמם ומראיתם שונה שפ"ד לברך, ודמי למש"כ הכה"ח על דברי השו"ע (בסי' רכה ס"ד) שאם בירך שהחיינו על שירזא"ש כשיאכל גינדא"ש חוזר ומברך שהחיינו כיון שהם חלוקין 'בשם ומראה וטעם', והמנהג לברך על כל אחד ואחד ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל. [ולא חיישינן לשיטת שו"ת הלק"ט (סי' רלא) שחולק על השו"ע ששיאז' וגינדאש הם מין אחד אלא שזה מתוק וזה חמוץ ואם בירך על מין אחד לא יברך על מין השני. וכ"כ הא"ר בשם שכנה"ג ועוד, דהמנהג לברך בזה כשיטת השו"ע ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל]. וכ"כ הבא"ח (ראה אות יב) שעל קישואין (כעין מלפפון) ועל מלפפון, יש לברך שהחיינו על כל אחד בפנ"ע כיון שהם חלוקין בשם ומראה וטעם. וכ"כ בשו"ת אול"צ (ח"ב פי"ד בביאורים לתשובה מו) ובחזו"ע (ברכות עמ' תמז) והליכו"ע (ח"ב עמ' ר) דעל פירות הדר הדומים זל"ז כל שיש בניהם שינוי בשם ומראה ובטעם מברך עליו שהחיינו.
ואע"פ דהיה מקום לחלק ולומר כמש"כ בספר ברכת הבית (שער כד הע' יא) שמה שמברכים על מינים החלוקים בטעמם הוא דוקא כשהחילוק בטעם מורגש כגון שאחד מתוק והשני חמוץ וכד' אבל אם אינם חלוקים בטעמם אלא מעט אין לברך עליהן שהחיינו. וכ"כ בספר וזאת הברכה (פי"ח עמ' 164) בשם הגרח"פ שינברג זצ"ל. וכ"כ הפס"ת (סי' רכה אות טו) בשם א"א בוטשאטש והשולחן הטהור (ס"ז), שדוקא במינים החלוקים היטב בטעמם אבל זנים שונים של פרי אחד שכמעט אין ניכר הבדל הטעם ביניהם לדברי הכל מברכין רק על פרי הראשון וכגון זנים שונים של ענבים ירוקים ושחורים, או זני אפרסק, וכן אשכולית רגילה ואשכולית אדומה. ע"כ. וא"כ י"ל כן גם על אפרסק ונקטרינה שטעמם שוה, אבל לאחר הבירור רבים אמרו לי דודאי אפרסק ונקטירנה חילוק טעמם מורגש היטב דבדרך כלל הנקטרינה מתוקה וחמצמצה יותר מאפרסק רגיל, ובודאי דלא בענין שיהיה טעם שונה לגמרי דהרי איירי הפוסקים הנ"ל בשני זנין מאותו סוג ובודאי שטעמם מזכיר אחד את השני ואפ"ה כיון דחלוקין בשמם טעמם ומראיתם וא"כ שפ"ד לברך שהחיינו.
שו"ר בספר מעדני אשר (ברכות סוסי' קלט) דאם ברך שהחיינו על אפרסק יכול לברך שהחיינו על אפרשזיף, ואפילו לפי מה שהביא בספר וזאת הברכה (פרק יח) בשם מומחים דאפרשזיף הוא מין אפרסק ואינו הרכבה של אפרסק ושזיף כפי שמקובל לחשוב מ"מ כיון שחלוקין בשם מראה וטעם יש לברך על כאו"א גם אם דינם כמין אחד לגבי שאר דיני התורה ודלא כמש"כ בספר הנ"ל. ע"ש.
ועוד נראה דיש לצרף דעת הב"ח (סי' כט) דניתן לברך שהחיינו בספק היות וברכת שהחיינו נתקנה על שמחת לבו וכל שמרגיש שמחה יוכל לברך. וכ"פ הא"ר (סי' כב סק"ב) והצל"ח (ברכות ס.) והחת"ס (או"ח סי' נה) וכ"מ בריב"ש (סי' תקה) וברדב"ז (ח"א סי' שצט), ואף שלמעשה לא מברכים כמבואר בב"י (סי' רכה ס"ה) בשם האגור ובמ"ב (רכג סקי"א וכא), מ"מ חזי לאצטרופי.
ומ"מ בשאר זני האפרסק [דכפי מה ששמעתי כיום ישנם כאלף זנים חקלאיים של אפרסקים, אפרסק הפיתה וכד'] דכמעט ואין הבדל בטעם, אה"נ יש לברך שהחיינו רק על הזן הראשון שאוכל.
