הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים

[מבקש השם]

ולגבי הדיון: היו ישיבות והרבה מאוד. לא בית זילכה. במרוקו אינספור: עץ חיים, "תלמוד תורה", ישיבות מראקש הנודעות, בחאלב ובכל פזורות המזרח, מלבד פרס ועיראק בשנים האחרונות. אין ויכוח שהן לא היו בסגנון של היום. יש קריאת תיגר על מי שמוציא לעז ש"לא היתה העמדת תלמידים".

 

[כאחד העם]

במרוקו אינספור: עץ חיים, "תלמוד תורה", ישיבות מראקש הנודעות,

שהרבה מהם הוקמו מחכמים אשכנזים שבאו לשם ופתחו

 

[אלישמע]

ולגבי הדיון: היו ישיבות והרבה מאוד. לא בית זילכה. במרוקו אינספור: עץ חיים, "תלמוד תורה", ישיבות מראקש הנודעות, בחאלב ובכל פזורות המזרח, מלבד פרס ועיראק בשנים האחרונות. אין ויכוח שהן לא היו בסגנון של היום. יש קריאת תיגר על מי שמוציא לעז ש"לא היתה העמדת תלמידים".

קודם כל אין תיגר,
אף אחד לא אמר שלא היה העמדת תלמידים.
הכוונה שלא היה מהות להקים עוד ועוד,
זו מציאות, בית זילכא נשאר בבית זילכא. (זו לא טענה, זאת עובדא).
לעמות זאת ישיבת וולאזין הפכה ברבות השנים להרבה ישיבות, שאת פירותיהם אנו אוכלים היום בא"י.

 

[כהנא דמסייע]

הישיבות דהיום יש בהם סנטימנט אחד מהעבר הספרדי התורני?

אנחנו לא דנים מה הישיבות היום, כיצד הם מתנהלות, אלא האם הבסיס והרקע לשאיפה של חיי תורה, בקרב הציבור שלנו, בארץ מגיע רק מעולם הישיבות האשכנזי? אני אישית חש שלא. ממש לא. לא גדלתי לתורה בגלל עולם הישיבות האשכנזי. למרות שבפועל גדלתי בו.
אני מסכים שאצל משפחות של הורים בע''ב, ייתכן שזה נוצר כאן ארץ לאחר שנגדעו ממורשתם. אבל יש בסיס איתן עצמאי לחיי תורה שמבוסס על החיים היהודיים שהיו לנו קודם ועל החינוך שקיבלו אבותינו מרבותיהם.
ואולי אנחנו לא חולקים, אלא כל אחד חי את חייו, לפי המציאות האישית שלו, אבל א'''א לשכתב היסטוריה מחמת חוסר ידיעה.

 

[כהנא דמסייע]

שהרבה מהם הוקמו מחכמים אשכנזים שבאו לשם ופתחו

לגבי מרוקו באמת לא ידעתי כ''כ.
שנה שעברה הייתי בפנמה ודברתי עם הגאון ר' יוסף פרץ הבן של ר' מיכאל פרץ ממקסיקו, ונתן לו שו''ת וספרי דרוש של חכמי מרוקו, ומה אומר לך לא נופל מספרי מחשבה ולמדנות שגדלנו בישיבות, סך הכל יש נתק. ואני מסכים שהיום כ''כ מנותק עד כדי לא נודע כלל וכלל.

 

[מבקש השם]

שהרבה מהם הוקמו מחכמים אשכנזים שבאו לשם ופתחו

אתה מדבר על דברים שאין לך מושג.

הכוונה שלא היה מהות להקים עוד ועוד,

אתה מיישב יפה את הרב @כאחד העם, אבל הוא חוזר וטוען:

כל העמדת התלמידים אצל הספרדים החלה בפורת יוסף, זה גם מה שאמרתי גם אז

 

[אלישמע]

אנחנו לא דנים מה הישיבות היום, כיצד הם מתנהלות, אלא האם הבסיס והרקע לשאיפה של חיי תורה, בקרב הציבור שלנו, בארץ מגיע רק מעולם הישיבות האשכנזי? אני אישית חש שלא. ממש לא. לא גדלתי לתורה בגלל עולם הישיבות האשכנזי. למרות שבפועל גדלתי בו.
אני מסכים שאצל משפחות של הורים בע''ב, ייתכן שזה נוצר כאן ארץ לאחר שנגדעו ממורשתם. אבל יש בסיס איתן עצמאי לחיי תורה שמבוסס על החיים היהודיים שהיו לנו קודם ועל החינוך שקיבלו אבותינו מרבותיהם.
ואולי אנחנו לא חולקים, אלא כל אחד חי את חייו, לפי המציאות האישית שלו, אבל א'''א לשכתב היסטוריה מחמת חוסר ידיעה.

