פנינים מהילקו"י ברכות החדש חלק ב'

כן, אבל יש כאן עירוב פרשיות. אף אחד מהם לא הכיר לא את שער התפילה ולא את שער כתבי מורי. כולם הכירו אך ורק את שמונת השערים שסידר רש"ו. רק בימינו אהבת שלום פרסמו לראשונה את שמונת השערים כפי שסידר רח"ו עצמו, כשביניהם שער התפילה ושער כתבי מורי. החכמים הנ"ל השמיטו מסיבה אחרת לגמרי, והיא, מחמת שזה סותר את דברי שער הכוונות במקום אחר שאין לומר י"ג מידות ביום טוב. לפי זה החליטו שכנראה יש כאן משנה ראשונה ומשנה אחרונה.

ההשמטה משער התפילה היא טענה חדשה של הרב הלל, למרות שהסיק שמקורו בשער כתבי מורי. ובתחילת הדרך אפילו הוא עצמו לא נחת לזה, כלומר שהקטע מופיע בשער כתבי מורי, ראה בוישב הים (ח"ב משנת תש"ס), ובהקדמתו לשער התפילה מהדורה ראשונה (תשס"ח). רק בהקדמת שער התפילה מהדורה שנייה (תש"ף), כבר הסיק שאכן מקורו בשער כתבי מורי, ועדיין לדעתו תוקף מנהג שמוזכר בשער כתבי מורי הוא פחות ממה שמוזכר בשער התפילה. יש מקום לזה. אולם מאידך יש מקום להבנה אחרת, שאין לחלק בין שמונת השערים של רח"ו עצמו, ולגיטימי לחלוטין לפתוח דיון על זה.

האם סתירה בדברי הרח"ו בשמונה שערים לא מצדיקה לומר משנה ראשונה ואחרונה ?
(הח' שערים לא נכתבו ביום אחד, אלא במשך כמה שנים, והיו בהם עריכות, וכל חלק לכאו' נכתב בזמן אחר, או אפי' נכתבו במקביל, אבל ודאי שהסיומת והעריכה הסופית לקחה זמן רב).
 
האם סתירה בדברי הרח"ו בשמונה שערים לא מצדיקה לומר משנה ראשונה ואחרונה ?
(הח' שערים לא נכתבו ביום אחד, אלא במשך כמה שנים, והיו בהם עריכות, וכל חלק לכאו' נכתב בזמן אחר, או אפי' נכתבו במקביל, אבל ודאי שהסיומת והעריכה הסופית לקחה זמן רב).
זו אפשרות טובה. מנגד, אולי יש מקום ליישוב הרמ"ז (ועוד חכמים בעקבותיו) שיש לחלק בין דרך תחינה לדרך שבח? הרשות נתונה לדון בזה ולסבור כך או אחרת.
 
זו אפשרות טובה. מנגד, אולי יש מקום ליישוב הרמ"ז (ועוד חכמים בעקבותיו) שיש לחלק בין דרך תחינה לדרך שבח? הרשות נתונה לדון בזה ולסבור כך או אחרת.

או קיי, זו טענה אחרת לעומת: אולם מאידך יש מקום להבנה אחרת, שאין לחלק בין שמונת השערים של רח"ו עצמו,
 
או קיי, זו טענה אחרת לעומת: אולם מאידך יש מקום להבנה אחרת, שאין לחלק בין שמונת השערים של רח"ו עצמו,
במטותא, עקוב אחר השתלשלות הדיון.

הרב הלל בא מחמת טענה שמנהג זה לא מוזכר כלל בשמונה שערים. כך חשב הרבה שנים. ומה שמוזכר בשער הכוונות, הוא תוספת מרש"ו שראה זאת ברשימות שהעתיק רח"ו לעצמו ולא כללם בספר. לאחרונה התברר לו שאכן מקור הקטע הוא בשער כתבי מורי. כלומר, רח"ו עצמו כן כלל זאת בשמונה שערים. למרות זאת, טוען הרב הלל, שיש לחלק בין תוקף מנהג המוזכר בשער התפילה (שיש לנוהגו) לבין מנהג המוזכר בשער כתבי מורי (שאין לנוהגו). על זאת כתבתי שמאידך יש מקום להבנה אחרת, שאין לחלק בין השמונה שערים של רח"ו עצמו, ולכולם אותו תוקף.

אתה הזכרת סתירה בשמונה שערים של רח"ו עצמו. איזו סתירה? מן הסתם ממה שמבואר בשער התפילה שאין לומר י"ג מידות ביום טוב, לבין האמור בשער כתבי מורי שהאר"י נהג לומר י"ג מידות בפתיחת ההיכל בחג השבועות. לזאת הצעת שמן הסתם יש לומר לעניין זה משנה ראשונה ומשנה אחרונה. כלומר, מסקנת האר"י עצמו שלא לומר זאת. לכך השבתי שזו אפשרות טובה. מנגד ניתן לחשוב על תירוצו של הרמ"ז, והבוחר יבחר.
 
ראשי תחתית