כמה הערות בענין זה:
1. פורום אמור להיות כללי ומכיל דיעות שונות,
בפורום אמור להתנהל דיאלוג בין בעלי דיעה שונים,
אא"כ הוא מיועד ומוגדר ככזה שנועד לשרת אג'נדה מסויימת או דעת פלוני בלבד.
במובן הזה הפורום שנסגר - התנהל מאוד בקיצוניות,
עד כדי כך שלא ברור האם המילה 'מרן' בשמו מתארת את האב או את בנו.
ג"נ: בעבר הרחוק הייתי חבר שם,
ונחסמתי לאחר שהוכחתי בבירור שרב פלוני סיפר סיפור שלא היה, וגם לא יכל להיות.
2. בדברי תורה, ובפרט בדבר הלכה - מותר, צריך, וחובה להקשות כל קושיא ולהשיג כל השגה.
אין אף אחד שחסין מזה, ורק כך היא דרכה של תורה.
כל מי שרגליו דרכו בביהמ"ד יודע שיש קושיות על אחרונים ועל ראשונים,
על אמוראים ועל תנאים, וכן, גם על הפסוקים.
עוד לפני שניתנה תורה אברהם אבינו לאחר הציווי על העקידה,
שואל את ה' קושיא: 'אתמול אמרת לי... ועכשיו אתה אומר לי...'.
הבעיה מתחילה כשהשאלה אינה על הדיבור אלא הדובר,
ובפרט כשמוסיפים כל מיני ביטויים שאינם חלק מהשאלה.
יש משפט שהפך לשיר 'על אבא - לא שואלים שאלות',
אך זה צריך להיות פשוט ש'את אבא - כן שואלים שאלות'.
בשאילת שאלה לא רק מבטאים את הרעיון של 'אני לא יודע',
אלא היא מכילה בתוכה יסוד של התנגדות והתנגשות בין שתי מקורות.
התנגשות בין שני אמירות ('אתמול אמרת'...), בין שתי ברייתות (ורמינהו, מיתיבי),
וכן התנגשות בין הנאמר לבין הדבר המקובל עד עתה,
או התנגשות בין הנאמר לבין ההיגיון הפשוט.
ההתנגדות הזאת עוברת את הגבול המתאים שלה,
ועוברת להתנגדות לאדם האומר.
עד כדי כך, וכאן הבעיה הגדולה,
שלפעמים ההתנגדות לאומר מביאה התנגדות לכל דבר שהוא יאמר.
במובן הזה צריך מידי פעם לרענן את החשיבות של ניהול דיון בצורה נכונה,
וטוב עשה המנהל כאן שניצל את ההזדמנות להזכיר את הדברים.