אף אחד לא חולק על כלום,
ואין כאן שכתוב ההיסטוריה.
אף אחד לא אומר שאתה אוהב ללמוד בגלל האשכנזים.
סה"כ המציאות של הקמת ישיבות והרבצת תורה במובן של היום (להקים קהילות ומוסדות ולגדול ולהתפתח), זה היה אצל האשכנזים ולא אצל הספרדים. הרבצת תורה במובן של למסור שיעורים וללמד את התלמידים, היה תמיד אצלינו אין חולק.
השאלה למה היום אין ענין לבחור ללמוד דווקא במוסד ספרדי כדי להמשיך את המפעל הספרדי,
והתשובה: כי המפעל דהיום כולו אשכנזי, אז לא ניכר מה פה המורשת.
זה סתם כאב צדדי, למה אנחנו לא עצמאיים. זה הכל. (ויש לכך כל מיני הסברים, חלקם מכנעים יותר וחלקם פחות).

 

[כהנא דמסייע]

והתשובה: כי המפעל דהיום כולו אשכנזי, אז לא ניכר מה פה המורשת.

אכן ולדעתי יש לנו מורשת, וצריך לשאת אותה על נס.

ומורשתנו לא מסתכמת רק בכללי פסיקה בשו''ע ביש וסתם וכו'.

 

[אלישמע]

אתה מיישב יפה את הרב @כאחד העם, אבל הוא חוזר וטוען:

אני חושב שכוונתו בהקשר הזה ברורה ביותר, אולי אני טועה (@כאחד העם תקן אותי),
המושג של להקים ישיבות, החל רק מפורת יוסף. לא בחו"ל, וכמו שאמרתי "בית זליכא" נשאר בבית זליכא.

 

[כאחד העם]

תקן אותי

אמת לאמיתה
זאת כוונתי מהתחלה
אולי לא הסברתי עצמי היטב או לא הבינו אותי היטב

 

[אלישמע]

אכן ולדעתי יש לנו מורשת, וצריך לשאת אותה על נס.

ומורשתנו לא מסתכמת רק בכללי פסיקה בשו''ע ביש וסתם וכו'.

יפה, וזה מה שרמזתי למעלה למעלה אי שם,
שהמורשת הזו לא נגדעה בגלל שיכנוז, אלא בגלל ספרדיות יתר. (האשם בזה הוא לא הבחור שהלך לשיבה אשכנזית, אלא הבחור שהלך לשיעור במוצא"ש).

 

[כהנא דמסייע]

שהמורשת הזו לא נגדעה בגלל שיכנוז, אלא בגלל ספרדיות יתר.

בזה אני מסכים
שום ראש ישיבה אשכנזי, לא הניא את בחורי ישיבתו הספרדים לשנות מנהג קל ממנהגי אבותיהם...

מי שנתנו תחושה שכל הספרדים חמש מאות שנה היו עמי הארץ, וצריך להחליף את כל מה שנהגו עד היום אלה לא ראשי ישיבות אשכנזים.

הפוך שם חוץ מאולי ענין של מנטליות, שמה הבעיה להיות יותר אירופאי בסגנון? אבל מבחינה הלכתית הרבה יותר הולכים אחר המסורת והמנהג של בית אבא.

 

[כהנא דמסייע]

אלא בגלל ספרדיות יתר

אין כאן ספרדיות

אלא הפיכת כל הספרדים לגרים !

בלי מסורת, בלי אבא בלי אמא,

בלי להכנס לנמוקים הלכתיים

סבתא של כל אחד מאיתנו הדליקה נרות בצורה מסויימת ע''פ הבא''ח והחיד''א

אמרו לנו שזה ברכה לבטלה.

אבותינו התוודו בתקיעות, זה הפסק ואיסור חמור.

התחושה הזו שאין לנו שום גב מאחורה, באנו ריקנים, בורים ועמי ארצות.

זה התחושה שעברה אלינו "עם הספרדיות יתר".

אני לא רוצה להגיד שאיזה ת''ח ניסה להנחיל כך, אדרבה. אבל ככה הציבור חווה את זה.

צריך לזקוף קומה ולומר אנחנו לא גרים, יש לנו מסורת.

אם בהשואה נקטינן, אני זוכר פעם הייתי בארה''ב בפורים באיזה קהילה חסידית בתוך שמונה עשרה בחזרת הש''ץ, מוסיפים בית ופזמון מיוחד. וכולם אומרים. מי יעלה על הדעת לשנות ממנהג אבות.

הגרא''מ שך היה מחנך על מנהג אבות, כ''א לפי מנהגו. וכך צריך להיות.

י''ב שבטים.

זו דעתי. ומחילה אם זה לא נוח למישהו.

 

[מבקש השם]

אמת לאמיתה
זאת כוונתי מהתחלה
אולי לא הסברתי עצמי היטב או לא הבינו אותי היטב

חשוב לדייק את זה. כי כשדנים אם היו או לא היו ישיבות אצל הספרדים, זה שכתוב לא נכון של ההיסטוריה.

 

[אלישמע]

אין כאן ספרדיות

אלא הפיכת כל הספרדים לגרים !

...

קבל 3 לייקים.

 

[מבקש השם]

אין כאן ספרדיות

אלא הפיכת כל הספרדים לגרים !

אתה לא חושב שאתה מגזים?
זה מה שניתק את הספרדים?
לא ראשי הישיבות הספרדיים שסירבו להכיר שיש רבנים ספרדים מחוץ לפוניבז'?
שניסו לומר להם שספרדי זה בלעבת' ולא להתגלח בבין המיצרים?
באמת!

 

[כהנא דמסייע]

התחושה הזו שאין לנו שום גב מאחורה, באנו ריקנים, בורים ועמי ארצות.

ומה קורה כשפותחים את הסוגיות בעיון, רואים שמנהגי אבותינו מבוססים על דברי גאונים וראשונים וגדולי הפוסקים, שסך הכל הבינו בצורה אחרת את הסוגיא, ואולי יותר מסתבר להבין כמותם, דווקא אחרי שלמדת בעיון בישיבות האשכנזיות.

ואולי אומר משהו יותר חד, אני למדתי בישיבות ליטאיות, וגם בכולל ליטאי, במשך שמונה שנים.

ופתאום ניגשתי לספריה של סבי שהביא מחו''ל, פתחתי גדולי הספרדים הקדמונים שו''ת לב חיים, ועוד פוסקים, וראיתי שאין שום הבדל בשיטה, אני נהנה מזה כמו שאני נהנה מחת''ס. ראיות סברות, אין החלטות מראש, יש דיונים פוריים.

ואז הבנתי שיש הבדל אולי בשפה, במינוחים, אבל לא במהות.

ובעצם גם מה שהתקבע כאילו השיטה הספרדית, זה לקבץ כעמיר גורנה, זה ממש לא.

יש אמת שאצל הספרדים רואים היקף מיוחד, אבל זה לא בא על חשבון הבסיס והיסודות של ההבנה.

 

[כהנא דמסייע]

אתה לא חושב שאתה מגזים?

מחילה כך אני מרגיש.

זה מה שניתק.

למדתי אצל אשכנזים, ולא זזתי ממנהג אבותי כמלוא נימא.

היה אצלי בחתונה אחד מראשי ישיבת מיר המפורסמים,
וכשאבי אמר לו בהלכות כתובה כמה מנהגים שהוא נוהג, אמר לי מה שאביך נוהג אל תשנה כלום

כן לא הם שינו את הציבוריות הספרדית.

הם סה''כ הרביצו תורה כמו שהיא.

 

[אלישמע]

אתה לא חושב שאתה מגזים?
זה מה שניתק את הספרדים?
לא ראשי הישיבות הספרדיים שסירבו להכיר שיש רבנים ספרדים מחוץ לפוניבז'?
שניסו לומר להם שספרדי זה בלבת ולא להתגלח בבין המיצרים?
באמת!

ספרדי שהלך לפוניבז' באמת לא אמור לשמוע שם שיש רבנים ספרדים,
(והאשם בזה זה לכאו' מי שהקים עליו את ר"י פוניבז')
מנהג של גילוח וכו', זה קצת לא מקובל להיות שונה מכולם, ברומא תהיה רומאי.

 

[מבקש השם]

למדתי אצל אשכנזים, ולא זזתי ממנהג אבותי כמלוא נימא.

ספרדי שהלך לפוניבז' באמת לא אמור לשמוע שם שיש רבנים ספרדים,
(והאשם בזה זה לכאו' מי שהקים עליו את ר"י פוניבז')
מנהג של גילוח וכו', זה קצת לא מקובל להיות שונה מכולם, ברומא תהיה רומאי.

אני מדבר על ראשי ישיבות ספרדיים בישיבות ספרדיות